docs: add all untracked content

This commit is contained in:
2024-01-21 13:30:14 +02:00
parent 856efab66a
commit 0dbd0baa1b
459 changed files with 8423 additions and 3 deletions

View File

@@ -0,0 +1,69 @@
---
title: היראקליטוס ופארמנידס
description:
published: true
date: 2024-01-14T12:49:19.481Z
tags: שנה א, סמסטר א, פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, קדם-סוקראטיים, היראקליטוס, פארמנידס
editor: markdown
dateCreated: 2023-02-21T19:11:40.916Z
---
> [מצגת](/פילוסופיה/יוונית/lecture_3_(heraclitus_and_parmenides).pptx)
{.is-info}
אחרי ההוגים המילטיים, קמו שני פילוסופיים שמקצוות העולם היווני עם תשובות למעגל ההוויה המילטי - הלוא הם **היראקליטוס**, איש החידות מאפסוס (לחופי טורקיה), ו-**פארמנידס** מאלאה (בדרום איטליה).
שני ההוגים הללו עתו על המעגל המילטי מכיוונים שונים, ומנוגדים לחלוטין.
# היראקליטוס - *אין אדם עובר באותו הנהר פעמיים*
היראקליטוס בז להמונים ודיבר בחידות וברמזים, אבל מהרסיסים שנשארו לנו מהגותו מצטיירת תמונה ברורה - היראקליטוס שלל את ה*ארכה* - הראשית - במעגל המילטי.
עבור היראקליטוס, החוק הקובע ביקום (ה-**לוגוס**) הוא הסדר הקוסמי, האקראי, שבני אדם מסוגלים איך מתקשים לתפוס.
לטענתו, העולם נמצא כל הזמן בשינוי - הקוסמוס נמצא באי-סדר תמידי, דברים כלים ומתהווים ללא הרף, והעולם שלנו הינו כפי שהוא אך ורק מתוקף השינוי האקראי - הקבוע מגיע מן השינוי, ולא להיפך.
> כערימה מגובבת באקראי סדר העולם היפה ביותר...
^רסיס^ ^124^
היראקליטוס סבור שבני האדם מתהלכים בעולם כישנים, ולא מצליחים לפקוח במאמץ רב את עיניהם ולהתעורר ללוגוס - גם במובן של סדר, וגם במובן של הסבר (לתת לוגוס) - הקובע ביקום.
> הטבע (פיזיס) אוהב להסתתר...
^רסיס^ ^123^
היראקליטוס מקבל גם את הסתירות שבהוויה - למשל, שהאדם הוא חי (כי יש בו תאים חיים) ודומם (כי יש בו חומרים דוממים) - ביחד. הכל חלק מהאקראיות שמכתיב הלוגוס של היקום.
> אנו עוברים ואיננו עוברים באותם הנהרות. אנחנו היננו ואנחנו איננו.
^רסיס^ ^49^
# פארמנידס - *כי אותו דבר הווה להוויה ולהכרה*
בשירו *על הטבע*, פארמנידס מתאר סצנה פנטסטית, אודות בן תמותה שמוזמן על ידי אלה *לדעת הכל*. היא מוסרת לו את טיב הדברים, אך דורשת שיחשוב עליהם בעצמו. האלה טוענת בפניו שיש רק שני דרכי מחשבה - על מה שיכול להיות ומה שלא יכול להיות.
מה שיכול להיות, טוען פארמנידס, הוא הדרך לאמת (*לשכנוע*), אולם על מה שאינו יכול להיות אין אנו מסוגלים לחשוב, לתפוס או לדעת.
הטיעון שמעלה פארמנידס הוא פשוט למדי, אך חזק ביותר:
> - **אין אנו יכולים לחשוב על מה שלא יכול להיות**
(למשל: עיגול דו ממדי עם 3 צלעות, משהו שהוא כל כולו רק ירוק וכל כולו רק אדום, וכו')
> - **אין אנו יכולים לחשוב על האין**
(וכאן השפה מטעה אותנו - הכוונה היא ל'אין' בהעדר כל הקשר, שהשלילה דרכו אינה מפנה למשהו אחר. דמיין את עצמך עומד בחדר חשוך לחלוטין, ומישהו מבקש ממך לתאר לו 'לא בקבוק' - אינך מסוגל).
> ---
> **אין לא יכול להיות**
{.is-danger}
ההשלכות של הטיעון החזק של פארמנידס הן מרחיקות לכת.
למשל, כשחושבים על ה*ארכה* - איך משהו יכול להיווצר מ-*אין*?
לפיכך, **פארמנידס שולל את הראשית** - וטוען שהוויה היא **נצחית** - היא תמיד הייתה, ותמיד תהיה. היא לא נבראה, ולא תיכלה.
איך משהו יכול להיות מוגדר כמשהו אחר, כשבעצם הגדרתו הוא **אינו** משהו אחר?
לפיכך, ההוויה היא **אחידה**.
וכשחושבים על הזמן - הרי כשזה חולף, מה שהיה הוא **אינו** עוד, ומה שיהיה **אינו** עכשיו.
לפיכך, **הוויה אינה מכילה זמן - יש רק הווה - מה שישנו**.
ואיך מגבילים את הכמות (של חומר למשל) אם היכן שאין חומר, **אין** דבר?
ואיך מסבירים שינוי כשמשהו שהיה **אינו**, וכעת הוא משהו אחר?
כשחושבים על כל אלו גם יחד, ההוויה של פארמנידס היא **אחת, נצחית, אחידה, בלתי מוגבלת ולא נתונה לשינוי**.

