---
title: ביקורת התבונה הטהורה
description: 
published: true
date: 2024-07-08T12:06:38.872Z
tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, קאנט
editor: markdown
dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
---

> [טקסט מלא (אנגלית)](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/kant-1781_critique_of_pure_reason.pdf), [מבוא](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת_התבונה_הטהורה_-_מבוא_סעיפים_1-7.pdf)
{.is-info}


את ה*ביקורת* פותח [קאנט](/פילוסופיה/חדשה/קאנט) במשפט - 

> אין כל ספק בכך שכל הכרתנו מתחילה בניסיון
{.info}

קאנט קובע כי ההתחלה אמנם *מתחילה* בניסיון, אבל אינה *נובעת* מהניסיון - משהו מאפשר בכלל להכיר; זה ההכרה ה*אפריורית*, ה**טרנסנדנטלית**, עקרונות שכילה מולדים בתבונה שלנו.

> לא *טרנסנדנטי* - מחוץ לעולם שלנו, אלא *טרנסנדנטלי*[^4] - מחוץ לטווח האפשרות של כל ההכרה (אבל בעולם הזה), *תנאי האפשרות שלנו*. אתה עושה מתמטיקה? *מה מאפשר לך לעשות מתמטיקה?*
{.is-warning}

# מטאפיזיקה כמדע? 

בתחילת המבוא (1-5), קאנט מבקש להכין את הקרקע לעצם השאלה שהוא שואל ב*ביקורת*, היא - 

> משפטים מרכיבים אפריורי כיצד הם מן האפשר?[^2]
{.info}

*רכיבים* מכוון למשפטים *סינתטיים*.

קאנט סבור שבמתמטיקה ובמדעי הטבע (פיסיקה) - *המדעים* - יש משפטים מרכיבים אפריורי - הוא לוקח זאת כעובדה - ולאורה שואל: האם גם במטאפיזיקה יתכנו משפטים כאלה?

השאלה הקודמת היא *תנאי* לשאלה הזו, שהיא זו שבאמת מעניינת את קאנט.

מדע, אומר קאנט, הוא ידע **כללי** ו**הכרחי** - *משפטים מרכביבים אפריורי*. בהינתן שהמתמטיקה והפיסיקה הם מדעים, קאנט מבקש לדעת אם ניתן לעשות מטאפיזיקה, כמדע. במדעים ההם יש הסכמה רחבה ועיסוק מדעי שמקדם אותם; מטאפיזיקה, מקונן קאנט, לא מגיעה לשום מקום חרף היותה התחום העתיק מביניהם. אם נוכל להבין מדוע המתמטיקה והפיזיקה הם מדע, אולי נוכל לגלות שהמטאפיזיקה עומדת או לא עומדת בעולם התנאים.

השאלה הזו צפה לאור ה[מסקנות הקשות של יום](/פילוסופיה/חדשה/יום/מסכת), לפיהן אנחנו לא באמת יכולים לעשות מדע של הטבע. יום התנגד לכך מכל וכל - *אין מטאפיזיקה*, הוא קובע, וקביעה זו *עוררה את קאנט מתרדמתו הדוגמטית* לשאלה זו.

# מבנה ההכרה הקנטיאני

קאנט מחלק את ההכרה לשלושה[^5] רכיבים **נבדלים**:

- תבונה (Reasoning)

- שכל (Understanding)

- הסתכלות

בניגוד לרוב ההוגים האחרים, המונחים האלו *אינם סינונימיים* - שכל הוא לא תבונה ולא הסתכלות; כל אחד מהם הוא כושר הכרה שונה.

> היזהרו לא לבלבל בין השלושה האלה: כל אחד הוא מונח טכני שעושה עבודה אחרת לגמרי.
{.is-warning}



# שיפוטים אנליטיים וסינתטים

קאנט מחלט שיפוטים תבוניים לשני סוגים - שיפוטים **אנליטיים** ושיפוטים **סינתטיים**. בשיפוטים אנליטים, הנשוא כלול בנושא - *הכדור הוא עגול*: אמרת *כדור*, כבר אמרת *עגול*. בשיפוטים *סינתטיים*, הנשוא שונה מהנושא - *הכדור הוא אדום*: *אדום* לא כלול ב*כדור*.

