docs: update פסיכולוגיה/חשיבה/הפסד

פסיכולוגיה/חשיבה.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: חשיבה וקבלת החלטות
 description: 
 published: true
-date: 2024-05-16T14:17:23.228Z
+date: 2024-08-06T15:28:13.165Z
 tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-05T08:24:42.300Z
@@ -14,10 +14,35 @@ dateCreated: 2024-05-05T08:24:42.300Z
 > ר' גם: [חשיבה (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה)
 {.success}
 
+
+# תוכן העניינים
+
+### 1. [מבוא]()
+
+### 2. [חוקי החלטה](/פסיכולוגיה/חשיבה/חוקים)
+
+### 3. [מודלים לקבלת החלטות](/פסיכולוגיה/חשיבה/מודלים)
+
+### 4. [גישות מרכזיות](/פסיכולוגיה/חשיבה/גישות)
+
+### 5. [היוריסטיקות](/פסיכולוגיה/חשיבה/היוריסטיקות)
+
+### 6. [המודל הנורמטיבי - תורת תוחלת התועלת](/פסיכולוגיה/חשיבה/נורמטיבי)
+
+### 7. [המודל התיאורי - תיאוריית הפרוספקט](/פסיכולוגיה/חשיבה/תיאורי)
+
+### 8. [שנאת סיכון ושנאת הפסד](/פסיכולוגיה/חשיבה/הפסד)
+
+### 9. [סיכון](/פסיכולוגיה/חשיבה/סיכון)
+
+### 10. [אפקט העלות השקועה](/פסיכולוגיה/חשיבה/שקועה)
+
+
+# מהי חשיבה וקבלת החלטות?
+
 > [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_מס_1_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_מודל.pptx), [הפעלה](/פסיכולוגיה/חשיבה/הנחיות_הפעלה_שיעור_1_קורס_חשיבה_וקבלת_החלטות_.docx)
 {.is-info}
 
-# מהי חשיבה וקבלת החלטות?
 כולנו רוצים לחשוב כמו שצריך - בצורה האידיאלית. ב*חשיבה וקבלת החלטות*, נתאר כיצד עושים את זה באמצעות *מודלים נורמטיביים*, ובמיוחד - נעמוד על הדרכים שבהם אנו סוטים מהמודלים האלה, באמצעות *מודלים תיאוריים*, וכיצד מתגברים עליהם באמצעות *מודלים פרסקרפטיביים*.
 
 # איפה מיישמים קבלת החלטות?
@@ -38,7 +63,7 @@ dateCreated: 2024-05-05T08:24:42.300Z
 - מתמטיקה\סטטיסטיקה
 
 - מדעי הניהול
-מדעי הניהול הם חתך של הפסיכולוגיה, בעולם העסקי - איך מנהלים מקבלים החלטות? כיצד ראוי לנהל משא ומתן? תיאור המקרה מדגים קבלת החלטות כזו - העובדה שהחברה בהפסד צובעת את ההחלטה שלנוץ
+מדעי הניהול הם חתך של הפסיכולוגיה, בעולם העסקי - איך מנהלים מקבלים החלטות? כיצד ראוי לנהל משא ומתן? תיאור המקרה מדגים קבלת החלטות כזו - העובדה שהחברה בהפסד צובעת את ההחלטה שלנו
 
 - מדעי המדינה
 
@@ -46,16 +71,17 @@ dateCreated: 2024-05-05T08:24:42.300Z
 ## שיגור מעבורת הצ'לנג'ר
 
 > [סרטון מעבורת הצ'לנג'ר](https://www.youtube.com/watch?v=ywjumob-SoA) 
-{.info}
+{.is-success}
+
 ב1986, [מעבורת הצ'לנג'ר התפוצצה](https://en.wikipedia.org/wiki/Space_Shuttle_Challenger_disaster) 73 שניות לאחר השיגור שלה - מה שמדגים כשל בתהליך קבלת החלטות מורכב.
 
-המעוברת שוגרה בתקופה של קיצוצי תקציבים בנאס"א, שניסתה מצידה ליצור אירוע תקשורתי גדול שימנע קיצוצי תקציב. אולם לרוע המזל, השיגור נדחה פעמיים בעקבות מזג אוויר קר - המהנדסים התריעו שלא בוצעו די שיגורים במזג אוויר קר, ושהוא עלול לסכן את ההמראה. בדחייה השלישית, בנאס"א בחרו לשגר - והמעבורת התרסקה.
+המעבורת שוגרה בתקופה של קיצוצי תקציבים בנאס"א, שניסתה מצידה ליצור אירוע תקשורתי גדול שימנע קיצוצי תקציב. אולם לרוע המזל, השיגור נדחה פעמיים בעקבות מזג אוויר קר - המהנדסים התריעו שלא בוצעו די שיגורים במזג אוויר קר, ושהוא עלול לסכן את ההמראה. בדחייה השלישית, בנאס"א בחרו לשגר - והמעבורת התרסקה.
 
 הכשל יוחס לכשל באטמים, שלא עמדו במזג האוויר הקר.
 
 הנתונים משאר המראות, במזג אוויר חם יותר, הראו כי הסיכוי לכשל באטמים גבוה בהרבה בטמפרטורות קרות, ולהיפך - ככל שהטמפרטורה עולה, הסיכוי לכשל יורד. מנגד, היה מעט מאוד מידע מהמראות קרות, ולכן הסיכוי הוא אקסטרפולציה ממעט הנתונים שיש.
 
-למרות כל המידע שהיה ברשותם, האחראים - מונעים ממניע חיצוני - בחרו לשגר, והתוצאות הרות אסון. המקרה מדגים כיצד אנו מוכנים לקחת סיכונים במצבי הפסד, וכיצד אנו מושפעים מלחץ קבוצתי ומהטיית העלות המושקעות (בעיית המהמר).
+למרות כל המידע שהיה ברשותם, האחראים - מונעים ממניע חיצוני - בחרו לשגר, והתוצאות הרות אסון. המקרה מדגים כיצד אנו מוכנים לקחת [סיכונים במצבי הפסד](/פסיכולוגיה/חשיבה/הפסד), וכיצד אנו מושפעים מלחץ קבוצתי ומ[אפקט העלות השקועה](/פסיכולוגיה/חשיבה/שקועה) (בעיית המהמר).
 
 
 
@@ -81,5 +107,7 @@ dateCreated: 2024-05-05T08:24:42.300Z
 >![הפעלה_2.jpg](/פסיכולוגיה/חשיבה/הפעלה_2.jpg)
 >
 > האם עדיין כדאי לצאת להפלגה?
->
+{.is-info}
+
+
 > **60% מהסטודנטים עדיין סבורים שכן - תראו כמה קשה לשנות את דעתנו!**

פסיכולוגיה/חשיבה/גישות.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: גישות מרכזיות
 description: 
 published: true
-date: 2024-06-21T10:57:44.181Z
+date: 2024-08-06T13:10:31.563Z
 tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
@@ -14,12 +14,12 @@ dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
 > [ר' גם - חשיבה וקבלת החלטות (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה#חשיבה-וקבלת-החלטות)
 {.success}
 
-התיאוריה המרכזית של טברסקי וכהנמן (1974) עוסקת בהיוריסטיקות והטיות בשיפוט. התיאוריה התמקדה בהבנת האופן שבו אנשים מבצעים שיפוטים, ע"י זיהוי הטיות קוגניטיביות או זיהוי השיטתיות שבה אנשים טועים בעת מתן שיפוט סובייקטיבי. 
+התיאוריה המרכזית של טברסקי וכהנמן (1974) עוסקת ב[היוריסטיקות](/פסיכולוגיה/חשיבה/היוריסטיקות) והטיות בשיפוט. התיאוריה התמקדה בהבנת האופן שבו אנשים מבצעים שיפוטים, ע"י זיהוי הטיות קוגניטיביות או זיהוי השיטתיות שבה אנשים טועים בעת מתן שיפוט סובייקטיבי. 
 
 כהנמן וטברסקי נקטו בגישה אנלוגית למחקר על אשליות תפיסתיות[^1] כדרך ללמוד על [המערכת התפיסתית](/פסיכולוגיה/תפיסה).
 
