docs: add all untracked content

פילוסופיה/מיומנויות/כתיבה.md

@@ -0,0 +1,87 @@
+---
+title: טיפים לכתיבת טקסטים אקדמאיים
+description: 
+published: true
+date: 2024-01-14T12:47:56.364Z
+tags: שנה א, סמסטר א, מיומנויות יסוד, טיפים, כתיבה
+editor: markdown
+dateCreated: 2023-01-12T08:56:34.309Z
+---
+
+> המלצה: [המדריך לפיסוק](https://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/punctuation/) של האקדמיה ללשון העברית, [מדריך לכתיבה פילוסופית של אונ' הרווארד](/פילוסופיה/מיומנויות/brief_guide_to_writing_philosophy_paper.pdf)
+{.is-success}
+
+מטרת כתיבה אקדמית הינה להציג רעיון מרכזי - לענות על שאלה גדולה באמצעות שאלות קטנות. 
+
+# מבנה כתיבה אקדמאית
+
+1. התחלה (מבוא\הקדמה)
+2. אמצע (גוף העבודה) - תכין את הטיעון ***בשלמותו***
+3. סוף (סיום\השלכות\ביקורת\השוואות) - ***לא*** סיכום
+
+סדר כתיבת החלקים הוא:
+1. גוף העבודה
+2. סוף
+3. התחלה
+
+# דגשים כלליים
+רובו המוחלט של הזמן יוקדש למחשבה על הטיעון המרכזי. כשם שרוב זמנו של צייר השמן הוא בלערבב את הצבע, כך של כותב העובדה בטיעון המרכזי.
+טענות מסוכנות משהו רצוי לנסח בצורה ישירה (אני טוען כי...) ובכך לקחת עליהן אחריות, ולא בניסוח סביל (ראינו כי...).
+הסיכום, *שמקומו אינו בסוף*, הוא כלי יעיל לביסוס טענות לפני שמתבססים עליהן - מעיין מפת דרכים של מה שעברנו עד פה בתמצית, שמכינה את הקרקע למעבר לשלב הבא במהלך.
+
+## גוף העבודה
+
+> בכל פסקה, שאלו את עצמכם: האם הפסקה משיבה על שאלה שנשאלנו? האם היא מקדמת את הטיעון שלי? האם היא הכרחית להבנת הרעיון המרכזי? האם היא מוסיפה משהו חשוב לעבודה? אם לא - להיפטר ממנה.
+הטרחנים במיוחד יכולים לעשות תהליך זה ברמת המשפט.
+{.is-warning}
+
+
+החלק העיקרי הוא שהטענה המרכזית - המהלך הפילוסופי המלא - יתרחש בגוף העבודה, ללא תלות בתחילת או סיום העבודה. ביקורות, השוואות וכדומה לא יופיעו בחלק זה - גוף העבודה חייב להיות ממוקד לחלוטין אך ורק בטענה המרכזית.
+
+מטרת חלק זה הוא להציב את החוליות שישמשו אותנו להוביל לסיום, אותו אנו יודעים קודם.
+ניתן לעשות זאת על ידי מחשבה על החולייה אחת לפני המסקנה, ולהמשיך משם אחורה.
+
+כדאי לשים לב אם הקשר בין החוליות מתבקש בהיקש בלתי אמצעי (ישיר) או אמצעי (בלתי ישיר).
+דוגמא:
+```
+א. יוונים
+[היקש בלתי אמצעי]
+ב. בעלי חיים
+[היקש בלתי אמצעי]
+ג. בני תמותה
+[א->ג - היקש אמצעי]
+```
+
+## סוף העבודה
+סיכום, אם ישנו, *אינו* יהיה בסוף העבודה - מדובר בחזרה ('מטופשת!', אומר דן) על תוכן שכבר נאמר. השוואות וביקורות יכולות להגיע לכן - כל תוספת אישית לדיון.
+
+## התחלה
+*מה תהיה הדרך הטובה ביותר לשאוב את הקורא לעבודה זו?*
+חלק זה ייכתב רק לאחר שאר העבודה ולמולה. בניגוד לאינטואיציה הראשונית, סיכום יכול להגיע גם כאן.
+
+> דוגמא - ברטרנד ראסל, הפילוסופיה של החומר, פרק ב'.
+{.is-success}
+
+ראסל עושה כך:
+1. נושא הדיון
+2. דוגמא להבהרת נושא הדיון
+3. הצגת חשיבותו של הדיון (לעורר עניין - כתיבה *סקסית*).
+4. טיעון שלם
+5. קישור להצגת חשיבותו של הדיון
+6. טענה מרכזית (אני לא יכול להוכיח לכם שאיני לבד במדבר, אבל אני יכול להראות למה אין סיבה להאמין כך).
+
+### מבוא 
+הכנה מבחינת
+1. תוכן (חובה)
+2. צורה (רשות: מאמרים ארוכים\סבוכים)
+
+> אנלוגיה : Prep בבישול
+{.is-info}
+
+הטענה המרכזית תופיע בשלב מסוים בתוכן - המטרה כאן היא לא להפתיע את הקורא או לעורר בו רגש, אלא להעביר רעיון בצורה ברורה, בדומה לנוסחה מתמטית. המבוא כמותו כתמונה של פאזל לפני שמרכיבים אותו - מטרתו להציג תמונה ברורה שמתוכה ינבע שאר הטקסט.
+הצורה, אם תיכלל, תהווה כמעיין מפת דרכים, על מנת שהקורא לא יאבד בדרכו לטיעון המרכזי.
+
+המבוא הוא הנקודה להגדרה של המושגים - בין שזו מדויקת ותנומק, ובין שזו עמומה ומטרת המהלך להבהירה ולדייקה. המושגים שמוגדרים צריכים להיות אך ורק אלו שבמוקד הדיון - שכן אם נתחיל להגדיר כל מונח, לא נצא מזה בחיים.
+ביסוס היחס בין המושגים, אם ישנו, ראוי שיבוא בסוף המבוא.
+
+