docs: update פסיכולוגיה/חשיבה/גישות

פסיכולוגיה/חשיבה/גישות.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: גישות מרכזיות
 description: 
 published: true
-date: 2024-05-17T16:53:12.159Z
+date: 2024-05-18T12:21:44.721Z
 tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
@@ -63,12 +63,12 @@ dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
 מספר רב של מחקרים (Epstein, 1994; Hammond, 2000; Jacoby, 1991; 1996; Kahenman, 2002) מבצעים את ההבחנה הזו בין **אינטואיציה** ל**חשיבה**, והם מסכימים בגדול על המאפיינים המבחינים בין שני סוגי התהליכים האלו. סטנוביץ' וווסט (Stanovich & West, 2000) העניקו להן את השם *מערכת 1* ו*מערכת 2*.
 
 
-| --- | --- |
 | מערכת 1 | מערכת 2 |
+| --- | --- |
 | מהירה | איטית |
 | אוטומטית | מבוקרת | 
 | נטולת מאמץ | מאומצת | 
-| אסוציאטיבית | נשלטת ע"י כללים |
+| אסוציאטיבית[^6] | נשלטת ע"י כללים |
 
 > כדור וכובע עולים 1.10 דולר בסה"כ. הכובע עולה דולר יותר מהכדור. כמה עולה הכובע וכמה עולה הכדור?
 **מערכת 1** תצווח שהכובע עולה דולר והכדור עולה 10 סנט.
@@ -77,10 +77,13 @@ dateCreated: 2024-05-17T16:13:28.553Z
 הממצא המציק הזה השתחזר על פני נבדקים מגוונים, בלי שום קשר לאינטיליגנציה.
 50% מהסטודנטנים באונ' פרינסטון ו56% מהסטודנטים מאוניברסיטת מישיגן השיבו את התשובה השגויה.
 
-אנשים אינם רגילים לחשוב לעומק, ולעיתים קרובות הם מסתמכים על שיפוטים העולים על דעתם במהירות[^5].
+אנשים אינם רגילים לחשוב לעומק, ולעיתים קרובות הם מסתמכים על שיפוטים העולים על דעתם במהירות[^5]. השיפוטים האלו עלולים להיות שגויים, אך לעיתים הם גם מדויקים ועוצמתיים יותר.
+למשל, וילסון וסקולר (Wilson & Schooler, 1991) תיארו ניסוי שבו משתתפים שבחרו פוסטר לשימושים האישי היו מרוצים יותר כאשר בחירתם נעשה באופן אינטואיטיבי מאשר כאשר היא נעשתה בצורה אנליטית.
+החשיבה האסוציאטיבית היא, בסופו של דבר, מנגנון אבולוציוני, שאמור להסיק מה המצב הנכון בכמה שיותר מצבים בכמה שפחות מאמץ; כשהיא "פוגעת", החיסכון הוא אדיר.
 
 [^1]: ולא במקרה - כהנמן הגיע מעולם התפיסה, ולכן התעניין באשליות - לא כשלעצמן, אלא בזכות מה שהן מלמדות אודות קבלת החלטות.
 [^2]: לרוע המזל, חברות שיווק ומדיה חברתית מנצלות את ההבנה של המנגנונים האלה לצרכים שלהן.
 [^3]: ולמרות זאת, יואלה מדגישה שהגישות די דומות בסופו של דבר - למרות הנטייה שלנו לצדד בחוקרים ישראלים.
 [^4]: גיגרנזר ושותפיו לא השתמשו בשם *היוריסטיקות*, אבל הכוונה היא לאותו הדבר.
 [^5]: יש כל מיני תיאוריות ביניים - שזה סוג מסוים של אנשים, שזה סוג מסוים של הכשרה, שאפשר לישון על זה ולא להתאמץ, אבל שום דבר לא התבסס יותר מדי.
+[^6]: יש האומרים גם טעונות רגשית, אם כי אין הסכמה על זה.