 
-נתייחס לניסוי הבא של טברסקי וכהנמן (1974), שהוצע כביססו אמפריי לשימוש ב*היוריסטיקת העוגן* כמנגנון פסיכלולוגי המאפשר לאנשים לתת אומדנים מספריים.
+נתייחס לניסוי הבא של טברסקי וכהנמן (1974), שהוצע כביססו אמפירי לשימוש ב[*היוריסטיקת העוגן*](/פסיכולוגיה/חשיבה/היוריסטיקות#היוריסטיקת-העיגון) כמנגנון פסיכולוגי המאפשר לאנשים לתת אומדנים מספריים.
 
 על פי טברסקי וכהנמן, כאשר אנשים צריכים לתת הערכות מספריות, הם מתחילים מערך כלשהו המהוהה עוגן, ולא מתקנים מספיק את ההערכות שלהם.
 
@@ -34,7 +34,7 @@ dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
 
 
 # ביקורות
-גיגרנזר ושותפיו (Gigerenzer et al, 1999) הדגישו את הגמישות של השיפוט האנושי כנגד ההטיות שזיהו טברסקי וכהנמן. הוא הדגים כיצד, כששואלים את השאלות בצורה קצת אחרת, חלק  מההטיות נעלמות - משום שאנשים לא יודעים לחשוב בהסתברויות, אבל מצליחים באופן אחר (נניח, אחד מ10 לעומת 0.1). טברסקי וכהנמן טוענים כנגדו שאחוז ההטיות שנעלמו קטן מאוד, ושהם עצמם עמדו על הסוגיה הזו - הפולמוס ביניהם המשיך משם והלאה הרבה שנים, בשתי מחנות שונים[^3].
+גיגרנזר ושותפיו ([Gigerenzer et al., 1999](https://psycnet.apa.org/record/1999-04366-000)) הדגישו את הגמישות של השיפוט האנושי כנגד ההטיות שזיהו טברסקי וכהנמן. הוא הדגים כיצד, כששואלים את השאלות בצורה קצת אחרת, חלק  מההטיות נעלמות - משום שאנשים לא יודעים לחשוב בהסתברויות, אבל מצליחים באופן אחר (נניח, אחד מ10 לעומת 0.1). טברסקי וכהנמן טוענים כנגדו שאחוז ההטיות שנעלמו קטן מאוד, ושהם עצמם עמדו על הסוגיה הזו - הפולמוס ביניהם המשיך משם והלאה הרבה שנים, בשתי מחנות שונים[^3].
 
 גיגרנזר ושותפיו הציעו את גישת הFast & Frugal, שמפרשנת את ההיוריסטיקות[^4] - קיצורי דרך - כאמצעיים גמישים לשיפוט - כלומר, השימוש בהם ממזער את העלות וממטב את הדיוק.
 שתי הגישות ניסו לענות על השאלה - גיצד אנשים מצליחים לקבל החלטות מורכבות במצבים של אי ודאות כאשר הזמן לקבלת ההחלטה מוגבל, ובהינתן המגבלות הקוגניטיבות של אנשים?

פסיכולוגיה/חשיבה/היוריסטיקות.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: היוריסטיקות
 description: הערכות סובייקטיביות של אי-ודאות
 published: true
-date: 2024-06-08T12:23:32.652Z
+date: 2024-08-06T15:01:30.802Z
 tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב, היוריסטיקה
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-06-07T14:18:05.931Z
@@ -20,7 +20,7 @@ dateCreated: 2024-06-07T14:18:05.931Z
 > [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=igv_O-azRUc) - היוריסטיקת העוגן
 {.is-success}
 
-היוריסטיקת העוגן - הנטייה להתחיל עפ חרך כלשהו - שמשמש כנקודת עיגון ואחר כך מתקנים אותו כדי להגיע לאומדן המבוקש.
+היוריסטיקת העוגן - הנטייה להתחיל עם ערך כלשהו - שמשמש כנקודת עיגון ואחר כך מתקנים אותו כדי להגיע לאומדן המבוקש.
 
 העיגון מגיע ממידע היסטורי, מאופן הצגת הבעיה או ממידע מקרי.
 
@@ -162,7 +162,7 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 ## שטף או תוכן? 
 השיפוט מושפע לא רק מהזמינות של האינפורמציה הדקלרטיבית אלא גם מהאינפורמציה ההתנסותית שלנו ([Schwartz, 2004]()).
 
-[Schwartz et al. 1991](https://psycnet.apa.org/record/1991-33131-001) ביקשו מנבדקים לאחזר 6/12 דוגמאות של התנהגות אסרטיבית/ לא אסרטיבית ולאחר מכן להעריך את מידת האסרטיביות שלהם. 
+[Schwartz et al. 1991](https://psycnet.apa.org/record/1991-33131-001)[^9] ביקשו מנבדקים לאחזר 6/12 דוגמאות של התנהגות אסרטיבית/ לא אסרטיבית ולאחר מכן להעריך את מידת האסרטיביות שלהם. 
 הנבדקים העריכו את עצמם כיותר אסרטיביים לאחר שאחזרו 6 דוגמאות של אסרטיביות, בהשוואה ל 6 דוגמאות של חוסר אסרטיביות. יחד עם זאת, הגדלת מספר הדוגמאות לא רק שלא הגדילה את הפער, אלא אף שינתה את כיוונו. 
 נבדקים שהצליחו לאחזר 12 דוגמאות של התנהגויות אסרטיביות העריכו את עצמם כפחות אסרטיביים מנבדקים שהצליחו לאחזר 12 דוגמאות של חוסר אסרטיביות.
 
@@ -190,17 +190,19 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 ([Kahneman & Tversky, 1972](https://psycnet.apa.org/record/1973-03699-001)) הערכת ההסתברות של אירוע לא ודאי ע"י המידה שבה הוא: 
 - זהה במאפיינים המהותיים לאוכלוסיית האם
 - משקף את המאפיינים הבולטים של התהליך שבו הוא נוצר
-בגדול, זו הנטייה לשפוט דברים על פי הסטריאוטיפ שלהם דברים כמו, *המסעדה הזו מלאה באנשים - האוכל שם בטח מעולה* (מה אם יש שם אירוע?). 
+בגדול, זו הנטייה לשפוט דברים על פי ה [הטפסים](/פסיכולוגיה/חברתית/הטפסים) שלהם - דברים כמו, *המסעדה הזו מלאה באנשים - האוכל שם בטח מעולה* (מה אם יש שם אירוע?). 
 
 אנשים משתמשים בהיוריסטיקה זו בשיפוטי **דמיון**. אולם, היא מובילה לטעויות חמורות מכיוון שיציגות אינה מושפעת בהכרח מגורמים שצריכים להשפיע על הסתברות, ולהיפך - יש גורמים המשפיעים על הסתברות אבל לא קשורים ליציגות. מכך נובעות טעויות שיטתיות:
 
 ## התעלמות משכיחות יחסית
 > אלדד הוא סטודנט למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. הוא מתעניין מאוד באומנות. בצבא שירת בלהקה צבאית ואף שקל בעבר לפתח קריירה כמוסיקאי. האם סביר יותר שאלדד יעבוד כמנהל של מוסד אומנותי, או בחברה לייעוץ ארגוני?
+{.is-info}
 
 הנטייה הראשונית היא מנהל של מוסד אומנותי - אולם, היא לא מתחשבת בכך שיש הרבה, הרבה יותר יועצים ארגוניים, ולכן זה התרחיש הסביר יותר; אנחנו טועים משום שהמידע שהוצג לנו מדבר על הצד האומנותי של אלדד ולא על סטטיסטיקה קרה ויבשה.
 
 > מונית מעורבת בתאונה פגע וברח.  שתי חברות מוניות פועלות בעיר – חברה עם מוניות ירוקות  (85%) וחברה עם מוניות כחולות (15%).  עד לתאונה טוען שהמונית הייתה כחולה .  בית המשפט בחן את יכולתו של העד להבחין בין מוניות של שתי החברות בתנאים בו התרחשה התאונה ומצא שהעד מזהה נכון 80% מהפעמים.
 מה ההסתברות שהמונית המעורבת בתאונה הייתה כחולה? ([Tversky & Kahneman (1982)](https://psycnet.apa.org/record/1982-22772-001))
+{.is-info}
 
 הנטייה הראשונית שלנו היא לענות 80% - אבל הסיכוי האמיתי צריך גם להתחשב בזה שיש פחות מוניות כחולות מלכתחילה; הסיכוי האמיתי הוא 41%:
 `Blue = מונית כחולה`
@@ -212,8 +214,10 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 אנשים מעריכים את ההסתברות של אירוע חיתוך כגבוה מההסתברות של האירוע(ים) המרכיבים אותו. זה כמובן לא אפשרי.
 
