---
title: האם הזמן זורם?
tags:
  - שנה_ג
  - סמסטר_ב
  - פילוסופיה
  - מטאפיזיקה
  - זמן
---
ניסינו להבין מה הופך טענות כמו *הבננה הייתה ירוקה ותהיה צהובה* לאמיתיות. ניסינו להיות רדוקציוניסטים ולצמצם החוצה את הזמן - *לא לקחת את הזמן הדקדוקי ברצינות*. זה לא הביא את הבשורה. 

אז מה אם *לא* נהיה רדוקציוניסטים, ו*כן* ניקח זמן דקדוקי ברצינות? או - מה עם נגיד שבמצבי קיום בנוי, בהיותם מצבי עניינים, יש אופן *זמני* (טמפורלי)?

במקרה כזה, *הבננה תהיה צהובה* אמיתי כי יש *עובדות עם אופני קיום טמפורליים* ש*הופכים* אותה לאמיתית. כלומר - 

1. הטענה עם הזמן הדקדוקי ש*היה זה המצב ש$P$* אמיתית אם ורק אם **היה**(זה המצב ש$P$)
2. הטענה עם הזמן הדקדוקי ש*זה המצב ש$P$* אמיתית אם ורק אם $P$
3.  הטענה עם הזמן הדקדוקי ש*יהיה זה המצב ש$P$* אמיתית אם ורק אם **יהיה**(זה המצב ש$P$)

במקרה כזה, מותר לי להשתמש בזמן דקדוקי (*היה, יהיה, עכשיו* - מושגי A) **רק אם אני מאמין שהוא מייצג נאמנה את המציאות**. כלומר, מושגי A *לא מטעים אותנו* לגבי המציאות. כלומר, *באמת יש נקודות מבט על הזמן*, כיצור אונטולוגי כזה.

מה *זה* אמור להביע?

כשאני אומר שהבננה *הייתה ירוקה*, אני אומר שברגע שבו אני אומר את זה - *עכשיו* - קיים מצב העניינים *היות-הבננה-ירוקה-באופן-עברי*. כשאני אומר שהבננה *תהיה צהובה*, אני אומר שברגע שבו אני אומר את זה - *עכשיו* - קיים מצב העניינים *היות-הבננה-צהובה-באופן-עתידי*.

כלומר, *עכשיו*, אותה בננה מסכנה מכילה *גם* את היות-הבננה-ירוקה-באופן-עברי, ו*גם* את היות-הבננה-צהובה-באופן-עתידי. ככל שהיא תבשיל, ההווה יהפך להיות-הבננה-צהובה-באופן-הווהי, והעתיד יהפוך להיות-הבננה-שחורה-באופן-עתידי; הפואנטה היא שעובדות סביב אופני קיום באות והולכות כל הזמן, ביחס לזמן - הן לא נצחיות יותר. כלומר, **הזמן זורם**. 


עכשיו עלינו להתמקד בשאלה - *איך עובדה באה ויוצאת מכדי קיום?* (לעומת השאלה הקודמת - *מה זה אומר להיות קיים **ב**זמן?*).

1. **יש דבר כזה עובדות עם זמן תחבירי?**
	- לא (רדוקציוניזם)
	- כן (לא רדוקציוניזם)

2. **אילו זמנים קיימים?**
	- רק ההווה ([Presentism](../זמן#נצחיות-והתמשכות))
	- ההווה, העבר, וכל העתיד ([Eternalism](../זמן#נצחיות-והתמשכות))
	- הווה, העבר, אבל לא העתיד (Growing Block Model)


מה שמוביל לכמה צירופים:

- Reductionism + Presentism
	לא לוקחים את העמדה הזו ברצינות - היא מקפלת *הכל* לתוך הווה (מלחמת העולם השנייה התרחשה, אבל היא לא מתרחשת עכשיו, אז היא לא התרחשה)

- Reductionism + Eternalism (B-Theory)
	כל העובדות היסודיות ניתנות לניסוח במושגי B, חסרי זמן (*ב*רגעים).


- Non-Reductionism + Presentism
	(גם מכונה Presentism, כי את העמדה הקודמת, זו שבאה יחד עם רדוקציוניזם, לא לוקחים ברצינות). רגעים לא נצחיים, ובכל רגע, רגע אחד *מפסיק להתקיים*, ואחד חדש *מתחיל להתקיים* - **הווה**; כיוצא בזאת, *רק הווה קיים*.

- Non-Reductionism + Eternalism (Moving Spotlight Theory)
	העבר, הווה והעתיד קיימים ממש, אבל עובדות כן באות ויוצאות מכדי קיום - כלומר, הזמן נצחי, אבל זורם - ומתמקד בכל פעם בעובדה אחרת. העמדה הקלאסית אומרת ש"הפנס מאיר" את ההווה - קרי, יש תכונה מיוחדת *היות-עכשיו*; כל הרגעים קיימים, אבל *היות עכשיו* מתחברת כל הזמן לרגע אחר, ומייחדת אותו. 


|                | Reductionism       | Non-Reductionsim        |
| -------------- | ------------------ | ----------------------- |
| **Presentism** | X                  | Presentism              |
| **Eternalism** | [B-Theory](../זמן) | Moving Spotlight Theory |

כלומר, אופני הקיום האלו - *עברי, הווהי, או עתידי* - נובעים *או* מהיכחדות של רגעים, *או* מהופעת תכונת ה*הווהיות*.

איך בוחרים אחת משלוש העמדות האלה?


כנגד הרדוקציוניזם הטחנו את התנגדות ה[*אין-שינוי*]((../זמן#הביקורת-מהיעדר-השינוי) (הרדוקציוניזם משיב: *נכון*.).