--- title: ראיות לקיום האל description: published: true date: 2024-05-09T11:55:08.018Z tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה של הדת editor: markdown dateCreated: 2024-05-09T11:27:06.000Z --- > [טקסט (אנסלם - פרוסלוגיון](/פילוסופיה/דת/אנסלם_-_פרוסלוגיון_2-3.pdf), [טקסט (אקוונוס - חמשת הדרכים)](/פילוסופיה/דת/תומאס_אקווינס_-_חמשת_הדרכים_(בעיקר_שלושת_הדרכים_הראשונות).pdf) {.is-info} הרבה הוגים פילוסופים מתעקשרים לדון בהוכחות לקיום או אי-קיום האל. [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות#היגיון-שני-הוכחות-לקיום-האל), [אנסלם](/פילוסופיה/נוצרית/אנסלם#הוכחות-לקיום-האל), [אקווינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס) ורבים אחרים מככבים בתחום - כאשר שתי הראיות העיקריות הן **הראייה הקוסמולוגית** וה**ראייה האונתולוגית**. יש כמה דרכים להוכיח את קיום האל: - טיעונים **דדוקטיביים** - מהכלל אל הפרט - טיעונים **אינדוקטיביים** - מהפרט אל הכלל - טיעונים **אבדוקטיביים**[^1] - המסקנה היא ההסבר הטוב ביותר ככלל, רוב הטיעונים בפילוסופיה בכלל ובפילוסופיה של הדת בפרט הם אינדוקטיביים או אבדוקטיביים. המסקנה - קיום האל - היא לרוב לא **הוכחה**, אלא **ראייה** - לא מסקנה מעבר לכל צל של ספק, אלא ההסבר הכי סביר, שהכי קל לקבל. מה הן מראות? מי זה ומה זה אלוהים? בגדול, יש שני סוגים - אלוהים פילוסופי, או אלוהים מקראי. תיאולוגים ופילוסופיים אולם חולקים את המונח **אל**, אבל יש פער בינו לבין האל התאולוגי. חשוב לשים לב בכל ראיה - על איזה מן אלוהים אנחנו מדברים. חלק מההוכחות מניחות אל מסוים, בהגדרה, ואז מנסות לאשרר אותה, ואחרות יתבססו על ראיות ויגזרו מהן את קיום האל[^2]. יש בדיון אי-הוגנות מובנית. איך מוכיחים שקיים ברבור שחור? מצביעים על אחד ואומרים, *הנה!*. איך מוכיחים שלא קיים ברבור ורוד? לא מספיק שלא ראית כזה - לך תוכיח! לכן, כמו שאמרנו, קשה יותר בהרבה להוכיח *שאין* אלוהים, ויש פחות הוכחות כאלה. ועכשיו, צוללים. # הראייה הקוסמולוגית הוגים כמו [אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו), [אקווינוס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינוס), [לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) (הבולט מביניהם בתחום) וויליאם ראו (Rowe)[^3]. ## הגרסא הגרועה גרסא פשוטה ודבילית של הטיעון: - לכל דבר יש סיבה ([עקרון הטעם המספיק](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ/המונדולוגיה#עקרון-הטעם-המספיק) - יש סיבה שכך הוא ולא אחרת) - העולם קיים והוא דבר (ההנחה האמפירית הזולה של הטיעון הזה) - לכן, יש סיבה לעולם בום, יש אלוהים. > גרוע! יש פה הנחה סמויה שהסיבה היא אלוהים, וגם - *מה הסיבה לאלוהים?* למה עצרנו פה? {.is-danger} אוקיי, אבל רגע. בואו נשכלל. - לא יכולות להיות שרשראות סיבתיות אינסופית או מעגלית. הרי כל שרשרת חייבת להתחיל מאיפושהו - אחרת הכל תלוי באוויר. - לכן, יש סיבה ראשונית. > אבל רגע! אמרנו ש**לכל דבר יש סיבה**, ואז אנחנו מגיעים לסיבה ראשונית - **סיבה בלי סיבה?** צולע! הטיעון אכל את עצמו! {.is-danger} איך אפשר להימנע מהמסקנה הצלועה הזו, ולפתור את הבעיה? ## הגרסא הלא-גרועה ישנן שתי סוגים של עובדות - עובדות *קונטינגטניות* (אולי הברבור הזה שחור, אולי ורוד), ועובדות *הכרחיות* (כל רווק הוא לא נשוי - *אתה לא יכול לפגוש רווק נשוי במכולת*). אי אפשר לשאול *למה* רווק הוא לא נשוי - הוא פשוט לא, בהגדרה - לא צריך להסביר את זה. את ההנחה הראשונה ננסח כ: - לכל דבר *קונטינגנטי* יש סיבה - קיום העולם הוא קונטינגנטי - חייבת להיות לכך סיבה - שרשרת סיבתיות *קונטינגנטית* אינה יכולה להיות אינסופית בשרשרת קונטינגנטית - השרשרת עצמה צריכה הסבר - הסבר *הכרחי* שמתחיל אותה. - וההסבר הזה? גבירותיי ורבותיי, אלוהים. [^1]: תחשבו על זה כמו בלשים - בהינתן בראיות האלו והאלו, ההסבר הכי טוב למה שקרה זה זה (*הוא הרוצח!*). [^2]: דמיינו שאתם חושבים על איזו חיה עם כל מיני מאפיינים - הוא ככה וככה והוא ירוק והוא נובח - ואז אתם הולכים לחפש כזה. מצד שני, אפשר למצוא עקבות של *משהו*, ואז לנסות להתחקות עליהם ולהבין מה זה. [^3]: ורבי יצחק, בגרסא מאוד מטופשת שלה - נועם מסיר אחריות