 > דינה, רווקה כבת 31, ישירה ופקחית, אופנוענית אשר למדה לימודי מגדר באוניברסיטה. מה יותר סביר?
-1. דינה היא טלרית בבנק
-2. דינה היא טלרית בבנק ופעילה בתנועה פמיניסטית.
+> 1\. דינה היא טלרית בבנק
+> 2\. דינה היא טלרית בבנק ופעילה בתנועה פמיניסטית.
+{.is-info}
+
 
 הנטייה הראשונית היא להגיד (2.), משום שזה מתיישב עם הייצוג שלנו; אבל, מן הסתם ש(1.) יותר סביר - (2.) הוא מאורע חיתוך המכיל בהכרח את (1.)!
 
@@ -226,6 +230,8 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 >	א)  בבית החולים הגדול
 >	ב)  בבית החולים הקטן
 >	ג)   בערך אותו דבר 
+{.is-info}
+
 
 רוב הנשאלים ישיבו (ג) - שזה לא משנה. התשובה הזו מתעלמת מהגדלים השונים של בתי החולים - בית החולים הגדול, משום שהוא גדול יותר, צפוי להיות דומה יותר לאוכלוסייה. אבל, גודל בית החולים לא משפיע על הייצוגיות, ולכן איננו לוקחים זאת בחשבון.
 
@@ -233,10 +239,11 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 > 	נתונות שתי סדרות הטלות מטבע.  האחת נוצרה על ידי תהליך אקראי לגמרי עם 0.5 סיכוי לכל תוצאה והשניה על ידי תהליך לא מקרי.  איזה משני הרצפים הבאים סביר יותר שנוצר על ידי תהליך מקרי?
     א.  0100110101101010010101101010110101
 		ב.  0000101101111010111110001011011110
+{.is-info}
 
 רוב הנבדקים השיבו ש(א.) מקרי, משום שיש בה יותר החלפות - בייצוגיות שלנו לאקראיות, החלפה מייצגת אקראיות. בפועל, שתי הסדרות מקריות. סדרות מתחלפות נתפסות כמייצגות מקריות יותר מאשר סדרות שאינן מתחלפות. בשל הציפיה שלנו ליציגות (המתעלמת מגודל מדגם), אנו מצפים שסדרות מקריות תהיינה סדרות מתחלפות[^7].
 
-תופעה שקשורה בתפיסת המקריות והתלות הסדרתית היא **כשל המהמר**: לאחר מספר סיבובים\משחקים לא מוצלחים, המהמר מצפה לסיבוב מוצלח - למרות שהאירועים האלו בלתי-תלויים; זה שהוא לא הצליח עד עכשיו לא משפיע בכלל על ההצלחה הצפויה לו בהמשך.
+תופעה שקשורה בתפיסת המקריות והתלות הסדרתית היא [**אפקט העלות השקועה**](/פסיכולוגיה/חשיבה/שקועה): לאחר מספר סיבובים\משחקים לא מוצלחים, המהמר מצפה לסיבוב מוצלח - למרות שהאירועים האלו בלתי-תלויים; זה שהוא לא הצליח עד עכשיו לא משפיע בכלל על ההצלחה הצפויה לו בהמשך.
 
 
 1. לאחר זכיה ב"לוטו", מחליפים את המספר הקבוע, שכן לא נראה סביר שאותו מספר יוגרל פעם נוספת.
@@ -267,6 +274,7 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 
 
 # ביקורת
+
 כנגד הניסויים של כהנמן וטברסקי נטען שהם *תסריטיים* (אף אחד לא נתקל בסיטואציות כאלה במציאות), והפרשנות שלהם של הממצאים הוטלה בספק (אם כי איש אינו מכחיש את הממצאים - האפקטים שהם קיבלו *ענקיים*).
 נטען שהניסויים אינם אקולוגיים - נבדקים אינם נותנים תשובות שגויות - אלא תשובות נכונות לשאלות אחרות מהשאלות שהנסיין חושב שהוא שואל.
 
@@ -278,9 +286,12 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 
 התומכים בגישה האבולוציונית מאמצים את המודל המבוסס על שכיחויות. העדויות להיוריסטיקות ולהטיות נעלמות כאשר השאלות נשאלות במונחי שכיחויות ([Gigerenzer, 1991](https://psycnet.apa.org/record/1991-23125-001)).
 לפי גיגרנצר, הדוגמה על דינה למשל תיראה בערך כך:
+
 > דינה, רווקה כבת 31, ישירה ופקחית, אופנוענית אשר למדה לימודי מגדר באוניברסיטה. **ישנן 100 נשים שמתאימות לתיאור של דינה בבנק. כמה מתוכן הן:**
-1. טלריות בבנק
-2.  טלריות בבנק ופעילות בתנועה פמיניסטית
+> 1\. טלריות בבנק
+> 2\.  טלריות בבנק ופעילות בתנועה פמיניסטית
+{.is-info}
+
 
 כנגד זאת טוענים טברסקי וכהנמן שנקודת המבט הפנימית שלנו היא שיפוט פרסונלי, ונקודת המבט החיצונית שלנו היא של שכיחות. אנשים מעדיפים את נקודת המבט הפנימים, ולכן לא מתעדפים נתונים ספציפיים.
 
@@ -292,3 +303,4 @@ Oppenheimer et al. (2008)  ביקשו מנבדקים להעתיק במדוייק
 [^6]: יש האומרים גם טעונות רגשית, אם כי אין הסכמה על זה.
 [^7]: מאותה סיבה בדיוק, אנשים לא אוהבים למלא בלוטו מספרים עוקבים (12345) למרות שהסבירות שלהם היא בדיוק כמו של כל השאר.
 [^8]: כן, פירסון הזה.
+[^9]: מחקר שקשור ב[תפיסה עצמית של תכונות](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי#תפיסה-עצמית-של-תכונות)

פסיכולוגיה/חשיבה/הפסד.md

@@ -2,8 +2,8 @@
 title: שנאת הפסד
 description: 
 published: true
-date: 2024-07-16T10:35:09.117Z
-tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב
+date: 2024-08-06T15:35:12.753Z
+tags: 
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-07-14T07:44:08.497Z
 ---
@@ -24,22 +24,114 @@ dateCreated: 2024-07-14T07:44:08.497Z
 
 אנשים מייחסים מחיר גבוה יותר לחפץ בבעולתם מאשר כזה שאינו בבעלותם; אני לא אסכים לשלם את אותו המחיר שאני דורש עבור חפץ כלשהו.
 
-> חובב יין מכר לך יין במחיר זול - 10$. מחירות עלה והוא מוערך כיום כשווה 200$. אתה שותה יין רק לעיתים רחוקות[^1], אך אינך מוכן למכור אותו במחיר החדש, וגם לא מוכן לקנות בקבוק נוסף במחיר זה.
+> חובב יין מכר לך יין במחיר זול - 10$.
+> מחירו עלה והוא מוערך כיום כשווה 200\$. אתה שותה יין רק לעיתים רחוקות[^1], אך אינך מוכן למכור אותו במחיר החדש, וגם לא מוכן לקנות בקבוק נוסף במחיר זה.
 {.is-info}
 
-[Kahneman, Knetsch & Thaler, 1990](https://pubs.aeaweb.org/doi/pdfplus/10.1257/jep.5.1.193) ביצעו הקצאה מקרית ל 3 קבוצות ניסוי:
+[Kahneman, Knetsch & Thaler, 1990](sci-hub.st/https://doi.org/10.1257/jep.5.1.193) ביצעו הקצאה מקרית ל 3 קבוצות ניסוי:
 
 - מוכרים
  
-התבקשו לציין עבור מחירים בטווח בין 9.25$- 0.25$  בעבורם הם מוכנים למכור את הספל. ערכו האמיתי היה 6$  - הנבדקים ידעו זאת.
+התבקשו לציין עבור מחירים בטווח בין 0.25-9.25$  בעבורם הם מוכנים למכור את הספל. ערכו האמיתי היה 6$  - הנבדקים ידעו זאת.
 
