---
title: סימון דה בובואר
tags:
  - שנה_ג
  - סמסטר_ב
  - פילוסופיה
  - קונטיננטלית
---
!!! info "[טקסט (The Second Sex Sex)](./Beauvoir.pdf)"


[**Simone de Beauvoir**](https://en.wikipedia.org/wiki/Simone_de_Beauvoir) (1908-1986) היא פילוסופית פמיניסטית ואקזיסטנציאלסטית שלמדה ועבדה עם סארטר, מרלו-פונטי, ו"כל מי שהוא מישהו" בצרפת של אותה התקופה. היא הייתה גם סופרת, ולמרות שלא תיארה את עצמה כאקדמאית, הייתה מעומדי התווך של האקזיסטנצאליזם, לצד סארטר.


*The Second Sex* הוא אחד הטקסטים הפמניסטיים החשובים של המאה ה20, וטקסט פילוסופי בפני עצמו; הוא יישום של הגישה האקזיסטנציאליסטית[^1] על בעיה ממשית ובוערת. 

## פמיניזם

פמיניזם נחלק לכמה *גלים* ברורים - 

- הגל הראשון

	דרישת זכויות שוות - הצבעה, שוויון בחוק, וכו'. ככלל, מאבק מוצלח - ברוב העולם המערבי, יש שוויון זכויות תחת החוק.

- הגל השני

	שוויון תחת החוק אינו מספיק לשוויון *אמיתי*; פמיניסטיות מבינות זאת מהר - שיש לשנות לא רק את הרקע החוקי, אלא את מקומן של הנשים בחברה - דרישת *בהירות ותובנה* ביחס למקומן של נשים בחברה (*למה הדברים האלו הם כפי שהם?*).


הספר של סימון הוא עבודה קלאסית מהגל השני - יש האומרים, העבודה המייסדת. בהיותו מופנה לעבר בהירות, הגל השני חופף לפילוסופיה.


## אקזיסטנציאליזם

**אקזיסטנציאליזם** הוא הדבר החם בצרפת של אותה התקופה, שייסדה סימון יחד עם סארטר (בספרו *Being and Nothingness*, 5 שנים קודם לכן). בובואר מנצלת את האקזיסטנציאליזם לכונן דרכים אחרות לחשוב על נשים, לעומת הזוויות ה - 

- דתיות\מסורתיות
	כבר מהדת, יש הפרדה ברורה בין גברים לנשים - חוה אכלה את התפוח, נוצרה מאדם, וכו'.

- כוללניות\קומוניסטיות
	גם לקומוניזם הייתה תיאורה על נשים - היא מבטלת לא רק את המעמדות, אלא גם את ההפרדה המגדרית (שווין ל*כוווולם*). אולי פשוט נהיה קומוניסטים, ו*בעיית המגדר* תיפתר כמו כל השאר (האמנם?).  

- פסיכואנליטיות\ביולוגיות

	[תיאוריות פסיכואנליטיות](/פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית) היו מדע רציני מאוד בתקופתה של בובואר[^2] (והיום, יש תיאוריות אחרות) שמתיימרות להבין את ההבדל (אם ישנו) בין גברים לנשים - וככזה, בובואר מנסה לענות גם להם.


> One is not born, but rather becomes a woman.

זהו יישום ישיר של *קיום קודם למהות* של סארטר - ה*קיום* הוא עובדה מחוץ לשליטתנו, אבל מה ש*מגדיר* אותנו ומכונן אותנו הן ההחלטות שלנו. 

כלומר - האם להיות אישה זה *הכרחי* או *מקרי*? 

> It would appear \[...] that every human female is not necessarily a woman.

בובואר מנסה לחצוץ בזאת בין הביולוגיה לעיצוב העצמי - *נקבה* היא לאו דווקא *אישה*.

אז מה היא *אישה*? האם זו *מהות* כזו או אחרת, או אוסף של נסיבות, או משהו אחר? עבור בובואר, זה מקרי - לפחות ברמה מסוימת; היא כופרת ב*נשי הנצחי*, ברעיון שיש איזו מהות נשית.


## כוללנות

הכוללן (Universalist) יגיד - 

> All of us, men as well as women, should be regarded as human beings.

המשפט מזכיר את *All lives matter*, שעלה בעקבות *Black lives matter*, אבל עבור בובואר זו התעלמות מסוימת מהבעיה; גברים ונשים (ולבנים ושחורים) *באמת* סופגים יחס שונה, ודורשים כיוצא בזאת פתרונות שונים. 

זו גם הזווית נגד הקומוניזם - אין פתרון קסמים להכל, ואין הצדקה להתעלם מהבעיה. 

> The denial does not represent a liberation for those concerned \[women, black people, Jews], but rather a flight from reality.

סארטר כותב שהיהודי צריך להתמודד עם אנטישמיות *כ*יהודי - *אוי לא, מר אנטישמי, למה אתה מתנהג ככה* לא מגיב לבעיה, ולכן לא מספיק; בובואר נוקטת באותו הקו - נשים צריכות להגיב לבעיה *כ*נשים.

