docs: update פסיכולוגיה/חברתית/שיפוטים

פסיכולוגיה/חברתית/שיפוטים.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: שיפוטים חברתיים
 description: 
 published: true
-date: 2024-06-04T10:05:56.541Z
+date: 2024-06-04T10:14:48.329Z
 tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית, שיפוטים
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-28T10:30:23.657Z
@@ -136,11 +136,36 @@ Newton, 1990[^1] חילקה נבדקים לשני תנאים - מקישים ומ
 עד כמה אתם מחבבים את גיל?
 {.is-info}
 
-החוקרים מצאו **אפקט ראשוניות** ההעכרה כלפי "גיל" הייתה חיובית יותר בתנאי הראשון. הם סבורים כי המילים הראשונות יוצרות רושם, וכל המילים שבאות אחר כך הן רק פרשנות נוספת של הרושם הזה: גיל לא כזה עקשן אם הוא גם חכם, אבל הוא לא כזה חרוץ אם הוא קודם קנאי.
+החוקרים מצאו **אפקט ראשוניות**[^5] ההעכרה כלפי "גיל" הייתה חיובית יותר בתנאי הראשון. הם סבורים כי המילים הראשונות יוצרות רושם, וכל המילים שבאות אחר כך הן רק פרשנות נוספת של הרושם הזה: גיל לא כזה עקשן אם הוא גם חכם, אבל הוא לא כזה חרוץ אם הוא קודם קנאי.
 
+# מבנה הידע
+לאופן שבו הידע מאורגן בזיכרון יש השפעה על תהליכי עיבוד המידע, שמשפיעים בתורם על השיפוט. ידע מאוחסן בזיכרון באופן סכימטי, בשתי צורות עיקריות - *Top-Down* (דדקוציה - היסק מהכלל אל הפרט) או *Bottom-Up* (אינדוקציה - היסק מהפרט אל הכלל)
+
+
+
+## Top-Down
+אחד ממושגי המפתח בפסיכולוגיה חברתית הוא *הבנייה*, והבנייה היא תהליך TD  -
+
+> Concepts are the glue that holds our mental world together
+> *Douglas Murphy (2002)*
+
+כלומר, מידע שניצב בבסיס תפיסת המציאות הפרטנית שלנו מאורגן לרוב על סמך ניסיונות פרטניים (*הכלב הזה נובח, והכלב הזה נובח, והכלב הזה נובח, כלבים זה דבר נובח*). המידע הזה מאורגן בכמה סוגים של סכמות, כמו סכמות של - 
+
+- אנשים
+ציפיות על סמך תכונות אישיות
+- תפקידים
+ציפיות על סמך תפקיד\קטגוריה חברתית
+- עצמיות
+סכמות לגבי [העצמי](/פסיכולוגיה/חברתית/העצמי)
+- אירועים
+ציפיות לגבי רצף אירועים במצב חברתי
+
+
+## Bottom-Up
 
 
 [^1]: הניסוי לא פורסם באופן רשמי
 [^2]: \*צוחק בפילוסופיה\*
 [^3]: החוקרת היא טל אייל, המרצה שלנו :)
 [^4]: הפרשי הזמן התבססו על [*תיאוריית רמת ההבנייה*](https://psycnet.apa.org/record/2010-06891-005) - שאומרת כי מרחק פסיכולוגי משפיע על צורת החשיבה שלנו על אובייקטים ואירועים - אנחנו נוטים לחשוב על אירועים רחוקים יותר בצורה מופשטת יותר. המרחק יכול להיות מרחק בזמן, במקום ומרחק חברתי.
+[^5]: יש חוקרים שמוצאים את האפקט ההפוך - *אפקט אחרוניות* - במשימות זיכרון,  למשל, דווקא המידע שמגיע *בסוף* זמין יותר בזיכרון והמשקל שלו גדול יותר.