---
title: טראומת ילדות
description: 
published: true
date: 2024-05-15T09:35:41.726Z
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב, טראומה
editor: markdown
dateCreated: 2024-05-15T09:27:09.677Z
---

> [מצגת](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תרגול_טראומה_למודל.pptx)
{.is-info}

ילדים ערים במיוחד לאירועים טראומטיים, ובמיוחד אירועים טראומטיים מתמשכים. 

# מהי טראומה?
**טראומה**[^1] היא מונה שהתייחס בראשיתו לפציעה פיזית, והורחב במאה ה19 למונח נפשי.

בDSM, טראומה מוגדרת כמצב בו אדם חשוף חשיפה ממשית לפגיעה פיסית משמעותית, אלימות מינית, או איום במוות, כמו במצבים שהאדם:
1. חווה את האירוע באופן ישיר
2. היה עד לאירוע שקרה למישהו אחר (אצל ילדים - בעיקר בדמות המטפלת)
3. שמע על האירוע, שעבר לאדם קרוב
4. נחשף לפרטים קשים ביחס לאירוע באופן עוצמתי או חוזר - *טראומה משנית*
- - הDSM אינו מגדיר חשיפה דרך המדיה כטראומה, אולם בשנים האחרונות המודעות לנושא גוברת, ומכירים בתסמינים פוסט-טראומטיים שעלולים לצוף בעקבות החשיפה.



טראומה היא **החוויה הסובייקטיבית** של אדם הנחשף לאירוע טראומטי, ותערב בהגדרה חשיפה לאירוע טראומטי חיצוני - זאת בניגוד למצבי לחץ ומשבר שנובעים מאירוע פנימי בלבד.

[^1]: *פצע* ביוונית.

# השלכות הטראומה
לא כל אדם שנחשף לאירוע טראומטי יפתח טראומה. לנפש יש מנגנוני הגנה ועיבוד שפועלתם הספונטנית מהווה גורם חוסן כנגד אירועים טראומטיים.

חוויה טראומטית לא תוביל בהכרח להפרעה נפשית. רק חלק מהנחפשים לאירוע טראומטי יחלו להפגין תסמינים פוסט-טראומטיים, דוגמת:
- תסמינים חודרניים (כמו פלאשבקים)
- הימנעות מגירויים חיצוניים או פנימיים הקשורים באירוע הטראומטי
- שינויים שליליים בתחום הרגש, החשביה וההתנהגות בעקבות החשיפה (קשיי זיכרון, מצב רוח ירוד, דריכות יתר)

כאשר תסמינים אלו מופיעים חודש ויותר לאחר החשיפה, נוכל לאבחן בטראומה.

# הפרעת דחק פוסט טראומטית
> ר' גם - [PTSD (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/אבנורמלית#הפרעת-דחק-פוסט-טראומטית-ptsd)
{.is-success}

הפרעה בעקבות טראומה, PTSD, מתפתחת בעקבות חשיפה ישירה או עקיפה לאירוע טראומטי. הDC:0-5[^2] כולל 3 סוגים עיקריים של תסמינים:
- *חוויה מחדש* של הטראומה באופן חזרתי וחודרני - במשחק, בחלומות, ב*פלאשבקים*.
- הימנעות מגירויים שקשורים לטראומה ו\או ירידה בעניין בפעילויות חברתיות ו\או מהנות וברגשות חיוביים הרקשורים אליהם
- שינויים בעוררות ובתגובתיות - דוגמת עוררות-יתר, עצבנות, קשיי ריכוז ושינה, דריכות, תגובתיות מוגברות לרעשים או גירויים בלתי צפויים.

## ביטוי בילדים לעומת מבוגרים
ילדים מסתובבים בעולם בהנחת יסוד שהעולם הוא מקום מוגן ובטוח. אירועים טראומטיים פוגעים בהם במיוחד, ומועצמים לאור חוסר יכולתם להכיל קוגנטיבית את המצב - פגיעה בתחושה של ההבנה של "איך העולם עובד". חוסר האונים בעת האירוע מערערת את ביטחון הילד ביכולתו לשלוט על עצמו וסביבתו, ועלולה לפגוע הן בביטחון העצמי של הילד והן באמון בהורים, שלא הצליחו להגן עליו מהאירוע הטראומטי.


- ילדים מדגישים את הביטוי **ההתנהגותי** של התסמינים הטראומטיים - לעומת מבוגרים שמדגישים את **הדיווח** ואת האינטרוספקציה.
- ילדים נוטים לעיסוק מוגבר בטראומה, לעומת הימנעות אצל מבוגרים
- הימנעות נפוצה פחות אצל ילדים משום שהם שולטים פחות על סביבתם החיצונית.
- הסיכון לטראומה מחשיפה עקיפה גובר כשהאירוע קורה לדמות המטפלת.
- ילדים נוטים לעצבנות, לעומת פחד אצל מבוגרים





[^2]: כמו הDSM-V, אבל אחר, ספציפי להתפתחותית.