> חוד החנית בין **אנליטי** ל**סינתטי** הוא ה**הכרח**: כדור *בהכרח* עגול, אבל לא *בהכרח* אדום.
{.is-info}


# שיפוטים אפריוריים ואפוסטריוריים

קאנט מפריד גם בין ידיעות **אפריוריות** ו**אופסטריוריות**: ידיעה **אפריורית** היא הכרחית, מחייבת, כללית באופן חמור וקודמת לניסיון: היא קודמת לניסיון ומחייבת אותו. ידיעה **אפוסטריורית** מגיעה מן הניסיון, תלויה בו, ואינה מגיעה לכדי הכרח.

|  	 | אפריורי | אפוסטריורי |
| --- | --- | --- |
| אנליטי | △ | לא!	|
| סינתטי |  π | 🔴 |


שיפוט **אפריורי** הוא שיפוט בעל **כלליות חמורה**: להגיד *הכדור הוא עגול* הוא ולהגיד **כל** כדור הוא עגול; להגיד *הכדור הוא אדום* זה להגיד *הכדור **הזה** הוא אדום*; הוא אף פעם לא יהיה אינסופי, לכל הכדורים באשר הם, אלא רק לכדורים שראיתי עד כה.

> התגלית המרעישה של קאנט היא ששיפוטים שכולם הסכימו שהם אפריוריים - גיאומטריים ומתמטיים - הם **סינתטיים**: חיבור של שני מושאים שאינם מוכלים זה בזה.
{.is-warning}

שיפוט כמו *הקו הקצר ביותר בין שני נקודות הוא הקו הישר* הוא סינתטי: אין במושג של *קו* להיות *קצר*, או במושג של *קצר* להיות קו - זה חיבור של שני מושגים בלתי-קשורים לכדי שיפוט חדש, שקודם לניסיון (לא *בדקנו את כל הקווים וכל הנקודות* ואמרנו, *ואללה*).

# מבנה הביקורת


הביקורת נחלקת לשני חלקים - **תורת היסודות** ו**תורת המתודה** - מהו החומר, ואיך אנחנו  עובדים עם החומר. כולם (כולל אנחנו) לומדים רק את הראשון.

**תורת היסודות** נחלקת ל*אסתטיקה*, (הסתכלות), *אנליטיקה* (שכל) ו*דיאלקטיקה* (תבונה).

הסדר שקאנט מציג אותן הוא קריטי: יורשיו של קאנט (פיכטה) טענו שנקודת ההתחלה של קאנט, ההסתכלות, היא זו שקבעה את השיטה; אם היית מתחיל ממקום אחר, היית מקבל שיטה אחרת לגמרי.

# האסתטיקה הטרנסנדנטלית

החקירה שלנו היא נסיגה אחורה מן העובדות - כמו 5 + 7 = 12 - לעבר *התנאים שאפשרו את העובדה הזאת*. זוהי חקירה מסדר שני: לא לחקור את העולם (סדר ראשון) אלא את עצם החקירה של העולם (סדר שני) - איך יכול להיות שאני חוקר את העולם? מה נדרש היה כדי שהדבר הזה התאפשר? *מה יש בהכרה האנושית שמאפשר מדע?*[^3]

> אתם יושבים בבית הסטודנט ומבליח ג'ינג'יסטותאלס, החתול הג'ינג'י (ועכשיו, חבר הסגל מן המניין) מתיישב עליכם. חקירה טרנסנדנטלית היא לא, *האם ג'ינג'יסטותאלס יושב פה לפניי?* - זה ברור - אלא *אילו תנאים היו צריכים להתקיים כדי שג'ינג'יסטותאלס יישב פה לפניי?* התנאים שאם הם מתקיימים, ג'ינג'יסטותאלס יישב פה לפני בהכרח, ואם לא - אז לא.
{.is-info}

## ההסתכלות
(חלק ראשון) שיפוטים דוגמת אלה אנו מבצעים באמצעות ה**הסתכלות**[^1] - אותו הדבר בהכרה שמאפשר לי לכונן שיפוטים סינתטיים אפריוריים. כשאני פותר 5 + 7, השכל שלי מזהה ב5 חמש יחידות של משהו, ב7 שבע יחידות של משהו, מזהה חוקיות בסימן ה+, ולאור כל אלו מבצע את השיפוט הסינתטי. 

