docs: update פסיכולוגיה/חברתית/עמדות
This commit is contained in:
@@ -2,13 +2,13 @@
|
||||
title: עמדות
|
||||
description:
|
||||
published: true
|
||||
date: 2024-06-18T09:24:24.563Z
|
||||
date: 2024-06-18T10:08:21.383Z
|
||||
tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית
|
||||
editor: markdown
|
||||
dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
|
||||
---
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec5_2024nn.pptx), [טקסט](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._7.pdf)
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec5_2024nn.pptx), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._7.pdf)
|
||||
{.is-info}
|
||||
|
||||
**עמדות** הוא אחד התחומים המזוהים ביותר עם הפסיכולוגיה החברתית, ובעל רלוונטיות יומיומית עצומה - שכנוע וביסוס עמדות הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה החברתית.
|
||||
@@ -272,6 +272,8 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
|
||||
|
||||
# שכנוע
|
||||
|
||||
> [מצגת](/פסיכולוגיה/חברתית/lec6_2024nn.ppt), [ספר](/פסיכולוגיה/חברתית/social_psychology_ch._8.pdf)
|
||||
|
||||
> **שכנוע** הוא תהליך ייצוגי שבעזרתו אנשים מנסים *להשפיע על אחרים* לשנות את עמדתם או התנהגותם דרך *העברת מסר* בהקשר של *בחירה חופשית*
|
||||
|
||||
ראינו עד כמה העמדות קשורות בהתנהגות. שינוי העמדות האלו מתוך בחירה (אחרת זה *ציות*) הוא שכנוע.
|
||||
@@ -315,16 +317,70 @@ dateCreated: 2024-06-11T08:24:25.906Z
|
||||
|
||||
## שינוי עמדות
|
||||
|
||||
מודלי שינוי עמדות כוללים מודלים דו-ערוציים, כמו
|
||||
|
||||
- [Heuristic-systematic model (Chaiken]()
|
||||
|
||||
- [Elaboration Likelihood Model (Petty & Cacioppo)]
|
||||
שינוי עמדות מתוארות באמצעות מודלים דו-ערוציים, הדוגלים בהפרדה בין [שתי מערכות החשיבה](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה/גישות) - מערכת שיטתית ואיטית ומערכת זריזה ו[היוריסטית](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה/היוריסטיקות).
|
||||
|
||||
|
||||
שניהם דוגלים בהפרדה בין [שתי מערכות החשיבה](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה/גישות) - מערכת שיטתית ואיטית ומערכת זריזה ו[היוריסטית](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה/היוריסטיקות).
|
||||
|
||||
|
||||
## ELM
|
||||
מודל ה Elaboration Likelihood Model ([Petty & Cacioppo, 1986](https://psycnet.apa.org/record/1987-07221-001))
|
||||
|
||||
מנסה לקבוע מתי המסר יעובד במערכת השיטתית או ההיוריסטית.
|
||||
|
||||
|
||||
### הערוץ המרכזי
|
||||
|
||||
מוטיבציה גבוהה - רלבנטיות, אחריות, ויכולת - משאבים, צורך בקוגניציה - יובילו לעיבוד מרכזי (שיטתי), שיתן משקל גדול יותר לאיכות הטיעונים (חוזק המסר.
|
||||
|
||||
הערוץ המרכזי מתבסס על חשיבה פעילה (שכילה) של *תוכן* המסר.
|
||||
|
||||
- סיבות טובות וטיעונים חזרים
|
||||
|
||||
- הטיעונים מרכזיים לדיון
|
||||
|
||||
- עיבוד הנתונים נעשה באופן שיטתי - מודע, זהיר, ביקורתי
|
||||
|
||||
- הטיעונים עושיים לכלול גם מידע על רגשות (ערכים, העדפות)
|
||||
|
||||
שינוי עמדה מתוך הערוץ המרכזי הוא עמוק, עמיד, ומנבא טוב להתנהגות.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
### הערוץ ההיוריסטי
|
||||
|
||||
חוסר רלוונטיות אישית, הסחה או עייפות, או מסר עמום יובילו לעיבוד היוריסטי - שייתן משקל גדול יותר למשיכה ומומחיות המקור, כמו גם למספר ואורך הטיעונים והקונצנזוס הקבוצתי.
|
||||
|
||||
הערוץ ההיוריסטי מתבסס על מאפיינים *משניים* לתוכן המסר.
|
||||
|
||||
- מקור המידע (מושך, מצחיק, מפורסם, מומחה)
|
||||
|
||||
- כמות ואורך הטיעונים
|
||||
|
||||
- הסכמה קבוצתית
|
||||
|
||||
אם אחרים מסכימים, אנו עשויים להשתכנע בלי לשקול את העניין בעצמנו.
|
||||
|
||||
- עובד לפי [היוריסטיקות](/פסיכולוגיה/חשיבה/היוריסטיקות) - דפוסי פעולה קבועים ואוטומטיים
|
||||
|
||||
|
||||
שינוי העמדה זמני, נתון להשפעה ואינו מנבא טוב התנהגות.
|
||||
|
||||
|
||||
## שכנוע בערוץ המרכזי (What)
|
||||
|
||||
[Petty, Well & Brock (1976)]() הציגו לסטודנטים טיעונים בעד או נגד העלאת שכר הלימוד ב20%.
|
||||
|
||||
החוקרים תפעלו את עוצמת המסר של כל עמדה - בעד\נגד.
|
||||
|
||||
היו שני תנאים: הראשונה שמתבססת על טיעונים חזקים (כמו *הכסף ילך לספריה*, *העסק נבחן במשך שנתיים*) והשנייה על טיעונים חלשים (כמו *הכסף ילך לגינון*).
|
||||
|
||||
בנוסף, החוקרים תפעלו הסחה: בתנאי אחד, הסטודנטים רשמו מיקום של X שמתרוצץ על המסך במהירויות שונות תוך כדי ההאזנה למסר, ובתנאי השני לא.
|
||||
|
||||
המשתנה התלוי היה העמדה כלפי העלאת שכר הלימוד (סכום ציוני תקן של שתי שאלות: דירוג מידת הסכמה עם התוכניות ורמת שכר הלימוד).
|
||||
|
||||
כשלא הייתה הסחה, הטיעונים החזקים היו יעילים בהרבה מהחלשים בשכנוע. אולם, ככל שההסחה התגברה, הטיעונים החזקים יותר שכנעו פחות מהטיעונים החלשים: ברמות הסחה בינוניות וגבוהות, הטיעונים החלשים היו *יותר* משכנעים.
|
||||
|
||||
[^1]: ר' גם: [Project Implicit](https://www.projectimplicit.net) - הסברים
|
||||
ודוגמאות על השאלון
|
||||
[^2]: אחד המחקרים הכי מצוטטים בפסיכולוגיה החברתית.
|
||||
[^3]: *צורך בקוגניציה* היא תכונת אופי - כמה אתה אוהב לדוש במחשבות ולחכוך דברים בדעתך.
|
||||
[^3]: *צורך בקוגניציה* היא תכונת אופי - כמה אתה אוהב לדוש במחשבות ולחכוך דברים בדעתך. הוא נמדד בשאלון ה*Need for Cognition Scale* (ר' מצגת). אנשים עם ציון גבוה יותר בשאלון ייטו יותר לשכנוע באמצעות ה[ערוץ המרכזי](#הערוץ-המרכזי)
|
||||
Reference in New Issue
Block a user