 - קונים
 
-התבקשו לציין עבור מחירים בטווח  בין 9.25$- 0.25$ בעבורם הם מוכנים לקנות את הספל.
+התבקשו לציין עבור מחירים בטווח  בין 9.25$- 0.25\$ בעבורם הם מוכנים לקנות את הספל.
 
 - בוחרים
 
-התבקשו לבחור בין ספל לכסף עבור כל ערך בין 0.25- $ 9.25$    
+התבקשו לבחור בין ספל לכסף עבור כל ערך בין 0.25\$ - 9.25$    
+
+
+חציון המחירים שהתקבל היה כזה:
+
+- מוכרים: 7.12$
+
+- קונים: 2.87$
+
+- בחורים: 3.12$
+
+נפח המסחר הנמוך נובע בעיקר מהתנגדות למכור - מחיר המוכרים היה גבוה מידי, מה שניתן לראות במחיר הדומה של הקונים והבוחרים. 
+
+
+ההסבר המוצע הוא במונחי שינוי נקודת הייחוס ושנאת הפסד - הויתור על חפץ כואב יותר מהשמחה לקבלו. המחסר מערב הפסד של מוצר מול רווח כספי. המוצר אצלי, והכסף לא, משמע - מכירה היא הפסד המוצר ורווח כספי. משקל ההפסד גדול יותר מהשמחה על הרווח הכספי - ולכן יש מוטיבציה נמוכה למכור בהיעדר פיצוי הולם.
+
+
+אפקט הבעלות לא פחת עם הניסיון ולמידת התופעה [Kahneman et al, 1990](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1257/jep.5.1.193), התמתן כאשר אנשים לא ציפו להחזיק את החפץ [List, 2004](https://econweb.ucsd.edu/~jandreon/Econ264/papers/List%20EMetrica%202004.pdf), נמצא אצל ילדים [Harbaugh, Krause and Vesterlund, 2001](https://econweb.ucsd.edu/~jandreon/Econ264/papers/Harbaugh%20EconLet%202001.pdf), ואפילו נמצא אצל קופי קפוצ'ון [Santos & Lakshminary and Chen, 2008](https://elsevier-ssrn-document-store-prod.s3.amazonaws.com/06/01/19/ssrn_id877183_code331494.pdf?response-content-disposition=inline&X-Amz-Security-Token=IQoJb3JpZ2luX2VjENj%2F%2F%2F%2F%2F%2F%2F%2F%2F%2FwEaCXVzLWVhc3QtMSJIMEYCIQCaALc%2FOf1UUJUkq7%2BbIEHA1Vd058WFtu2uVwEyqqC6swIhALt%2F4DwsOUXk%2BpigqwlwF0nAMoywReJZliDq9EnPlU1jKscFCKH%2F%2F%2F%2F%2F%2F%2F%2F%2F%2FwEQBBoMMzA4NDc1MzAxMjU3IgwqgoQDgyKOQYivVu4qmwUSvIjvmy7HgHN7L4nFD3k5yn0Re5g3aDCxXpua8Z41G8r7cYJPa2YyU5%2Bog7b5zSdHRnGtkVXMCxBD5zcQsYOXRAypE5enGU5RzVZIRGU1E3wHb0D1udcA0uGLcBcpdsN4YopRpDkYEVXK4fNGMElrQBSRLarRU2dEtd32Nud9lAksvpIqNYtJ0%2F2Pr7sk%2Ba7ONkymsynaBGXyBxdUgN7Nz9CGWa5EnQRC1v9G30vDBBKQXNMNaazob4Y1jxGK7Yow1mlvs1Tn1Y4tD76eQvRW%2BI3025tnhxcmi70KrNYe%2F8%2BDoHq86PlsNbjCrtyR0gQX7F8iJrwoW9eTYZUEE744XlvrhU3j2DPMs75pVK8qlBKJZT9ahQIrYflNH6lybXqMs1jID%2BYb%2BAzNjWccAwej7MqQ2kOX2zBLtAjdNnf3kjtuaMbqrvyLelQiKZgKrXxqIHMO%2FG0tP4m3bsitqB6x1K3kjcoBq%2BL9WtGgeMeU0n5Y9YQTa8U2ANDuIjGAB6LC0dfet%2Bx%2FYSxNU%2Bzg4PNEgLIUNQhmY3uk5h%2B7kXGRcsgGEwhh3fYWlleH4PbakjmS5CbyPMsdTKZS9MxwZnoOvCrM7x99mRwqeW9g17wj%2BPVlvRhHJBxjwTwH1QsPmep%2BgUZY7RMjS0UIwvpTqXOlWmNZckouiAHSWRM02Lc%2BrOeKoAoGze9rHKnGp%2B7xoc%2FTPKDbjXxifwVmIc8XoD66Z9eCQc2y%2FA2GaJCSYz6SeEw3vFNZDPyCeUHpuklKE4QgAR2cWT4CMjNFgpCrLdldbiqWJyXcvtFa%2Fq%2FEwPuX49y%2FSNQ%2B6k0hjxuTWOpn3IpUMlaqKNqRg7Dy6J7jeVyiOiSAoa2UUgjXKVTjILAy9HU7G5%2FT6sLQ1%2FOQMNP%2BzbQGOrABXWRZE65iR%2FhzjmffBMaDIwmXpZ%2FpuSkhztkiYYrQ2useGmOz0OEfbL2lPjVca297POZjgqvZJUTNd3GJ%2FUflOGUYAyTMCEYcfEfhd55SmSFLQJeUNBF1g0vbTQGCs2W2uD9bbm7%2BcQcihKbRlcaxR%2FV1Fo6hHu%2BN25dShn62fetoIVV9Eq4P5pwaTbsWS4VH2m95MCHi5EHcZqv5XMxg8cJ9FEcuY0Mm7mSnYJslx2s%3D&X-Amz-Algorithm=AWS4-HMAC-SHA256&X-Amz-Date=20240714T080152Z&X-Amz-SignedHeaders=host&X-Amz-Expires=300&X-Amz-Credential=ASIAUPUUPRWESOLK3LGV%2F20240714%2Fus-east-1%2Fs3%2Faws4_request&X-Amz-Signature=824c63c882951d2c4381244ab6d88baa595e5ed5ce48c3a8d7b346cbcb2f16e2)
+
+# סטטוס קוו וברירת מחדל
+
+
+## אפקט הסטטוס קוו 
+
+> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=V7TUFH6udHA)
+{.is-success}
+
+ממצאים רבים מעידים על העדפת אפשרות הסטטוס קוו על פני אפשרויות אחרות - בתמצית, אנשים נוטים לדבוק באפשרות שהוצגה להם כברירת המחדל.
+
+ב[מודל נורמטיבי](/פסיכולוגיה/חשיבה/נורמטיבי), הסטטוס קוו לא צריך לשחק תפקיד: זה שאפשרות אחת היא במקרה מה שיש עכשיו לא אמור לשנות את הבחירה שלי - אני רוצה לבחור באפשרות הטובה ביותר. בפועל, זה לא המצב. שינויים דורשים מחיר מסוים - מאמץ, מחשבה וכסף; החלופות האחרות אינן תמידית מובנות, ברורות וידועות - באי הודאות יש סיכון; כמו כן יש לחצים חברתיים לשמירת הסטטוס קוו. 
+
+[Samuelson & Zeckhauser, 1998](https://scholar.harvard.edu/sites/scholar.harvard.edu/files/rzeckhauser/files/status_quo_bias_in_decision_making.pdf) בדקו את התופעה במחקר שדה.
+
+בין 1980-1986  אוניברסיטת הרווארד הציעה לעובדים להחליף את תכניות ביטוח הבריאות הנוכחיות שלהם בתוכניות ביטוח חדשות. 
+נמצא שרוב העובדים לא החליפו ונשארו עם ביטוח הבריאות שהיה להם. 
+2 סיבות אפשריות: 
+1. התוכניות הקיימות נתפסות כיותר אטרקטיביות מהתוכניות החדשות והיו   נבחרות, גם אם לא היו הסטטוס קוו. 
+2. התוכניות הישנות נבחרות, בעיקר, בשל היותן סטטוס קוו.
+
