vault backup: 2025-01-06 14:45:19

.obsidian/workspace.json

@@ -13,12 +13,12 @@
             "state": {
               "type": "markdown",
               "state": {
-                "file": "פסיכולוגיה/תודעה/העצמי.md",
+                "file": "פילוסופיה/חדשה/קאנט/טהורה.md",
                 "mode": "source",
                 "source": false
               },
               "icon": "lucide-file",
-              "title": "העצמי"
+              "title": "טהורה"
             }
           }
         ]
@@ -166,11 +166,11 @@
   },
   "active": "402e35ed2470e426",
   "lastOpenFiles": [
+    "פסיכולוגיה/תודעה/העצמי.md",
     "פסיכולוגיה/תודעה/sed9l4hlL",
     "פסיכולוגיה/תודעה/6.pdf",
     "פסיכולוגיה/תודעה/lu27691gdgzt.tmp",
     "פסיכולוגיה/תודעה/דיסוציאציה.md",
-    "פסיכולוגיה/תודעה/העצמי.md",
     "פסיכולוגיה/תודעה/5.pdf",
     "פסיכולוגיה/תודעה/lu25975fi6rt.tmp",
     "כלליים/יוונית/השם.md",
@@ -204,7 +204,6 @@
     "Pasted image 20250102132418.png",
     "javascripts/katex.js",
     "javascripts/mathjax.js",
-    "javascripts",
     "פסיכולוגיה/אישיות/peas.jpg",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/Hume.jpg",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/banana.jpg",

פילוסופיה/חדשה/קאנט/טהורה.md

@@ -661,6 +661,54 @@ tags:
 
 האם קאנט מחויב לטענה שחרף העובדה כי איננו יודעים דבר אודות דברים כשהם לעצמם, אנחנו יודעים שהם קיימים? אולי יש לנו יחס אפיסטמי אחר לעובדת קיומם?
 
