---
title: סטרוסון
description: 
published: true
date: 2024-02-04T16:40:58.847Z
tags: סמסטר א, פילוסופיה, שנה ב, פילוסופיה של הלשון, סטרוסון
editor: markdown
dateCreated: 2024-02-04T15:58:26.366Z
---

[פיטר סטרוסון](https://en.wikipedia.org/wiki/P._F._Strawson) התנגד לתפיסה הלוגית של [פרגה](/פילוסופיה/לשון/פרגה) ו[ראסל](/פילוסופיה/לשון/ראסל) וסבר שיש להתחיל את הפילוסופיה של הלשון דווקא בשפה הטבעית, ולא להיקלע לעיוותים הקשים של תורתם של השניים.

קחו את המשפט, *המלך של צרפת הוא חכם*, אומר סטרוסון. אם מישהו היה אומר לך זאת ברחוב, האם היית אומר לו - *לא נכון הדבר*? ודאי שלא - היית אומר לו ש*אין מלך של צרפת*. 

סטרוסון היה חלק מתנועת *פילוסופית שפת היומיום*, יחד עם גלברט רייל, ג'ון אוסטין, וויטגנשטיין המאוחר - כולם סברו ששפת היומיום, ולא שפת המדע או הלוגיקה - צריכה להיות מושא החקירה. אין זה ראוי *לתקן* את שפת היומיום, הללו סבורים.

סטרוסון מבחין בין **משמעות** ל**טענה**. פסוק, הוא אומר, הוא ישות לשונית בעלת *משמעות*. רק כאשר הפסוק הזה מכיל *טענה*, יש מקום להעריך אם היא אמיתית או שקרית. 

*המלך של צרפת הוא קירח* הוא בעל משמעות - היום, ובשנת 843. היום הוא שקרי, וב843 [הוא אמיתי](https://en.wikipedia.org/wiki/Charles_the_Bald)[^1]. אולם, *מעגל מלך בערפל* הוא לא פסוק בעל משמעות - ובוודאי שאינו טומן בחובו טענה. 


מהי, איפוא, משמעות של פסוק?
המשמעות היא מערכת כללים המנהיגה את השימוש בפסוק: היא אומרת לך *כיצד* להשתמש בפסוק *כדי* לטעון טענה, אמיתית או שקרית.


[^1]: לא באמת - [זה בקטע אירוני](https://en.wikipedia.org/wiki/Charles_the_Bald#Baldness)