> Women do exist.


## נשים כ*אחר*

אם לא נפתור את הבעיה בכוללנות, איך ניגש אליה? בובואר מתמקדת בזווית אקזיסטנציאליסטית - נשים כ*אחר* (Women as *Other*) - 

> \[Woman] is defined and differentieated with reference to man and not he with reference to her; she is the incidental, the inessential as opposed to the essential. He is the Subject, he is the Absolute - she is the Other.
> 
> > 16


בובואר מהדהדת את [הדיאלקטיקה של האדון והעבד](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח#הדיאלקטיקה-של-האדון-והעבד) ועל [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות) - האדם כ*דבר חושב*, שמוגדר ביחס למשהו אחר; תפיסה של אותו דבר חושב היא מאבק להכרה ולהגדרה; העצמי זקוק לאחר להכיר בו ולכונן אותו, תלוי בו, אך עלול לשלוט עליו. ה*אדון* זקוק להכרה של ה*עבד* כדי להיות, אך עדיין *שולט* בו; האדון והעבד מנוגדים זה לזה, נאבקים זה בזה לעבר ההכרה.

זה, אומרת בובואר, המצב גם בין גברים לנשים: גברים זקוקים לנשים להגדרה, אך שולטים עליהן - ויותר מכך, שלא כמו עבדות היסטורית, זה המצב בין הגברים לנשים *מאז ומעולם* - ולא כתוצאה מאירוע היסטורי כזה או אחר.

> We find in consciousness itself a fundamental hostility towards every other consciousness; the subject can be posed only in being opposed - he sets himself up as the essential, as opposed to the other, the inessential, the object.
> 
> > 17

כלומר, המתח בין גברים לנשים סובב סביב *אינטרסובייקטיביות* - המתח בין הפרטים, הסובייקטים - והכרה.

### *אחרות* כשעבוד

גברים חושבים על נשים אינטואיטיבית כ*אחר*. אבל למה שזה יהיה *שעבוד*?

> Whence comes this submission in the case of women?
>
> > 17

 בובואר לא חושבת שהסיבה היא *היסטורית*, כמו עבדות, או אנטישמיות - "*It was not something that **occurred***" - אלא עניין של *תפיסה*.

אפילו גרוע מכך, לנשים - שלא כמו קבוצות מדוכאות אחרות - אין סולידריות האחת עם השנייה - הן מפוזרות ברחבי החברה, ברחבי המעמדות, ולא מעדיפות את בנות מינן על פני הסביבה שלהן - אישה לבנה אריסטוקרטית לא תעדיף אישה שחורה, למשל. 

בובואר מדגישה של*אחרות* הזו, ולשעבוד הזו, יש מחיר - הוא אובדן העצמאות; היכן שהעבד יכול להשתחרר, העני יכול להפיל את העשיר, נשים *תמיד* קשורות לגברים - *Mitsein*[^3]  - בקשר שהן מעולם לא שברו.

אך זה ייתכן? מדוע נשים לא סולידריות זו עם זו? איך הן לא שברו את הקשר?

### היתרונות של הפטריארכיה

שלא כמו דיכוי "רגיל", לפטריארכיה יש יתרונות מסוימים - מן הסתם לגברים, אבל גם לנשים - אחרת השעבוד הזה פשוט לא יכל להימשך כל כך הרבה זמן. 

נשים *המשיכו* להישאר ולהיהפך לנשים (אנחנו אקזיסטנציאליסטים); למה? מדוע שנשים ייבחרו להיות ה*אחר*?

> She can evade at once both the economic risk and metaphysical risk of a liberty in which ends and aims must be contrived without assistance.
> 
> > 20
> 

חופש זה קשה; האדם *נידון להיות חופשי* (סארטר). הפטריארכיה מסירה מעל נשים את העול הזה; הן לא צריכות לבחור ולשאת באחריות לבחירות שלהן.

> This is an inauspicious road \[...] But it is an easy road.

כלומר, המעמד הנשי הוא "דיל" בין נשים לגברים; הגברים זוכים במעמד עליון ובשליטה, ונשים זוכות בדרך קלה יותר - פשוט צריך "לזרום" עם הפטריארכיה.

מסתתרות כאן שתי סיבות לפטריארכיה - 

- הסבר חומרי

	נשים *מלכתחילה* בעמדת חסר חומרית, ולכן יותר קל להן לבחור בתלות בגברים על גבי אחריות למשאבים שלהן.

- הסבר אקזיסטנציאליסטי


> And because she is often very well pleased with her role as the other.


>   The temptation of every existent in the **anxiety of liberty** 
> 
> > 677

קרי, *כל* מי שחופשי מתפתה *לוותר* על החופש הזה, והמחיר הנורא שהוא גובה; פשוט קשה להיות חופשי. 




[^1]: כפי שעשה סארטר לאנטישמיות, ואחרים לדברים כמו קולוניאליזם, גזע, וכו'.
[^2]: *ףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף*.
[^3]: מ[היידיגר](../היידיגר)