docs: update פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח

פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: הפנמנולוגיה של הרוח
 description: 
 published: true
-date: 2024-07-16T15:24:19.817Z
+date: 2024-07-16T15:30:11.102Z
 tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, הגל
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
@@ -889,7 +889,15 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא
 
 לעבד יש תמונה של חירות - באדון; העבד רואה את עצמו כעבד - אבל מזהה את החירות, כדבר מחוץ לעצמו - אצל האדון. עצם ההכרה הזו, גם אם היא עדיין אינה ממומשת, גם היא הישג - עצם הזיהוי של החירות. הנה אדם שיש לו בראש תמונה של סובייקט שהוא מוחלט![^26]
 
+> ראינו מהי העבדות רק בעמדתה ביחס לאדנות. ואולם גם העבדות היא מודעות עצמית וכעת יש לבחון את מה שהיא מהווה אפוא בעצמה ועבור עצמה. בתחילה, המהות עבור העבדות היא האדון; כלומר **המודעות העצמאית שהווה עבור עצמה** היא עבורה **האמת**, שאמנם **עבור העבדות** עדיין לא הווה **בעבדות**. 
+> ואולם **בפועל**, את האמת הזו של השליליות הטהורה ושל **ההיות-עבור-עצמו** יש לעבדות **בה בעצמה;** כי העבדות **התנסתה** במהות הזו בעצמה.
 
+העבד לא חושב שיש משהו בעבדות שמריח מהמודעות העצמית.
+גם העבד היה חלק במאבק - והדבר הזה טבע בו משהו.  
+
+> הווה אומר, המודעות הזו לא חוששת למשהו מסוים ולא ברגע מסוים, אלא היא חוששת לכל מהותה; כי היא חווה את חרדת המוות, כלומר החרדה מהאדון האבסולוטי. בחרדה הזו התמוסס העבד מבפנים, עבר בו רעד שזעזע את כל קיומו.
+
+חרדת המוות נכנסה לעצמות של העבד; גם אם לא צלח במאבק, לקח בו חלק. במאבק לחיים ולמוות, העבד שם על כף המאזניים את כל הוויתו בחשש מהאדון האבסולוטי - **חרדת המוות**.  
 
 [^1]: לא ההתפוררות, אלא ההדרגתיות.
 [^2]: בהגדרתו את האדם כ*חיה חושבת*.