!!! info "טקסט"
	[מצגת](./6.pdf)


## מהו העצמי?
!!! success "ראו גם"
	[העצמי (פסיכולוגיה חברתית)](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי)
	
	 [העצמי (בודהיזם - אטמן)](/פילוסופיה/בודהיזם/אטמן)

איך אנחנו חווים את עצמנו? מיהו אותו ה*אני החווה* שניצב בבסיס חוויתנו הבסיסית?

ישנן כמה הגדרות למושג הזה - **העצמי**:

[דוויד יום](/פילוסופיה/חדשה/יום) הגדיר את העצמי כ*אוסף משורשר של תפיסות*. המדע העכשווי מגדיר עצמי כגוף ומוח. אבל שתי ההגדרות האלו מרגישות חסרות. ישנה גם הגדרה שהעצמי הוא כל התהליכים הנפשיים שגורמים לנו להרגיש כפרט אחד שלם.

>  …sense of self is conceptualized as the mental processes that provide one with feelings of singularity, coherence, individuality, and unity that define one as a unique and particular human being
>
> >[Prebble et al., 2012](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/a0030146)


וויליאם ג'יימס הגדיר ב1890 את העצמי כ*me* לעומת *ι* - חוויה גופנית לעומת עצמי חווה. העצמי החווה הוא המחשבה בעצמה, מחשבה שמגבשת את כל שאר המחשבות לכדי *עצמיות*. 

גזאניגה סבר שהעצמי נמצא באונה השמאלית, משום שזהו הצד הלשוני: העצמי הוא מה שניתן לדבר עליו. העצמי הוא פרשן לשוני, שמעצב את המציאות ואת העצמי בצורה זו.

עוד שני זרמים הם - 

- תיאוריות אגו - שסבורות שקיים אני יחיד, מאוד ורציף, אינטואיטיבי אך שקשה לנו להסביר אותו.

- תיאוריות אוסף [Parfit, 1984](https://en.wikipedia.org/wiki/Reasons_and_Persons) - האני הוא אשליה: אוסף של חוויות. זה לא אינטואיטיבי, אך בעל כוח הסברי גדול.

!!! success "ראו גם"
	[תיאוריות אונטולוגיות של אוסף (מטאפיזיקה - למזוכיסטים)](/פילוסופיה/מטאפיזיקה/אונטולוגיה#נומינליזם-של-אוספים-class-nominalism) 
	הויכוח סביב משהו קבוע או אוסף של תכונות קודם לעצמי, ונוכח בתחום ה*אונטולוגיה* (אילו דברים יש) במטאפיזיקה.

דנט סבור ש*עצמי* הוא נקודת ציון שפתית, שלאו דווקא מעידה על משהו ממשי: אין *עצמי*, ישות של ממש, אלא רק המושג הלשוני, שאינו מיוחד בכלל. 


מתוך כל אלו עולות שתי אפשריות חלוקה: **עצמי מינימלי** ו**עצמי נרטיבי**

[Damasio, 1999](https://en.wikipedia.org/wiki/damasio's_theory_of_consciousness)
[Gallagher, 2000](sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1016/s1364-6613(99)01417-5)

!!! is-info "עצמי מינימלי"
	 > a consciousness of oneself as an immediate subject of experience, unextended in time. the minimal self almost certainly depends on brain processes and an ecologically embedded body, but one does not have to know or be aware of this to have an experience that still counts as a self-experience.
	
	 שימוש לשוני בגוף ראשון (*אני רעב*) מביע תפיסה כזו.

מנגד, 

!!! is-info "עצמי נרטיבי"
	a more or less coherent self (or self-image) that is constituted with a past and a future in the various stories that we and others tell about ourselves.
	
	 מבוסס על שפה, ועל זיכרון אוטוביוגרפי: הזיכרון שאנו בונים לעצמנו, לרבות זכרונות עבר, תוכניות לעתיד, ותכונות מהותיות. ה*סיפור* שכל אלה טווים, באמצעות השפה, הוא ה*עצמי* - שחסר עדיין לתינוקות, וחסר לבעלי חיים.


הבעיה אם כל אלה שאנחנו לא רואים *עצמי* ביולוגי, כי תהליכים מוח הם מבוזרים. אז, על איזה מן עצמי כל זה מדבר? אולי נאתר יום אחד עצמי מינימלי, ועל גביו מצטברות חוויות ונבנה עצמי נרטיבי. 


