---
title: המודל התיאורי
description: Prospect Theory
published: true
date: 2024-06-21T10:56:46.958Z
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, חשיבה, שנה ב
editor: markdown
dateCreated: 2024-06-21T10:46:59.278Z
---

> [מצגת](/פסיכולוגיה/חשיבה/שיעור_9.1._תאוריית_הפרוספקט_תשפד_מודל.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חשיבה/hardman._ch.7.pdf)
{.is-info}

[Kahenman and Tversky (1979)](https://psycnet.apa.org/record/1990-98751-006) הגו את **תיאוריית הפרוספקט**, שמנסה להסביר איך אנשים מתנהגים *בפועל* - מודל תיאורי.

המודל מבוסס על [מודל תוחלת התועלות](/פסיכולוגיה/חשיבה/נורמטיבי) הנורמטיבי:

- החלטות מתקבלות על סמך "חישוב" תוחלת התועלת כסכום מכפלות ההסתברות בערך.

- התועלת השולית הולכת ופוחתת.

אבל מבחינים בין המודלים בשתי נקודות:

- ה"ההסתברות" והערך אינם אובייקטיבים, אלא עוברים טרנספורמציה

- הערך (סובייקטיבי) של כל תוצאה תלוי ב*נקודת הייחוס* (Reference point)

![9e824fd02ca5c11a5369912df25b5fdbc31b6394.svg](/פסיכולוגיה/חשיבה/9e824fd02ca5c11a5369912df25b5fdbc31b6394.svg)


# פונקציית הערך הסובייקטיבי

- (רווח) נניח ואתם מתבקשים לבחור בין -

1. קבלת 10,000$ בוודאות

2. סיכוי של 50% לזכות ב5,000$ או 15,000$


- (הפסד) מנגד, נניח שנותנים לכם 20,000$ ומיד צריכים לבחור בין:

1. להחזיר 10,000$

2. סיכוי של 50% שתצטרכו להחזיר 5,000$ או 15,000$


רוב האנשים בוחרים באופציה הודאית ברווח (1.) ובאופציה הלא ודאית בהפסד (2.). ההעדפה הזו מדגימה את תופעת *שנאת הסיכון* - במצבי הפסד, אנחנו אוהבים סיכון - סיכוי לצאת מההפסד - אבל במצבי רווח, אנחנו שונאים סיכון - כל זאת **למרות שהתוחלת זהה בשני התרחישים**.


![1024px-loss_aversion.png](/פסיכולוגיה/חשיבה/1024px-loss_aversion.png)

הפונקצייה קעורה בהפסד וקמורה ברווח, והתועלת שלה הולכת ופוחתת ככל שהמגמה עולה - התועלת השולית הולכת ופוחתת. 

בתורת תוחלת התועלת, אין הבדל בין רווח להפסד - רק התוחלת משנה. אבל מבחינת תיאוריית הפרוספקט, זה משנה. השיפוע בצד של ההפסד תלול יותר: ההפסד "כואב" לנו יותר מהרווח. אני אעריך הרבה פחות רווח של 50$ מאשר שאני אכאב הפסד של 50$ - זו תופעה המכונה **שנאת הפסד**.

![screenshot_from_2024-06-21_13-22-12.png](/פסיכולוגיה/חשיבה/screenshot_from_2024-06-21_13-22-12.png)

ראו כיצד התיאורייה מסבירה את ההעדפה שלנו מקודם. השיפוע על לנקודת ה10,000 דולר (10K) גבוה יותר מהקו הממוצע בין רווח של 5K ל15K; הממוצע של שניהם נמוך יותר בגלל שהתועלת השולית הולכת ופוחתת. היות והערך הסובייקטיבי הממוצע של ה10K גבוה יותר, אנחנו נוטים לבחור באפשרות הזו.

בדיוק אותה התופעה מתרחשת בהפסדים, הפוך: ההפסד הודאי יכאב לי יותר משום שהתועלת הסובייקטיבית שלו תהיה גבוהה מהממוצע בין הפסד קטן (5K) להפסד גדול (15K) בגלל התועלת השולית ההולכת ופוחתת - הפסד של 15K לא יכאב לי פי 3 מהפסד של 5K, אלא פחות. לכן, נבחר באפשרות הלא-ודאית.

# אפקט המסגור

זוהי הפרה של [עקרון הקביעות](/פסיכולוגיה/חשיבה/נורמטיבי#קביעות).

תארו לעצמכם שארה"ב מכינה עצמה להתפרצות מגיפה שצפויה להמית כ600 איש. שתי תוכניות פעולה עומדות על הפרק:

1. הצלה ודאית של 200 איש

2. 33% שכולם ינצלו, ו66% שאיש לא יינצל.

במה תבחרו?

רוב המשיבים (~87%) נוטים לעבר אפשרות (1.).

ואם יהיו עוד 2 אפשרויות?:

3. ימותו בוודאות 400 איש

4. 33% שאיש לא ימות, 66% שכולם ימותו

מבין שתי האפשרויות האלו, רוב המשיבים (~89%) נוטים לעבר (4.) - למרות שאלו אותן החלופות כמו (1.) ו(2.), רק בהצגה שונה (ימותו לעומת יינצלו).

הפרה זו מכונה **אפקט המסגור**, וגם אותה ניתן להסביר באמצעות המודל התיאורי. 

הבחירה בתרחיש זה ("המגפה האסייתית") מראה:

- למסגור (רווח\הפסד) יש השפעה על העדפות של אנשים, גם כאשר תוחלת הערך זהה.

- אנשים שונאי סיכון ברווחים ואוהבי סיכון בהפסדים.

מסגור חיובי ושלילי נמצאו קשורים לרמות שונות של עיבוד קוגניטיבי - מסגור שלילי הוביל לעיבוד מעמיק יותר ונקשר במזני תגובה ארוכים יותר ([Gonzalez et al, 2005](); [Payner et al, 1993](https://psycnet.apa.org/record/1993-98283-000)).


אפקט המסגור מוסבר במונחים של עימות בין [מערכת 1, הרגשית והאוטומטית, למערכת 2, האנליטית והמבוקרת](/פסיכולוגיה/חשיבה/גישות#תיאוריית-המערכות-הכפולות).

בחירה באופציה הבטוחה בתרחישי רווח ובאופציה המסוכנת במצבי הפסד נקשרה בפעילות מוגברת של האמיגדלה, לעומת בחירות רציונליות יותר שגררה פעילות באזורים קדמיים במוח ([De Martino et al, 2006](https://psycnet.apa.org/record/2006-10584-001)).


אפקט המסגור נובע מהיוריסטיקה רגשית המאפיינת את מערכת 1 הפועלת על פי העיקרון כי רווחים בטוחים אטרקטיביים, ואילו הפסדים בטוחים אברסיביים  במיוחד ([Kahenman & Fredrick, 2007](https://psycnet.apa.org/record/2007-02045-001)). לחץ זמן מגביר את אפקט המסגור ([Guo et al, 2017]()). הממצאים תומכים בטענה שאפקט המסגור מונע בעיקר ע"י  מערכת 1 האינטואיטיבית. 


# פונקציית המשקל

![weight.png](/פסיכולוגיה/חשיבה/weight.png)