docs: add all untracked content

This commit is contained in:
2024-01-21 13:30:14 +02:00
parent 856efab66a
commit 0dbd0baa1b
459 changed files with 8423 additions and 3 deletions

Binary file not shown.

View File

@@ -0,0 +1,87 @@
---
title: טיפים לכתיבת טקסטים אקדמאיים
description:
published: true
date: 2024-01-14T12:47:56.364Z
tags: שנה א, סמסטר א, מיומנויות יסוד, טיפים, כתיבה
editor: markdown
dateCreated: 2023-01-12T08:56:34.309Z
---
> המלצה: [המדריך לפיסוק](https://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/punctuation/) של האקדמיה ללשון העברית, [מדריך לכתיבה פילוסופית של אונ' הרווארד](/פילוסופיה/מיומנויות/brief_guide_to_writing_philosophy_paper.pdf)
{.is-success}
מטרת כתיבה אקדמית הינה להציג רעיון מרכזי - לענות על שאלה גדולה באמצעות שאלות קטנות.
# מבנה כתיבה אקדמאית
1. התחלה (מבוא\הקדמה)
2. אמצע (גוף העבודה) - תכין את הטיעון ***בשלמותו***
3. סוף (סיום\השלכות\ביקורת\השוואות) - ***לא*** סיכום
סדר כתיבת החלקים הוא:
1. גוף העבודה
2. סוף
3. התחלה
# דגשים כלליים
רובו המוחלט של הזמן יוקדש למחשבה על הטיעון המרכזי. כשם שרוב זמנו של צייר השמן הוא בלערבב את הצבע, כך של כותב העובדה בטיעון המרכזי.
טענות מסוכנות משהו רצוי לנסח בצורה ישירה (אני טוען כי...) ובכך לקחת עליהן אחריות, ולא בניסוח סביל (ראינו כי...).
הסיכום, *שמקומו אינו בסוף*, הוא כלי יעיל לביסוס טענות לפני שמתבססים עליהן - מעיין מפת דרכים של מה שעברנו עד פה בתמצית, שמכינה את הקרקע למעבר לשלב הבא במהלך.
## גוף העבודה
> בכל פסקה, שאלו את עצמכם: האם הפסקה משיבה על שאלה שנשאלנו? האם היא מקדמת את הטיעון שלי? האם היא הכרחית להבנת הרעיון המרכזי? האם היא מוסיפה משהו חשוב לעבודה? אם לא - להיפטר ממנה.
הטרחנים במיוחד יכולים לעשות תהליך זה ברמת המשפט.
{.is-warning}
החלק העיקרי הוא שהטענה המרכזית - המהלך הפילוסופי המלא - יתרחש בגוף העבודה, ללא תלות בתחילת או סיום העבודה. ביקורות, השוואות וכדומה לא יופיעו בחלק זה - גוף העבודה חייב להיות ממוקד לחלוטין אך ורק בטענה המרכזית.
מטרת חלק זה הוא להציב את החוליות שישמשו אותנו להוביל לסיום, אותו אנו יודעים קודם.
ניתן לעשות זאת על ידי מחשבה על החולייה אחת לפני המסקנה, ולהמשיך משם אחורה.
כדאי לשים לב אם הקשר בין החוליות מתבקש בהיקש בלתי אמצעי (ישיר) או אמצעי (בלתי ישיר).
דוגמא:
```
א. יוונים
[היקש בלתי אמצעי]
ב. בעלי חיים
[היקש בלתי אמצעי]
ג. בני תמותה
[א->ג - היקש אמצעי]
```
## סוף העבודה
סיכום, אם ישנו, *אינו* יהיה בסוף העבודה - מדובר בחזרה ('מטופשת!', אומר דן) על תוכן שכבר נאמר. השוואות וביקורות יכולות להגיע לכן - כל תוספת אישית לדיון.
## התחלה
*מה תהיה הדרך הטובה ביותר לשאוב את הקורא לעבודה זו?*
חלק זה ייכתב רק לאחר שאר העבודה ולמולה. בניגוד לאינטואיציה הראשונית, סיכום יכול להגיע גם כאן.
> דוגמא - ברטרנד ראסל, הפילוסופיה של החומר, פרק ב'.
{.is-success}
ראסל עושה כך:
1. נושא הדיון
2. דוגמא להבהרת נושא הדיון
3. הצגת חשיבותו של הדיון (לעורר עניין - כתיבה *סקסית*).
4. טיעון שלם
5. קישור להצגת חשיבותו של הדיון
6. טענה מרכזית (אני לא יכול להוכיח לכם שאיני לבד במדבר, אבל אני יכול להראות למה אין סיבה להאמין כך).
### מבוא
הכנה מבחינת
1. תוכן (חובה)
2. צורה (רשות: מאמרים ארוכים\סבוכים)
> אנלוגיה : Prep בבישול
{.is-info}
הטענה המרכזית תופיע בשלב מסוים בתוכן - המטרה כאן היא לא להפתיע את הקורא או לעורר בו רגש, אלא להעביר רעיון בצורה ברורה, בדומה לנוסחה מתמטית. המבוא כמותו כתמונה של פאזל לפני שמרכיבים אותו - מטרתו להציג תמונה ברורה שמתוכה ינבע שאר הטקסט.
הצורה, אם תיכלל, תהווה כמעיין מפת דרכים, על מנת שהקורא לא יאבד בדרכו לטיעון המרכזי.
המבוא הוא הנקודה להגדרה של המושגים - בין שזו מדויקת ותנומק, ובין שזו עמומה ומטרת המהלך להבהירה ולדייקה. המושגים שמוגדרים צריכים להיות אך ורק אלו שבמוקד הדיון - שכן אם נתחיל להגדיר כל מונח, לא נצא מזה בחיים.
ביסוס היחס בין המושגים, אם ישנו, ראוי שיבוא בסוף המבוא.

