title: קיום האל?
!!! success "ר' גם - [ראיות לקיום האל (מבוא לפילוסופיה של הדת)](/פילוסופיה/דת/ראיות)"
התחלנו ב[טיעון טלאולוגי]() לקיום האל - *היקום קיים מסיבה מסוימת*. אנחנו נמשיך את קו הטיעון של הוכחת קיום האל (או אי קיום האל), העצם המיוחד הזה, באותות ובמופתים כמבוא לתכסיסי המטאפיזיקה.
## טיעונים קוסמולוגיים
!!! info ""
**טיעון קוסמולוגי** תופס עובדה קונטינגנטית לגבי העולם, ומסיק ממנה על קיום יש בעל יקום כלשהו, שמזוהה עם אלוהים.
יש *המון* טיעונים קוסמולוגיים.
### חמשת הדרכים של אקווינס
המפורסם שבהם הוא [תומס אקווינס](/פילוסופיה/דת/אקווינוס), שהגה את [חמשת הדרכים להוכחת קיום האל](/פילוסופיה/דת/תומאס_אקווינס_-_חמשת_הדרכים_(בעיקר_שלושת_הדרכים_הראשונות).pdf). אקווינס עצמו הכין את הטיעונים כדי לסבר את האוזן של תיאולוגים מתחילים, ולא כהוכחות מוחצות, ולכן נוטים לטנף על הטיעונים (ועליו) אולי שלא בצדק.
#### טיעון מהמניע הראשון
!!! warning ""
1. אם משהו X זז, הרי שלפני שהוא זז היה משהו Y שהזיז את X.
2. אם Y הזיז את X, אז בעבר X היה נייח וY זז.
3. שום דבר לא יכול להיות נייח וזז באותו הזמן ובאותו האופן[^1].
4. לכן, אם Y הזיז את X אז Y שונה מX, וגם X היה נייח וY זז בעבר.
5. לא תיתכן סדרה אינסופית של מניעים.
6. לכן, היה מניע ראשון (כלומר, מניע ולא מונע).
7. כל מה שהוא מניע ראשון הוא אלוהים.
8. לכן, אלוהים קיים.
ףףףףףףףףףףף. מאיפה הגיע 7. ? למה שהמניע הלא מונע לא יהיה הבננה הנצחית? מה בין זה לקיומו של יש כל-יכול, כל-יודע, טוב באופן מושלם?
חולשה נוספת היא שטיעונים קוסמולוגיים נעזרים בעובדות קונטינגנטיות כדי להסיק את קיומו של משהו הכרחי (אלוהים).
אפשר לחשוב גם על דברים מונעים בפני עצמם (1.). כמו כן, אם (1.) אמיתי, הוא חייב להיות אמת אמפירית - ולא אמת הכרחית.
אבל הבעיה הכי גדולה היא ביחס בין (4.) ל(5.). נבחן את הטיעון.
1. יש לי משהו X.
2. משהו Y הזיז אותו.
3. יש לי משהו Y.
4. משהו Y' הזיז אותו.
5. X שונה מY.
6. Y שונה מY'.
וככה הלאה וככה הלאה וככה הלאה - הגענו ל***סדרה אינסופית של מניעים*, בדיוק מה ש (5.) שולל.**
יש כאן סתירה - ומסתירה אפשר להסיק הכל![^2]
ארבעת הדרכים הנותרות בעייתיות מסיבות דומות - קשרים לוגיים מפוקפקים, הנחות שנויות במחלוקת, והישענות על עובדות אמפיריות קונטינגנטיות.
## טיעונים אונטולוגיים
!!! info ""
**טיעון אונטולוגי** הוא טיעון שתופס עובדה מהותית או הכרחית של אלוהים ומהיותה הכרחית מנסה להוכיח את קיומו.
### הראייה האונטולוגית של דקארט ואנסלם
הדוגמא הקלאסית היא **הראייה האונטולוגית** של [אנסלם](/פילוסופיה/נוצרית/אנסלם), שאימץ ופיתח [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט).
בגדול, הוא אומר - *כשאני חושב על אלוהים, אני חושב על יש **בעל כל השלמויות**. ולמרות שאני לא יכול למנות את כל השלמויות, אני עדיין חושב עליו כיש בעל כל השלמויות.* וזה בהכרח מספיק כדי שאני אסיק מכך שאני מבחין בכך שקיום היא בעצמה שלמות של היש הראשון הזה, יש את השלמות של קיום - ולכן שהוא קיים.
כלומר, דקארט ואנסלם חושבים על המושג **אלוהים** כ**בעל כל השלמויות**.
#### הגרסא המבולגנת
1. מושג האלוהים הוא היש בעל כל השלמויות.
2. לכן, האלוהים הוא היש בעל כל השלמויות.
3. קיום הוא שלמות.
4. ולכן, אלוהים הוא יש קיים.
5. לכן, אלוהים קיים.
אבל, (1.) היא הגדרה שרירותית. נראה בגרסא המסודרת.
