---
title: טבע בודהה
tags: - שנה_ג, שנה_ד, בודהה
  - שנה_ג
  - סמסטר_ב
  - פילוסופיה
  - בודהיזם
  - טבע_בודהה
---

> כשאני מתבונן בכל היצורים בעין הבודהה שלי, אני רואה שבתוך המזהמים של התשוקה, תאווה, זעם וטיפשות, שוכנים חבויים, באצילות וללא תנועה, החוכמה העילאית של הטטהאגטה, החזון של הטטהאגטה והגוף של הטטהאגטה... כל היצורים, אף שהם מוצאים שיש בתוכם מזהמים מסוגים שונים, ניחנים בעובר \[רחם, א.י] הטטהאגטה, שלעולם אינו מוכתם והוא מלא בסגולות ובמעלות שאינן שונות מאלה שאני ניחן בהן.
> 
> > Tathāgatagarbha Sutra, 96



זרם **טבע הבודהה** (Tathāgatagarbha, Buddhdatu) הוא זרם בודהיסטי  (*Tathāgata* - בקירוב, בודהה, או *suchness*, *gharba* - רחם) הוא זרם שנהפך לדומיננטי באיזור דרום-מזרח אסיה אחרי ה[יוגהצ'ארה](../יוגהצ'ארה) (~6-7 לספירה), וטוען שאנחנו קרוצים מאותו החומר של הבודהה ממש - טהור מטבעו, ובעל יכולת להיטהר; כולנו נושאים בתוכנו את היכולת של הבודהה. 
לעומת ההבנה של הבודהיזם הקדום היא שהגעה לכדי בודהה היא עניין של *דורות*, התפתחות רוחנית שנפרסת על פני עשרות או מאות מחזורי חיים, האמירה המהפכנית הזו מפי הבודהה  היא ש*כולנו* בודהה, ובסך הכל עלינו להסיר את העיוות ולראות את זה[^1].


> זו הכרת היא התודעה, נזירים, אולם לפעמים היא מזדהמת בזיהומים שבאים מבחוץ. האדם הרגיל, נטול ההבנה, אינו יודע אותה כפי שהיא באמת.
> 
> > אנגוטה ניקאייה, i.10

ההנחה הזו אינה עוצרת בבני אדם: טבע-בודהה מבינות אותה גם לבעלי-חיים, לצמחים, ובזרמים הקיצוניים יותר אפילו לדוממים - כולם נושאים טבע-בודהה.

זה כמובן מעורר התנגדות. חשבו על [יוסיין בולט](https://en.wikipedia.org/wiki/Usain_Bolt), שרץ 100 מטר ב9.58 שניות. *גם אם הייתי מתאמן מהיום שנולדתי,* אומר ארז, *לא הייתי רץ 9.58*. האם *באמת* ל*כולם* יש את האפשרות להשתחרר?

אז למה הם בדיוק מתכוונים?

הבודהיזם הקדום מבין את טבע הבודהה כ*פוטנציאל*; אתה אדם, אתה מבין, ואפילו שמעת קצת בודהיזם. אבל יש לך *רק* את ה*פוטנציאל* ; אשכרה תהיה בודהה? אהה... אולי עוד 100 גלגולים. האפשרות נותרת *תיאורטית* - אף אחד לא חושב ש*הופה*, הנה עוד רגע מגיע עוד בודהה.

*טבע בודהה* אומרים שהפוטנציאל לא *תיאורטי*, אלא *מעשי* - **אתה** תתאמן כמו שצריך, ואתה *אשכרה* תשתחרר - אולי אתה אפילו כבר שם, ואתה פשוט לא מבין את זה!

טבע-בודהה באים לנסות לפתור פער לעומת המהייאנה - *איך נהפכים בכלל מאדם לבודהה?* *יש* בכלל שחרור? איך נהפכים? *לא* נהפכים - אתה *כבר* כזה. הפער בין איפה שאתה למקום שאליו אתה צריך להגיע, שמתסכל אותך ([*אני רוצה להיות שם!*](https://www.youtube.com/watch?v=Sm8QpI-A5fE)), פשוט נעלם.

יתרה מכך, אומר טבע בודהה - הזמן הוא אינסופי, ואנחנו כל הזמן נולדים מחדש[^2]; גם אם הסיכוי להיות בודהה קלוש להדהים, *בסופו של דבר* - תהיה בודהה.

המחשבה עוברת מתפיסת **ריקות** כהעדר לריקות כ**ככות** (suchness-thusness) - מצב ש*מאשר* מציאות, ולא *סותר* אותה.

[^1]: זו ההבנה שעזרה לכונן את הזרמים המזרח-אסייתים, לרבות [זן](../זן), שדוגלים בשחרור *כאן ועכשיו*.
[^2]: בעולם המחשבה ההודי, זו הייתה אמת לאמיתה, שלא מפקפקים בה.