המחלקות בין שני הזרמים התגלגלה עד היום - הזרם הרציונליסטי מכונה **פילוסופיה קונטיננטלית[^7]**, והאימפריציזם הוא ה**פילוסופיה האנליטית**. הגם שההפרדה הזו מקובלת, היא שרירותית ולא חותכת - ההוגים "זולגים" לעיתים תכופות לעבר הזרם השני - ולרוב, הם מתחוללים במקביל. בין כל ההוגים רץ קו מקביל, אך אין זה נכון לכונן את האחד כהכנה לאחר.
המחלקות בין שני הזרמים התגלגלה עד היום - הזרם הרציונליסטי מכונה **פילוסופיה קונטיננטלית[^7]**, והאימפריציזם הוא ה**פילוסופיה האנליטית**. הגם שההפרדה הזו מקובלת, היא שרירותית ולא חותכת - ההוגים "זולגים" לעיתים תכופות לעבר הזרם השני - ולרוב, הם מתחוללים במקביל. בין כל ההוגים רץ קו מקביל, אך אין זה נכון לכונן את האחד כהכנה לאחר.
הרציונליסטים נוטים להתחיל בשאלות אפיסטמולוגיות - *מה אני יודע* - ולהחריף לשאלות אונטולוגיות - *האם אלוהים קיים?*. לעומתם, האמפריציסטים "נתקעים" על האפיסטומולגיה[^13], ולא ממש יוצאים ממנה
בעוד שכל אחד מהפילוספים הללו הגה שיטה שלמה, המבקשת להבין את המציאות כולה, אנו נתמקד בשני היבטים: *תורת ההכרה*[^9] ו*מטאפיזיקה*[^8], הניצבים בראש השקפת עולמם המקיפה. עיקר המחלוקת ביניהם היא שאלה אפיסטמית: מהיכן מגיע כל מה שאנחנו יודעים? הרציונליסטים טוענים שאין די בחושים להסביר זאת - ישנה גם ההכרה, הרעיונות המולדים והאל. האימפריציסטים, לעומת, מתעקשים שכל מה שאנחנו יודעים, מגיע רק מהניסיון.
בעוד שכל אחד מהפילוספים הללו הגה שיטה שלמה, המבקשת להבין את המציאות כולה, אנו נתמקד בשני היבטים: *תורת ההכרה*[^9] ו*מטאפיזיקה*[^8], הניצבים בראש השקפת עולמם המקיפה. עיקר המחלוקת ביניהם היא שאלה אפיסטמית: מהיכן מגיע כל מה שאנחנו יודעים? הרציונליסטים טוענים שאין די בחושים להסביר זאת - ישנה גם ההכרה, הרעיונות המולדים והאל. האימפריציסטים, לעומת, מתעקשים שכל מה שאנחנו יודעים, מגיע רק מהניסיון.
התקופה ה'חדשה' החלה אצל דקארט והגיעה לשיאה עם קאנט והנאורות[^10]. היא מאופיינת בעיסוק הולך וגובר בכוחה של *התבונה*, על חשבון התיאלוגיה שהייתה דומיננטית בימי הביניים[^11]. זהות הפילוסופים משתנה אף היא: מתיאולוגים ואקדמאים באוניברסיטאות ובקתדרלות, לאנשי מקצוע, כעיסוק מקצועי - לייבניץ, דקארט ושפינוזה כולם היו אנשי מקצועות אחרים. המגמה הזו נמשכת עד קאנט, ששוב סוגר את הפילוסופיה להמונים.
התקופה ה'חדשה' החלה אצל דקארט והגיעה לשיאה עם קאנט והנאורות[^10]. היא מאופיינת בעיסוק הולך וגובר בכוחה של *התבונה*, על חשבון התיאלוגיה שהייתה דומיננטית בימי הביניים[^11]. זהות הפילוסופים משתנה אף היא: מתיאולוגים ואקדמאים באוניברסיטאות ובקתדרלות, לאנשי מקצוע, כעיסוק מקצועי - לייבניץ, דקארט ושפינוזה כולם היו אנשי מקצועות אחרים. המגמה הזו נמשכת עד קאנט, ששוב סוגר את הפילוסופיה להמונים.
[^10]: קאנט נחשב לדובר המובהק ביותר של רעיון זה, כפי שניכר בטקסט הקצר שכתב, *'תשובה לשאלה - מהי נאורות?'*
[^10]: קאנט נחשב לדובר המובהק ביותר של רעיון זה, כפי שניכר בטקסט הקצר שכתב, *'תשובה לשאלה - מהי נאורות?'*
[^11]: גם ביוון העתיקה העיסוק העיקרי היה בתבונה, ובעיקר בקרב האריסטוקרטיה. הנצרות, דתם של העניים, העבדים והמסכנים, הציגה כנגד מוטיב הפוך - השכל כפוף לחלוטין לאמונה ולאל; מה שבכוחו של השכל לחשוף קטן מאין-שיעור ממה שמכילה האמונה. בעת החדשה ההיפוך הזה מתרחש שוב - השכל אינו כפוף לאמונה, אלא האמונה כפופה לשכל; האמונה הרצויה היא זו הלוגית. אלא שבתקופה החדשה, לראשונה, הפילוסופיה נהפכת לנחלת הכל - לא רק האריסטוקרטיה ואנשי הדת, אלא גם הציבור, והנשים - והספרים נכתבים בשפות שלהם, ולא בלטינית או יוונית.
