docs: add all untracked content

פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה.md

@@ -0,0 +1,140 @@
+---
+title: תפיסה
+description: מבוא לתפיסה, בדגש על תפיסה חזותית
+published: true
+date: 2024-01-14T12:48:38.368Z
+tags: פסיכולוגיה, שנה א, סמסטר א, תפיסה
+editor: markdown
+dateCreated: 2023-01-19T20:30:08.985Z
+---
+
+# מהי תפיסה?
+> [מצגת](/פסיכולוגיה/מבוא/תפיסה-יסודות_6.1.pdf), [תרגול](/פסיכולוגיה/מבוא/תרגול_6_-_תפיסה_לסטודנטים_2022.pptx)
+{.is-info}
+
+**תפיסה** היא התהליך שבו אנו מזהים מה מיוצג על ידי המידע המסופק מאיברי החוש שלנו. התהליך הזה הוא שמאפשר לנו תפיסה אחידה ורציפה - כשאנו מסתכלים על חפץ ממרחקים שונים או מזוויות שונות, למשל, אנחנו מסוגלים להבין שמדובר באותו החפץ - למרות שהמידע החושי שונה. זוהי, בתמצית, התפיסה.
+
+חוקרים חלוקים ביניהם על ההפרדה המדויקת בין התפיסה לחישה - הפרדה לעיתים שרירותית. 
+לאור חשיבותה העליונה של הראייה לעומת חושים אחרים, עיקר העיסוק בעולם התפיסה הוא חזותי.
+
+ניתן לחלק את הגירוי שאנו תופסים לשלוש קטגוריות גסות:
+
+- הגירוי הדיסטלי - הגירוי כפי שהוא בעולם
+- הגירוי הפרוקסימלי - הגירוי כפי שהוא מופיע על איבר החוש
+- הגירוי הנתפס - החוויה שאנו חווים כשאנו תופסים את הגירוי
+
+# גישות בחקר התפיסה
+ישנן שלוש גישות עיקריות כשזה מגיע לחקר התפיסה:
+- **הגישה האקולוגית** - הטוענת כי בגירוי יש מידע מספיק, ואין צורך להניח קיומם של תהליכים קוגניטיביים מורכבים. גישה זו אינה פופולרית במיוחד היום.
+- **הגישה ההרכבית** (קונסטרוקציונית) - הטוענת כי הגירוי בעולם אינו מכיל די מידע כדי לאפשר תפיסה, ועל המוח לבצע חישובים נוספים.
+
+- גישת שלושת השלבים של מאר - פיתוח של הגישה ההרכבית שמניח קיומן של שלוש רמות ניתוח:
+- - **הרמה החישובית** - *מהי הבעיה שהמח אמור לפתור, ומדוע?*
+- - **הרמה האלגוריתמית** - *מהם הייצוגים שמעורבים ומהם התהליכים שיוצרים ומשנים את התהליכים האלו?*
+- - **רמת היישום** - מה קורה ברמה המוחית, כיצד באים לביטוי האלגוריתמים במח ובפעילותו.
+
+# תפיסת צורה (היכר)
+הבסיס להיכר הוא תפיסת **תכוניות** (Features) - קווים, זוויות, גופים בסיסיים (geons). 
+
+עקרונות הצורה (Gestalt) מנחים אותנו כיצד המוח תופס צורות שונות.
+- **עיקרון הצורה** עוזר לנו להבחין בין הרקע לגוף, גם שאין גבול ברור.
+
+![f0203-01.jpg](/פסיכולוגיה/מבוא/f0203-01.jpg)
+^עיקרון^ ^הצורה^
+
+- **עיקרון ההצמדה** - המוח יצמיד רכיבים בודדים לכדי צורה
+
+![f0204-02.jpg](/פסיכולוגיה/מבוא/f0204-02.jpg)
+^עיקרון^ ^ההצמדה^
+
+- **עיקרון הסמיכות** המוח תופס רכיבים סמוכים כחלק מאותה הצורה
+![f0204-04.jpg](/פסיכולוגיה/מבוא/f0204-04.jpg)
+^עיקרון^ ^הסמיכות^
+- **עיקרון הדימיון** - המוח תופס רכיבים דומים כחלק מאותה הצורה
+![f0204-05.jpg](/פסיכולוגיה/מבוא/f0204-05.jpg)
+^עיקרון^ ^הדימיון^
+-  **עיקרון ההמשכיות** - המוח תופס רכיבים המשכיים כחלק מאותה הצורה
+![f0205-01.jpg](/פסיכולוגיה/מבוא/f0205-01.jpg)
+^עיקרון^ ^ההמשכיות^
+- **עיקרון הסגירה** - המוח ישלים את הגבולות בצורות בהן הוא חסר כדי לייצר הבדלה ברורה.
+
+![f0205-02.jpg](/פסיכולוגיה/מבוא/f0205-02.jpg)
+^עיקרון^ ^הסגירה^
+
+## דגמים לגילוי תכוניות
+בעוד שהסברים מסוימים טוענים כי המוח תופס עצמים באמצעות *תבניות* (Templates) או *דוגמאות* (Prototypes), הגישה המובילה כיום היא **גילוי תכוניות** (Feature Detection). חוקרים שונים הרכיבו דגמים (Model) שונים לתאר גילוי זה.
+
+גילוי התכוניות טוען כי מערכת הראייה מקודדת תבניות דומות לפי **מאפיינים מבחינים** (Distinctive Features) - מאפיינים פיזיים שמציינים מספר פרטים.