Binary file not shown.

View File

@@ -0,0 +1,57 @@
---
title: טיפים לקריאת טקסטים אקדמאיים
description:
published: true
date: 2024-01-14T12:48:00.859Z
tags: שנה א, סמסטר א, מיומנויות יסוד, טיפים, קריאה
editor: markdown
dateCreated: 2023-01-12T08:55:32.431Z
---
# תהליך קריאה אקדמאית
> בתמצית, טקסט פילוסופי עמוס טענות. הרעיון של קריאה פילוסופית מוצלחת הוא לחלץ את הטענות הרלוונטיות, ולעשות בהן סדר. כדאי ורצוי לציין בצד טענות רלוונטיות תוך כדי קריאה.
{.is-info}
> עשיית הסדר **היא קריטית!** אחרת, נייחס טענות לא נכונות לכותב (אם מוצגת דעת נגד, למשל, ונייחס אותה לכותב), נציג טענות סותרות, ועוד כשלים איומים אחרים.
{.is-danger}
טקסטים פילוסופיים מנסים, ככל, לענות על שאלה גדולה, תוך מענה על שאלות קטנות (מהו הצדק? מה הוא הצדק ליחיד? מה הוא הצדק במלחמה? וכו').
כל פסקה אמורה להציג רעיון אחד, שמהווה חולייה מקשרת בין הפתיחה לרעיון המרכזי, או מהרעיון המרכזי להשלכות.
> טיפים אלו מתייחסים לטקסטים *טיעוניים*
{.info}
קוראים טקסט *לפחות* פעמיים. הזמן שנשקיע בניסיון להבין אחרי קריאה אחת בלבד זהה לזמן של הקריאה הנוספת.
הקריאה ראשונה תהיה מרפרפת, שמטרתה תהא היכרות כללית עם הטקסט (קרי: נושא, טענה מרכזית, טענות בדרך) שמטרתה לראות את *היער*. בקריאה זו **לא עוצרים** - בניגוד לנטייה הטבעית להתעכב ולהבין. אם *חייבים* לעצור - במקומות הטבעיים. מטרתה של הקריאה הראשונה **אינה** לייצר הבנה, אלא לייצר תמונה כללית של הטקסט שתסייע בהבנתו בקריאה המעמיקה (מעיין Priming). כדאי להתרשם מראש ממבנה הפרקים לפני כן.
הקריאה השנייה ואילך מטרתה הבנה מעמיקה - ושם ראוי לעצור, להתעמק במהלכים ולפצח אותו. מפת הדרכים שבנינו בקריאה הראשונה תסייע בהבנה זו. סמנו לראשונה רעיונות ומושגים חדשים כשאלו מוצגים.
בבואנו לקרוא טקסט אקדמאי, עלינו לשים לב במיוחד לשני מאפיינים:
1. בהירות
2. קשר בין טענות (לכידות) - המהלך שנבצע בין גוף העבודה לסיכום (כמו האבנים בשביל).
שאלו את עצמכם שאלות כמו:
- מה נושא הטקסט? האם הוא מוצג בפסקה הראשונה?
- מה הטענה המרכזית? היכן זו מוצגת?
- האם זה טקסט ראשוני או שניוני?
- היכן מתחילה התזה בטקסט? (*אני עומד לטעון ש...*, *במאמר זה אטען...*).
> במהלך הקריאה, הריצו את המהלכים של הכותב בראש (קודם נעשה *ככה*, ואז נטען ש*הדבר הזה*)
{.is-info}
בתום הקריאה השנייה, בדקו את עצמכם אודות הבנת הטקסט. האם אני מסוגל להסביר במילים שלי את מבנה הטענת? הטענה המרכזית? המבנה של הטיעון? האם הוא נאות\תקף?
ניתן לכתוב סיכום אישי, ראשוני, של הטקסט - והעריכו אותו. האם הטיעון שכתבתי תקף? אם לא, אולי לא הבנתי את הטקסט.
סמנו לכם הערות בצד הטקסט (הגדרה, טענה, הבחנה, התנגדות, ???, וכו').
> ר' - עמ' 8 בסיכומי ההרצאות של מבוא לפילוסופיה של הטבע - טיפים נוספים בנושא.
{.is-success}