---
title: פסיכולוגיה של הרגש
tags:
  - שנה_ג
  - סמסטר_ב
  - פסיכולוגיה
---
!!! info "חומר הקורס"
	[סילבוס](https://bgu4u.bgu.ac.il/pls/scwp/!app.gate?app=ann&step=6&rn_course_department=101&rn_course_degree_level=1&rn_course=144&rn_year=2025&rn_semester=2), [מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=59644), [מצגת](./1.pdf)



## תחושות ליבה

!!! success "ראו גם"
	[אמוציות (מבוא לפסיכולוגיה)](/פסיכולוגיה/מבוא/אמוציות)
!!! info "[מצגת](./2.pdf)"

ב*עברית*, אין הבדל בין *אמוציה* (Affect) ל*רגש*  (Emotion). 

!!! is-info "הגדרה"
	**תחושות ליבה** (Αffect) היא תחושה בסיסית של *ערך* (חיובי\שלילי) ו*עוררות*. זהו מצב נוירופסיכולוגי הנגיש למודעות כתחושה פשוטה המערבת ערך ועוררת.


כעס, למשל, יסווג כ*לא נעים* (ערך שלילי) ו*מעורר*. 

התחושות האלו: 
- נטולות אובייקט (אלא אם הדבר נעשה באופן *פעיל* - כלפי אובייקט)
- קיימות תמיד
- עשויות להשתנות מנקודת זמן אחת לאחרת - אך לרוב מבלי שנצליח לזהות את הסיבה לשינוי
**מצב רוח** הוא סוג של תחושת ליבה - ממשוכת ונטולת אובייקט

!!! info "דוגמה"
	חשבו על נסיעה ברכבת. אתם מסתכלים החוצה מהחלון לגבעות באר שבע המוריקות, הגמלים מרקדים בשקיעה. אתם מרגישים *משהו*, אם כי די ניטרלי - לא *מאוד נעים* אבל גם לא *מאוד לא נעים*. אם אגיע ואשאל אתכם, תדעו להגיד - *כן, זה די נעים\לא נעים* - אבל התחושה לא תפלוש למודעות שלכם סתם ככה; זוהי תחושת ליבה.
	
	מצד שני, תדיימנו שמישהו פתאום מצווח לידכם בטלפון ברכבת. זה כבר רגש - יש לו גירוי מסוים ומודע (*כלפי אובייקט*), וברגע שהוא יוסר הרגש ייעלם.

### סולמות תיאור - חד ודו קוטבי

איך אפשר לתאר את תחושות הליבה? ישנם שני סולמות מוצעים:

- סולם **דו-קוטבי** (בי-פולרי)
	נשען על מודל הCircumplex - עובד כמו שתיארנו עד כה: התחושה נעה על ציר בודד בין נעים ללא-נעים.

- סולם **חד-קוטבי** (יוני-פולרי)
	נשען על מודל הbivariate evaluative. נשען על שני צירים - ציר חיובי וציר שלילי, שנעים כל אחד בין תחושה חזקה לתחושה חלשה (אין תחושה נעימה -> תחושה נעימה חזקה, אין תחושה לא-נעימה -> תחושה לא-נעימה חזקה).

	הסולם החד-קוטבי קובע שהצירים האלו סותרים (תחושה נעימה חזקה גוררת אין תחושה לא נעימה), אבל החוויה שלנו לאו דווקא תואמת לזה - הרבה פעמים אנחנו מרגישים רגשות חיוביים *וגם* שליליים כלפי אותו הדבר.

### הסולם הדו-קוטבי

ישנן שתי עדויות עיקריות התומכות בסולם הדו-קוטבי - 
#### עדויות תומכות

##### תלות בין רגש חיובי לשלילי

כשנבדקים מדווחים על ערך באמצעות הסולם ה*חד-קוטבי* (חיובי ושלילי נפרדים), נראה שיש מתאם שלילי בין שני הסולמות - ככל שגירוי נתפס כיותר חיובי, הוא נתפס כפחות שלילי - ולהיפך). 

