vault backup: 2025-06-09 14:33:48

This commit is contained in:
2025-06-09 14:33:48 +03:00
parent 65751b419c
commit 0963546597
2 changed files with 21 additions and 20 deletions

View File

@@ -396,12 +396,27 @@ tags:
> קביעות העצם, שאינן אלא אופנים פרטיים ומסוימים \[...] שבו כבר אין תופעה.
>
> > B229-230
> > B229-231
קאנט עושה כאן היפוך: דווקא העצם הוא זה משתנה, בכל פעם באופן אחר, בעוד שהאופנים עצמם לא משתנים - הם נבראים וכלים. כל שינוי כזה של העצם באופן כזה או אחר הוא **מקרה**.
אבל *מה זה עצם*? את זה קאנט לא אומר; העצם נשאר מופשט, משום שזהו עיקרון *מכוון*, ולא *מכונן*. אלו העקרונות שמאפשרים לנו להבחין בין מקרים ויישים, ולא דבר ממשי שאנחנו יכולים לפנות אליו. זה לא שראית עצם כזה או אחר, שם בחוץ, ועכשיו אתה יודע שיש כאלה; אילו *לא* חשבת על מקרים כשינוי בין אופנים של עצמים, *לא היית יכול* להבחין בשינויים.
> ההתמדה היא אפוא תנאי הכרחי לכך \[...] להעיר את הנחוץ.
>
> > B232
איך, אמפירית, אני קובע שמשהו מתמיד? במשפט הזה, קאנט מסתייג - אני מציג רק את התנאי ההכרחי, ולא את הדין והחשבון השלם אודות הניסיון, קרי - אבן הבוחן האמפירית; אני אומר לכם ש*חייב* להיות מבחן כזה, אבל לא *מהו*.
את *כבר* מזהים משהו בתור עצם, אומר קאנט, ואת תכונותיו בתור ה*מקרים* שלו; את הדקויות המלאות של התהליך הזה עוד אין בכוחנו להשיג, אבל אנחנו יודעים שהוא *שם*.
#### עקרון העקיבה הזמנית לפי חוק הסיבתיות
> (העיקרון הקודם הראה, שכל התופעות בטור-הזמן כולן יחד רק **שינויים** \[...] תבוא עכשיו ההוכחה)
>
> > B232-233
על אותו העיקרון - *כל שינוי קשורים *
[^1]: קאנט החליט מאוחר יותר שלא ייחס לו מספיק חשיבות בחלק הזה, ולכן יכתוב בהמשך את הביקורת השלישית - *ביקורת כוח השיפוט*.