shmick/study
1
0
Fork 0
Code Issues Pull Requests Packages Projects Releases Wiki Activity

vault backup: 2024-12-22 16:27:10

Browse Source
This commit is contained in:
Matan Horovitz
2024-12-22 16:27:10 +02:00
parent 5fc3076036
commit 0343eb50c7
3 changed files with 76 additions and 6 deletions
Download Patch File Download Diff File Expand all files Collapse all files

7
.obsidian/workspace.json vendored
View File

@@ -13,12 +13,12 @@
"state": {
"type": "markdown",
"state": {
"file": "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע.md",
"file": "פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/CBC.md",
"mode": "source",
"source": false
},
"icon": "lucide-file",
"title": "מעבר_לטוב_ולרוע"
"title": "CBC"
}
}
]
@@ -166,6 +166,7 @@
},
"active": "64fa4a4433c68e64",
"lastOpenFiles": [
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע.md",
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/תמורות.pdf",
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/341.pdf",
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/חזון.pdf",
@@ -180,7 +181,6 @@
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מטלות/אמצע.pdf",
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מטלות/lu3116056aqloa.tmp",
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מטלות/lu3116056aqlo7.tmp",
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מטלות/lu3116056aqlo5.tmp",
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מטלות/אמצע.md",
"פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/טמפורלית.md",
"פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/קווין.md",
@@ -205,7 +205,6 @@
"פסיכולוגיה/תודעה/דיסוציאציה.md",
"().md",
"כלליים/יוונית/Untitled.md",
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע.md",
"פילוסופיה/חדשה/ניטשה/index.md",
"פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/spots.jpg",
"פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/fat.jpg",

