וזה מסתבך אפילו יותר. דמיינו שני ילדים ש"נתקעים" בדיבור. האחד נתקע בגלל איזושהי בעיה - נוירולוגית, קוגנטיבית, פיזיולוגית. זו לא התפתחות בעל כיוון - זו בעיה שצריך לטפל בו. האחר חושב מהר, והמוטוריקה לא הדביקה את המחשבה; יש לו הרבה מה להגיד ואין לו איך להגיד את זה. זו לא בעיה - נהפוכו; זו התפתחות בעלת כיוון, שתשתפר מעצמה.
> **מי קובע מה נורמטיבי? מי קובע מה בעל כיוון? מי קובע מה בעיה ומתי?** זה מושאה המורכב של הפסיכולוגיה ההתפתחותית.
המחקר זיהה קשר בין גודל ומורכבות הקבוצות החברתיות לגודל הניאו-קורטקס ביחס לשאר המוח[^1].
> Hermann, Call, Hemandez-Loreda, Hare & Tomaselllo (2007), במחקרם המצוטט מאוד. > השווה את יכולת פתירת המטלות (25 מטלות קוגניציה, פיזיקה וחברתיות) בין 106 ילדים > בני שנתיים וחצי, 106 שימפנזות בני 3-21 שנים, ו32 אורנגוטנגים בני 3-10.
Hermann, Call, Hemandez-Loreda, Hare & Tomaselllo (2007), במחקרם המצוטט מאוד, השוו את יכולת פתירת המטלות (25 מטלות קוגניציה, פיזיקה וחברתיות) בין 106 ילדים בני שנתיים וחצי, 106 שימפנזות בני 3-21 שנים, ו32 אורנגוטנגים בני 3-10.
הקופים והילדים הציגו ביצועים דומים במטלות פיזיקליות וקוגניטיביות, אבל במטלות חברתיות - כמו חיקוי ופתרון מהדגמה, ומטלות Theory of Mind כמו לעקוב אחרי מבט או ללמוד משגיאה - הילדים רמסו את הקופים לגמרי. כבר בגילאים מאוד צעירים, ניכר היתרון העצום של בני האדם בתחום החברתי, למרות שוויון יחסי בשאר התחומים - מה שמחזק מאוד את ההשערה.
ולבסוף, נמצא מתאם חיובי בין אישיות מוחצנת (אקסטרוברטית) למופנמת (אינטרוברטית).
> במחקרם Mistakenly Seeking Solitude (Epley * Schroeder, 2014), חוקרים הנחו > נוסעים אקראיים ברכבת להתנהג באחת משלוש דרכים:
> - להתנהג כרגיל
> - להתעסק בשלהם - בטלפון, בספרים, וכו'
> - לפנות לאדם שלידכם, ולשוחח איתו.
במחקרם Mistakenly Seeking Solitude (Epley & Schroeder, 2014), חוקרים הנחו נוסעים אקראיים ברכבת להתנהג באחת משלוש דרכים:
- להתנהג כרגיל
- להתעסק בשלהם - בטלפון, בספרים, וכו'
- לפנות לאדם שלידכם, ולשוחח איתו.
בסוף הנסיעה, הנוסעים דיווחו עד כמה הם שמחים\עצובים, וכמה הנסיעה הייתה נעימה.
הנבדקים ששוחחו עם נוסעים אחרים דיווחו על רגשות חיוביים באופן מובהק לעומת שאר התנאים, בעוד שקבוצת הבדידות דיווחו על רגשות שליליים יותר. אולם, בסבב אחר של הניסוי, בו החוקרים ביקשו מהנוסעים *לנבא מה היו חושבים **אילו** היו בתנאי כזה או אחר* (דמיין שאתה מדבר עם מישהו אחר - איך תרגיש בנסיעה?), התוצאות שהתקבלו הפוכות *לחלוטין*; הנוסעים היו משוכנעים שהשיחה עם אחרים תאמלל אותם, והבדידות תשמח אותם.
[^1]: המודל במחקר מעריך שגודל הקבוצה האנושית הוא בערך 150 פרטים (לעומת ~30-40 בקרב קופים כאלו ואחרים) - מספר האנשים עלי-אדמות שנרגיש בנוח להצטרף אליהם אם נפגוש אותם בבר. היום, עם האפשרות לנהל קשרים בלי קרבה גיאוגרפית, המספר הזה הולך ועולה.
Blocking a user prevents them from interacting with repositories, such as opening or commenting on pull requests or issues. Learn more about blocking a user.
