!!! info ""
	[מצגת](/פסיכולוגיה/דחק/ptsd.pdf)

!!! success ""
	ר' גם - [PTSD (פסיכופתולוגיה)](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/PTSD)


**PTSD**, או **הפרעת דחק פוסט-טראומית**, היא אחת ההפרעות שקשורות באופן ההדוק ביותר לגורם האטיולוגי שלה - הסכנות שאורבות לנו בחוץ. PTSD נובע מסכנה ממשית לעצמנו ולאחר, וכרוך בניסיון להחזיר את היציבות שאבדה בעקבות המקרה הטראומטי שסיכן אותנו או את הקרובים לנו.

## תסמינים

תסמינים מוכללים לשלוש קבוצות - מחשבות טורדניות (*אינטרוזיות*), תסמיני הימנעות, ועוררות:

1. מחשבות טורדניות
	
	המשותף לכל התסמינים האלו הוא שהם "פולשים" לתודעה של המטופלים, מבלי שאלו מזמינים אותם או רוצים בהם.
	- היזכרות מטרידה
	- סיוטים
	- פלאשבקים - חוויה מחדש הולכת וחוזרת של המקרה הטראומטי
	- מועקה פסיכולוגית בעקבות סימנים שמזכירים את הטראומה ("טריגרים")
	- תגובתיות פיזיולוגית לסימני הטראומה

2. הימנעות
	
	- הימנעות ממחשבות או תחושות הקשורות לטראומה
	- הימנעות מסימנים חיצוניים שמזכירים את הטראומה

3. עוררות
	
	הגוף נמצא בדריכות מתמדת לקראת הישנותה של הטראומה.
	- רגזנות, התנהגות תוקפנית
	- קושי בהתרכזות
	- עוררות מוגזמת (נבהלים בקלות)
	- דריכות מוגזמת (Ηypervigilance)
	- הפרעות בשינה
	- התנהגות הרס-עצמי פזיזה


לכל אלו נוספים:
- קושי בהיזכרות במאפייני מפתח של הטראומה
- אמונה שלילית כלפי העצמי, והעולם
- אשמה מעוותת של העצמי ואחרים
- רגשות שליליים עקביים הקשורים בטראומה
- תחושה של דחייה (alienated)
- מבע רגשי מצומצם (constricted affect)

הטראומה פוגעת בקישוריות בין הקורטקס הפרה-פרונטלי למערכת הלימבית, מה שפוגע במידתיות התגובות והרגש.

## מהלך

[Rothbaum et al., 1992](https://link.springer.com/content/pdf/10.1007/BF00977239.pdf) מדגימים את אופי התחלואה וההתאוששות מPTSD. 

בתקופה שמיד לאחר הטראומה, 94% מהנפגעים מפגינים תסמיני PTSD. לאחר 3 חודשים המספר צונח ל47%, אחרי שנה ל30% ומשם ל25-15%; באחוזים האחרונים האלו, ההחלמה קשה והתסמינים עקביים ועיקשים.

[Κessler, 1995](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1001/archpsyc.1995.03950240066012) מראה שPTSD נוכח ביתר שאת באירועים שקשורים בפעולות האדם - אונס, קרב, ותקיפה הם גורמים חזקים בהרבה להפרעה לעומת תאונות או אסונות טבע.


PTSD פוגע בצורה קשה באיכות החיים. אחוזים גבוהים מהנפגעים לא עובדים, סובלים מבריאות לא-טובה ורווחה נפשית לא טובה, מגבלות פיזיות ונטייה להתנהגות אלימה.


האחוזים של ניסיונות אובדניים, אשפוז בבתי חולים והתמכרות לאלכוהול נוסקים בקרב הלוקים בPTSD ([Warshaw et al, 1993](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1176/ajp.150.4.600)).

## היסטוריית אבחון PTSD

- DSM I: Gross Stress Reaction.
- DSM II: Transient Situational Disturbance.
-  DSM III: PTSD (under anxiety disorders).
- DSM III-R: Identification of the three dimensions of symptoms.
- DSM-IV: Largely the same as DSM III-R.
-  DSM-V: PTSD is moved out of anxiety disorders, and into trauma and stress disorder category, adding a dissociative[^1] subtype.

## התחלה מושהית

בPTSD משמעותי (Αcute), התסמינים נמשכים פחות משלושה חודשים. מעבר לשלושה חודשים. PTSD מסווג ככרוני.

לרוב, התסמינים מופיעים תוך 3 חודשים מהחשיפה לטראומה, אבל לפעמים ישנה התחלה מושהית של חודשים ואפילו שנים לאחר האירוע. 

