> העולם הזה אינו אלא רשמים בלבד, משום שהוא מופיע כאובייקטים שאינם אמיתיים ... תוכן החוויה החושית מציג את עצמו כאובייקט חיצוני, אף על פי שאובייקט כזה אינו קיים באמת... כל דבר המתגלה כאובייקט חיצוני כאשר בפועל אין בנמצא אובייקא כזה, אינו אלא רושם בלבד, כמו שערות על הירח הנראות לעיניו של מי שלקה בקטרט... לכן, כל תכני החוויה החושית אינם אלא רשמים בלבד.
> 
> > וואסובנדהו, המאה ה4~5


טענת היסוד של זרם ה**יוגהצ'ארה** (Yogācāra) היא שאין לנו גישה אובייקטיבית למציאות: כל מה שיש הם רשמי החושים וההתניות שלנו, מהחברה ומהשפה. היוגהצ'ארה היא סיוג מסוים מ[תפיסת הריקות](../מהיאנה#תפיסת-הריקות) - אם אנחנו מפרקים את המציאות עם פטיש, בסוף לא אפשר יהיה לבנות שום דבר. היוגהצ'ארה אומרת - *רגע*, לא *הכל* ריק, אלא הכל ריק **עבורנו**. 

המציאות היא סוג מסוים של אשליה - כמו שאדם עם קטרקט מייחס את הפסים בראייה שלו לירח. *אין* פסים על הירח, אבל החוויה החושית *שלו* היא אמיתית. אולי *כל המציאות כולה* היא עיוות כזה?[^1] מה שיש לנו הוא לא המציאות - אלא רושם חושי המתיימר להיות מציאות[^2].

## ריקות כהיעדר כפילות

> לפיכך בני האדם מהופנטים בשינה בשל רשמים שהותיר בהם ההרגל לאמץ אופני חשיבה שגויים; וכמו בחלום, כשהם רואים דברים שאינם ממשיים, כל עוד אין הם מתעוררים בעקבות השגת ידיעה טרנדנסטית, שהיא מעבר למחשבה, והיא ההפך משינה, או אז באמצעות הגשמה של התודעה המזוככת הטבעיות, הם מבינים שמושאי החושים אינם קיימים
> 
> > Vimsatika-vrtti to 17c

החלום משחק תפקיד חשוב בזרם היוגהצ'ארה כדוגמה לדבר אשלייתי שנדמה לנו בזמן אמת כמציאותי לגמרי. זהו תחום שניצב בחזית המחקר כיום, אך היה אינטואיטיבי לזרם היוגהצ'ארה, ואחד מאבני התווך של המחשבה שלהם. 

!!! success "ראו גם"
	[שינה וחלימה (תודעה ופסיכופתולוגיה)](/פסיכולוגיה/תודעה/חלומות), [Maladaptive Daydreaming (תודעה ופסיכופתולוגיה)](/פסיכולוגיה/תודעה/מצבים#maladaptive-daydreaming).


עדיין יש, כמובן, הבדל בין המציאות בחלום: אכילה בחלום או מוות בחלום לא מתרגמים לשובע או למוות בערות. אולם ההפרדה לא מוחלטת: יש אנשים שמדברים בחלום, ואפילו מתקשרים מתוך חלום. ההפרדה לא כזו חותכת. 

> היעדר הדואליות הוא אכן קיומו של האין; זוהי ההגדרה של הריקות. היא אינה קיום ואינה אי-קיום, אינה שונה ואינה זהה
> 
> > וואסובנדהו


התודעה קיימת; התודעה היא ריקות, והריקות קיימת. יש לנו תפיסה כפולה מסוימת של המציאות - בין הפרט לכלל (אובייקט-סובייקט). זו, חושבים היוגהצ'ארה, אשליה; אין גבול ברור ביני לבין העולם. זאת בניגוד לתפיסה של נאגרג'ונה, שחושב שהריקות עצמה אינה קיימת. התודעה האישית היא *מופע אחד* של תודעה כללית - כמו שברשת האינטרנט אין משתמש אחד ש*הוא-הוא* האינטרנט[^3].

> הדמיון של הבלתי-קיים \[הבנייה של הבלתי-קיים] קיים. בתוכו הדואליות אינה קיימת. הריקות, לעומת זאת, קיימת בו. 
> 
> > סתירמאטי



התפיסות שלנו של המציאות אכן ישנן - אך הן *אינן* נבדלות ממנה ממש, כמשהו פרטני שלי. 

## שלושת הטבעים

ומה קורה באותה תפיסה פרטנית? החקירה נהפכת פסיכולוגית. היוגהצ'ארה דוגלים בשלושה אופנים של סובייקטיביות - *שלושת הטבעים* (Trisvabhāva). כל אחד משלושת הטבעים הוא חלק ממה שהופך דבר להיות מה שהוא, ולא תכונה מקרית שדבר עשוי להחזיק בה.


- **הטבע המדומיין**
 
	תפיסה כפולה של אובייקט וסובייקט; תחושה שיש אותי, ויש את *זה*, שעומד מולי, שני דברים נפרדים לגמרי. 

- **טבע מותנה**

	[התהוות מותנית](../מותנית), או [ריקות](../מהיאנה#תפיסת-הריקות); כל האובייקטים אינם דבר מעל ומעבר ל**זרם של תפיסות**, שמכוננות גם *תופס*.

- **טבע מושלם**[^4]

	הטבע של התופעות כ*זרימה בלתי פוסקת* נטולת אובייקט וסובייקט; התודעה *כמו שהיא*. על המצב הזה אי אפשר להגיד דבר; זהו סוג של מצב מדיטטיבי.

!!! is-info "דוגמה"
	דמיינו שאתם מסתכלים על נוף יפה בשלווה. אם ממש תשקעו בו, יש תחושה כזו שלא ברור איפה אנחנו נגמרים והנוף מתחיל - מן *אחדות* בסיסית כזו. זו הכוונה ב*טבע מושלם*.

כל שלושת ההיבטים יוצרים את החוויה שלנו אודות כל דבר. 

נניח וראינו עץ. *אוקיי, ראיתי עץ*. *אני* ראיתי אותו, ויש לי *ייצוג* של העץ, בחוץ. היוגהצ'ארה אומרים הפוך - ה*ייצוג* הוא זה שכונן את העץ, כמו נווה מדבר מדומיין. אבל הייצוג הזה מותנה - הוא לא חיזיון תעתועים יש מאין. ההבנה של היחס הזה וההתפכחות מהטבע המדומיין היא הטבע השלישי - *טבע מושלם*. יש *משהו* - אבל לא משהו *מסוים* - לא בקבוק או כחול או אני - יש פשוט *זה*.


יוגהצ'ארה מדברים רבות גם על תת-מודע, רעיון אותה הם מכנים **שמונה התודעות**. החוויה, או התודעה, היא רק קצה הקרחון; רובה היא **תודעת המחסן** (ālayavijñāna), ורובה של התודעה נובע החוצה ממנה. המציאות במידה רבה נובעת *החוצה* מתודעת המחסן, ומה שקורה מזין את בחזרה את תודעת המחסן, בהיזון חוזר. 




[^1]: [היראקליטוס](/פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/היראקליטוס-ופארמנידס#היראקליטוס) - *היין מתוק לך ומר לי...*
[^2]: מזכיר את התפיסה של [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/אסתטיקה) - איננו יכולים לתפוס *אלא* בחלל ובזמן, ודרך הקטגוריות.
[^3]: מזכיר את המוניזם של [שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#תואר) (*אלוהים* (או טבע) *הוא דבר חושב*).
[^4]: *suchness thusness*