+כדי לבחון סיבות אלו, השוו בין עובדים ותיקים (עם סטטוס קוו) לחדשים (ללא סטטוס קוו) בעלי גיל ודרגה דומים. עובדים שהתקבלו לעבודה לפני 1980 לא שינו את חברת הביטוח, בעוד העובדים החדשים בחרו בחברות ביטוח ממגוון האפשרויות   
+מסקנה: בחירות העובדים הוותיקים הושפעו מאפקט הסטטוס-קוו. 
+
+## אפקט ברירת המחדל
+
+אחד ההסברים לאפקט הסטטוס קוו הוא שהסטטוס קוו הוא בדרך כלל גם ברירת המחדל - האפשרות שתבחר אם לא נעשה שום פעולה.
+בניו-ג'רסי (1988) ובפנסילבינה (1990) היתה נהוגה תוכנית ביטוח מסויימת. במדינות אלו החליטו להציע תוכנית זולה יותר על ידי הקטנת טווח התביעות.
+כעת ישנן שתי תוכניות ביטוח - 
+
+1. סטטוס קוו - יקרה יותר עם טווח תביעה רגיל 
+
+2. תוכנית חדשה - זולה עם טווח תביעה מצומצם
+
+בשתי המדינות הסטטוס קוו זהה -אפשרות (1.), התוכני היקרה יותר.  אולם, **ברירת המחדל היית שונה**: 
+
+- בניו ג'רסי - ברירת המחדל הייתה התכנית החדשה (קיבלו אותה, אלא אם כן, ביקשו לא).
+- בפנסילבניה - ברירת המחדל הייתה התוכנית הישנה (נשארו איתה, אלא אם כן, ביקשו להחליף) 
+
+בשני המקרים, נמצאה העדפה לברירת המחדל: בפנסילבניה הרוב נשאר עם התוכנית הישנה (75%) , בניו ג'רסי הרוב עבר לתוכנית החדשה (80%). 
+
+כלומר, ברירת המחדל שיחקה תפקיד יותר גדול מהסטטוס-קוו.
+
+## תרומת איברים
+
+[Johnson & Goldstein, 2003](https://elsevier-ssrn-document-store-prod.s3.amazonaws.com/09/01/08/ssrn_id1324774_code1144166.pdf?response-content-disposition=inline&X-Amz-Security-Token=IQoJb3JpZ2luX2VjENj%2F%2F%2F%2F%2F%2F%2F%2F%2F%2FwEaCXVzLWVhc3QtMSJIMEYCIQCaALc%2FOf1UUJUkq7%2BbIEHA1Vd058WFtu2uVwEyqqC6swIhALt%2F4DwsOUXk%2BpigqwlwF0nAMoywReJZliDq9EnPlU1jKscFCKH%2F%2F%2F%2F%2F%2F%2F%2F%2F%2FwEQBBoMMzA4NDc1MzAxMjU3IgwqgoQDgyKOQYivVu4qmwUSvIjvmy7HgHN7L4nFD3k5yn0Re5g3aDCxXpua8Z41G8r7cYJPa2YyU5%2Bog7b5zSdHRnGtkVXMCxBD5zcQsYOXRAypE5enGU5RzVZIRGU1E3wHb0D1udcA0uGLcBcpdsN4YopRpDkYEVXK4fNGMElrQBSRLarRU2dEtd32Nud9lAksvpIqNYtJ0%2F2Pr7sk%2Ba7ONkymsynaBGXyBxdUgN7Nz9CGWa5EnQRC1v9G30vDBBKQXNMNaazob4Y1jxGK7Yow1mlvs1Tn1Y4tD76eQvRW%2BI3025tnhxcmi70KrNYe%2F8%2BDoHq86PlsNbjCrtyR0gQX7F8iJrwoW9eTYZUEE744XlvrhU3j2DPMs75pVK8qlBKJZT9ahQIrYflNH6lybXqMs1jID%2BYb%2BAzNjWccAwej7MqQ2kOX2zBLtAjdNnf3kjtuaMbqrvyLelQiKZgKrXxqIHMO%2FG0tP4m3bsitqB6x1K3kjcoBq%2BL9WtGgeMeU0n5Y9YQTa8U2ANDuIjGAB6LC0dfet%2Bx%2FYSxNU%2Bzg4PNEgLIUNQhmY3uk5h%2B7kXGRcsgGEwhh3fYWlleH4PbakjmS5CbyPMsdTKZS9MxwZnoOvCrM7x99mRwqeW9g17wj%2BPVlvRhHJBxjwTwH1QsPmep%2BgUZY7RMjS0UIwvpTqXOlWmNZckouiAHSWRM02Lc%2BrOeKoAoGze9rHKnGp%2B7xoc%2FTPKDbjXxifwVmIc8XoD66Z9eCQc2y%2FA2GaJCSYz6SeEw3vFNZDPyCeUHpuklKE4QgAR2cWT4CMjNFgpCrLdldbiqWJyXcvtFa%2Fq%2FEwPuX49y%2FSNQ%2B6k0hjxuTWOpn3IpUMlaqKNqRg7Dy6J7jeVyiOiSAoa2UUgjXKVTjILAy9HU7G5%2FT6sLQ1%2FOQMNP%2BzbQGOrABXWRZE65iR%2FhzjmffBMaDIwmXpZ%2FpuSkhztkiYYrQ2useGmOz0OEfbL2lPjVca297POZjgqvZJUTNd3GJ%2FUflOGUYAyTMCEYcfEfhd55SmSFLQJeUNBF1g0vbTQGCs2W2uD9bbm7%2BcQcihKbRlcaxR%2FV1Fo6hHu%2BN25dShn62fetoIVV9Eq4P5pwaTbsWS4VH2m95MCHi5EHcZqv5XMxg8cJ9FEcuY0Mm7mSnYJslx2s%3D&X-Amz-Algorithm=AWS4-HMAC-SHA256&X-Amz-Date=20240714T082206Z&X-Amz-SignedHeaders=host&X-Amz-Expires=300&X-Amz-Credential=ASIAUPUUPRWESOLK3LGV%2F20240714%2Fus-east-1%2Fs3%2Faws4_request&X-Amz-Signature=95d58aae1ef717d4113042c46ece8165cccf8819aa6d5f119f2bc191fe587e52) בדקו את השפעת ברירת המחדל על תרומת איברים.
+
+במדינות אירופיות שני סוגי הסכמה לתרומת איברים:
+
+- מדינות הסכמה משוערת (presumed-consent states) - אנשים הם תורמי איברים אלא אם כן, הם מבקשים במפורש לא לתרום.
+
+- מדינות הסכמה מפורשת (explicit-consent states) - אף אדם לא תורם איברים אלא אם כן הוא ביקש במפורש לתרום. 
+
+במדינות עם הסכמה משוערת - שבהן הסכמה הינה ברירת מחדל - שיעור ההסכמה והתרומה בפועל גבוה משמעותית ממדינות שבהן יש צורך בהסכמה מפורשת: במדינות הסכמה משוערת הוא נע סביב 85-99%, ובמדינות הסכמה מפורשת רק 4-28%.
+
+דוגמאות נוספות:
+
+- חיסכון לפנסיה
+
+שינוי ברירת המחדל להצטרפות אוטומטית לקרן פנסיה, הוביל לעליה דרמטית בשיעור החיסכון (Sunstein, 2016)
+
+- אנרגיה ירוקה
+
+בגרמניה, בשתי קהילות בהן השימוש באנרגיה ירוקה הינו ברירת המחדל, שיעור השימוש באנרגיה ירוקה קרוב ל 90%  בהשוואה ל 1% Pichert & Katsikopoulos (2008
+- זכויות צרכנים
+
+בארה"ב, חברות אשראי צריכות את ההסכמה המפורשת של צרכנים לחריגה ממסגרת האשראי שלהם, על מנת לחייב אותם בריבית על חריגה זו (Willis 2013).
+
+- ארוחות בבית הספר
+
+תלמידים ממעמד סוציואקונומי נמוך בארה"ב, זכאים לקבל ארוחות חינם  בבית הספר. יחד עם זאת, שיעור המשפחות שנהנות בפועל מההטבה נמוך. שינוי ברירת המחדל כך שההצטרפות לתוכנית הפכה אוטומטית, העלה משמעותית את מספר הילדים הנהנים מההטבה.  
+
+
+
 
 
 [^1]: חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח.

