---
title: מיומנויות יסוד בפילוסופיה
description: 
published: true
date: 2024-05-22T09:27:29.351Z
tags: שנה א, סמסטר א, פילוסופיה, מיומנויות יסוד, סיכום, סמסטר ב, תואר_ראשון, דואליזם, אפלטון, אריסטו
editor: markdown
dateCreated: 2022-10-27T09:18:55.311Z
---

!!! info ""
    [מודל (א')](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=46118), [ב'](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=48782)


!!! info ""
    [מטלת כתיבה 1](assets/מטלת_כתיבה_1.docx), [2](assets/מטלת_כתיבה_2.docx), [3](assets/מטלת_כתיבה_3.docx), [4](assets/מטלת_כתיבה_4.docx)

בפילוסופיה, לעומת טקטסים אומנותיים ושיריים, הטקסטים הם *טיעוניים* - מטרתם היא להעביר מידע בצורה התמציתית והמדויקת ביותר. כדי להבין מהם טקסטים פילוסופיים וכיצד לגשת אליהם, צריך להגדיר כמה מושגי יסוד.

## מילים ככסות למושגים

**מילה** היא הכיסוי הלשוני למושג שאותו אנחנו רוצים להגדיר.
**דימוי** הוא התמונה העולה בעיני רוחנו כשאנחנו מדברים על אותה המילה.
**מושג** הוא המשמעות של המילה שאנחנו אומרים - ה- *בשר*, הרעיון שאנחנו מנסים להעביר.
**מושא** הוא הדבר במציאות עליו אנחנו מדברים.

למשל המילה - חתול.

**חתול** הוא המילה. המילה יכולה להיות גם מילה נרדפת, או מילה בשפה אחרת (cat). כשאני אומר הן חתול והן cat, אני מדבר על אותו הדבר בדיוק - למרות שהצלילים שונים.
**דימוי** הוא החתול שעולה לי בראש כשאני אומר 'חתול'. העלאת הדימוי היא בלתי רצונית - כל האנשים בעולם יחשבו על חתול מסוים כשאומרים להם 'חתול'. החתול שלי בוודאי שונה משלך, אבל לתקשורת יומיומית זה בהחלט מספיק טוב.

**מושג** הוא החיה חתול - יצור חי ממשפחת החתוליים שחי בעיר ואוכל טונה. זה מה שאני מנסה להעביר כשאני אומר 'חתול'.

והמושא?
חתול, במציאות.

יש שתי סוגים של מילים שצריך להיות ערים אליהם:
### מילים נרדפות (סינונימיות) 
לעיתים, יש למושג אחד כמה מילים שמתארות אותו. 'ירח', 'סהר' ו'לבנה' מתארים את אותו הדבר - הגוף השמימי שמרחף בסמיכות לכדור הארץ. במילים טענות ניתן להשתמש בפילוסופיה, בהינתןן שהמשמעות שלהן *באמת* אינה שונה.

### מילים בעלות משמעות כפולה (הומונימיות)
לעומת זאת, יש מילים שמייצגות יותר ממשמעות אחת - דוגמת 'כדור'.

איזה כדור?
כדור של רובה?
כדור כדורסל?
כדור של תרופה?

ממילים אלו יש להיזהר ולהישמר בטקסטיים פילוסופיים - כדי לבסס אותן, הן חייבות להיות מבוססות בהקשר.


## משפטים ככסות לטענות
נקודת הפתיחה שלנו אינה מילה לרוב - אנשים לא מדברים במילים בודדות.
חתול.
מה איתו? מה עם החתול?

החתול הוא צמרירי. זהו **משפט**.

המשפטים הם לטענות כפי שהמילים הם למושגים. במקרה הזה, אני *טוען* שהחתול הוא צמרירי. אבל מה זה טענה בכלל?

לפי אריסטו, טענה היא משהו שאפשר להגיד עליו שהוא אמת או שקר.
במקרה הזה, או שהחתול צמרירי - או שלא. לכן זוהי טענה.

שאלות וציווים למשל, אינם טענות.

## טענות כמרכיב של טיעונים

טיעונים הם שרשרת של טענות שמובילות לטענה כוללת יותר.
למשל:

- האוטובוסים בישראל מאחרים
- האוטובוסים בישראל מלוכלכים
- האוטובוסים בישראל לא מגיעים להרבה מקומות
- התחבורה הציבורית בישראל אינה טובה

כל אחד מהמשפטים האלה הוא טענה בפני עצמה - אך הם מובילים לאיזושהי מסקנה מתבקשת. למרות שלא אמרתי את המשפט האחרון במפורש, כל מי שקורה את המשפטים שקדמו לי יידע שלשם אני חותר. זהו **טיעון**.

