בבקשו לכונן שיטה חדשה, לוק כותב ב1690 את *מסה על שכל האדם*[^3], שמבקשת להרוס את השיטות הקודמות, השגויות, בכדי לכונן על הריסותיהן משהו חדש. לוק, כאמור, מבקש לחקור לא את המציאות עצמה, אלא את הכלי באמצעותו אנחנו לומדים אותה - שכל האדם; המסה כולה עוסקת אך ורק בשכל האדם, מושא החקירה המוצהר, ולא יוצאת ממנו לעולם. האפיסטמולוגיה אינה משחקת כאן תפקיד חקירה מקדימה - היא עצמה החקירה[^7].
בבקשו לכונן שיטה חדשה, [לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק) כותב ב1690 את *מסה על שכל האדם*[^3], שמבקשת להרוס את השיטות הקודמות, השגויות, בכדי לכונן על הריסותיהן משהו חדש. לוק, כאמור, מבקש לחקור לא את המציאות עצמה, אלא את הכלי באמצעותו אנחנו לומדים אותה - שכל האדם; המסה כולה עוסקת אך ורק בשכל האדם, מושא החקירה המוצהר, ולא יוצאת ממנו לעולם. האפיסטמולוגיה אינה משחקת כאן תפקיד חקירה מקדימה - היא עצמה החקירה[^7].
לוק טוען כי איננו מגיעים עם רעיונות מולדים - כמו [ההוכחה האונטולוגית לקיום האל](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#ההוכחה-האונטולוגית-היגיון-חמישי) - אלא *טאבולה ראסה*[^1] - לוח חלק. זוהי הנקודה המכרעת בין הרציונליסטים לאמפריציסטים: הרציונליסטים טוענים כי אין די בקליטה החושית בכדי להסביר את הידיעה, בעוד שהאפריציסטים מתעקשים שכל הידיעה מגיעה מהקליטה החושית[^2].
לוק טוען כי איננו מגיעים עם רעיונות מולדים - כמו [הראייה האונטולוגית](/פילוסופיה/דת/ראיות#הראייה-האונטולוגית) - אלא *טאבולה ראסה*[^1] - לוח חלק. זוהי הנקודה המכרעת בין הרציונליסטים לאמפריציסטים: הרציונליסטים טוענים כי אין די בקליטה החושית בכדי להסביר את הידיעה, בעוד שהאפריציסטים מתעקשים שכל הידיעה מגיעה מהקליטה החושית[^2].
העמדה שמציג לוק ב*מסה* היא **ריאליזם נאיבי**. **ריאליזם**, כאשר רילאליזם הוא עמדה מטאפיזית[^4] המבקשת לכונן את *מה שקיים*: הרילאיזם טוען שיש דברים מעבר למחשבות שלנו - *באמת יש דברים שם בחוץ*. הריאליזם של לוק הוא נאיבי, משום שהוא אינו מפקפק במה שקיים - הוא לא מתפתל סביב השאלות האונטולוגיות - *האם מה שאני חושב עליו שם בחוץ?*, *אולי כל זה חלום?* - אלא לוקח את מה שמוצג לנו כמובן מאליו, כמו כל אדם לא-מתפלסף[^5]. אולם, מרוב הניסוחים משתמעת דווקא עמדת [**תורת הייצוג**](/פילוסופיה/לשון#תורת-הייצוג-של-לוק) - שאומרת שאמנם ישנם דברים שם בחוץ, אך הם אינם נתונים לנו באופן בלתי-אמצעי - רק בדימויים, מושגים, ייצוגים[^6]; אנחנו לא יכולים לדעת את הדברים כשלעצמם. זו, כמובן, עמדה שונה בתכלית מהריאליזם - ודווקא *היא* העקבית יותר אצל לוק.
הטענה של לוק היא כזו - *יש בחוץ דברים*, אך איני יכול להכיר אותם במלואם - על כל התכונות שלהם. אולם, לוק אינו אידיאליסט - שיפוטים כמו "עושה מיאו" או "כתום" *באמת* קיימת שם בחוץ, אבל הם לא נגישים לי - הם טומנים בחובם את הכוח *לעורר* את האידאה של ה*כתום* או *עושה המיאו* בראש **שלי** - זה, ורק זה מה שנגיש לי. יש "כתום" **שמני** (נומינלי) - הכתום ש*אני* מכיר - וכתום **ממשי** (ריאלי) - הכתום ש*באמת שם בחוץ*.
