---
title: חדשה
description: Cogito, ergo sum
published: true
date: 2024-05-08T17:22:06.308Z
tags: פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה חדשה
editor: markdown
dateCreated: 2023-12-31T11:20:21.862Z
---

> [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=49798), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=2573539), [מודל (ב)](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=51762), [סילבוס (ב)](https://bgu4u.bgu.ac.il/pls/scwp/!app.ann)
{.info}

# מבוא לפילוסופיה חדשה
הקורס יעסוק בפילוספים של העת החדשה, תחילה ב**רציונליסטים** - **[דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט)**, **[שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה)** ו- **[לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ)**, ואחר כך ב**אימפריציסטים[^6]** - **[לוק](/פילוסופיה/חדשה/לוק)**, **[בארקלי](/פילוסופיה/חדשה/בארקלי)** ו- **[יום](/פילוסופיה/חדשה/יום)**, שהתווכחו עד זוב דם על כל דבר קטן, בערך. לבסוף כל זה יתנקז לקודש הקודשים, **[עמנואל קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט)**[^12].

המחלקות בין שני הזרמים התגלגלה עד היום - הזרם הרציונליסטי מכונה **פילוסופיה קונטיננטלית[^7]**, והאימפריציזם הוא ה**פילוסופיה האנליטית**. הגם שההפרדה הזו מקובלת, היא שרירותית ולא חותכת - ההוגים "זולגים" לעיתים תכופות לעבר הזרם השני - ולרוב, הם מתחוללים במקביל. בין כל ההוגים רץ קו מקביל, אך אין זה נכון לכונן את האחד כהכנה לאחר.

הרציונליסטים נוטים להתחיל בשאלות אפיסטמולוגיות - *מה אני יודע* - ולהחריף לשאלות אונטולוגיות - *האם אלוהים קיים?*. לעומתם, האמפריציסטים "נתקעים" על האפיסטומולגיה[^13], ולא ממש יוצאים ממנה.

בעוד שכל אחד מהפילוספים הללו הגה שיטה שלמה, המבקשת להבין את המציאות כולה, אנו נתמקד בשני היבטים: *תורת ההכרה*[^9] ו*מטאפיזיקה*[^8], הניצבים בראש השקפת עולמם המקיפה. עיקר המחלוקת ביניהם היא שאלה אפיסטמית: מהיכן מגיע כל מה שאנחנו יודעים? הרציונליסטים טוענים שאין די בחושים להסביר זאת - ישנה גם ההכרה, הרעיונות המולדים והאל. האימפריציסטים, לעומת, מתעקשים שכל מה שאנחנו יודעים, מגיע רק מהניסיון.

התקופה ה'חדשה' החלה אצל דקארט והגיעה לשיאה עם קאנט והנאורות[^10]. היא מאופיינת בעיסוק הולך וגובר בכוחה של *התבונה*, על חשבון התיאלוגיה שהייתה דומיננטית בימי הביניים[^11]. זהות הפילוסופים משתנה אף היא: מתיאולוגים ואקדמאים באוניברסיטאות ובקתדרלות, לאנשי מקצוע, כעיסוק מקצועי - לייבניץ, דקארט ושפינוזה כולם היו אנשי מקצועות אחרים. המגמה הזו נמשכת עד קאנט, ששוב סוגר את הפילוסופיה להמונים.




[^6]: כולם בריטים - אנגלי, אירי וסקוטי - ולפיכך מכונה הזרם לעיתים ה*אימפריציזם הבריטי*.
[^7]: מקור השם הוא מוצאם של הפילוסופים המשמעותיים בזרם זה, באירופה (לעומת בריטניה, ארה"ב בזרם האנליטי).
[^8]: אונטולוגיה, תורת היש -  "חקר היש באשר הוא יש". *מאז ומעולם ניצבה המטאפיזיקה בקדמת המדעים*, אמר קאנט
[^9]: אפיסטמולוגיה, והקשר בין הסובייקט ("המכיר") למציאות ("המוכר")
[^10]: קאנט נחשב לדובר המובהק ביותר של רעיון זה, כפי שניכר בטקסט הקצר שכתב, *'תשובה לשאלה - מהי נאורות?'*
[^11]: גם ביוון העתיקה העיסוק העיקרי היה בתבונה, ובעיקר בקרב האריסטוקרטיה. הנצרות, דתם של העניים, העבדים והמסכנים, הציגה כנגד מוטיב הפוך - השכל כפוף לחלוטין לאמונה ולאל; מה שבכוחו של השכל לחשוף קטן מאין-שיעור ממה שמכילה האמונה. בעת החדשה ההיפוך הזה מתרחש שוב - השכל אינו כפוף לאמונה, אלא האמונה כפופה לשכל; האמונה הרצויה היא זו הלוגית. אלא שבתקופה החדשה, לראשונה, הפילוסופיה נהפכת לנחלת הכל - לא רק האריסטוקרטיה ואנשי הדת, אלא גם הציבור, והנשים - והספרים נכתבים בשפות שלהם, ולא בלטינית או יוונית.
[^12]: יש בעייתיות מסוימת בלימוד ההוגים האלו בתחילת הדרך הפילוסופית, משום שישנה נטייה להשאיר אותם מאחור, *פרימיטיביים*, אומר דן. אבל, הם *אחלה של הוגים*, שראוי להתעמק בהם - במיוחד לייבניץ ושפינוזה.
[^13]: ובגלל זה לכל הכתבים שלהם יש שמות מעצבנים, כמו *[מסה על שכל האדם](/פילוסופיה/חדשה/לוק/מסה)*, *חקירת שכל האדם*, *שכל האדם? מה הוא יודע? האם הוא יודע דברים?*, וכו'.