+## הלוגיקה הטרנסנדנטלית
+
+ה**לוגיקה** הקנטיאנית עוסקת ב*מושגים* (ה*לוגוס*), ולא במובן הרגיל שאנחנו חושבים בה (חוקי הלוגיקה). הלוגיקה מורכבת מחלקים חיוביים - בהם מכונן קאנט את *מושגי השכל הטהורים*, וחלקים שליליים - בהם הוא בוחן את גבולותיהם ורואה מה קורה כשאלו מנסים לחרוג מגבולות הניסיון.
+### האנליטיקה הטרנסנדנטלית
+
+**האנליטיקה הטרנסנדנטלית** מתחילה בגילוי **מושגי השכל הטהורים**. היא מראה שהמושגים הללו חלים בהכרח על מושאי הניסיון הנתונים חושנית, כך שלא ייתכן ניסיון אלא באמצעותם, ומפרטת את עקרונות השכל הטהורים החלים על הניסיון.
+
+בספר הראשון, *האנליטיקה של המושגים*, קאנט כותב - 
+
+> באנליטיקה של המושגים אינני מבין את הניתוח שלהם \[...] הצגה ברורה באמצעות אותו השכל עצמו.
+> 
+> > Β90-91
+
+קאנט מבקש *לפרק לגורמים את הכושר השכלי* - למצוא את המושגים *שמאפשרים חשיבה בכלל*. קאנט מתבסס כאן על דמויות רבות שקדמו לו - דוגמת [לייבניץ](/פילוסופיה/חדשה/לייבניץ) - אך בניגוד אליהם חוקר רק את מה ש*מאפשר* מושגים כאלה, ולאו דווקא את המושגים עצמם. זאת מתוך אמונה שהשכל *מצויד אפריורי* במושגים מסוימים (כמו *סיבתיות*), המאפשרים את השאר במפגש אפוסטריורי:  מושגים אלו הם המטרות של קאנט. 
+
+!!! is-info "דוגמה - מושגים אפריורים?"
+	אז, נולדנו עם המושגים האלה? עידו מושל את המושגים לתכונות כמו *שמיעה*: אנחנו נולדים עם מערכת שמיעה, שמאפשרת לנו *להיות רגישים* לאותות קוליים. באופן דומה, אנחנו לא ממש *נולדים* עם ידיעת הסיבתיות, אלא עם מושג שמאפשר לנו להבין סיבתיות - ממש כמו איבר חוש - אתה לא נולד ושומע דברים, אלא עם המכשיר שמאפשר לך לשמוע דברים *כשיש רעש בחוץ*. 
+
+
+> כאשר מפעלים כושר הכרה \[...] במידה מסוימת של מתודיות.
+> 
+> > Β91-92
+
+
+איך נגלה את כל מושגי השכל הטהורים? קאנט מדגיש שאנחנו צריכים שיטה (מתודה) מקיפה ושלמה. 
+
+קאנט לא מתיימר לעצמי את כל התהליך מאפס: הרבה מהמושגים כבר התגלו בעיוניהם של קודמים - אולם, משום שלא נחקרו בצורה שיטתית, אנחנו לא יודעים כמה מושגים יש בכלל, איך הם עומדים האחד ביחס לשני, ואיך לארגן אותם. הניסיון הקרוב ביותר היה [הקטגוריות של אריסטו](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#הקטגוריות), שקאנט במובן מסוים שואף להמשיך ולהשלים.
+
+קאנט מחפש עיקרון שהוא מקור התוכן של השיטה, ערב לשלמות שלה, ומשמש לארגונה - *קו מנחה*[^21] לגילוי כל מושגי השכל הטהורים.
+
+> לפילוסופיה הטרנסנדנטלית יש היתרון, אך גם המחויבות, לחפש את מושגיה על פי עיקרון \[...] דבר שאחרת יהיה תלוי בגחמה ובמקרה.
+> 
+> B92
+
+
+#### מהו השכל?
+
+> בדיון שלעיל הסברנו את השכל באופן שלילי בלבד - ככושר לא חושי להכרה. \[...] כפי שהסתכלויות חושיות מתבססות על קליטות החושים.
+> 
+> > B92-93
+
+השכל אינו נותן לא את הרשמים החושיים - הוא נותן לנו את ה*מושג*, שיחד עם החושיות יוצר *הכרה* (תמונה חזותית של פרח + המילה\מושג\רעיון "פרח" = "היי, הנה פרח!"). 
+
+ה*הסתכלות* - הרשמים החושיים שלנו - היא סבילה: אני לא יוצא החוצה וקולט דברים, אלא מופעל על ידי הדברים - יש לי *קליטות* לדברים. לעומת זאת, השכל הוא **פעיל** - עבור קאנט (בניגוד לאחרים, כמו [יום](/פילוסופיה/חדשה/יום)), *כל מחשבה היא סוג של פעילות*. המחשבה - ארגון הקלט החושי על פי המושגים - הוא **שיפוט**: השכל הוא "הכושר לשפוט" (B94). החשיבה עבור קאנט היא פעולה חופשית, כמו החירות החיובית של הסוכן המוסרי של קאנט.
+
+!!! is-info "דוגמה - סבילות לעומת פעילות"
+	עידו מושל את ההבדל בין הפעילות לסבילות כמו ציטוט: אנחנו נגיד על משהו שהוא *ציטוט* רק אם הוא לוקח מילה במילה *מבלי לפעול עליה*: קליטת המילים ותו לא. מרגע שאנחנו עורכים את המילים, זה כבר לא ציטוט - **האובייקטיביות מגיעה מהסבילות**. זו התפיסה הקלאסית של חשיבה (ושל מדע: צריך לצפות בדברים בלי להתערב). קאנט אומר הפוך: **חשיבה היא *תמיד* עריכה ושיפוט**, אולם זו יכולת כל-כך בסיסית שהיא אינה פוגעת, לדעתו של קאנט, באובייקטיביות.
+
 