69
פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע.md
View File

@@ -857,15 +857,80 @@ to himself but to the whole play and spectacle, and not only to this spectacle b
אבל האריה לא יכול ליצור שום דבר - הוא יכול רק להתנגד לדרקון, האל. בשלב האחרון, חייבים להגיד *כן* - הרוח חייבת להיהפך לילד. אנו חייבים *לשכוח* שהמעשה של בניית הערכים חסר ערך, כי גם אלו יקרסו: אנחנו חייבים לשחק, כאן ועכשיו.
!!! is-warning ""
!!! warning ""
כאן מסתתר כשל נוסף אצל ניטשה: הילד אינו מודע לעצמו. איך זה מתיישב עם המודעות שניטשה דורש?
### פילוסופיה של הדת *אחרי* השיבה הנצחית
בסעיף 58, פתאום *שוב* חוזרים לפילוסופיה של הדת. זהו שיא רטורי של הספר, ומרחיק-ראי - איך האדם החולני, אז תופעה חדשה, יחיה, יחשוב וירגיש.
> Has it ever been really noted to what. extent a genuinely religious life (both its microscopic favorite occupation of self examination and that tender composure which caUs itself "prayer" and is a continual readiness for the "coming of God") requires a leisure class, or half-leisure-I mean leisure with a good conscience, from way back, by blood, to which the aristocratic feeling, that work disgraces is not altogether alien-the feeling that it makes soul and body common.
דת, אומר ניטשה, היא תמיד סוג מסוים של פנאי, במובן היווני: היא מחייבת אותנו לשים את הצרכים הבסיסיים שלנו בצד. ניטשה העריץ, למשל, את השבת היהודית: אוסף אדיר של הלכות שמטרתן לייצר פנאי, פנאי לחשוב! 25 שעות שמלמדות את האדם לומר - *לא! מספיק!* לא לצרוך, לא לבזבז, לא לעסוק בתחזוקה הבולענית של החיים.
דת, אומר ניטשה, היא תמיד סוג מסוים של פנאי, במובן היווני: היא מחייבת אותנו לשים את הצרכים הבסיסיים שלנו בצד. ניטשה העריץ, למשל, את השבת היהודית: אוסף אדיר של הלכות שמטרתן לייצר פנאי, פנאי לחשוב! 25 שעות שמלמדות את האדם לומר - *לא! מספיק!* לא לצרוך, לא לבזבז, לא לעסוק בתחזוקה הבולענית של החיים. היא מכריחה אותנו להפנות את מבטנו *למעלה*.
> And that consequently our modem, noisy, time-consuming industriousness, proud of itself, stupidly proud. educates and prepares people, more than anything else does, precisely for "unbelief."
כפירה, אצל רוב בני האדם, היא *לא* חשיבה מעמיקה על [חמשת הדרכים להוכחת האל](/פילוסופיה/דת/ראיות#הראייה-הקוסמולוגית) של [אקווינס](/פילוסופיה/נוצרית/אקווינס): היא נובעת מאוסף של שינויים שמכינה אותנו לזנוח את רעיון הדת. מי הם החילונים? מי שנולדים למשפחה חילונית. ומי הם החילונים הראשונים? אלו שלא נאלצו פתאום להסתמך דווקא על האל - בדברים כמו לידה, שהייתה מסכנת-חיים עד המודרנה. האנשים ממשלו של זרתוסטרא, הבורגנים המודרנים, *עוד לא יודעים בכלל* שהם לא מאמינים באל: הם פשוט מנותקים מהמציאות הקשה של הטבע שמעוררת אמונה *מלכתחילה*.
> Among those, for example, who now live in Germany at a distance from religion I find people whose "free-thinking" is of diverse types and origins, but above all a majority of ,those in whom industriousness has, from generation unto generation, dissolved the religious instincts, so they no longer even know what religions are good for and merely register their presence in the world with a kind of dumb amazement. They feel abundantly committed, these good people, whether to their business or to their pleasures, not to speak of the "fatherland" and the newspapers and "family obligations": it seems that they simply have no time left for religion, the more so because it remains unclear to them whether it involves another business or another pleasure-for it is not possible, they say to themselves, that one goes to church merely to dampen one's good spirits.
ממה מפחדים אנשי דת? לא מה*טיעונים* שבפי החילונים - בואו נודה, הטיעונים בפי שני הצדדים על הפרצוף, אומר אנדי - אלא *מאורח החיים* - הוא זה שמעודד חילוניות!
> Those indifferent in this way include today the great majority of German middle-class Protestants. especially in the great industrious centers of trade and traffic; also the great majority of industrious scholars and the other accessories of the universities (excepting the theologians, whose presence and possibility there pose ever increasing and ever subtler riddles for a psychologist). Pious or even merely churchly people rarely have the slightest idea how much good will - one might say caprice-is required of a German scholar today if he is to take the problem of religion seriously. On the basis of his whole trade (and. as noted, on the basis of the tradelike industriousness to which he is committed by bis modem conscience) he is inclined toward a superior, almost good-natured amusement in the face of religion, occasionally mixed with a dash of disdain for the "uncleanliness" of the spirit which he assumes wherever a church is still acknowledged. The scholar succeeds only with the help of history (not on the basis of his own personal experience) to muster a reverent seriousness and a certain shy consideration in the face of religion.
>
> > 58
