docs: add all untracked content

פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/סופיסטים.md

@@ -0,0 +1,72 @@
+---
+title: הסופיסטים
+description: הגותם של שניים מההוגים הסופיסטיים - פרוטאגוראס וגורגיאס
+published: true
+date: 2024-01-14T12:49:25.905Z
+tags: שנה א, סמסטר א, פילוסופיה, פילוסופיה יוונית, קדם-סוקראטיים, סופיסטים
+editor: markdown
+dateCreated: 2023-02-21T19:16:03.999Z
+---
+
+> [היכרות](/פילוסופיה/יוונית/ההוגים_המילטים_(הסופיסטים).docx), [מצגת](/פילוסופיה/יוונית/lecture_4_(sophists).pptx), [חומר עזר](/פילוסופיה/יוונית/more_material_on_the_sophists.pdf),[טקסט (אנגלית)](/פילוסופיה/יוונית/sophist_materials.pdf),[טקסט](פילוסופיה/יוונית/hebrew_chapter_on_the_sophists.pdf)
+{.is-info}
+# פרוטאגוראס מאבדרה
+> של כל הדברים האדם הוא קנה המידה,
+של אלה שהווים
+כפי שהם הווים,
+של אלה שאינם הווים,
+כפי שאינם.
+*פרגמנט 80B1*
+
+הרסיס הזה הוא המפתח להבנת הסופיסטים, אך יש מחלוקת כיצד לפרש אותו. קנה המידה של מה?
+האדם?
+הצדק והערכים?
+או ההוויה כולה?
+
+אפלטון מייחס לפרוטאגוראס את המשמעות הכוללת ביותר - כל אדם מעניק בעצמו משמעות להוויה שלו. זוהי תשובה מפורשת לפארמנידס - לפיה העיסוק בהוויה המוחלטת והמטאפיזית אינו ישים, ואנחנו צריכים להתעסק בהוויה כפי שהיא נתפסת בידינו - עולם התופעות.
+
+כדוגמא, מספרו של שקולניקוב:
+כשאני חולה, היין חמוץ לי. כשאני בריא, היין מתוק לי. מתבקשת השאלה - מה טעמו האמיתי של היין?
+פרוטאגוראס יגיד, שבנקודה אחת בזמן - הוא חמוץ, ובאחרת - מתוק. לאחר יהיה בכלל משקה אחר. אין כאן סתירה - היין הוא כפי שהוא נתפס לפי כל אדם.
+
+פרוטאגוראס תופס את ה-*אני* כרצף בלתי פוסק של חוויות - מה שמוביל את אפלטון לקשר אותו להיראקליטוס (שניהם *"מפקדים בצבא השינוי"*). ההגות שלו מציפה שאלות כמו *מה יפה?*, *מהו צדק?*, ודומות רבות אחרות. מאחר ופרוטאגוראס מייחס את טיב הדברים לכל אחד בנפרד - מבוא ליחסיות מוסרית.
+
+> פרוטאגוראס הפך את הלוגוס החלש יותר לחזק יותר ולימד את תלמידיו לשבח ולהאשים את אותו האדם ^תמלול^
+
+כדי להבין את החשיבה הסופיסטית ואת הרסיס הזה, כדאי להיעזר באנאלוגיית הרופא - אם אתה חולה והיין חמוץ לך, הרופא לא ייטען שהיין מתוק משום שכך הוא עבורו; הרופא יינסה להבריא אותך, כדי שהיין יהיה מתוק גם לך. הסופיסטים לא חותרים לאמת אובייקטיבית - קרי, טעם היין - אלא לשכנוע, כי הדברים הם כפי שהם נתפסים לכל אדם ואדם.
+
+# גורגיאס מלאונטיני
+גורגיאס נודע בעיקר בנאומו *שבחי הלנה*, שבו הוא מנקה את הלנה מטרויה מאשמתה באולמיפאדה למטרות שעשוע. הוא כתב גם את *על הטבע*, פארודיה אכזרית לפארמנידס ^162^ ^בספר^ ^של^ ^שקולניקוב^.
+
+מסקנתו היא פשוטה: אין קשר בין הלוגוס שלנו לאמת. הלוגוס שלו, בדומה לפרוטאגוראס, הוא דיבור - לא סדר קוסמי.
+
+בנאומו, גורגיאס מציג את נסיבות הליכתה של הלנה לטרויה.
+
+האם חטפו אותה?
+האם שכנעו אותה?
+
+אם שכנעו אותה באמצעות לוגוס, הרי שאין זה אשמתה.
+
+> לוגוס הוא שליט רב כח.
+*פרגמנט 82B11 - בשבחי הלנה*
+
+**דוקסה (doxa)**
+1. דעה, סבירה ראשונית
+2. איך שהדברים נראים לנו (מלשון dokein: to seem)
+
+אנחנו מחפשים את ה**אורתודוקסה** - הדעה הישרה.
+
+> לכוח הלוגוס יש אותו היחס (לוגוס) לסדר הנפש כסדר הסמים לטבע הגופים.
+*שם.*
+
+
+# פיזיס מול נומוס
+אנטיפון הגה בקשר בין הפיזיס לנומוי:
+
+> ...the decrees of *nomoi* are extra additions, those of *phusis* are necessary; those of *nomoi* are the product of agreement,. (...) those of *phusis* (...) of natural growth
+
+> לא תוכל לעבור על דברים שטבועים בטבע (בין בסתר או גלוי) כי הטבע יפרע ממך
+
+
+הסופיסטים קורעים את הקשר בין הטבע לחוקי האדם - לחוקי האדם אין הצדקה בטבע. ה*נומוי* - ואיתם רעיונות כמו צדק, שווין ואמונה - הם מלאכותיים לגמרי, בניסיון לרסן את הטבע שלנו. לכן גם את הנומוי תמיד מוצאים כיצד לעקוף.
+