לא כל שרשרת של טענות הם טיעון. 'היום יום שלישי', 'מלפפונים זה פאסה' ו'לסוסים יש ריח רע' הם כולם טענות. אבל הן לא מובילות לשום משפט רביעי - אין כאן טיעון.


## צורות טיעון
ישנן 3 צורות טיעון עיקריות:
- **דדוקציה** - היסק מהכלל לפרט. לרוב זוהי צורת הטיעון החזקה ביותר.
- **אינדוקציה** - היסק מהפרט לכלל
- **אנלוגיה** - השוואה

יש לשים לב שאף אחת מהסוגים האלו אינו מושלם - בכולם יש כשלים וחולשות.

### כשלים בטיעונים דדוקטיביים
ישנם כמה כשלים בטיעונים דדוקטיביים סביב **כשלים בניסיון לבסס הנחות מוצא**:
#### **רגרסיה אינסופית**
מה מונע ממני להמשיך לפקפק בהנחת היסוד עד אינסוף?
שים לב לסילוגיזם הזה:
```
כל היוונים הם בעלי חיים
כל בעלי החיים הם בני תמותה
/כל היוונים הם בני תמותה
```

אבל מי אמר ש`כל היוונים הם בעלי חיים?`
אין דבר המונע ממני לפקפק עד אינסוף, ולהשאיר את כל השרשרת באוויר!


 ### **תלות הדדית**
 הנחות היסוד שלי תלויות זו בזו בצורה מעגלית.
```
יש אלוהים כי כך רשום בכתבי הקודש
כתבי הקודש אמיתיים כי כך אמר האלוהים
/יש אלוהים
```

#### **הנחת המבוקש** 

```

```

חשוב לשים כאן לב להבדל בין טענות **עקרניות** ל**היפותזות**.

ב**עיקרון**, ערך האמת של הטענה ידוע בוודאות, באופן חד משמעי שאינו דורש הוכחה.
ב**היפותזה**, ערך האמת של הטענה אינו ידוע בוודאות.

**אפיסילוגיזם** מטפס מהנחה להנחה. אפלטון קרא לזה *לטפס לראשית הידיעה* - מאפיין פילוסופי.
**פרוסילוגיזם** גוזר מסקנה ממסקנה. הפרוסילוגיזם הוא מאפיין מדעי.

### כשלים בטיעונים אינדוקטיביים
דוגמא לטיעון אינדוקטיבי:
```
אריסטו יווני והוא מת
אפלטון יווני והוא מת
/כל היוונים הם בני תמותה
```
זהו כמובן טיעון בטל.

זוהי בעיה בסיסית בטיעונים אינדוקטיביים - גם ככל שכל המקרים הפרטיים נכונים, מספיק רק מקרה פרטי שגוי אחד להפיל את המסקנה.

למעשה, אינדוקציה היא **תמיד** בטלה מהסיבה הזו, מלבד המקרה הפרטי של **אינדוקציה שלמה** - שבה נבדקו *כל* המקרים הפרטיים.

### כשלים בטיעונים אנלוגיים
דוגמא לטיעון אנלוגי:
```
בכדור הארץ יש אטמוספרה עשירה בחמצן שתומכת בחיים
בירח X של פלוטו יש אטמוספרה עשירה בחמצן
/ייתכנו חיים בירח X של פלוטו
```
גם זהו טיעון בטל - למרות שהגזירה נכונה, יש אפשרות שההנחות נכונות והמסקנה שקרית. יכול להיות למשל שבירח X אין מים ולכן לא ייתכנו שם חיים כלל.