פסיכולוגיה/חשיבה/חוקים.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: חוקי החלטה
 description: 
 published: true
-date: 2024-06-24T09:18:49.914Z
+date: 2024-08-06T13:05:07.907Z
 tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-17T15:41:16.588Z
@@ -24,6 +24,8 @@ dateCreated: 2024-05-17T15:41:16.588Z
 בדוגמה הזו, *אלטרנטיבה ב'* היא הדומיננטית - היא תמיד תוביל לתוצאה טובה יותר, בלי קשר למצב העולם.
 
 > דמיינו לכם שאתם רוצים לטוס לחו"ל אחרי תקופת הבחינות[^1]. אם תצא לכם תוצאה טובה, הידד! מגיע לכם פרגון. אם הלך לכם על הפרצוף, אוי לא! לפחות תטוסו לחו"ל להתעודד. אם הלך לכם ככה ככה - אוקיי, הגיע הזמן לרענן כוחות, ולהתאוורר בחו"ל. בכל מצב, הבחירה לטוס לחו"ל תהיה נכונה - זוהי חלופה דומיננטית.
+{.is-info}
+
 
 # Maximin
 החלופה שעבורה התוצאה הגרועה ביותר עדיפה על התוצאה הגרועה ביותר של יתר החלופות - אנחנו ממקסמים את המינימום.
@@ -37,8 +39,10 @@ dateCreated: 2024-05-17T15:41:16.588Z
 הדוגמה הזו, *אלטרנטיבה ג'* היא החלופה הטובה - התרחיש הכי גרוע בג' פחות גרוע מהתרחישים הגרועים בא' וב'.
 
 > נגיד ואנחנו מתלבטים בין אפיקי השקעה שונים. אפשר לקחת אחד עם סיכון קטסטרופלי ורווח אדיר, סיכון גבוה ורווח גבוה, וסיכון אפסי אבל רווח נמוך. אם אני ממש לא אתאושש מלהפסיד את הכסף, אבחר את האפיק הכי פחות מסוכן.
+{.is-info}
 
-# Maximan
+
+# Maximax
 החלופה שעבורה התוצאה ה*טובה* ביותר עדיפה על התוצאה הטובה ביותר של יתר החלופות - אנחנו ממקסמים את המקסימום.
 
 |  | מצב 1 | מצב 2 | מצב 3 |
@@ -50,6 +54,8 @@ dateCreated: 2024-05-17T15:41:16.588Z
 הדוגמה הזו, *אלטרנטיבה א'* היא החלופה הטובה - התרחיש הכי טוב בא' הרבה יותר טוב מהתרחישים הגרועים בב' וג'.
 
 > דמיינו לעצמכם שקיבלתם סכום כסף קבוע שחייבים לשים בלוטו כלשהו. נניח ואתם אופטימיים - ואם כבר קיבלתם, וממילא הסיכון אפסי, תשימו את הכסף בלוטו על סכום הכסף הגדול ביותר. כי אולי תזכו - למה לא?
+{.is-info}
+
 
 # Expected Value
 החלופה שעבורה **התוחלת** היא הטובה ביותר - אם נבחר בהחלטה הזו אינסוף פעמים, נקבל את הערך הכי גבוה ביחד לשאר.

פסיכולוגיה/חשיבה/נורמטיבי.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: המודל הנורמטיבי
 description: איך ראוי לקבל החלטות?
 published: true
-date: 2024-06-14T10:17:25.267Z
+date: 2024-08-06T15:25:19.560Z
 tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-06-14T09:50:27.423Z
@@ -186,17 +186,17 @@ A הכי טובה, C הכי גרועה, B ביניהן. אנחנו תמיד יכ
 למשל, בין שתי החלופות האלו:
 
 - חלופה A
-אפשרות א': רווח בטווח של 30$
-אפשרות ב: 80% להרוויח 45$
+אפשרות א': רווח בטווח של 30\$
+אפשרות ב: 80% להרוויח 45\$
 
 - חלופה B
 בשלב הראשון, סיכוי של 75% לא להרוויח, ו25% לעבור לשלב נוסף שבו:
- אפשרות א': רווח בטווח 30$
-אפרות ב': 80% להרוויח 45$
+ אפשרות א': רווח בטווח 30\$
+אפרות ב': 80% להרוויח 45\$
 
 - חלופה C
-אפשרות א': 25% להרוויח 30$
-אפשרות ב: 20% להרוויח 45%
+אפשרות א': 25% להרוויח 30\$
+אפשרות ב: 20% להרוויח 45\$
 
 **B וC זהים מבחינת תועלת.** אבל, **A וB נתפסים כזהים** - למרות שהם לא. 
 ההעדפות שלנו, בהתאם, מפרות את עקרון הקביעות - זה שבB יש שלב נוסף מטה אותנו לטובת B, למרות שהיא זהה לC.

