---
title: היראקליטוס ופארמנידס
description: 
published: true
date: 2024-01-14T12:49:19.481Z
tags: שנה א, סמסטר א, פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, קדם-סוקראטיים, היראקליטוס, פארמנידס
editor: markdown
dateCreated: 2023-02-21T19:11:40.916Z
---

> [מצגת](/פילוסופיה/יוונית/lecture_3_(heraclitus_and_parmenides).pptx)
{.is-info}

אחרי ההוגים המילטיים, קמו שני פילוסופיים שמקצוות העולם היווני עם תשובות למעגל ההוויה המילטי - הלוא הם **היראקליטוס**, איש החידות מאפסוס (לחופי טורקיה), ו-**פארמנידס** מאלאה (בדרום איטליה).

שני ההוגים הללו עתו על המעגל המילטי מכיוונים שונים, ומנוגדים לחלוטין.

# היראקליטוס - *אין אדם עובר באותו הנהר פעמיים*

היראקליטוס בז להמונים ודיבר בחידות וברמזים, אבל מהרסיסים שנשארו לנו מהגותו מצטיירת תמונה ברורה - היראקליטוס שלל את ה*ארכה* - הראשית - במעגל המילטי.


עבור היראקליטוס, החוק הקובע ביקום (ה-**לוגוס**) הוא הסדר הקוסמי, האקראי, שבני אדם מסוגלים איך מתקשים לתפוס.
לטענתו, העולם נמצא כל הזמן בשינוי - הקוסמוס נמצא באי-סדר תמידי, דברים כלים ומתהווים ללא הרף, והעולם שלנו הינו כפי שהוא אך ורק מתוקף השינוי האקראי - הקבוע מגיע מן השינוי, ולא להיפך.

> כערימה מגובבת באקראי סדר העולם היפה ביותר...
^רסיס^ ^124^

היראקליטוס סבור שבני האדם מתהלכים בעולם כישנים, ולא מצליחים לפקוח במאמץ רב את עיניהם ולהתעורר ללוגוס - גם במובן של סדר, וגם במובן של הסבר (לתת לוגוס) - הקובע ביקום.

> הטבע (פיזיס) אוהב להסתתר...
^רסיס^ ^123^

היראקליטוס מקבל גם את הסתירות שבהוויה - למשל, שהאדם הוא חי (כי יש בו תאים חיים) ודומם (כי יש בו חומרים דוממים) - ביחד. הכל חלק מהאקראיות שמכתיב הלוגוס של היקום.

> אנו עוברים ואיננו עוברים באותם הנהרות. אנחנו היננו ואנחנו איננו.
^רסיס^ ^49^

# פארמנידס - *כי אותו דבר הווה להוויה ולהכרה*
בשירו *על הטבע*, פארמנידס מתאר סצנה פנטסטית, אודות בן תמותה שמוזמן על ידי אלה *לדעת הכל*. היא מוסרת לו את טיב הדברים, אך דורשת שיחשוב עליהם בעצמו. האלה טוענת בפניו שיש רק שני דרכי מחשבה - על מה שיכול להיות ומה שלא יכול להיות.

מה שיכול להיות, טוען פארמנידס, הוא הדרך לאמת (*לשכנוע*), אולם על מה שאינו יכול להיות אין אנו מסוגלים לחשוב, לתפוס או לדעת.

הטיעון שמעלה פארמנידס הוא פשוט למדי, אך חזק ביותר:
> - **אין אנו יכולים לחשוב על מה שלא יכול להיות**
(למשל: עיגול דו ממדי עם 3 צלעות, משהו שהוא כל כולו רק ירוק וכל כולו רק אדום, וכו')
> - **אין אנו יכולים לחשוב על האין**
(וכאן השפה מטעה אותנו - הכוונה היא ל'אין' בהעדר כל הקשר, שהשלילה דרכו אינה מפנה למשהו אחר. דמיין את עצמך עומד בחדר חשוך לחלוטין, ומישהו מבקש ממך לתאר לו 'לא בקבוק' - אינך מסוגל).
> ---
> **אין לא יכול להיות**
{.is-danger}

ההשלכות של הטיעון החזק של פארמנידס הן מרחיקות לכת.

למשל, כשחושבים על ה*ארכה* - איך משהו יכול להיווצר מ-*אין*?
לפיכך, **פארמנידס שולל את הראשית** - וטוען שהוויה היא **נצחית** - היא תמיד הייתה, ותמיד תהיה. היא לא נבראה, ולא תיכלה.

איך משהו יכול להיות מוגדר כמשהו אחר, כשבעצם הגדרתו הוא **אינו** משהו אחר?
לפיכך, ההוויה היא **אחידה**.

וכשחושבים על הזמן - הרי כשזה חולף, מה שהיה הוא **אינו** עוד, ומה שיהיה **אינו** עכשיו.
לפיכך, **הוויה אינה מכילה זמן - יש רק הווה - מה שישנו**.

ואיך מגבילים את הכמות (של חומר למשל) אם היכן שאין חומר, **אין** דבר?

ואיך מסבירים שינוי כשמשהו שהיה **אינו**, וכעת הוא משהו אחר?


כשחושבים על כל אלו גם יחד, ההוויה של פארמנידס היא **אחת, נצחית, אחידה, בלתי מוגבלת ולא נתונה לשינוי**.