 
 [^1]: קשה להאמין, אבל הוא היה מורה מאוד פופולרי.
@@ -682,4 +730,5 @@ tags:
 [^17]: קאנט מערער על יום בהרבה מובנים, ונותן לו הרבה קרדיט בתגלית שלו - הוא אפילו אמר שיום *כמעט* גילה אותה, משום שניסח את המזלג באופן כה ברור שקאנט רק היה צריך לחבר בין חלקיו השונים.
 [^18]: כמו שאנדי אומר, *Οne damn thing after another!*
 [^19]: מסיבה זו, תנועה היא אחד מהדברים הכי יסודיים עבור קאנט: אם אפשר לייצג תופעה או חוק טבע כתנועה, זהו הייצוג הבסיסי ביותר, משום שהגענו עד לצורות ההסתכלות הטהורות, קרי - לא יהיה ייצוג בסיסי יותר.
-[^20]: ב*שלילת האידיאליזם* קאנט קובע כי מושגים חיצוניים, שאנו מכוננים בחלל ובזמן, הם תנאי *לחוש הפנימי*.
+[^20]: ב*שלילת האידיאליזם* קאנט קובע כי מושגים חיצוניים, שאנו מכוננים בחלל ובזמן, הם תנאי *לחוש הפנימי*.
+[^21]: בהמשך, קאנט גם מכנה את החיפוש **הדדוקציה המטאפיזית** (B159).

פסיכולוגיה/תודעה/העצמי.md

@@ -16,7 +16,7 @@
 
 >  …sense of self is conceptualized as the mental processes that provide one with feelings of singularity, coherence, individuality, and unity that define one as a unique and particular human being
 >
-> >[prebble et al., 2012](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/a0030146)
+> >[Prebble et al., 2012](https://sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1037/a0030146)
 
 
 וויליאם ג'יימס הגדיר ב1890 את העצמי כ*me* לעומת *ι* - חוויה גופנית לעומת עצמי חווה. העצמי החווה הוא המחשבה בעצמה, מחשבה שמגבשת את כל שאר המחשבות לכדי *עצמיות*. 
@@ -27,7 +27,7 @@
 
 - תיאוריות אגו - שסבורות שקיים אני יחיד, מאוד ורציף, אינטואיטיבי אך שקשה לנו להסביר אותו.
 
-- תיאוריות אוסף [parfit, 1984]() - האני הוא אשליה: אוסף של חוויות. זה לא אינטואיטיבי, אך בעל כוח הסברי גדול.
+- תיאוריות אוסף [Parfit, 1984](https://en.wikipedia.org/wiki/Reasons_and_Persons) - האני הוא אשליה: אוסף של חוויות. זה לא אינטואיטיבי, אך בעל כוח הסברי גדול.
 
 !!! success "ראו גם"
 	[תיאוריות אונטולוגיות של אוסף (מטאפיזיקה - למזוכיסטים)](/פילוסופיה/מטאפיזיקה/אונטולוגיה#נומינליזם-של-אוספים-class-nominalism) 
@@ -59,6 +59,37 @@
 
 ## עצמי וזיכרון
 
-כך או כך, העצמי קשור קשר הדוק לזיכרון - לוק הראשון שקבע במפורט שגבולות הזהות תלויים בתקופת החיים שהאדם זוכר מעברו. חוקרים רבים (greenwald, 1981; grice, 1941; kihlstrom & klein, 2002, 2004; klein et al., 2004) מחזקים את הקשר הזה, לפיו אובדן הזיכרונות האוטוביוגרפיים הוא אובדן העצמי. חשבו על הקלישאה ההוליוודית הידועה לפיה אנשים מתעוררים ממצבים חסרי-הכרה ומיד שואלים - *who am i?*
+כך או כך, העצמי קשור קשר הדוק לזיכרון - לוק הראשון שקבע במפורט שגבולות הזהות תלויים בתקופת החיים שהאדם זוכר מעברו. חוקרים רבים (greenwald, 1981; grice, 1941; kihlstrom & klein, 2002, 2004; klein et al., 2004) מחזקים את הקשר הזה, לפיו אובדן הזיכרונות האוטוביוגרפיים הוא אובדן העצמי. חשבו על הקלישאה ההוליוודית הידועה לפיה אנשים מתעוררים ממצבים חסרי-הכרה ומיד שואלים - *who am I?*
 