פסיכולוגיה/חשיבה/סיכון.md

@@ -0,0 +1,99 @@
+---
+title: סיכון
+description: 
+published: true
+date: 2024-08-06T11:37:08.547Z
+tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב
+editor: markdown
+dateCreated: 2024-08-06T11:37:08.547Z
+---
+
+> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_11.1_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_(1).pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/hardman._ch_12+14.pdf)
+{.is-info}
+
+> **סיכון** הוא הסיכוי שמשהו רע יקרה.
+{.info}
+
+השקעות בבורסה, יציאה למלחמה, או התנהגות לא זהירה הן דוגמאות ללקיחת סיכונים.
+
+סיכונים הם לא דבר רע בהכרח - אי-לקיחת סיכונים מוחלטת היא לא מותאמת - אבל סיכון מופרז יכול לפגוע בנו ובאחרים. לכן הרשויות מחוקקות חוקים שנועדו להגביל סיכון - כמו תקנות בריאות, לעשות טסט לרכב, ולשים לוחיות רישוי לאופניים החשמליים בתל אביב.
+
+עד כמה מוצדקים הסיכונים? עד כמה מוצדקת הפחתת הסיכונים? גם ללקיחת סיכון וגם למיגור הסיכון יש עלות[^1]. השקלולים בלקיחת ומיגור הסיכון ניתן לתאר ב**תיאוריה נורמטיבית של סיכון** - המנסה לתאר מהי הנקודה שבה לא משתלם יותר לנסות ולמגר סיכון.
+
+
+# מהו סיכון סביר?
+## Revealed Preferences Approach
+[Starr, 1969](https://en.wikipedia.org/wiki/Risk_perception) הגה את גישת ה**Revealed preferences approach** - שבה ניתח עלות תועלת לטכנולוגיות והתנהגויות שונות, בכדי לנסות לאמוד מהו סיכון שהציבור מוכן לקחת, הלכה למעשה: אם כך נוהג הציבור, כנראה שזהו הסיכון שהוא מוכן לקחת.
+
+סטאר הגדיר סיכון כ*הסתברות התמותה לאדם לשעת חשיפה*, ותועלת כ*רווח כספי*.
+
+סטאר בדק פעילויות כמו נהיגה, סקי, תעופה אזרחית ותעופה בכלל, ודירג אותן ביחס של הסתברות התמותה לעומת הרווח הכספי (לרבות ההפסדים - ביטוחים, תחזוקה וכו'). 
+
+התוצאות היו די דרמטיות - 
+> הציבור מוכן לקבל סיכונים רצוניים **הגבוהים פי 1,000** (סקי, ציד, עישון, נסיעה ברכבת[^2]) מסיכונים לא רצוניים (אסונות טבע, אנרגיה חשמלית) עבור **אותה רמת תועלת**.
+
+אולם, גם לפונקציה הזו יש מגבלות - השיפוע הולך ויורד ככל שהסיכון עולה, וככל שהרצון משחק תפקיד הולך ופוחת (רצוני לעומת לא רצוני). 
+
+### ביקורת
+
+סטארר מניח שההתנהגות של הציבור מגדירה את מה שהוא חושב שסביר - אם אנשים נוסעים ברכבת, כנראה שהם מוכנים לקחת את הסיכון של לנסוע ברכבת. האמנם? האמת היא, שאין עדות לתהליך כזה אנליטי ומסודר כשאנחנו לוקחים סיכונים (*זה רק פי 100 מצונאמי, אני אעלה על הרכבת*). יתרה מכך, אנחנו יודעים רק איך הציבור פועל *עכשיו* - אנחנו לא יודעים איך הוא יסכים להתנהג לעומת סיכונים חדשים בעתיד. לכן, הגישה הזו קצת מגבילה, ובמקומה עלתה גישה אחרת - 
+
+
+## הפרדיגמה הפסיכומטרית
+
+גישה זו דוגלת בפשוט לשאול אנשים אילו סיכונים הם מוכנים לקחת, ולא לסמוך על כך שההתנהגות שלהם חושפת את זה. גישה זו נפוצה מאוד בעולם המחקר.
+
+אנשים מקבוצות שונות (סטודנטים, מומחים וכו') מתבקשים לענות על שאלות שונות לגבי רשימה של סיכונים, כמו כורים גרעיניים, כלי רכב ואופנועים, סקי, צבעי מאכל וכדומה. עבור כל אחד, הנבדקים נשאלו:
+
+- מהו שיעור התמותה מהסיכון עצמו
+
+- עד כמה יש צורך בפיקוח וברגולציה בנושא זה
+
+- האם רמת הסיכון הסבירה גבוהה או נמוכה מרמת הסיכון בפועל?
+
+הנבדקים נשאלו על מאפיינים שונים של הסכנות - רצוניות, מיידיות התוצאה, ידע אודות הסיכון, יכולת שליטה ועוד - בסולם 1-7.
+
+החוקרים בגישה זו מנסים לקשור בין הסיכון הנתפס למאפייני הסכנות האלו. [Slovic,1987](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1126/science.3563507) מיפה את התשובות של הנבדקים בשני צירים: ציר החוסר-ודאות (Y) וציר האימה (X). למשל, הנדסה גנטית היא די מפחידה, ומאוד לא ברורה - זה סיכון חדש, שההשלכות שלו עמומות ולא מידיות, אבל קפאין - אותו אנחנו מכירים היטב - לא ממש מעורר בנו אימה (נהפוכו). 
+
+התשובות האלו לא משקפות בהכרח את הסיכונים האמיתיים - אלא את הערכתם בעיניי הציבור. זו בעיה: אנחנו נשענים על מוכרות ואימה, ולא על מדדים אובייקטיבים, כדי להעריך מה מסוכן ומה לא מסוכן; זהו קושי לא פשוט. הפרדיגמה הפסיכומטרית מגיעה כך למסקנות ש הציבור *אינו* לא רציונאלי, אלא שההדיוטות ("אנשים רגילים") משתמשים בהגדרה רחבה יותר ורב ממדית של סיכון בהשוואה למומחים. ההגדרה זו כוללת מס' תכונות איכותיות של גורם הסכנה (רצוניות, מיידיות, פוטנציאל לאסון, וכו') המתקבצים לשני גורמי פחד: האימה והלא-נודע, כאשר מידת תפיסת הסיכון נמצאת בקשר חיובי עם גורם האימה.
+
+
+# סיכון אנליטי לעומת סיכון רגשי
+
+אנשים מגיבים לסיכון בשתי רמות - ב**רמה קוגניטיבית** (Expected utility) וב**תגובה רגשית**. ההערכה הקוגניטיבית לסיכון מתייחסת למשתנים כמו הסתברויות וערך התוצאה, והערכה רגשית מתייחסת לגורמים כמו בולטות, דימוי קשור אסוציאטיבית וסמיכות בזמן ([Lowenstein, Weber, Hsee and Welch, 2001](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0033-2909.127.2.267)). 
+
+
+## היוריסטיקת הרגש
+
+ההערכה הרגשית מתבצעת על פי **היוריסטיקת הרגש** ([Finucane et al., 2000](https://doi.org/10.1002/(SICI)1099-0771(200001/03)13:1<1::AID-BDM333>3.0.CO;2-S)), לפיה תמונות שמשויכות לרגשות שליליים או חיוביים מנחות את השיפוט שלנו, ורגש משמש כרמז לשיפוטים חשובים. האם כדאי לי לטוס לתאילנד? כנראה שאחשוב על זה במונחים של איך זה גורם לי להרגיש, ולא במונחים של עד כמה זה מסוכן; אם הטיסה תגרום לי לתחושה טובה, כנראה שאשפוט שזה לא מסוכן במיוחד.
+
+### עדויות
+
+מחקרים מוקדמים, כאמור, מצאו שניתן למפות גורמי סיכון על מימדי האימה וחוסר ידיעה ( [Slovic,1987](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1126/science.3563507)). נמצא גם קשר קודם בין תועלת לסיכון: בעולם יש קשר חיובי בין סיכון ותועלת. אולם, בתפיסה שלנו, הקשר הזה הפוך: תועלת נתפסת בעינינו כ*פחות* מסוכנת. לחץ זמן מגביר את הקשר ההפוך הזה ([Finucane et al., 2000](https://doi.org/10.1002/(SICI)1099-0771(200001/03)13:1<1::AID-BDM333>3.0.CO;2-S)).
+
+עוד נמצא כי - 
+
+- סבירות המוצגת כשכיחות יחסית בעלת משקל גבוה יותר מסבירות המוצגת כהסתברות
+
+שחרור של 10 אסירים מתוך 100 לפני הזמן לא מרגיש לנו דרמטי כמו שחרור 10% מהאסירים לפני הזמן (למרות שזו אותה הכמות בפועל)
+
+- רגשות חיוביים מובילות להערכות סיכון אופטימיות, ולהיפך - רגשות שליליים מובילים להערכות סיכון פסימיות
+
+האפקט נשמר גם כשמקור הרגש אינו קשור כלל לסיכון המטרה [Johnson & Tversky, 1983](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0022-3514.45.1.20). מה שכן, ישנה חשיבות לבחינת רגשות מסוימים - ישנם, למשל, רגשות שליליים המובילים לתפיסות סיכון אופטימיות [Lerner & Keltner, 2000](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1080/026999300402763), [2001](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0022-3514.81.1.146).
+
+בהתאם לתיאוריית Appraisal-tendency, רגשות הם תוצר של הערכות קוגניטיביות אך גם מייצרים הערכות שכאלו [Keltner et al., 1993](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0022-3514.64.5.740). הערכות של חוסר ודאות וחוסר שליטה מקושרות ל**פחד**, וגם מופקות על ידו. לעומת זאת, הערכות של וודאות ושליטה מקושרות ל**כעס** ומופקות ממנו [Lerner & Keltner, 2001](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/0022-3514.81.1.146). **פחד** מוביל לתפיסות סיכון פסימיות יותר אך **כעס** מוביל לתפיסות סיכון אופטימיות יותר.
+
+[Lerner, Gonzalez, Small & Fischoff, 2003](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1111/1467-9280.01433) ערכו מדגם לאומי מייצג בעקבות אירועי ה11 בספטמבר ומצאו כי:
+
+- פחד הוביל לתפיסות סיכון פסימיות יותר מכעס.
+
+- גברים הראו תפיסות סיכון אופטימיות יותר מנשים והאפקט תווך על ידי הרגש הדומיננטי שנחווה עבור כל מין.
+
+- רגשות אלו השפיעו גם על העדפה למדיניות ממשתלית. כעס, לעומת פחד, הוביל לתמיכה גדולה יותר במדיניות נקמנית ותמיכה מועטה יותר במדיניות פייסנית. 
+
+
+
+
+
+[^1]: למשל, הסגרים בתקופת הקורונה - מחיר כלכלי ונפשי למיגור הסיכון.
+[^2]: אוי לא.