#### הגרסא המסודרת
1. נניח שאלוהים הוא `G`, ושלמות היא `P`, ודבר כלשהו הוא `x`.
2. **עיקרון האפיון** - אם y מאפיין כx כך ש `x...` אזי `y...`.
```
## ישנו X
1. Ex
## ישנה תכונה מושלמת P
2. Px
## ישנו X המקיים את תכונה P באופן מושלם
3. P2x
## עיקרון האפיון
4. G = Ex ∧ P1xn ∧ P2xn...
5. Eg ∧ P1gn ∧ P2gn ...
6. Eg
```
הבעיה היא **שעיקרון האפיון שקרי**. זה שאני מאפיין משהו כמשהו אחר לא מעיד על זה שאף אחד מהם קיים (מפלצת ספגטי מעופפת).
1. נאפיין את יוסי כX כך שX=X וגם (`∧`) לאורי בק יש 84 טריליון דולר במקלט מס באיי הבתולה.
2. לכן, יוסי = יוסי וגם לאורי בק יש 84 טריליון דולר במקלט מס באיי הבתולה.
3. לכן, לאורי בק יש 84 טריליון דולר במקלט מס באיי הבתולה.

איי הבתולה. מקלט המס של אורי בק?
המהלך הזה תקף לגמרי לוגית, אבל לאורי בק עדיין אין 84 טריליון דולר במקלט מס באיי הבתולה.
1. נאפיין את חדי כ-X כך שX חד קרן קיים.
2. לכן, חדי הוא חד קרן קיים.
3. לכן, קיים חד קרן.

חדי חד הקרן הקיים. האמנם?
למרבה המזל, אפשר לתקן את עיקרון האפיון.
!!! info ""
**עיקרון האפיון\***: אם Y מאפיין את X כך ש(X...) אזי (Y...) **אם ורק אם** קיים X כך ש(X...)
אם נשתמש בעקרון האפיון *הזה*, אז הנחה (3.) נופלת - ` G = Ex ∧ P1xn ∧ P2xn...` מתקיים *רק אם אכן קיים יש בעל כל השלמויות*.
#### הטיעון האונטולוגי של Hartshorne
הטיעון של הארטשורן הולך ככה:
נגדיר Px כX מושלם. נשתמש במערכת הלוגית S5.
!!! info "המערכת הלוגית S5"
נניח ואני גר בעולם מסוים - העולם הממשי. העולם הזה מסתכל על *כל* העולמות האפשריים. לכן הוא מסתכל גם על עצמו. נניח בעולם אפשרי אחר, W, מתקיים P, הרי שP אפשרי - העולם שלנו ***יכל* להיות** W, עם P. (למשל: אם אפשרי שיש עולם שכל-כולו רק בננה נצחית B - אין בכך סתירה - הרי שהעולם שלנו צופה על עולם הבננה הנצחית B, ובאותה מידה העולם הממשי יכל להיות B).
באותה מידה, אם נגיד שמשהו P קיים **בכל העולמות האפשריים** (למשל: כל דבר זהה לעצמו), הרי שP הוא **הכרחי**.
תחת S5 מסמנים **אפשרות** בסימן ◇, ו**הכרח** בסימן □.
```
1. ◇∃xPx Pr.
2. □(∃xPx → □∃xPx) Pr.
3. ◇∃xPx → ◇□∃xPx (2.), →
4. ◇□∃xPx (2.), (1.), →
5. ∃xPx (4.), →
```
ההיקש הלוגי ללא רבב - אז אם נרצה להפיל את הטיעון, עלינו לדחות את (1.) ו\או את (2.).
הרטשורן מתיימר להוכיח את הנחה (2).
```
1. Px = □(∃x ∧ P1x ∧ P2x ...)
### Characterization* principle
# Let god = x so that Px
2. Pg ↔ ∃xPx
3. Pg → □(∃g ∧ P1g ∧ P2g ...)
4. □ □(∃g ∧ P1g ∧ P2g)
5. □Pg
6. ∃xPx → □∃xPx (3.), (4.), (5.)
```
המסקנה היא שאם יש ישות מושלמת, אז **יש בהכרח** ישות מושלמת.
הגענו אליה בשתי הגדרות בלבד, ואמיתות לוגיות הנובעות מהן. לא נדרשנו להנחות - ו**אם אנחנו יכולים להגיע לאמת לוגית בלי הנחות, הרי שהיא נכונה *בהכרח***.
כלומר, *אם יש בעיה בטיעון*, היא חייבת להיות בהנחה (1.) - אולי *לא* אפשרי שתהיה ישות מושלמת?
האם אפשר לפקפק בהנחה (1.)?
הגענו להגדרה הזו, ששקולה לוגית:
```
◇∃xPx ↔ ∃xPx
```
כלומר, אלוהים *אמיתי* או *שקרי* **בהכרח**.
[^1]: למשל, במערכת קואורדינטות מסוימת. זה כדי למנוע פלפולים מתחכמים בסגנון *אבל כדור הארץ זז*, אני חושב.
[^2]: ר' גם - [חוק הסתירה האריסטותלי](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#חוק-הסתירה)