המשמעות היא ש**יש תלות** בין רגש חיובי לשלילי, כפי שמניח הסולם הדו-קוטבי (כלומר - למה לפצל?).

#####  שונות מוסברת

שני הממדים (ערך ועוררות) מסבירים בקירוב 70% מהשונות בדיווח בכל מיני מדידות שונות - דוגמת דירוג דמיון בין מילות תואר לרגש, דירוג דימיון בין הבעות פנים (רגשיות) שונות...


אחוז גדול יותר מהשונות מוסבר על ידיד מימד הערך - בערך 50 מתוך ה70.
#### עדויות נגד

מחקר מסוים[^1] חשף לנבדקים שתי סוגים של תמונות - תמונות של פטריות לעומת תמונות ארוטיות - וביקש מהן לדרג אותן לפי הסולם הדו-קוטבי. המחקר מצא כי מבחינת ה*ערך*, התמונות זהות - שתיהן היו ניטרליות - אבל מבחינת ה*עוררות* - התמונות האירוטיות עוררו יותר.

כשהנבדקים ביקשו לדרג את התמונות בסולם החד-קוטבי - נמצא כי הערכים החיוביים והשליליים אכן משתנים בין התמונות, אך נשארים מאוזנים - הנבדקים דירגו את הפטריות כ*נעים 3* וגם *לא נעים 3*, אבל את התמונה האירוטית כ*נעים 5* וגם *לא נעים 5* - כלומר, **יש** הבדלים שהלכו לאיבוד בין הסולמות.

זהו ממצא אינטואיטיבי יותר - למה שתמונות אירוטיות ותמונות של פטריות יעוררו בנו את אותו הרגש?

יתרה מכך - אנשים נוטים לדווח על רגשות מעורבים. אולם, ייתכן וממצא זה תקף רק משום שמדובר בדיווח עצמי. 

Kron et al. מדגים את הקשר בין הסולמות: ככל שערך מדורג כ*יותר חיובי* בסולם החד-קוטבי, הוא חיובי יותר גם בסולם ה*דו-קוטבי*, ולהיפך: רגשות שליליים בסולם אחד מתאימים לסולם השני.

מנגד, כשמדברים על *עוררות*, המצב שונה: בסולם הדו-קוטבי, ככל שעוצמת הערך (חיובי\שלילי) עולה, העוררות *עולה* - מה שהופך אותה למימד קצת מיותר (אפשר לגזור אותה מערך).

הדפוס הזה חוזר בהרבה מחקרים נוספים.

### הסולם החד-קוטבי

#### עדויות תומכות

לא כל המחקרים מראים שהקשר בין הסולם החד-קוטבי השלילי והחיובי הוא קשר שלילי חזק - יש מחקרים שמראים שלא קיים\לא קיים קשר מורכב יותר מקשר לינארי.

כלומר, *אפשר לחוות משהו כמאוד נעים וכמאוד לא נעים* - ישנן עדויות לקיומן של רגשות מעורבים, גם במדידה עקיפה שאינה כרוכה בדיווח עצמי (נגיע לזה).

##### Linear Ballistic Accumulator model

מודל מ*מודלי צבירת עדויות*[^2] - למעשה, [גילוי אותות](/פסיכולוגיה/מבוא/חישה#תיאוריית-גילוי-אותות) (מבוסס *קריטריון* ו*רגישות*) עם מימד של *זמן תגובה*. המודל מאפשר לנו (באמצעות סטטיסטיקה נבזית) להסיק *משתנים לטנטיים* - משתנים שאינם נצפים בואפן ישיר בנתונים (כמו זמני תגובה), אלא "חבויים" בנתונים (כמו הקריטריון והרגישות).


[^1]: קשור איכשהו ב[Lang, Bradley & Cuthbert, 1999](https://psycnet.apa.org/doi/10.1177/0146167298248006), [Ito, Cacioppo & Lang, 1998](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1177/0146167298248006) (מופיעים במצגת).
[^2]: בשימוש נרחב בתחומים כמו [חשיבה וקבלת החלטות](/פסיכולוגיה/חשיבה).