View File

@@ -0,0 +1,70 @@
---
title: ההוגים המילטיים
description: הגותם של תאלס, אנקסימאנדרוס ואנקסימאנס
published: true
date: 2024-01-14T12:49:21.607Z
tags: שנה א, סמסטר א, פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, קדם-סוקראטיים, תאלס, אנקסימאנדרוס, אנאקסימאנס
editor: markdown
dateCreated: 2023-02-21T19:09:43.515Z
---
> [היכרות](/פילוסופיה/יוונית/ההוגים_המילטים_(דברייכרות).docx), [מצגת](/פילוסופיה/יוונית/lecture_2_(milesians).pptx),[טקסט](/פילוסופיה/יוונית/pre-socratics_(thales_anaximander_anaximenes).pdf), [טקסט (עברית)](/פילוסופיה/יוונית/ההוגים_המילטים_(תאליס_אנאקסימנדרוס_אנאקסימנס).doc), [מטלת הגשה](/פילוסופיה/יוונית/מבוא_לפילוסופיה_יוונית_-_שאלת_בקיאות_1_(207130253).docx)
{.is-info}
כשעוסקים בשאלת הבריאה (קוסמוגוניה), מן הראשונים שחשבו על הסוגייה היו ההוגים המילטיים - שלושה קדם-פילוסופים מהעיר מילטוס, כיום בטורקיה.
בניגוד למשורר הסיוד - שגולל את מקור האלים (תיאוגוניה) על ידי שאלה למוזות - ההוגים המילטיים מנסים להסביר את העולם סביבם מראיות שמקורן בתצפית טבעית. הם סבורים שניתן להסביר את היקום בלא יותר מהתוכן של היקום בעצמו, ללא עזרה חיצונית.
ההבדל הוא קריטי - הסיוד לא תיאר שהסיפור שלו יהיה נתון לביקורת חיצונית, והסיק שהתגובה שיזכה לי היא קבלה ללא תנאים. הוא אינו מנסה להצדיק או להסביר אותו, ובמקום נסמך על סמכותן השמיימית של המוזות.
ההוגים המילטיים דוחים את הגישה הזו - אמנם גם הם נעזרים לעיתים במוזות ובאלים, אבל בבסיס תפיסתם את העולם יש להסביר בצורה הגיונית, באמצעות מחשבה תבונית ותצפיות.
אחריו הגיע אנקסימנס, שטען נגד אנקסימנדר, והכיר בחורים בתיאוריות של שני ההוגים - איש מהם לא סיפק את הדרך שבה נובע החומר (מהמים, או מהריק). אנקסימנס חשב שהחומר מגיע מן האוויר - שבמידת הצורך הוא מצטמצם לכדי חומר ממשי.
למיטב ידיעתינו, הפילוסוף הראשון (אף שאינו החשיב עצמו ככזה) הוא **תאלס ממילטוס** - שהיה הראשון לתת את הדעת על העולם ללא תלות במיתוס ובנומוס היווניים.
# ה'ראשית'
תאלס וההוגים המילטיים הגו בשאלת ה'ראשית'.
---
***ἀρχή (Arche)***.
---
מהי ה*ארכה?*