הטענה של לוק היא כזו - *יש בחוץ דברים*, אך איני יכול להכיר אותם במלואם - על כל התכונות שלהם. אולם, לוק אינו אידיאליסט - שיפוטים כמו "עושה מיאו" או "כתום" *באמת* קיימת שם בחוץ, אבל הם לא נגישים לי - הם טומנים בחובם את הכוח *לעורר* את האידאה של ה*כתום* או *עושה המיאו* בראש **שלי** - זה, ורק זה מה שנגיש לי. יש "כתום" **שמני** (נומינלי) - הכתום ש*אני* מכיר - וכתום **ממשי** (ריאלי) - הכתום ש*באמת שם בחוץ*[^23].
> ישנו עצם אחד בלבד - סוס כלשהו שם בחוץ - אולם ה**מהות** שלנו היא שמנית - *חום* ו*דוהר* ו*עושה ניייייי* הם גיבובים שרירותיים שאנחנו מייחסים לו. הטענה של לוק היא שישנה *מהות נוספת* - המהות ה*אמיתית* של הסוס - שאינה נגישה לנו.
[^19]: כמו [פרדוקס השקרן](https://en.wikipedia.org/wiki/Liar_paradox)
[^20]: לייבניץ [מעלה רעיון דומה](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה#עקרון-הייחודיות).
[^21]: החתול הג'ינג'י בבית הסטודנט.
[^22]: ולא גם וגם, מוסיף דן
[^22]: ולא גם וגם, מוסיף דן
[^23] בפסיכולוגיה [ירשו את ההגדרה הזו, באיזושהי תצורה](/פסיכולוגיה#הגישה-הנומינלית-מול-הגישה-התפעולית) - שם מתייחסים להגדרה תיאורטית כ*נומינלית* (מה זה הדבר הזה? מה אתה בא לחקור? *זיכרון*?) וריאלית כ*אופרציונלית* (כן, אבל מה זה בפועל? מבחן זיכרון?)
[**אנסלם מקאנטרבורי**](https://en.wikipedia.org/wiki/Anselm_of_Canterbury) (1033-1109) הוא ממציא [ההוכחה האונתולוגית לקיום האל](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#ההוכחה-האונטולוגית-היגיון-חמישי). ישנן הוכחות מטאפיזיות, הוכחות פיזיקליות, ואת ההוכחה האונתולוגית. מנהג של ההוגים הנוצרים היה לפתוח את כתביהם בהוכחה כזו או אחרת לקיום האל, ומכאן חשיבותן.
[**אנסלם מקאנטרבורי**](https://en.wikipedia.org/wiki/Anselm_of_Canterbury) (1033-1109) הוא ממציא [ההוכחה האונתולוגית לקיום האל](/פילוסופיה/דת/ראיות#הראייה-האונטולוגית)[^3]. ישנן הוכחות מטאפיזיות, הוכחות פיזיקליות, ואת ההוכחה האונתולוגית. מנהג של ההוגים הנוצרים היה לפתוח את כתביהם בהוכחה כזו או אחרת לקיום האל, ומכאן חשיבותן.
בהיותם בורים לחוק האינרציה, בימי הביניים סברו כי משהו צריך להניע את הגלגלים האלה - משהו בהכרח אינסופי ובלתי נדלה. כלומר, כדי שהגלגלים ינועו, צריכים עצם בלתי-חומרי - משום שחומר הוא עם כוח מוגבל, בהיותו סופי - שיזיז אותם באופן מתמיד. זו ההוכחה לקיום האל. התפיסה הזו נשחקה בהדרגה במודלים שהלכו והשתכללו כדי להסביר יותר ויותר תצפיות, עד שהגיעו גלילאו וקופרניקוס וגילו שאם מציבים דווקא את השמש במרכז - העיגולים מסתדרים. כך קורסת תפיסת העולם האריסטותלית הזו, ומוחלפת בחלוף הזמן בזו של ניוטון.
[^1]: שבניגוד לסטריאוטיפ ידעו שהוא עגול כבר מהעת העתיקה המאוחרת, ואפילו ידעו את גודול.
[^2]: הם ייחסו גלגלים שונים וכמות שונה מכיוון שראו שלא כל הכוכבים זזים באותו הקצב
[^1]: שבניגוד לסטריאוטיפ ידעו שהוא עגול כבר מהעת העתיקה המאוחרת, ואפילו ידעו את גודלו.
[^2]: הם ייחסו גלגלים שונים וכמות שונה מכיוון שראו שלא כל הכוכבים זזים באותו הקצב.
Blocking a user prevents them from interacting with repositories, such as opening or commenting on pull requests or issues. Learn more about blocking a user.