האדם החילוני הממוצע מתייחס לדת בזלזול מסוים, בתחושת עליונות. *עוד יש אנשים כאלה? הם לא במוזיאון?* אנשים כאלו עיוורים למניע של הדת, וליתרונות שלה: לא בכדי ניטשה קובע שהם לא יכולים להיות *כלבי הציד* שלו. החוויה שלהם רדודה - בוז, פחד, או שניהם. אבל החילוני אינו עליון על הדת, קובע ניטשה -
> But even if he raises his feeling into real gratitude toward it, he still has not personally approached, not even by a single step. what still exists now as church or piety; perhaps even the opposite. The practical indifference to- ward religious matters into which he has been born and brought up is generally sublimated in him into caution and cleanliness that shun contact with religious men and matters; and it may be precisely the depth of his tolerance and humanity that bids him dodge the subtle distress involved in tolerance.
>
> Every age has its own divine type of naivete for whose invention other ages may envy it-and how much naivete, venerable, childlike, and boundlessly clumsy naivete lies in the scholar's faith jn bis superiority, in the good conscience of his tolerance, in the unsuspecting simple certainty with which his instinct treats the religious man as an inferior and lower type that he has outgrown, leaving it behind, beneath him- him, that presumptuous little dwarf and rabble man, the assiduous and speedy head.. and handiworker of "ideas'", of "modern ideas"!
>
> > 58
האדם החילוני, אומר ניטשה, מחשיב עצמו *מעל* להיסטוריה: אבל הבוז שלו לדת מסמא את עיניו לעובדה שהוא *השלב האחרון* של ההיסטוריה, התוצר של הדת הקמלה. הוא כוכב שיבש: שום אור לא יצא ממנו יותר.
ניטשה *לא בז* לגמל.
> The philosopher as we understand him. we free spirits - as the man of the most comprehensive responsibility who has the conscience for the over-all development of man-this philosopher will make use or religions for his project of cultivation and education. just as he will make use of whatever political and economic states are at hand. The selective and cultivating influence, always destructive as well as creative and form-giving, which can be exerted with the help of religions, is always multiple and different according to the sort of human beings who are placed under its spell and protection. For the strong and independent who are prepared and predestined to command and in whom the reason and art of a governing race become incarnate, religion is one more means for overcoming resistances, for the ability to rule
>
> > 61
אצל ניטשה, הפילוסוף הוא מי שעדיין *בז* לעצמו, שעדיין ידעו להעריך את העוצמות במסורת הדתית שהם ירשו. הוא לא צריך להיות *האמת*, האדם המקיף ביותר, אלא *האמן*, מי שמעצב תרבות חדשה, באמצעות הכלים שמעניקה הדת. הם היו גמלים, ולכן ידעו *לשלוט* על הגמלים. הפילוסופיה צריכה לתת חזרה משמעות לחייו הפרטיים של כל אחד ואחד מהאספסוף - כמו האמרה של חז"ל, שאם *כולם* היו שומרים שבת המשיח היה מגיע - איזו משמעות!
בסיפור המקראי, הבריאה מסתיימת ביום השישי. אבל האדם, אומר ניטשה בסעיף 62, הוא החיה הבלתי-גמורה.
## (קצת) על פרק 4
פרק 4 הוא גיבוב של פתגמים חסרי מבנה, חלקם מאוד שנונים ועמוקים, חלקם מאוד מרגיזים.
הפתגמים נכתבו לפי מודל - זה של הסופר הצרפתי La Rouchefoucauld. ניקח דוגמה למה הוא מנסה לעשות בפתגמים - לזעזע אותנו, ולחשוב על מה שאנחנו לא אוהבים לחשוב.
הפתגמים עוסקים ביחסים בין גברים לנשים, שמתחילים להשתפר בתקופה הזו - תקופת הכתבים הראשונים של מיל על פמיניזם. היחסים האלו חשובים מאין כמותם, ומטרידים את ניטשה: חייבים לתת את הדעת למאיפה הגיע ההבדל הזה, והפתגמים שלו בנושא די מזעזעים בימינו.
> The same affects in man and woman are yet different in *tempo*: therefore man and woman do not cease to misunderstand each other.
>
> > 85
ובכל מקום שיש הבדל, חייבת להיות גרסא עליונה: לא במובן שיפוט מוסרי, אלא *מי יכפה את רצונו על מי* -
> Comparing man and woman on the whole, one may say: woman would not have the genius for finery if she did not have an instinct for a secondary role.
>
> > 145
> Women themselves always still have in the background of an personal vanity an impersonal contempt-for "woman."
>
> > 86
> The degree and kind of a man's sexuality reach up into the ultimate pinnacle of his spirit.
>
> > 75
[^50]: ולכן כל כך מסוכן שקוראים אותו ילדים בני 17.
[^1]: ציטוטים כמו זה נופלים קורבן ל*quote mining*, אומר אנדי.

6
פסיכולוגיה/אינטיליגנציה/CBC.md
View File

@@ -99,6 +99,12 @@ tags:
[Friedman et al., 2006](http://sci-hub.st/https://doi.org/10.1111/j.1467-9280.2006.01681.x) מדגימה שמשלושת התפקודים האלו, רק *עדכון* קשור לg'.
(משהו על תורשה)
[Chudersky, 2013](https://gwern.net/doc/dual-n-back/2013-chuderski.pdf) מעיד כי זיכרון עובד נקשר בחוזקה רבה יותר לאינטיליגנציה פלואידית במצבים שבהם אנו זקוקים לה יותר - במצבים שנדרשת מהירות. ככל שלחץ הזמן היה קיצוני יותר, המתאם בין זיכרון עובד לאינטיליגנציה פלואידית הולך ועולה. ממצא זה מחזק את ה[Process Overlap Theory](/פסיכולוגיה/אינטיליגנציה#Process-overlap-theory) - שאומרת שהיכולות המנהלתיות הן צוואר הבקבוק לביטוי היכולות הנפרדות האחרות.