## מהלכים לוגיים
ישנן שתי סוגי הגדרות (לקסיקליות - של השפה):
- **נומינלית** (שמנית)
- **ריאלית** (ממשית)

וכמה ***מודוס***-ים (אופנים):
- **פוננדו**
- - **פונננס** - *חיוב על-ידי חיוב*
```
p > q
/p
------
q
```
- - **טולנס** - *שלילה על-ידי חיוב*
```
(p&q)~
/p
------
q~
```
- **טולנדו**
- - **פוננס** - *חיוב על-ידי שלילה*
```
p|q
/p~
------
q
```
- **טולוס** - *שלילה על-ידי שלילה*
```
p>q
/q~
------
p~
```
!!! info ""
    המלצה: קרא את *38 דרכים לנצח בויכוח* מאת ארתור שופנהאואר


### 'דחליל'
1. א'
2. סייג
3. הסרת סייג
4. א'

### הומונימים \ סינונימים

דוגמא מהטקסט של הובס - משחק על מושג ה'שווין'
- זהות
- דמיון

בטענה, הובס מדבר על הדימיון, ובטענת הנגד מציף את הזהות. מששולל את זו, מבסס את טענתו.
(הכסות - *אינטנציה* - של המושג של הובס רחבה בהרבה משל יריבו, וזו המחלוקת).

**אנטיממה** - טיעון שאחת מהנחותיו חסרה\מובלעת (ר' - הטיעון של דקארט מ'מדיציות על פילוסופיה ראשונית' נגד הביטחון בחושים).

המהלך של דקארט:
```
1. מקור כל הידע - החושים
2. החושים מטעים
3. אין לסמוך על מה שמטעה
\
אין למסוך על החושים (מובלע)
 > (נבלע)
 ספקנות
```
### בהירות
- דסקורסיבית (ע"י מושגים)
- אסתטית (המחשות, דוגמאות)


---

> מלבד זאת אני מבחין, כי סגולה זו של דימיון המצויה בי, באשר היא נבדלת מיכולת התפיסה, אינה הכרחית בשום-אופן לטבעי או למהותי, כלומר למהותה של רוחי; גם אילו כלל לא הייתה בי, אין ספק שבכל זאת היתי נותר כשם שאני עכשיו: ולפיכך נראה כי ניתן להסיק, שהיא תלויה בדבר מה הנבדל מרוחי.
\- דקארט, *הגיונות,* פרק שישי

ננתח את הטיעון הזה:
> ~~מלבד זאת אני מבחין כי~~ ***סגולה זו*** של דימיון ^נושא^ המצויה בי, באשר היא נבדלת מיכולת התפיסה, אינה הכרחית בשום-אופן לטבעי או למהותי, כלומר למהותה של רוחי *(הדימיון שנבדל מתפיסה אינו הכרחי למהות רוחי)*; גם אילו כלל לא היתה בי, אין ספק שבכל זאת הייתי נותר כשם שאני עכשיו *(שכן, היעדרה אינו פוגע במהותי - נימוק על דרך השלילה)*: **ולפיכך** נראה כי ניתן להסיק, ***שהיא*** ^(סגולת^ ^הדימיון)^ תלויה בדבר מה הנבדל מרוחי *(הדימיון תלוי במשהו שונה מרוחי - מסקנה)*.

המסקנה: הדמיון תלוי במשהו שונה מרוחי.

!!! info ""
    ר' גם: ג'ון סטיוארט מיל, *שעבוד האישה*, 49, אנלוגיה


## דוגמא - ברי גרטלר

!!! info ""
    [טקסט נדון - להגנת דואליזם גוף-נפש](../טבע/assets/gertler_-_in_defense_of_mind-body_dualism.pdf)

הפסקה הראשונה - מוזחת בשלמותה (נהוג בציטוטים ארוכים - מעל 3 שורות) ללא מרכאות.

דרך זו היא דרך טובה להתחיל מהלך - ציטוט המציג לראשונה את העמדה הנידונה, שמיד אחריה מתחיל גוף הדברים.

גרטלר בוחרת בציטוט זה להציג את העמדה שמנגד בצורה חזקה - ובכך מציבה לעצמה את ה'דחליל' שאותו תתקוף בעמדתה.

> Surely dualism is the stuff of **fantasy**, an **indulgence** of poets and **daysdreamers**...

גרטלר משתמשת בדימויים מורחבים למושג 'פנטזיה', שעלול לעורר חוסר וודאות באשר לטענה (האם יש הבדל בין פנטזיה, למותרות, לחלום בהקיץ?...) להסית מהדיון.

פסקה זו מציגה תחילה את העמדה (`How quaint... of science`), ומצדיקה אותה `Though we may occasionally find comfort... our thoughts and feeling...are just as much a part of the brute material order`. הטענה המרכזית הינה שהדואליזם אינו אלא פנטזיה - טענת הדחליל אותה מבקשת גרטלר להפריך.