פסיכולוגיה/חשיבה/שקועה.md

@@ -0,0 +1,82 @@
+---
+title: אפקט העלות השקועה
+description: 
+published: true
+date: 2024-08-06T11:40:23.195Z
+tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב
+editor: markdown
+dateCreated: 2024-08-06T11:39:43.130Z
+---
+
+> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_11.1_חשיבה_וקבלת_החלטות_תשפד_(1).pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/hardman._ch_12+14.pdf) (זהים ל[סיכון])(/פסיכולוגיה/חשיבה/סיכון)
+{.is-info}
+
+> **אפקט העלות השקועה** הוא ההתייחסות הלא-רציונלית להשקעות העבר בהחלטות על אירועי העתיד - הנטייה לקחת בחשבון את המשאבים שהושקעו בעת בחירה בין חלופות
+{.info}
+
+מה זאת אומרת?
+
+תארו לעצמכם שרכשתם כרטיס להופעה. ביום ההופעה מתחיל גשם שוטף - עכשיו, אין שום צל של ספק שלא תהנו בהופעה. אבל הרבה אנשים יגידו, *כבר קניתי כרטיס - מה, לא חבל?* ועכשיו, לא רק שתלכו ותרטבו בגשם, גם לא תהנו.
+
+אבל זו הטייה. מחיר הכרטיס כבר אבוד בכל מקרה, ולכן אינו מבדיל בין החלופות (ללכת להופעה, לא ללכת להופעה). עצם ההתחשבות בו בקבלת החלטות לעתיד זו הטייה - אפקט העלות השקועה. 
+
+> ההטייה היא מהתחשבות *רק* במחיר שהושקע. אם לא ללכת להופעה יבאס אותנו בלי קשר למחיר הכרטיס, וגם נתבאס שכבר קנינו כרטיס, ללכת זו החלטה רציונלית; אם אני אתבאס מלעמוד בגשם, ואני הולך *רק* בגלל שכבר קניתי כרטיס - זו הטייה
+{.is-warning}
+
+
+
+[Arkes & Blumer, 1985](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1016/0749-5978(85)90049-4) ערכו את ניסוי "חופשת הסקי":
+
+> דמיין ששילמת 100$ עבור כרטיס לטיול סקי בסוף שבוע במישיגן. אחרי מספר שבועות, אתה קונה כרטיס ב50$ בויסקונסין.
+> לפתע אתה שם לב שהכרטיסים מיועדים לאותו התאריך - ואי אפשר לבטל או להזיז אף אחד מהם. אתה צופה שתהנה יותר בויסקונסין. באיזה טיול תבחר?
+{.is-info}
+
+
+החלטה **רציונאלית** היא לבחור בויסקונסין - הכסף אבוד, ובויסקונסין כיף יותר. אולם, בניסוי בפועל, רק 46% בחרו בויסקונסין - השאר העדיפו את מישיגן, משום שכבר השקיעו בטיול זה יותר כסף. זו, כמובן, הטייה.
+
+ב*ניסוי חברת התעופה* [Arkes & Blumer, 1985](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1016/0749-5978(85)90049-4) -
+
+> ניסוח A: כנשיא חברת התעופה השקעת 10 מיליון דולר בפרויקט בניית מטוס שלא יאותר על ידי מכ"ם רגיל. לאחר שהושלמו 90% מהפרויקט חברה אחרת החלה לשווק מטוס דומה, זול ומהיר יותר. האם כדאי להשקיע את ה10% הנותרים במחקר בכדי לסיימו?
+{.is-info}
+
+
+41 נבדקים השיבו שכן, ורק 7 השיבו שלא. כבר ציינו כאן בפני הנבדקים כמה הושקע בפרויקט, מה שהטה את הנבדקים לעבר ההטייה. ואם נסתיר מהם את מה שהושקע כבר?
+{.is-info}
+
+> ניסוח B: כנשיא חברת התעופה קיבלת הצעה מאחד העובדים להשתמש במיליון דולר שהוקצבו למחקר כדי לפתח מטוס שלא יאותר על ידי מכ"ם רגיל.ידוע לך שחברה אחרת החלה לשווק מטוס דומה, זול ומהיר יותר. האם צריך להשקיע את הכסף במחקר?
+{.is-info}
+
+10 נבדקים השיבו שכן, ו50 נבדקים השיבו שלא; למרות שמדובר באותם הנתונים, ההטייה נעלמה, וההחלטה רציונלית. 
+
+החוקרים הציעו שני הסברים חלופיים:
+
+- הנבדקים היו מודעים לכישלון הפרויקט אך ציפו שיביא תועלת גבוהה יותר מאשר אם יוחלט לא לסיימו
+
+- הנבדקים מפריזים בהערכת סיכויי ההצלחה של הפרויקט ואינם מעריכים את המצב כאבוד
+
+בכדי לבדוק הסברים אלו, הניסויי הורץ שוב, והפעם הנבדקים התבקשו לדרג את סיכויי ההצלחה של הפרויקט. בניסוח A הנבדקים העריכו 89% הצלחה (1!), לעומת 40% בנוסח B.
+
+[Tversky & Kahneman, 1979]() מציעים הסבר חלופי על פי [תיאוריית הפרוספקט]():
+
+- הבתאם לפונקציית הערך, בנקודה A האדם נמצא כאשר הוא שוקל להשקיע בפעם הראשונה. בנקודה B האדם נמצא לאחר השקעה ראשונית לא מוצלחת (עלות שקועה).
+
+- בנקודה B בשל הערך השולי הפוחת, ההפסדים המתווספים אינם מסתכמים בירידות גדולות בערך הסובייקטיבי ואילו רווחים שווי-גודל מסתכמים בערך הסובייקטיבי ואילו רווחים שווי-גודל מסתכמים בערך סובייקטיבי גבוה יותר. לכן, האדם בנקודה B יסתכן בהפסדים קטנים כדי להשיג רווחים גדולים אפשריים - כי אנשים שונאי סיכון ברווח ואוהבי סיכון בהפסד.  
+
+כבר פיתחת מטוס? אכלת אותה; כאבת את רוב ההפסד. אם תמשיך עכשיו תפסיד או קצת, או שפתאום יהיה מזל ותרוויח בענק. לא פיתחת מטוס? לא אכלת הפסד; למה שתסתכן עכשיו בפיתוח המטוס?
+
+
+הסבר חלופי של החוקרים מתבסס על [פונקציית המשקל](). בהתאם לאפקט הודאות רווחים ודאיים (p=1) מוערכים הערכת יתר. כלומר, ערכם הסובייקטיבי של רווחים ודאיים גבוה מערכם של רווחים לא ודאיים. בדומה, הפסדים ודאיים מוערכים הערכת חסר - כלומר, הפסדים ודאיים מוערכים סובייקטיבית פחות מהפסדים לא ודאיים. לכן, במצבי עלות שקועה, כאשר החלופה היא הפסד ודאי, נעדיף את החלופה של המשכת ההשקעה.
+
+בתמצית - לודאות יש ערך מיוחד: ההחלטה להפסיק את הפרויקט כרוכה בהפסד ודאי של הסכום שהושקע, אבל המשך ההשקעה *עשוי* להביא רווח מסויים. הפסקת ההשקעה בפרויקט נושאת אפקט פסיכולוגי: היא הודאה שהכסף שהושקע עד כה בוזבז, והמשך ההשקעה מונע זאת.
+
+ב*ניסוי התיאטרון*, נדגמו 60 אנשים שרכשו מינויים בתיאטרון. לשליש מתוכם ניתנה הנחה משמעותית, לשליש ניתנה הנחה סמלית, ולשליש האחרון לא ניתנה ההנחה כלל. לאחר מכן, החוקרים בדקו את שיעורי ההגעה להצגות של כל קבוצה.
+
+**במחצית הראשונה** של השנה, הנבדקים אשר רכשו את הכרטיסים במחיר מלא הפגינה נוכחות גבוהה יותר באופן מובהק לעומת אלו שקיבלו הנחה.
+
+לפי התיאוריה הרציונית, לא אמור היה להיות הבדל בהגעה - כולם היו נכונים לשלם את אותו המחיר - אבל בפועל, ההבדלים יוחסו לעלות שקועה: אלו שהיו בעלי עלות שקועה מלאה הגיעו יותר. אולם, במחצית השנייה של השנה האפקט נעלם - מה שמרמז שהשפעת העלות השקועה פוחתת עם הזמן.
+
+[Gouville & Soman, 1998](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1086/209533) מצאו כי מינויים הגיעו בשיכחות גבוהה לחדר הכושר בסמוך לתשלום החודשי בעבור המינוי שלהם, שכיחות שהלכה ופחתה על למועד התשלום הבא.
+
+[Soman, 2001](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1086/319621) מצא שאנשים לא רגישים לעלות שקועה במונחים של זמן.
+
+ולבסוף, [Larrick et al., 1990](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1111/j.1467-9280.1990.tb00243.x) מדגים כי השכלה כלכלית מפחיתה חשיבה במונחי עלות שקועה.