+
+## תהליכי Top-Down
+משום שהתפיסה שלנו מתרחשת כמעט תמיד בתנאים שאינם מיטביים (בתאורה\זווית גרועים וכדומה), המוח נעזר בהקשר על מנת לבצע תפיסה בתהליכים שנקראים **תהליכי Top Down** - שבהם המוח מסיק קיומם של גירויים מסוימים בהתבסס על מידע קודם.
+זאת בניגוד ל**תהליכי Bottom Up** - שבהם התפיסה נבנית מן הרכיבים.
+
+![f0208-04.jpg](/פסיכולוגיה/מבוא/f0208-04.jpg)
+^דוגמה^ ^לתהליך^ ^Top-Down^ ^-^ ^החשיפה^ ^להקשר^ ^(מטבח)^ ^תסייע^ ^בתפיסת^ ^העצם.^
+
+### דגם זיהוי המילים של רומלהרט ומקללנד
+דוגמא נהדרת לתהליכי Top Down הוא דגם זיהוי המילים של החוקרים רומלהרט ומקללנד. דגם זה מפצל את זיהוי המילים לשלוש שכבות:
+
+- שכבת המילים
+- שכבת האותיות
+- שכבת התכוניות
+
+![mcclelland-and-rumelharts-1981-interactive-activation-model-of-letter-recognition.png](/פסיכולוגיה/מבוא/mcclelland-and-rumelharts-1981-interactive-activation-model-of-letter-recognition.png)
+^דגם^ ^זיהוי^ ^המילים^
+
+המסרים המעורבים בזיהוי מילים יכולים להיות **מסרים מעוררים** או **מסרים מעכבים**.
+
+
+
+# תפיסת עומק, מיקום ומרחק
+תפיסת עומק, מיקום ומרחק נעשית באמצעות שני סוגים של 'רמזים':
+- **רמזים דו עיניים** (Binocular)
+- **רמזים חד-עיניים** (Monocular)
+
+## רמזים דו-עיניים
+הרמזים הדו-עיניים מתקבלים באמצעות **התכנסות** - המוח מסיט את העיניים כך ששתיהן מתמקדות על אותה נקודה במרחב.
+
+כאשר נקודה זו קרובה מאוד, נוצר **פער דו-עיני** (Retinal disparity) - ההיטל הפיזי של מושא המבט שלנו ייפול על נקודות בלתי תואמות ברשתית של כל עין.
+
+> מהו *היסט דו עיני*, מהו *סטראופסיס* - ואיך הם משתלבים כאן?
+{.is-danger}
+
+## רמזים חד-עיניים
+רמזים חד עיניים נחלקים לשני קטוגריות *עם תנועה* ו*ללא תנועה*.
+
+### רמזים חד-עיניים ללא תנועה
+- **הסתרה** (Interposition)
+- נקודת מבט (Perspective)
+- גודל יחסי
+- מרקם (Texture gradient)
+- הצללה
+- עומק
+
+### רמזים חד-עיניים בתנועה
+-  [שינוי בתנועה](https://youtu.be/Y8FG7tEs4GM) (Motion Parallax^1^) - עצמים הקרובים אלינו 'זזים' מהר יותר מעצמים רחוקים יותר
+
+> הדגמה: התמקד בחפץ קרוב והזז את הראש מצד לצד - הרקע יזוז קדימה ואחורה מאחורי החפץ. עכשיו, התמקד ברקע והזז את הראש קדימה ואחורה - החפץ יזוז קדימה ואחורה לעומת הרקע.
+{.is-info}
+
+- [נקודת מבט בתנועה](https://youtu.be/rXKt0qhFN-Y) - קווי נקודת המבט המשתנים תוך כדי תנועה
+
+^1^ - מהמילה היוונית *Parallax* - שינוי
+
+# קביעות בתפיסה חזותית
+הסביבה החזותית משתנה ללא הרף - בתנועה, בהצללה, בזווית המבט ובאינספור דברים אחרים - אך אנחנו עדיין חווים קביעות תפיסתית. כיצד הדבר מתאפשר?
+
+
+## קביעות הבהירות
+אם נחזיק דף לבן בצהריי היום ובשקיעה, נדע שמדובר בדף לבן למרות הבהירות המשתנה של ההיטל על הרשתית שלנו, ובדומה - נוכל לדעת על דף אפור שהוא אפור בשני המצבים. קביעות זו נקראת **קביעות הבהירות** (Brightness Constancy)
+
+## קביעות הצורה והגודל
+כשאנו מתקרבים לחפץ או כשהוא מתקרב אלינו, אנחנו לא תופסים אותו כגדול יותר למרות שההיטל שלו על הרשתית גדל. תופעה זו נקראת **קביעות הצורה** (Form Constancy), הכוללת בתוכה את הגודל. החוקר *הרמן וון הלמהולץ* הסיק במאה ה19 שקביעות זו הושגה באמצעות **הסקה בלתי מודעת**, חישוב קוגנטיבי שמתבצע כשאנו צופים בחפץ מסוים. ניסויים מרמזים שגם היכרות מוקדמת קשורה בקביעות זו: תרבויות ללא חלונות מרובעים, למשל, לא יצליחו לזהות נכונה שמדובר באותו החפץ שיוצג להם בשתי זוויות שונות.
+
+### חוק אמרט
+החוקר *אמיל אמרט* ניסח ב1881 את **חוק אמרט** לקביעות הצורה.
+
+> חוק אמרט: **גודל נתפס** = **גודל רשתי** \* **מרחק נתפס**
+{.is-success}
+
+# תפיסת תנועה