[^11]: גם ביוון העתיקה העיסוק העיקרי היה בתבונה, ובעיקר בקרב האריסטוקרטיה. הנצרות, דתם של העניים, העבדים והמסכנים, הציגה כנגד מוטיב הפוך - השכל כפוף לחלוטין לאמונה ולאל; מה שבכוחו של השכל לחשוף קטן מאין-שיעור ממה שמכילה האמונה. בעת החדשה ההיפוך הזה מתרחש שוב - השכל אינו כפוף לאמונה, אלא האמונה כפופה לשכל; האמונה הרצויה היא זו הלוגית. אלא שבתקופה החדשה, לראשונה, הפילוסופיה נהפכת לנחלת הכל - לא רק האריסטוקרטיה ואנשי הדת, אלא גם הציבור, והנשים - והספרים נכתבים בשפות שלהם, ולא בלטינית או יוונית.
[^12]: יש בעייתיות מסוימת בלימוד ההוגים האלו בתחילת הדרך הפילוסופית, משום שישנה נטייה להשאיר אותם מאחור, *פרימיטיביים*, אומר דן. אבל, הם *אחלה של הוגים*, שראוי להתעמק בהם - במיוחד לייבניץ ושפינוזה.
[^12]: יש בעייתיות מסוימת בלימוד ההוגים האלו בתחילת הדרך הפילוסופית, משום שישנה נטייה להשאיר אותם מאחור, *פרימיטיביים*, אומר דן. אבל, הם *אחלה של הוגים*, שראוי להתעמק בהם - במיוחד לייבניץ ושפינוזה.
[^13]: ובגלל זה לכל הכתבים שלהם יש שמות מעצבנים, כמו *[מסה על שכל האדם](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה)*, *חקירת שכל האדם*, *שכל האדם? מה הוא יודע? האם הוא יודע דברים?*, וכו'.
[^2]: וזה בעצם מאוד מוזר להיות אידיאליסט אמפריציסט - *יש רק רוח*, אבל *כל מה שאנחנו יודעים מגיע מהחושים*. אבל [בארקלי](/פילוסופיה/חדשה/בארקלי) כזה. זו התחלה של בדיחה פילוסופית גרועה - מה קורה כשאנגלי, אירי וסקוטי מנסים לעשות פילוסופיה? לא טוב.
[^2]: וזה בעצם מאוד מוזר להיות אידיאליסט אמפריציסט - *יש רק רוח*, אבל *כל מה שאנחנו יודעים מגיע מהחושים*. אבל [בארקלי](/פילוסופיה/חדשה/בארקלי) כזה. זו התחלה של בדיחה פילוסופית גרועה - מה קורה כשאנגלי, אירי וסקוטי מנסים לעשות פילוסופיה? לא טוב.
[^3]: ולייבניץ, שהוא *ממש מעולה* לפי דן, הגיב לו בחיבור משלו - *מסות חדשות על שכל האדם* - סעיף לסעיף.
[^3]: ו[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) שהוא *ממש מעולה* לפי דן, הגיב לו בחיבור משלו - *מסות חדשות על שכל האדם* - סעיף לסעיף.
[^4]: ולא אפיסטמית, כמו *רציונליזם*ו*אמפריציזם*
[^4]: ולא אפיסטמית, כמו *רציונליזם*ו*אמפריציזם*
[^5]: כמו *דודה פנינה*, שלא מנסה להבין מה יש או אין בעולם.
[^5]: כמו *דודה פנינה*, שלא מנסה להבין מה יש או אין בעולם.
[^6]: אם אני מסתכל על עץ מחוץ לחלון, אני לא רואה את *העץ כשלעצמו*. דמיינו שהחלון אטום, אבל ישנה מצלמה המצביעה עליו, שאת התמונה שהיא מציגה אנחנו רואים על מסך; כך גם המציאות, נתונה לנו באופן עקיף.
[^6]: אם אני מסתכל על עץ מחוץ לחלון, אני לא רואה את *העץ כשלעצמו*. דמיינו שהחלון אטום, אבל ישנה מצלמה המצביעה עליו, שאת התמונה שהיא מציגה אנחנו רואים על מסך; כך גם המציאות, נתונה לנו באופן עקיף.
Reference in New Issue
Block a user
Blocking a user prevents them from interacting with repositories, such as opening or commenting on pull requests or issues. Learn more about blocking a user.