שאלת ההסתכלות היא שאלה טרנסנטנדלית - איך יכול להיות שיש לנו כושר שיפוט כזה בהכרה?

אותה **הסתכלות** היא ה*אופן והאמצעי שבו ההכרה מתייחסת למושאים*, באמצעותה אנחנו *מתייחסים למושאים במישרין* - באופן מיידי, בלתי-מתווך. כל שיפוט הסתכלותי כרוך במפגש ישיר עם המושא - באמצעות - ואז שכילתו במחשבה. המחשבה נפרדת מההסתכלות, אבל השניים תמיד באים יחד.

אותה הסתכלות היא מיידית וסבילה, וכרוכה בחישה - אם כי לאו דווקא חישה פיזית. כשם שאנחנו מתסכלים על דבר כלשהו בעיניים והוא נגלה אלינו באופן סביל, ההסתכלות הרוחנית מקבילה לה במושאים רוחניים, הנגלים לתודעה שלנו מיד.

## החלל והזמן כתנאים טרנסנדנטליים

התוכן של ה*הסתכלויות שלנו* - הדברים שאנו קולטים (צבעים, צורות), מורכב מ*חומר* ו*צורה*, בדומה ל[אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#מהו-העצם-חומר-צורה-תרכובת). ה*צורה* - האופן שבו הדברים מסודרים - היא א-פריוריית, וחומר החישה הוא אפוסטריורי. 

ה*חלל* וה*זמן* גם הם צורות כאלו, ולכן התפיסה הקנטיאנית מערבת אותנו כגורם פעיל בכינון עולם התופעות: אין בהכרח *חלל* כשלעצמו או *זמן* כשלעצמו, אלא צורת ארגון אפריוריית, הנובעת מאיתנו. הדברים **כפי שהם באמת** אינם בהכרח נגישים לנו. החלל והזמן הם הסתכלות טרנסנדנטלית - הם אפריוריים, והם תנאי האפשרות של ההסתכלויות שלנו.

> כלומר, החלל והזמן *הם הדברים המאפשרים שיפוטים אפריוריים סינתטיים* - אי אפשר לבצע שיפוטים כאלה *אודותיהם*, אלא הם המצע שעל בסיסו השיפוטים האלה מתבצעים.
> {.is-success}


[^1]: מילה גרמנית בלתי-אפשרית כזו - מתורגמת באנגלית ל*Intuition*
[^2]: הניסוח נורא - בכוונה
[^3]: (/פילוסופיה/יוונית/אריסטו) יש אוסף של ביקורות כנגד [תורת האידאות של אפלטון](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פיידון#האידאה), להם הוא קורא *מן המדעים*. אפלטוניסטים טוענים כנגדו  *מן המדעים* - בלי האדיאות, הם אומרים, לא ייתכן מדע - ויש מדע - אז יש אידאות!
[^4]: קאנט לא אהב להמציא מונחים, וירש את המונח הזה מאריסטו - ויש לו משם זקן ארוך. ככה או ככה, אין לו שום קשר ל*טרנסנטנדי* - נשגב מן העולם (ההיפך מ*אימננטי* - בתוך העולם\הדברים - כמו [האלוהים של שפינוזה](/פילוסופיה/חדשה/שפינוזה/אתיקה#משפטים)).
[^5]: אריסטו כן הבדיל בין "תבונה" ל"שכל", אותם קיבץ תחת *חשיבה*.