יש לה כמה מובנים.
האחד, הוא **עיקרון היסוד**, כשם שעיקרון היסוד של הדמוקרטיה הוא החופש והשווין - אלו הם ה*ארכות* של הדמוקרטיה. הכוונה כאן היא לא לראשית בזמן - אלא לראשית עקרונית.
האחר, הוא **מקור כוח**, כשם שמלך אנגליה הוא מקור הכוח והריבונות של החוק. הוא ה- *ארכה* של בריטניה.
ולבסוף, יש גם **מקור בזמן** - ה*ארכה* הוא גם נקודת הזמן של הראשית.
בהגותם, המילטיים מתכוונים ל*ארכה* כעיקרון היסוד - במובנו החומרי.
כלומר, הם שואלים את עצמם: מהו העיקרון החומרי - ה*קבוע* - שממנו נוצרים חומרים ואליו כלים חומרים (ה*שינוי*). הארכה הוא פשוט מה ש*ישנו* - IS.
מה שנוצר מתוכו, וכלה אליו, הוא מה שמשתנה - BEING.
# תאלס
> כי העולם צף על המים
תאלס סבר שאותו עיקרון חומרי הוא מים - אריסטו משער שזאת מכיוון שצפה ב'לחות' של כל הדברים ובנוכחותם של המים בכל מקום. יש לשער גם שתאלס ייחס לייצורים החיים חשיבות גבוהה יותר בפיזיס, ולכן המים שיחקו תפקיד משמעותי יותר בהגותו.
> למרבה האירוניה, תאלס מצא את מותו בטביעה, בדיחה ש'מפרנסת' את הפילוסופיים מראשית הפילוסופיה
{.is-warning}
# אנאקסימנדרוס
הבא בתור בשרשרת המילטיים הוא אנקסימאנדרוס - שממנו שרד רק משפט אחד. אנקסימאנדרוס קבע שאם אכן יש משהו נצחי (ולא במובן של זמן - במובן של IS), לא ייתכן שהוא משהו מוגדר, שמתקיים בתוך מעגל ההתהוות והכיליון - כמו מים. לכן אנקסימאנדרוס טען שהארכה (מושג שאותו הוא הגדיר) הוא ה*אפאירון* - **הבלתי מוגדר** - מעיין ריק בלתי מוחשי שמתוכו הכל מתהווה ואליו הכל כלה.
פירוש יותר נועז הוא שאותו *אפאירון* הוא הצדק הקוסמי (קוסמי במובן של **סדר**) - הגעת מתוך אותו משהו, וכשיעבור זמנך, אותו המשהו יגבה אותך חזרה (דין).
# אנקסימאנס
אנקסימאנס ניסה לגשר בין שני עמיתיו המילטיים בכך שתפס עמדת אמצע. כמו אנקסימאנדרוס, נראה שסבר שהארכה לא יכולה להיות בתוך מעגל הכיליון וההתהוות, כמו מים. מנגד, הוא חשב שהארכה כן מוגדרת איכשהו - אחרת אי אפשר להסביר כיצד דברים מתהווים וכלים. אנקסימאנס סבר שהארכה היא האוויר - שכשהוא מתדלל נהייה דברים מסוימים, וכשנדחס - דברים אחרים.
כמו אנקסימאנדרוס, הוא חשב שהארכה היא בלתי מוגבלת ובכל מקום, אך כמו תאלס - שהיא משהו ממשי.

