docs: update פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח

פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: הפנמנולוגיה של הרוח
 description: 
 published: true
-date: 2024-07-09T14:29:48.758Z
+date: 2024-07-09T14:39:34.554Z
 tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, הגל
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-04-30T14:30:14.453Z
@@ -577,7 +577,7 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא
 
 ה**ודאות החושית** היא **אמפריציזם** - כמו שסברו לוק, ברקלי ויום בתפיסת ה[עקרון האמפריציסטי](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת#העקרון-האמפריציסטי). האמפריציסט נמנע מלטמא את המושג במילים, ובוחר במקום בחושים - ב*זה* - אבל כפי שראינו, *זה* לא אומר כלום! הוא נאלץ להסביר למה הוא מתכוון, וההסבר מכתים שוב את המושג.
 
-> *הה**הזה** מוצב אפוא* כ**לא** זה **או** *כ**מבוטל**[^11], *ובכך הוא לא אין, אלא אין מסוים*, או אין **של תוכן כלשה**, כלומר של ה**הזה**. בהתאם, *החושי עצמו עדיין נוכח, אבל לא כפי שהוא היה אמור להיות בדוואות הבלתי-אמצעית, כלומר בתור הפרט שאליו היא התכוונה, אלא כמשהו כללי* או כמה שיסתמן בתור ***תכונה***. 
+> *הה**הזה** מוצב אפוא* כ**לא** זה **או** *כ**מבוטל**[^11], *ובכך הוא לא אין, אלא אין מסוים*, או אין **של תוכן כלשהו**, כלומר של ה**הזה**. בהתאם, *החושי עצמו עדיין נוכח, אבל לא כפי שהוא היה אמור להיות בדוואות הבלתי-אמצעית, כלומר בתור הפרט שאליו היא התכוונה, אלא כמשהו כללי* או כמה שיסתמן בתור ***תכונה***. 
 
 
 הגל שולל כאן את האימפיריציזם הפשוט, ה*זה*, אבל מציין שהביטול הזה הוא קונקרטי, סביב היבט מסוים - ומחורבותיו של האימפריציסט עולה תפיסה חדשה, שמוכנה לדבר על מושגים כלליים, על תכונות - כי למדתי שהניסיון להציג את האמיתי בלי מילים עלה בעשן - הכזיב.
@@ -772,7 +772,13 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא
 
 אם אני חושב כך וכך, כמובן ש*אני* חושב; אך זה ש*אני* חושב לא אומר שלא כך וכך - אדרבה! זה *אכן* כך וכך. המודעות העצמית שלי כחושב - סובייקט - לא גורעת מהדבר כפי שהוא - האובייקט - אלא טובעת בו חותם ולוקחת בו חלק. 
 
-כמו שעברנו, כל דמות שעולה מתיימרת לדעת את האמת באופן ישיר, בלתי-אמצעי, ומונעת ב**תאווה** לאשרר את הידיעה הזו. ובכל שלב, התקווה הזו נכזבת; המודעות שלה נבובה, והיא יורדת מכוח עקרונותיה שלה בעצמה. נוצרת תובנה חדשה, ושוב עולה דמות חדשה, שמתיימרת שוב לאותה בלתי-אמצעיות, הנחת יסוד שהיא בטוחה בה, וחוזר חלילה. ככה אנחנו מתקדמים לעבר ההתצטללות המעמיקה והולכת. 
+כמו שעברנו, כל דמות שעולה מתיימרת לדעת את האמת באופן ישיר, בלתי-אמצעי, ומונעת ב**תאווה** לאשרר את הידיעה הזו. ובכל שלב, התקווה הזו נכזבת; המודעות שלה נבובה, והיא יורדת מכוח עקרונותיה שלה בעצמה. נוצרת תובנה חדשה, ושוב עולה דמות חדשה, שמתיימרת שוב לאותה בלתי-אמצעיות, הנחת יסוד שהיא בטוחה בה, וחוזר חלילה. ככה אנחנו מתקדמים לעבר ההתצטללות המעמיקה והולכת. [האפריציזם נפל](#הישגי-דיאלקטיקת-הוודאות-החושית), ועל חורבותיו קם [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת); ועל כתפיו של קאנט עומד הגל.  
+
+> מדברים אלו יש המפרשים את הגל כקורא להפסיק לחקור את המדע האמפירי. זו שטות; הגל דורש הן את המדע האמפירי והן את המשך ההצטללות הפילוסופית. *אי השלמות של המדע האמפירי היא שלמותו*, אומר רודל, מפרשניו החשובים של הגל.
+{.is-warning}
+
+
+
 
 [^1]: לא ההתפוררות, אלא ההדרגתיות.
 [^2]: בהגדרתו את האדם כ*חיה חושבת*.
@@ -796,4 +802,4 @@ Pippin כותב ששאלה פרשנית קשה אצל הגל היא איך לא
 [^20]: הסטואיקנים - דיוגנס, סנקה, אפיקטטוס ומרקוס אאורליוס, סברו שכוחו של אדם הוא בשליטה על מה שנתון לשליטתו - מחשבתו ותפיסתו - וזניחת מה שמחוץ לשליטתו - העולם החיצוני והנסיבות; אמרה מפורסמת של אפיקטטוס (אני חושב) הוא ש*המלך על כיסאו חופשי כאסיר בכלאו* - דיוגנס בחבית שלו חופשי כמו הקיסר הרומי מרקוס אאורליוס.
 [^21]: דוגמאות של אליעזר - לא שלי! 
 [^22]: לא במקרה: סארטר הכיר וקרא הגל.
-[^23]: היא שטובעת, בנביעתה העצמית ומתוך חירות (וברור אפוא שיש לה תכלית).
+[^23]: היא שטובעת, בנביעתה העצמית ומתוך חירות (וברור אפוא שיש לה תכלית). זו נקודה קנטיאנית חשובה - החשיבה היא ספונטנית (נביעה-עצמית).