## עצמי וזיכרון

כך או כך, העצמי קשור קשר הדוק לזיכרון - לוק הראשון שקבע במפורט שגבולות הזהות תלויים בתקופת החיים שהאדם זוכר מעברו. חוקרים רבים (greenwald, 1981; grice, 1941; kihlstrom & klein, 2002, 2004; klein et al., 2004) מחזקים את הקשר הזה, לפיו אובדן הזיכרונות האוטוביוגרפיים הוא אובדן העצמי. חשבו על הקלישאה ההוליוודית הידועה לפיה אנשים מתעוררים ממצבים חסרי-הכרה ומיד שואלים - *who am I?*


## תודעה וזיכרון

[Tulving, 1985]() מתאר שני סוגי הכרה: *נואטית* ו*ואוטונואטית*.


היזכרות **נואטית** היא ידיעה מופשטת, ללא חוויה מחדש (נולדתי בשנה כזו וכזו). לעומתה, היזכרות **מודעת** היא חוויה מחדש (*וואי, איזה טעים הזה הדבר הזה שאכלתי אתמול*). 

[Tulving, 1985](), [Gardiner et al., 1996]() מבדילים בין *לדעת* ל*לזכור* (Remember-Know procedure): 

נותנים לנבדקים רשימת מילים ומבקשים מהם לזכור אותן. לאחר זמן מה, שואלים אותם אם מילה כזו או אחרת אם היא הייתה שם, ואז שואלים - אתה *יודע* שהיא הייתה שם, או שאתה *זוכר?* חלק מהתשובות הן *אני **זוכר** שראיתי את המילה הייתה שם* - חוויה **אוטונואטית**, וחלק הן *אני **יודע** שהיא הייתה שם* - זיכרון לא חוויתי.

מחקרים רבים (Craik et al., 1999; Gardiner & Byrne, 2008; Keenan et al., 2000; Levine et al., 1998, 1999; Markowitsch, 2003; Rauchs et al., 2007; Stuss et al., 2001, 2005; Stuss & Levine, 2002; Wheeler et al., 1997) מראים שפגיעה באונה הפרה-פרונטלית פוגעת במודעות אוטונואטית: נבדקים שלקו בפגיעה כזו נוטים להגיד *אני יודע*, ולא *אני זוכר*.  

### סוכנות ושייכות

תחושת **סוכנות** היא תחושה שאני הוא זה שגורם לדברים - למשהו לזוז, למחשבה כלשהי בזרם התודעה, וכו. מנגד, תחושת **שייכות** היא התחושה שמשהו חלק ממני, גם אם לא אני הגורם הסיבתי מאחריו: למשל, התחושה שהגוף זז, בין אם אני מזיז אותו ובין אם לא (אני מרים את היד, לעומת מישהו דוחף אותי).

פסיכוזה [סכיזופרנית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/סכיזופרניה) שוברת את תחושת הסוכנות ([Stephans & Graham, 1994](https://psycnet.apa.org/record/1995-97231-005)) - בעקבות אשליות של שליטה, הזיות, והחדרת מחשבות. עם זאת, תחושת ה**שייכות**\בעלות נותרת.

> Thoughts are put into my mind like “ kill god” . it’ s just like my mind working, but it isn’t. they come from this chap, Chris. They’ re his thoughts.
> 
> > [Gallagher, 2000](sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1016/s1364-6613(99)01417-5)

הניסיון הקליני מעיד שלוקים בסכיזופרניה מאופיינים בסימני שאלה לגבי זהות, לרבות [דה-פרסונליזציה  ודה-ריאליזציה](../דיסוציאציה#דה-פרסונליזציהדה-ריאליזציה), ובלבול בזכרונות ובתחושת העצמי ([Liddle, 1987](sci-hub.st/https://doi.org/10.1192/bjp.151.2.145)). כלומר, מאפיין בסיסי של ההפרעה זו תחושת האחידות / המשכיות אישית לאורך זמן. 
אכן נמצא במחקר כי חולים אלו התקשו יותר לדמיין את עצמם בעבר או  בעתיד (D’ARGEMBEAU ET AL., 2008).

יש פגיעה בזיכרון האוטוביוגרפי, דוגמת ייצור פחות זיכרונות אוטוביוגרפיים אפיזודיים מסוימים לעומת נבדקי ביקורת (CUERVO-LOMBARD ET AL., 2007; ELVEVAG ET AL., 2003; WOOD ET AL., 2006). 

!!! success "ראו גם"
	*Τhe Center Cannot Hold* - על חוויתה של סובלת מסכיזופרניה של אובדן העצמי