---
title: גוף, תודעה ועולם
description: 
published: true
date: 2024-06-06T10:28:45.411Z
tags: 
editor: markdown
dateCreated: 2024-06-06T09:57:58.130Z
---

> [מאמר](/פילוסופיה/בודהיזם/זן/nietzsche_and_zen_self-overcoming_without_-_andre_van_der_braak_extract.pdf)
{.is-info}

# האמת כאימון 
הפילוסופיה של [ניטשה](https://en.wikipedia.org/wiki/Friedrich_Nietzsche) מתכתבת עמוקות עם תפיסת הזן, ברעיון ה**ניהיליזם האקטיבי** - התפיסה שדורשת לנהל את החיים כשדה-ניסוי, אימון בלתי-פוסק באמת - לא אמת חיצונית ומוחלטת אלא אמת *פנימית*. הערעור הבלתי-פוסק של אותה *אמת* יהפוך אותנו, אומר ניטשה, ל*מאסטרים של אמת*, היכולת להסתכל באומץ אל הריק, להבין שאין אמת מוחלטת ואובייקטיבית, ולהתמקד במקום באמת *אישית* - האמת *שלי*. מאסטרים שכאלה אי אפשר לגדל - אין שיטה כזו או אחרת - מאסטרים כאלה רק צומחים; ה*פעולה* שלהם היא אמת, והבחינה הבלתי-פוסקת שלהם היא *להיות אמיתי*.

> One comes only so close to truth as one’s strength allows one’s courage to dare advance. Knowledge, saying “yes” to reality, is just as much a necessity for the strong as are, for the weak (inspired by weakness),
cowardice and flight from reality—the “ideal” . . . They are not free to know: decadents need the he, it is one of the conditions of their preservation. (EH III BT, 2)

התפיסה של ניטשה בזה לאידאלים, ולרלטיביזם - אין אמת מוחלטת, יש רק אמת דינאמית ומשתנה - אבל אמת בכל זאת, במלוא מובן המילה. זה לא שיש *אמת שלי* ו*אמת שלך* והן שוות ערך: יש את האמת השלי, שדורשת תיקוף וערעור מתמיד, ואם בתוכה האמת שלך שגויה - עליי להכיר בכך, לחיות את האמת שלי, לפעול לפי האמת שלי.

# האמת כדרך
המחשבה הניטשיאנית, כמו גם המחשבה הסינית, דוחים את הרעיון שישנו איזשהו *מסך עשן* שעלינו להסיר - כמו שטוענים במערב, ובפילוסופיה ההודית. הן לוקחות את ה*אמת* ככלי שימושי שמאפשר לנו לתפוס את המציאות - אנשים שלא מחפשים *אמת* אלא *דרך*, לא *מה נכון* אלא *מה עושים*. זוהי פילוסופיה של *חיפוש דרך*, לעומת פילוסופיה של *חיפוש אמת*. הרעיון הוא לא לחשוף איזשהו רובד נסתר של המציאות, אלא לאמץ את התפיסות שיאפשרו לי להתנהל בעולם דינאמי, משתנה ולא ברור. אין במציאות שום דבר רוחני, נסתר, עמוק - המציאות היא מה שדופק בדלת, והסינים וניטשה דורשים להתמודד איתה כפי שהיא מציגה את עצמה. זה לא לדעת *על* העולם, אלא השתתפות פעילה בעולם - ב*אמת*.

> מורה הודי מספר על מלומד ששט על גבי ספינה באוקיינוס ההודי. ערב אחד מגיע נער הסיפון ומוצא אותו קורא. *מה אתה קורא?*, הוא שואל. *אסטרונומיה*, משיב המלומד. *ואללה, לא שמעתי על זה בחיי*, משיב נער הסיפון, והמלומד מטיח בו, *בזבזת את חייך*. כך קורה ערב אחרי ערב, כשכל פעם המלומד קורא בנושא אחר, ונער הסיפון בור לו לחלוטין. ערב אחד, מגיע נער הסיפון למלומד ושואל אותו - *אדוני המלומד, אולי בקריאתך שמעת על שחייהלוגיה?* מעולם לא, משיב המלומד. *ובכן, זוהי תורת השחייה. הספינה טובעת, ואין מספיק חגורות הצלה - אנחנו נותנים אותם רק למי שיודע לשחות*.
בתמצית, ללמוד ולחפש זה טוב ויפה, אבל המציאות דופקת בדלת, וצריך לדעת לשחות.

