---
title: אגורפוביה
description: 
published: true
date: 2024-05-26T13:22:40.425Z
tags: editor: markdown, שנה_ד, פסיכופתולוגיה, פרויד
editor: markdown
dateCreated: 2024-05-26T12:45:05.358Z
---

**אגורופוביה**[^9] מלווה לעיתים תכופות הפרעות פאניקה. היא נופלת מהאבחנה של פוביה משום שאבחנת פוביה דורשת לפחות שתי מצבים שונים.
עד לDSM-V, אגורופוביה הייתה גרורה של הפרעת פאניקה (עם\בלי אגורופוביה), ובDSM-V היא הופרדה לאבחנה נפרדת. זהו ייצוג טוב יותר משום ש*שיש* אנשים אגורופוביים בלי הפרעת פאניקה, למרות שהם נדירים יותר.

## מהלך
אגורופוביה מתחילה לרוב בהתקף פאניקה, והאדם בדרך-כלל לא מהפחד מהמקום עצמו אלא מ*האפשרות של התקף* (הפחד מהפחד). זהו עוד הבדל חשוב מפוביה: אני לא מפחד ממשהו ספיציפי כמו *מטוס* (שאולי יתקלקל ואני אמות) אלא מאפשרות עמומה (*אם אני אפחד ואני תקוע על המטוס?*). אגורופוביה קשורה מאוד בחשש מחוסר יכולת לברוח (כמו בשורה של מושבים).

במצבים קיצוניים יותר,[^15] אגורופוביה מביאה למצב של לא לצאת מהבית[^17].

## אטיולוגיה
אגורופוביה היא בשכיחות lifetime של 4.7%, כשהגיל הממוצע לקבל אבחנה הוא 23-24. ההפרעה נפוצה יותר מפי 2 בקרב נשים[^16].

ההשערה התיאורטית המובילה היא שאגורופוביה *נגרמת* מפאניקה:

- US - (גירוי לא מותנה) התקף ראשון
- CS - (גירוי מותנה) ה*אגורה*[^9]
- UR - (תגובה לא-מותנית) חרדה מהתקף
- CR - (תגובה מותנית) הימנעות

ישנה גם השערה שאגורופובים שלא חווה התקף פאניקה הם פשוט חרדים פחות (sub-threshold).

## טיפול

טיפול תרופתי (SSRI) וטיפול בחשיפה נמצאו כיעילים.

חשיפה מתחילה פעמים רבות בדמיון ורק אחר כך במציאות (in-vivo).


[^1]: בין ההפרעות יש קשר הדוק, והן הופרדו לאור הידע המסוים על OCD, PTSD וכו'. טראומה קשורה ולעיתים מתבטאת בהפרעות חרדה.
[^2]: התקף פאניקה והפרעת פאניקה הם אותו הדבר, אבל ישנו התקף פאניקה חד-פעמי בלי הפרעת פאניקה.
[^3]: פרויד חשב שפוביות מסוימות הם ייצוגים סמליים עמוקים של הנפש, אבל היום אנחנו חושבים שהוא בכלל לא היה בכיוון.
[^4]: נירית מספרת, למשל, על מטופל שלה  - ילד עם פוביה מכפתורים. היא מתרשמת שקל יותר להביס פוביות כאלו, בלי התשתית הביולוגית.
[^5]: למעשה, הרבה מהלוקים בפאניקה משוכנעים שהם לוקים במשהו פיזי כמו התקף לב - מעל ל25% מאלו שמגיעים למיון עם כאבים בחזה סובלים דווקא מפאניקה.
[^6]: מהסיבה הזו, נמצא שלמעשנים יש סיכוי גבוה פי 3 להתקף\הפרעת פאניקה, וכמות *מוזגמת* של קפה (30 כוסות ביום כזה) גם קשורה.
[^7]: ממצא שתומך בהשערה הזו הוא שאפשר 'להדליק' את המערכת אצל בעלי חיים והם יפגינו תסמינים דומים להתקפי פאניקה.
[^8]: אבל, הן ממכרות והגוף מתרגל
[^9]: מילולית: *הפחד מהשוק*
[^10]: שנבדל מביעותי לילה וסיוטים דומים בכך שהסובל מההתקף מתעורר *לגמרי*. מחקרים קושרים בין המצב הזה לכניסה\יציאה לשלב החלימה.
[^11]: נירית מספרת על מטופלת עם פחד מאוטובוסים (דוגרי - צודקת) שעלתה לאוטובוס, ירדה מהר מהר ואמרה לעצמה, *וואו, איזה מזל שלא חטפתי התקף*. לא רק שזה לא עזר - זה חיזק את האימה מאוטובוסים
[^12]: המטופלת של נירית, למשל, פחדה גם מתחנות אוטובוס. היא הסכימה לעבור בתחנה, אבל *רצה* - וזה ניחם והקל עליה, אבל היא לא באמת נחשפה.
[^13]: נירית מזהירה ש12 שבועות זה קצת קצר מדי במקרה של מטופלים שממש רוצים לרצות את המטפל - הם מתקשים, למשל, לכעוס עליו.

