המחלקות בין שני הזרמים התגלגלה עד היום - הזרם הרציונליסטי מכונה **פילוסופיה קונטיננטלית[^7]**, והאימפריציזם הוא ה**פילוסופיה האנליטית**. הגם שההפרדה הזו מקובלת, היא שרירותית ולא חותכת - ההוגים "זולגים" לעיתים תכופות לעבר הזרם השני - ולרוב, הם מתחוללים במקביל. בין כל ההוגים רץ קו מקביל, אך אין זה נכון לכונן את האחד כהכנה לאחר.
הרציונליסטים נוטים להתחיל בשאלות אפיסטמולוגיות - *מה אני יודע* - ולהחריף לשאלות אונטולוגיות - *האם אלוהים קיים?*. לעומתם, האמפריציסטים "נתקעים" על האפיסטומולגיה[^13], ולא ממש יוצאים ממנה
בעוד שכל אחד מהפילוספים הללו הגה שיטה שלמה, המבקשת להבין את המציאות כולה, אנו נתמקד בשני היבטים: *תורת ההכרה*[^9] ו*מטאפיזיקה*[^8], הניצבים בראש השקפת עולמם המקיפה. עיקר המחלוקת ביניהם היא שאלה אפיסטמית: מהיכן מגיע כל מה שאנחנו יודעים? הרציונליסטים טוענים שאין די בחושים להסביר זאת - ישנה גם ההכרה, הרעיונות המולדים והאל. האימפריציסטים, לעומת, מתעקשים שכל מה שאנחנו יודעים, מגיע רק מהניסיון.
התקופה ה'חדשה' החלה אצל דקארט והגיעה לשיאה עם קאנט והנאורות[^10]. היא מאופיינת בעיסוק הולך וגובר בכוחה של *התבונה*, על חשבון התיאלוגיה שהייתה דומיננטית בימי הביניים[^11]. זהות הפילוסופים משתנה אף היא: מתיאולוגים ואקדמאים באוניברסיטאות ובקתדרלות, לאנשי מקצוע, כעיסוק מקצועי - לייבניץ, דקארט ושפינוזה כולם היו אנשי מקצועות אחרים. המגמה הזו נמשכת עד קאנט, ששוב סוגר את הפילוסופיה להמונים.
[^10]: קאנט נחשב לדובר המובהק ביותר של רעיון זה, כפי שניכר בטקסט הקצר שכתב, *'תשובה לשאלה - מהי נאורות?'*
[^11]: גם ביוון העתיקה העיסוק העיקרי היה בתבונה, ובעיקר בקרב האריסטוקרטיה. הנצרות, דתם של העניים, העבדים והמסכנים, הציגה כנגד מוטיב הפוך - השכל כפוף לחלוטין לאמונה ולאל; מה שבכוחו של השכל לחשוף קטן מאין-שיעור ממה שמכילה האמונה. בעת החדשה ההיפוך הזה מתרחש שוב - השכל אינו כפוף לאמונה, אלא האמונה כפופה לשכל; האמונה הרצויה היא זו הלוגית. אלא שבתקופה החדשה, לראשונה, הפילוסופיה נהפכת לנחלת הכל - לא רק האריסטוקרטיה ואנשי הדת, אלא גם הציבור, והנשים - והספרים נכתבים בשפות שלהם, ולא בלטינית או יוונית.
[^12]: יש בעייתיות מסוימת בלימוד ההוגים האלו בתחילת הדרך הפילוסופית, משום שישנה נטייה להשאיר אותם מאחור, *פרימיטיביים*, אומר דן. אבל, הם *אחלה של הוגים*, שראוי להתעמק בהם - במיוחד לייבניץ ושפינוזה.
[^13]: ובגלל זה לכל הכתבים שלהם יש שמות מעצבנים, כמו *[מסה על שכל האדם](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה)*, *חקירת שכל האדם*, *שכל האדם? מה הוא יודע? האם הוא יודע דברים?*, וכו'.
[^2]: וזה בעצם מאוד מוזר להיות אידיאליסט אמפריציסט - *יש רק רוח*, אבל *כל מה שאנחנו יודעים מגיע מהחושים*. אבל [בארקלי](/פילוסופיה/חדשה/בארקלי) כזה. זו התחלה של בדיחה פילוסופית גרועה - מה קורה כשאנגלי, אירי וסקוטי מנסים לעשות פילוסופיה? לא טוב.
[^3]: ולייבניץ, שהוא *ממש מעולה* לפי דן, הגיב לו בחיבור משלו - *מסות חדשות על שכל האדם* - סעיף לסעיף.
[^3]: ו[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) שהוא *ממש מעולה* לפי דן, הגיב לו בחיבור משלו - *מסות חדשות על שכל האדם* - סעיף לסעיף.
[^4]: ולא אפיסטמית, כמו *רציונליזם*ו*אמפריציזם*
[^5]: כמו *דודה פנינה*, שלא מנסה להבין מה יש או אין בעולם.
[^6]: אם אני מסתכל על עץ מחוץ לחלון, אני לא רואה את *העץ כשלעצמו*. דמיינו שהחלון אטום, אבל ישנה מצלמה המצביעה עליו, שאת התמונה שהיא מציגה אנחנו רואים על מסך; כך גם המציאות, נתונה לנו באופן עקיף.
Reference in New Issue
Block a user
Blocking a user prevents them from interacting with repositories, such as opening or commenting on pull requests or issues. Learn more about blocking a user.