View File

@@ -0,0 +1,30 @@
---
title: ההוגים החומרניים
description: רסיסים מהגותם של אמפדוקלס, אנקסאגוראס, לויקיפוס ודמוקריטוס
published: true
date: 2024-01-14T12:49:23.744Z
tags: שנה א, סמסטר א, פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, קדם-סוקראטיים, אמפדוקלס, לויקיפוס, דמוקריטוס, אנקסאגוראס
editor: markdown
dateCreated: 2023-02-21T19:13:37.355Z
---
> [היכרות](/פילוסופיה/יוונית/ההוגים_המטריאליסטים_(דברייכרות)_(3).docx), [מצגת](/פילוסופיה/יוונית/lecture_4_(materialists).pptx), [מטלה](/פילוסופיה/יוונית/יוונית_-_מטלת_כתיבה_1.doc), [הגשה](/פילוסופיה/יוונית/207130253_(2).docx)
{.is-info}
אחרי הטיעון הנאות (והאכזרי) של פארמנידס, פילוסופיים רבים ניסו לאסוף את השברים. ביניהם ישנם שלושה הוגים שחרף ההבדלים הגדולים בהגותם יש ביניהם חוט מקשר - החומר. ההוגים האלו ניסו להסביר את השינוי שאנחנו רואים בעולם באמצעות החומר והחומר בלבד - למעשה, ראשית הפיזיקה כפי שאנו מכירים אותה.
בעוד שההוגים הללו נוטים להסכים עם קביעתו העיקרית של פארמנידס - **אין בריאה יש מאין** - הם שוללים את היעדר הריבוי והשינוי בהגותו של פארמנידס, ואת אלו הם מנסים 'להציל' בהגותם.
# אמפקדוקלס מאקראגאס
אמפדוקלס סבור היה שההוויה מורכבת מארבע יסודות - האש, המים, האדמה והאוויר - שמתופעלים על ידי כוחות *האהבה* ו*השנאה*. לשורשים וכולות אלו יש את המאפיינים של ההווויה הפרמינדאית - נצחיים, בלתי מוגבלים, ופשוט ישנם.
# אנאקסגוראס
לעומתו, אנאקסאגורס סבור היה שהכל מכיל מהכל (*שורשים*), עד יסודותיו - ומתבטא בכל דבר ודבר בצורה אחרת. הכוח שמסדר את הקוסמוס לפי אנאקסאגורס הוא ***השכל*** (והכוונה היא **לא** לשכל האנושי, שהוא כוח בלתי חומרי), שקובע בכל התוהו ובוהו הזה את הסדר (לוגוס) ביקום.
# האטומיסטים, לויקיפוס ודמוקריטוס
לויקיפוס ודמוקריטוס ביססו את התורה שלהם על **האטום** (מילולית: בלתי ניתן לחלוקה) - החלקים הקטנים ביותר, אחידים, נצחיים ובלתי משתנים (אך בתצורות\גדלים שונים ביניהם). הריבוי החומרי שאנחנו חווים מקורו בשילובים בין האטומים (צורה\סדר\מיקום בחלל).
האטומיסטים טענו שהאטומים עצמם נעים בריק - ה*אין* - שהם מדברים עליו בצורה חיובית (הוא ישנו, ומה שהוא הוא *אין*). האטומים נעים באופן קבוע כמערבולת נצחית ואקראית, שלקצוותיה נזרקים היסודות הקלים ולמרכזה נשאבים היסודות הכבדים.
גם הנפש מורכבת מאטומים, שבאים במגע עם האטומים שבחוץ ופועלים עליהם - וככה נוצרת חוויה ומחשבה ^מזכיר^ ^את^ ^החושים!^.