# לינג'י
לינג'י ייקסואן (~866 לספירה) ייסד את אחד הרעיונות החשובים והדומיננטיים בזן - 
> There's no Buddha, no Dharem no practice, no enlightenment
> If you meet the Buddha, kill the Buddha

לינג'י כופר בזן כתורת שחרור, ואומר במקום ש*החיפוש הוא בעיה* - הוא מניח שיש איזה משהו בחוץ שחסר לנו. 
לינג'י אהב ללעוג לבודהות ולתורה הבודהיסטית - כדי להראות לתלמידיו שבסוף אלו רק מפות, ולא דבר מוחלט ומקודש - כלים שאנו נוטים לבלבל כדברים מוחלטים. לינג'י מתריע כנגד היאחזות מסוכנת במפות האלה. 

לינג'י בונה על התובנות של נגרג'ונה ו[תפיסת הריקות](/פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה#תפיסת-הריקות), שדורש לזנוח את המפות, ובונה עליו את אופן התרגול לזניחת המפות האלה - לינג'י נוזף בתלמידים שלהם, צועק עליהם, מרביץ להם.

>  *כאן בגוש הבשר האדום הזה יש איש אמת ללא תואר[^2]. והוא אינו פוסק מלהיכנס ולצאת מהשערים שעל פניכם (איברי החוש שלכם) אלו מכם שעדיין לא ראו זאת - הביטו! הביטו!*
נזיר צעד קדימה ושאל - *מה הוא איש האמת ללא תואר?*
המורה ירד מכיסאו אחז את הנזיר בצווארונו ואמר - *דבר! דבר!*[^1]
הנזיר היסס, המורה דחף אותו הצידה ואמר - *איש האמת ללא תואר - איזה מנגב תחת נוצץ*[^3] וחזר לחדרו.

> איש האמת הוא ללא תואר וגם ללא תכונות. הוא אינו תלוי בדבר, אין ל ובגדים, אי אפשר לתאר אותו, אי אפשר להגדיר אותו. אין לו צורה, ולא תכונות, הוא ללא שורש, ללא מקור, וללא מקום מגורים, ובכל זאת הוא מלא מרץ וחיוני. פעולותיו \[...\] מביאות אותו אל לא-מקום. לבן, כשאתה מחפש אותו, הוא נסוג יותר ויותר; כשאתה מבקש אותו, הוא פונה עוד ועוד אל העבר השני זה מכונה המסתורין

בגדול, אומר לינג'י, *כולנו יודעים את האמת*  - כאן ועכשיו, ותפקידו כמורה הוא רק להאיר את תשומת ליבנו לכך. האמת היא כאן ועכשיו, ומה שאנחנו עושים - לא יעד כזה או אחר, או עצמי כזה או אחר.

ברגע שאנחנו משוחררים מתפיסה כזו או אחרת על החיים, אנחנו יכולים להתאים את עצמנו למציאות טוב יותר (זה ה[Wu-Wei]()) - לא כיצד ראוי לפעול, אלא להגיב הכי טוב למה שיקרה - להיות נוכחים ולהקשיב באמת. זהו רעיון שהחוקר Peter Hershock מכנה *וירטואוזיות מצבית*.

> Chan ethics is not a function of living in accord with predetermined means-to and meanings-of the good, but rather of improvisational genius—a creative
marriage of fluid vigilance and unwavering care: an ethics of ever-
intensifying appreciative and contributory virtuosity… 
…Chan ethics is thus not a knowing-that something is or will be good, but
rather knowing-how to extend the horizons of virtuosity in ways deemed
valuable by others
> *(https://plato.stanford.edu/entries/buddhism-chan)[Hershock, Peter. "Chan Buddhism." (2015)]*


[^1]: כלומר, *אתה* איש האמת ללא תואר
[^2]: זהו *מאסטר האמת* של ניטשה, בערך
[^3]: בסין לא היה נייר טואלט, אז השתמשו במקלות.