[^14]: בעולם הפסיכודינאמי יש תיאוריה שאין בהתחלה דבר כזה [*תינוק בעולם*](https://www.youtube.com/watch?v=3Se72qRpQ8o), אלא רק מכלול כזה של תינוק-אם, שצריך בסופו של דבר לנתק.
[^15]: נירית מספרת על מטופלת אגורופובית שהבן שלה היה עושה לה את כל הסידורים, וככה גם אפשר לה את ההמנעות שחזקה את ההפרעה (וגם משחקת על הקושי הפסיכודינאמי באוטונומיה...)
[^16]: הפרעות פאניקה ככלל נפוצות בהרבה בקרב נשים
[^17]: מתברר שזו בעיה. Uh oh.
[^18]: *מילות הקסם של הDSM*
[^19]: אני מרגיש מותקף.
[^20]: במיוחד בקרב נשים, כמו חמותה של נירית - למרות שלנירית לא אכפת כמה לביבות היא לוקחת. הנטייה של חמותה של נירית לשפוט את כמות הלביבות ש*אתה* תיקח מדגישה את הקשר בין ביקורת עצמית לחרדה חברתית.
[^21]: ילדים רבים מפחדים וחוששים לדבר עם מבוגרים שהם לא ההורים שלהם או שהם לא מכירים, וזה לא בהכרח חריג.
[^22]: במיוחד בקרב גברים (שלונג)
[^23]: Tantrum - הילד השרמיט הזה שצורח את נשמתו על הרצפה של הסופר, תוך התעלמות מתחנוניה הרופסים של האם, שלא תיתן לו *שטונגה* כי זה לא PC יותר וכעת היא חסרת אונים.
[^24]: קריטריונים בDSM שממוספרים ככה (A, B, C..) הם כולם הכרחיים לצורך האבחנה - בניגוד לסעיפי X מתוך Y...
[^25]: בDSM-IV, הקריטריון היה שהנבדק *מכיר* בכך שהפחד מוגזם; זהו שריד היסטורי מההבחנה של פרויד בין פסיכוזה לנוירוזה. כעת, גם שיפוט של מטפל מספיק.
[^26]: שזה *מלנטלפים*, אבל אפשרי ([דיכאון](../דיכאון) יושב בכיף על 20%).
[^27]: *אתה ציירת את הציור הזה? **וואו**! איזה ילד מעולה אתה! יותר טוב מכל שאר הילדים!* ילדים צריכים שישמו לב אליהם, שישבחו אותם ושיאדירו אותם.
[^28]: לאנשים הלוקים בהפרעות חרדה, הסימנים האלו לעיתים קרובות אינם ברורים
[^29]: נירית הראתה לנו כדור עם לדים שאתה שם אצבעות בזימים הכסופים שלו והוא מראה לך איך אתה מרגיש לפי הצבע - לבן זה פנאן, תכלת זה סבב, כחול זה רגיל וסגול זה מתוח (*ג'בלמרגש*)