 
+## תודעה וזיכרון
+
+[Tulving, 1985]() מתאר שני סוגי הכרה: *נואטית* ו*ואוטונואטית*.
+
+
+היזכרות **נואטית** היא ידיעה מופשטת, ללא חוויה מחדש (נולדתי בשנה כזו וכזו). לעומתה, היזכרות **מודעת** היא חוויה מחדש (*וואי, איזה טעים הזה הדבר הזה שאכלתי אתמול*). 
+
+[Tulving, 1985](), [Gardiner et al., 1996]() מבדילים בין *לדעת* ל*לזכור* (Remember-Know procedure): 
+
+נותנים לנבדקים רשימת מילים ומבקשים מהם לזכור אותן. לאחר זמן מה, שואלים אותם אם מילה כזו או אחרת אם היא הייתה שם, ואז שואלים - אתה *יודע* שהיא הייתה שם, או שאתה *זוכר?* חלק מהתשובות הן *אני **זוכר** שראיתי את המילה הייתה שם* - חוויה **אוטונואטית**, וחלק הן *אני **יודע** שהיא הייתה שם* - זיכרון לא חוויתי.
+
+מחקרים רבים (Craik et al., 1999; Gardiner & Byrne, 2008; Keenan et al., 2000; Levine et al., 1998, 1999; Markowitsch, 2003; Rauchs et al., 2007; Stuss et al., 2001, 2005; Stuss & Levine, 2002; Wheeler et al., 1997) מראים שפגיעה באונה הפרה-פרונטלית פוגעת במודעות אוטונואטית: נבדקים שלקו בפגיעה כזו נוטים להגיד *אני יודע*, ולא *אני זוכר*.  
+
+### סוכנות ושייכות
+
+תחושת **סוכנות** היא תחושה שאני הוא זה שגורם לדברים - למשהו לזוז, למחשבה כלשהי בזרם התודעה, וכו. מנגד, תחושת **שייכות** היא התחושה שמשהו חלק ממני, גם אם לא אני הגורם הסיבתי מאחריו: למשל, התחושה שהגוף זז, בין אם אני מזיז אותו ובין אם לא (אני מרים את היד, לעומת מישהו דוחף אותי).
+
+פסיכוזה [סכיזופרנית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/סכיזופרניה) שוברת את תחושת הסוכנות ([Stephans & Graham, 1994](https://psycnet.apa.org/record/1995-97231-005)) - בעקבות אשליות של שליטה, הזיות, והחדרת מחשבות. עם זאת, תחושת ה**שייכות**\בעלות נותרת.
+
+> Thoughts are put into my mind like “ kill god” . it’ s just like my mind working, but it isn’t. they come from this chap, Chris. They’ re his thoughts.
+> 
+> > [Gallagher, 2000](sci-hub.st/https://psycnet.apa.org/doi/10.1016/s1364-6613(99)01417-5)
+
+הניסיון הקליני מעיד שלוקים בסכיזופרניה מאופיינים בסימני שאלה לגבי זהות, לרבות [דה-פרסונליזציה  ודה-ריאליזציה](../דיסוציאציה#דה-פרסונליזציהדה-ריאליזציה), ובלבול בזכרונות ובתחושת העצמי ([Liddle, 1987](sci-hub.st/https://doi.org/10.1192/bjp.151.2.145)). כלומר, מאפיין בסיסי של ההפרעה זו תחושת האחידות / המשכיות אישית לאורך זמן. 
+אכן נמצא במחקר כי חולים אלו התקשו יותר לדמיין את עצמם בעבר או  בעתיד (D’ARGEMBEAU ET AL., 2008).
+
+יש פגיעה בזיכרון האוטוביוגרפי, דוגמת ייצור פחות זיכרונות אוטוביוגרפיים אפיזודיים מסוימים לעומת נבדקי ביקורת (CUERVO-LOMBARD ET AL., 2007; ELVEVAG ET AL., 2003; WOOD ET AL., 2006). 
+
+!!! success "ראו גם"
+	*Τhe Center Cannot Hold* - על חוויתה של סובלת מסכיזופרניה של אובדן העצמי
+