---
title: התקשרות
description: 
published: true
date: 2024-07-06T09:07:55.051Z
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, פסיכולוגיה התפתחותית, שנה ב
editor: markdown
dateCreated: 2024-07-06T08:08:33.760Z
---

> [מצגת (1)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/הרצאה_9_התקשרות_חלק_א_לסטודנטים.ppt)
{.is-info}

האם כל התינוקות יוצרים קשר? האם ניתן ליצור קשר ליותר מדמות אחת? האם ההתקשרות היא [תקופה קריטית, או רגישה](/פסיכולוגיה/התפתחותית#תקופה-קריטיתרגישה), ואיך כל זה קשור ל[מזג](/פסיכולוגיה/התפתחותית/מזג)?

התשובות לשאלות האלו קשורות ב*התקשרות* - 

> **התקשרות** - 
{.info} 


[ג'ון בולבי](https://en.wikipedia.org/wiki/John_Bowlby) (Bowly) (1907-1990) היה פסיכיאטר ופסיכאלניטקן מתקופתו של פרויד, שהתבסס על ידי ארגון הבריאות העולמי לסקור את מצבם של הילדים לאחר מלחמות העולם. הוא עמד על כך שהחסך הפסיכולוגי - ולא הרפואי או הכלכלי, הוא הגורם העיקרי להפרעות בקרב הילדים. 


# מקורות השפעה

בולבי הושפע מפרויד בשנותיו הראשונות ומעולם הפסיכואנליזה. אלא שבניגוד לפרויד, הפרשנות של בולני היא שונה.

פרויד סבר שהמניע הבסיסי ביצירת קשרים עם הסביבה היא סיפוק דחפים מולדים - הקשרים בכלל ועם האם בפרט הם משניים לסיפוק הדחף.

אולם, הסברה הזו לא מאפשרת להסביר מדוע סיפוק הצרכים וטיפול רגיש אינם מספיקים - וכפי שהראו [מחקרי החסך](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך), יש חשיבות למידת הרציפות והקביעות של הדמות המטפלת?

בולבי סבור שהקשר והדחפים הן שתי מערכות מוטיבציות שעומדות בפני עצמן.

## הקופיפים של הארלו

הארלו בדק את ההשערה באמצעות קופיפים - הוא הפריד באופן אמפירי בין מרכיב ההזנה (הדחפי) ממרכיב ההחזקה שמלווה את ההאכלה ומבסס את הקשר עם המטפל.


הארלו סיפק לקופיפים שני "אמהות":

- אם מתיל - יש בה בקבוק שדרכו התינוק יכול לאכול, אבל היא לא נעימה

- אם מבד - רכה ונעימה, אבל לא מאכילה

היכן שהו הקופיפים לאוכל היום? לאיזו אמא הלכו במצבי מצוקה או פחד?

> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=OrNBEhzjg8I)
{.is-success}

ביומיום, הקופיפים אוכלים אצל אם התיל, אבל ניגשים ושוהים במחיצת האמא הרכה מבד. במצבי מצוקה, הקופיפים ברחו מיד לאם הבד.

## הילדים של רוברטסון

לצד בולבי עובד עובד סוציאלי בשל רוברטסון, שצפה על ילדים שהופרדו מאימהותיהם ושהו במוסד ללא דמות טיפולית קבועה[^1]. 
רוברטסון עמד על כך שהפרידה מהאם יוצרת תחושת אובדן וכעס. עם האיחוד עם האם, הופיעה אחת משתי התנהגויות:

- התרפקות שנמשכה שבועות, חודשים או יותר

- דחייה של האם כאובייקט אהבה - שיכולה להיות זמנית או קבועה.


> [סרטון](https://www.youtube.com/watch?v=s14Q-_Bxc_U&pp=ygUfYSB0d28geWVhciBvbGQgZ29lcyB0byBob3NwaXRhbA%3D%3D)
{.is-success}


לאור הניסויים האלו, בולבי הסיק ש**הרעב של הילד לאהבת אמו ולקרבתה גדול כמו הרעב שלו לאכול**.

בולבי מזהה את דפוסי ההתאחדות של הילדים עם אותן שתי תגובות גם אצל מבוגרים - מבוגרים הנהפכים תלותיים באחרים ובהערכתם, ומבוגרים הנהפכים מנותקים רגשית ומבודדים. 

## אתולוגיה

בולבי מושפע מענף [אתולוגיה](https://en.wikipedia.org/wiki/Ethology) - חקר ההתנהגות בקרב חיות לא-אנושיות (*ethos* - מאפיינים קבועים וכוללים, *logos* - הסבר, תיאור)[^2].