View File

@@ -0,0 +1,72 @@
---
title: הסופיסטים
description: הגותם של שניים מההוגים הסופיסטיים - פרוטאגוראס וגורגיאס
published: true
date: 2024-01-14T12:49:25.905Z
tags: שנה א, סמסטר א, פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, קדם-סוקראטיים, סופיסטים
editor: markdown
dateCreated: 2023-02-21T19:16:03.999Z
---
> [היכרות](/פילוסופיה/יוונית/ההוגים_המילטים_(הסופיסטים).docx), [מצגת](/פילוסופיה/יוונית/lecture_4_(sophists).pptx), [חומר עזר](/פילוסופיה/יוונית/more_material_on_the_sophists.pdf),[טקסט (אנגלית)](/פילוסופיה/יוונית/sophist_materials.pdf),[טקסט](פילוסופיה/יוונית/hebrew_chapter_on_the_sophists.pdf)
{.is-info}
# פרוטאגוראס מאבדרה
> של כל הדברים האדם הוא קנה המידה,
של אלה שהווים
כפי שהם הווים,
של אלה שאינם הווים,
כפי שאינם.
*פרגמנט 80B1*
הרסיס הזה הוא המפתח להבנת הסופיסטים, אך יש מחלוקת כיצד לפרש אותו. קנה המידה של מה?
האדם?
הצדק והערכים?
או ההוויה כולה?
אפלטון מייחס לפרוטאגוראס את המשמעות הכוללת ביותר - כל אדם מעניק בעצמו משמעות להוויה שלו. זוהי תשובה מפורשת לפארמנידס - לפיה העיסוק בהוויה המוחלטת והמטאפיזית אינו ישים, ואנחנו צריכים להתעסק בהוויה כפי שהיא נתפסת בידינו - עולם התופעות.
כדוגמא, מספרו של שקולניקוב:
כשאני חולה, היין חמוץ לי. כשאני בריא, היין מתוק לי. מתבקשת השאלה - מה טעמו האמיתי של היין?
פרוטאגוראס יגיד, שבנקודה אחת בזמן - הוא חמוץ, ובאחרת - מתוק. לאחר יהיה בכלל משקה אחר. אין כאן סתירה - היין הוא כפי שהוא נתפס לפי כל אדם.
פרוטאגוראס תופס את ה-*אני* כרצף בלתי פוסק של חוויות - מה שמוביל את אפלטון לקשר אותו להיראקליטוס (שניהם *"מפקדים בצבא השינוי"*). ההגות שלו מציפה שאלות כמו *מה יפה?*, *מהו צדק?*, ודומות רבות אחרות. מאחר ופרוטאגוראס מייחס את טיב הדברים לכל אחד בנפרד - מבוא ליחסיות מוסרית.
> פרוטאגוראס הפך את הלוגוס החלש יותר לחזק יותר ולימד את תלמידיו לשבח ולהאשים את אותו האדם ^תמלול^
כדי להבין את החשיבה הסופיסטית ואת הרסיס הזה, כדאי להיעזר באנאלוגיית הרופא - אם אתה חולה והיין חמוץ לך, הרופא לא ייטען שהיין מתוק משום שכך הוא עבורו; הרופא יינסה להבריא אותך, כדי שהיין יהיה מתוק גם לך. הסופיסטים לא חותרים לאמת אובייקטיבית - קרי, טעם היין - אלא לשכנוע, כי הדברים הם כפי שהם נתפסים לכל אדם ואדם.
# גורגיאס מלאונטיני
גורגיאס נודע בעיקר בנאומו *שבחי הלנה*, שבו הוא מנקה את הלנה מטרויה מאשמתה באולמיפאדה למטרות שעשוע. הוא כתב גם את *על הטבע*, פארודיה אכזרית לפארמנידס ^162^ ^בספר^ ^של^ ^שקולניקוב^.
מסקנתו היא פשוטה: אין קשר בין הלוגוס שלנו לאמת. הלוגוס שלו, בדומה לפרוטאגוראס, הוא דיבור - לא סדר קוסמי.
בנאומו, גורגיאס מציג את נסיבות הליכתה של הלנה לטרויה.
האם חטפו אותה?
האם שכנעו אותה?
אם שכנעו אותה באמצעות לוגוס, הרי שאין זה אשמתה.
> לוגוס הוא שליט רב כח.
*פרגמנט 82B11 - בשבחי הלנה*
**דוקסה (doxa)**
1. דעה, סבירה ראשונית
2. איך שהדברים נראים לנו (מלשון dokein: to seem)
אנחנו מחפשים את ה**אורתודוקסה** - הדעה הישרה.
> לכוח הלוגוס יש אותו היחס (לוגוס) לסדר הנפש כסדר הסמים לטבע הגופים.
*שם.*
# פיזיס מול נומוס
אנטיפון הגה בקשר בין הפיזיס לנומוי:
> ...the decrees of *nomoi* are extra additions, those of *phusis* are necessary; those of *nomoi* are the product of agreement,. (...) those of *phusis* (...) of natural growth
> לא תוכל לעבור על דברים שטבועים בטבע (בין בסתר או גלוי) כי הטבע יפרע ממך
הסופיסטים קורעים את הקשר בין הטבע לחוקי האדם - לחוקי האדם אין הצדקה בטבע. ה*נומוי* - ואיתם רעיונות כמו צדק, שווין ואמונה - הם מלאכותיים לגמרי, בניסיון לרסן את הטבע שלנו. לכן גם את הנומוי תמיד מוצאים כיצד לעקוף.