בהתחלה מיידית, התגובתיות לטיפול היא טובה יותר, הפרוגנוזה טובה יותר (כלומר, התסמינים יהיו פחות חמורים), ויהיו פחות תסמינים וסיבוכים; לרוב התסמינים ייעלמו לאחר 6 חודשים.

במקרים של התחלה מושהית, התסמינים מתחילים לאחר 6 חודשים או יותר מהחשיפה לטראומה. התסמינים בסיכוי גבוה לההיפך לכרוניים, ועלולים לכלול זכרונות מודחקים. הפרוגנזה גרועה יותר.

## cPTSD

הפרעת דחק פוסט-טראומטית מורכבת (Complex PTSD) היא מקרה שבו ההפרעה מתחרשת מוקדם מאוד ומעצבת את אישיות האדם באופן בלתי הפיך.

לרוב, cPTSD עולה בעקבות חשיפה ל*מספר* טראומות (לעומת טראומה יחידה בPTSD "פשוט"). הטראומה מתרחשת בגילאים צעירים (בין 14-26), ומעצבת את ההתפתחות הפסיכולוגית של הנפגעים. 


cPTSD כרוכה ב7 קבוצות תסמינים:

- רגש ודחפים: כעס ותוקפתנות, פגיעה עצמית, מחשבות אובדניות
- ריכוז ותשומת לב: דיסוציאציה, אמנזיה (שיכחה), דה-פרסונליזציה (סוג של דיסוציאציה - חוסר היכרות עם העצמי)
- תפיסה עצמית שכרוכה בחוסר אונים, אשמה, בושה
- אידיאליזציה של התוקף או רצון לנקום
- בעיות ביחסים בינאישיים - התבודדות, חוסר אמון, התקרבנות של העצמי ושל האחרים.
- סומטיזציה - כאב כרוני
- שינויים חדים במערכת הערכים: ייאוש, חוסר תקווה, ערעור אמונות חזקות קודמות.

## תרבות וPTSD

האם PTSD זו באמת הפרעה קיימת, או תופעה תרבותית?

מחד גיסא, PTSD תועד בכל העולם, ובשיעורים דומים - למשל, בעקבות הפצצות כמו בשגרירות ניירובי ובאוקלהומה סיטי. ההתפלגות בין המגדרים דומה גם היא.

PTSD גם עונה לדפוסים דומים.

מצד שני, ישנם תסמינים מסוימים תלויי תרבות. למשל, בפליטים קמבודיים יש תסמינים ייחודים של פרפורי לב, חולשה גופנית (*khsaoy*[^2]), ושיתוק בשינה ([Hinton et al., 2005](), [Guarnaccia et al., 2003](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1023/a:1025303315932)).


## צמיחה מPTSD

> It is through this process of struggling with adversity that changes may arise with adversity that changes may arise that propel the individual to a higher that propel the individual to a higher level of functioning than which existed level of functioning than which existed prior to the event prior to the event
> 
> > [Linley & Jospeh, 2004](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1023/b:jots.0000014671.27856.7e)


הסבל מPTSD יכול להוביל גם לצמיחה ולהארה. באופן מפתיע, 40-70% חווים גם איזשהו יתרון חיובי בעקבות הטראומה ([Tedeschi & Calhoun, 1995](https://psycnet.apa.org/record/1995-98741-000)), כמו - 

- להיהפך לחזקים יותר
- יותר ביטחון
- מודעות חדשה לאפשרות של עצמי אותנטי
- עצמי "טוב יותר"
- יותר פתיחות
- יותר אמפטיה
- יותר יצירתיות
- יותר בוגרות (בשלת)
- יותר אנושי
- יותר מיוחדים
- יותר צנועים

תיתכנה גם מערכות יחסים קרובות יותר עם חברים ומשפחה, שכנים, שורדים נוספים של הטראומה, ואפילו אנשים זרים - וייתכן "בירור" של מי הם החברים האמיתיים, אלו ששרדו את המתח הנוסף במערכת היחסים.

PTSD מעוררת גם הרהורים על המוות, משמעות החיים, ומעודדת חיפוש סיבה ומשמעות בחיים.

> Once you worry about whether you are going to die, nothing else seems quite as significant to worry about
>
>>(Kennedy, Tellegen, Kennedy, & Havernick, 1976

[^1]: **דיסוציאציה** היא הפרדה של תהליכים מנטליים שמחוברים באופן תקין.
[^2]: *חעלושס*