לורנץ וטיברגן מגדירים *אינסטינקט* כ:

- התנהגות לא נלמדת

- משתחררת על ידי גירוי מסוים (releaser)

- לא כללית, אלא ייחודית למין

ומחלקים לשני סוגים של התנהגות אינסטינקטיבית:

- דפוס פעולה קבוע (Fixed Action Pattern)

כלב ינסה לחפור את העצם שלו באדמה, בבטון או בפרקט - רואה עצם, מנסה לחפור

- Goal-set or goal corrected behaviour

ההתנהגות משתנה בהתאם למשוב, מאורגנת לפי מטרה מסוימת - ציפור שרוצה לטרוף חיה מסוימת תטרוף אותה בכל פעם בדרך אחרת: המטרה קבועה, אופן הפעולה גמיש.

## התקשרות כהחתמה

> דוגמה להתמנהגות Goal-set היא *החתמה\הטמעה* - האינסטינקט של גוזל ברווז שזה עתה בקע מהביצה להיקשר לאובייקט חברתי ולשמור קרבה אליו (*ראיתי אותך ראשון, אתה אמא שלי*), לצד המצוקה כשזה נעלם ושביעות רצון כשהוא שב. זו התנהגות גמישה משום שההחתמה יכולה להיות לבעל חיים אחר - או לבני אדם!
{.is-info}

בולבי לוקח מהאתולוגיה את חשיבות הברירה הטבעית וערכן ההישרדותי של מערכות ההתנהגות, ובחר לנתח את ההתנהגות האנושית במונחים אתולוגיים. **התקשרות** היא, למעשה, **ה*החתמה* בקרב תינוקות אנושיים** - שהיא מורכבת יותר, ולוקחת הרבה יותר זמן.


תהליך ההתקשרות הוא - 

- מערכת התנהגות מולדת

- משרתת מטרה הישרדותית - הגנה מפני איומים

- מהווה מטרה - קרבה לדמות מוטבעת

- מונעת במערכת אותות מולדים המעודדים אותה

חיוכים, מלמולים והתרפקות הם דוגמאות לאיתותים בין התינוק אל הדמות המטפלת.

# 2 קבוצות של תגובות

בולבי מבחין בין שני סוגים של התנהגות המעודדים התקשרות:

- התנהגות של אותות 

כאמור, חיוך, בכי, מלמולים, התרפקות וכדומה 

- התנהגויות של התקרבות

דוגמת התרפקות ואחיזה

> אלו הן התנהגויות set-goal - התינוק מחפש דמות מטפלת **כלשהי** - המטרה היא להתקשר כדי לשרוד, אבל הזהות של הדמות שתמתקשרים אליה, והאופן - הם דינאמיים.
{.is-info}

# התקשרות

הנטייה ליצירת קשר עם הדמות הטיפולית היא ראשונית ובסיסית, ממקור ביולוגי. ההתקשרות מתבססת על סדרה של שלבים בשנתיים הראשונות לחיים, ובעיקר החל מהחצי השני של השנה הראשונה.

> **כל הילדים מפתחים התקשרות**[^3] - ההבדל הוא ב*טיב* אותה ההתקשרות - בטוחה, חרדה-אמביוולנטית, חרדה-נמנעת או נמנעת. הקשר חיוני להישרדות, ולכן תמיד *יהיה* קשר, טוב או גרוע ככל שיהיה.
{.is-info}

היעדר של קשר כזה הוא הפרעה קשה מאוד, כמו שראינו בחקר ה[חסך](/פסיכולוגיה/התפתחותית/חסך). 

## 4 שלבי התפתחות

1. השלב הקדם-התקשרותי

נמשך מלידה עד גיל 8-12 שבועות.

שימוש באיתותים כלפי אנשים שונים באופן לא-מובחן. הילוד מאותת הן לאם והן לכל שאר הדמויות, במטרה להיקשר. 

האותות מעוררות את האינסטינקטים הטיפוליים של הדמות הטיפולית, והדמות הטיפולית מעוררת את האינסטינקטים של התינוק להתקרב - אינטרקציה בין מערכת ההתקשרות למערכת הטיפולית.

2. התקשרות בהתהוות

נמשכת מגיל 3 עד 6-7 חודשים.

התינוק מפנה את האיתותים שלו לדמויות מובחנות - מתרחשת הפרדה בין אנשים מוכרים לאנשים זרים: התינוק לא יחייך לכל אחד. זוהי עדיין אינה התקשרות מלאה, אלא בהתהוות. התנועה מאוד מסייעת - התינוק יכול להתקרב לדמות המטפלת ולהתרחק מדמויות זרות.

# מערכות התנהגות

# מודל עבודה פנימי

[^1]: בתקופה ההיא, כאשר ילדים נכנסו לאשפוז - הם נפרדו מההורים, והתאחדו איתם רק בסיום האשפוז.
[^2]: המחקר של [צ'ארלס דרווין](https://en.wikipedia.org/wiki/Charles_Darwin) (המותאם שורד), למשל, הוא מחקר אתולוגי.
[^3]: *כ ל* הילדים - ילדים עיוורים, מוזנחים, אוטיסטים - מפתחים התקשרות אם הם יכולים.