vault backup: 2024-11-19 12:45:32

פילוסופיה/יוונית/אריסטו/ניקומאכית.md

@@ -311,7 +311,38 @@ tags: פילוסופיה, יוונית, אריסטו, אתיקה ניקומאכ
 > אף אל פי כן נראה... שהוא \[האושר] זקוק גם לטובות החיצוניות; שמן הנמנע, או לא קל הוא, לעשות מעשים נאים כשאתה מחוסר אמצעים; שהרבה דברים עושים אנחנו על ידי ידידים, כסף וכוח מדיני המשמשים כלים בידינו. ויש מהטובות החיצוניות -- כגון יחוס משפחה, ילדים הגונים ויופי -- אשר היעדרן מקפח את האושר.
 
 
-אבל רגע! הרגע אמרנו שהאושר מחזיק בפני עצמו. ופתאום הוא תלוי בטובות חיצוניות? יכול להיות שהפירוש של אקריל מספיק; האושר הוא סך כל הדברים האלה, ועומד עליהם. אבל יש משהו מאוד מאכזב בפרשנות הזו - האושר הוא בסך הכל גיבוב של גורמים; למה לדבר בכלל על האושר ולא על הגורמים? חשוב לדעת שאפשר לגלם את האושר בהרבה דברים, אבל נדמה שאנחנו זקוקים למשהו יותר אורגני כדי לפרש את האושר.
+אבל רגע! הרגע אמרנו שהאושר מחזיק בפני עצמו. ופתאום הוא תלוי בטובות חיצוניות? יכול להיות שהפירוש של אקריל מספיק; האושר הוא סך כל הדברים האלה, ועומד עליהם. אבל יש משהו מאוד מאכזב בפרשנות הזו - האושר הוא בסך הכל גיבוב של גורמים; למה לדבר בכלל על האושר ולא על הגורמים? חשוב לדעת שאפשר לגלם את האושר בהרבה דברים, אבל נדמה שאנחנו זקוקים למשהו **אורגני** יותר כדי לפרש את האושר.
+
+> \[האושר] הוא יסוד ראשוני; שהלא לשמו עושים כולנו מה שנעשה, ובאשר הוא יסוד הטובות וסיבתן.
+> 
+> > פרק יב'
+
+> We shall now consider how to make sense of the notion, just now taken for granted, that some one specific good, is, so to speak, **the** good in the good or happy life. For given that such a life must include many other things and many other goods (what some of them are, Aristotle will explain later, and why), how can we claim that on is preeminently the good of that life when each is necessary for tis being happy? No one of them is more necessary than the others, since the absence of any renders the life less than happy; hence non is closer than another to being sufficient for the happy life.
+>
+> Sarah Broadie, 27.
+
+החיים הטובים כוללים הרבה מאוד טובות ומצבים אחרים - הרי בחייאת, אני גם ישן בחיים הטובים - איך מציבים טוב מסוים בתור *ה-* טוב לחיים הטובים? הרי בלי כל אחד המטובים האחרים החיים הטובים לא יהיו טובים (נראה אתכם חיים טוב עייפים); אז למה שאקדש טוב אחד מעל לטוב אחר?
+
+> אדם עשוי לרצות להשיג דברים רבים בשביל עצמם, ובכל זאת ייתכן שיש רק דבר אחד בחייו שבלעדיו הוא היה מאבד כל עניין בהשגתם. אין זה בהכרח משום שיש לדברים האלה איזה קשר מיוחד עם הטוב המרכזי \[קרי, שהם נעשים לשמו או למענה של הטוב המרכזי], אלא פשוט מחמת העובדה ששום דבר אינו בלי לפחות היתכנותו. העמדה המעשית כלפי הטוב המרכזי הזה אינה צריכה להיות יותר מאשר הימנעות מעשיית דברים שמסכנים אותו. לאורפיאוס, החיים בלי אורידיקה חסרי משמעות, אבל אין פירוש הדבר שכל דבר שהוא עשה בעת שהיא היתה עדיין על פני האדמה נעשה למענה במובן הצר.
+> > ברודי, 32
+
+[אורפיאוס](https://en.wikipedia.org/wiki/Orpheus) לא עשה *כל* דבר בחייו בשביל [אורידיקה](https://en.wikipedia.org/wiki/Eurydice) - הוא לא אכל צהריים או הלך לישון בשבילה. אבל כשאורידיקה ירדה לשאול, אורפיאוס איבד טעם לחייו - היא הייתה *העיקר*. תשובתה של ברודי היא שאפשר לבודד את *ה-* טוב בתור ה**טעם** - הדבר שהיעדרו ממוטט את החיים האושרים, למרות כל הטובים האחרים.
+
+> The happy person must be in need of nothing because happiness makes one's life in need of nothing. But notice that Aristotle's definition does not say that happiness itself contains all goods. We will see that a single good (such as contemplation) can by itself make a life choice-worthy and in need of nothing, even when that good is not all-inclusive
+> > Kraut
+
+## טיעון ה*ארגון* ἔργον
+
+אריסטו טוען שהמצוינות של דבר היא בפועלו.
+
+*ארגון* הוא מה שדבר עושה שהופך אותו למה שהוא. העין היא עין כי הוא רואה; עין טובה היא עין רואה, ועין לא טובה היא עין לא רואה. עין שרואה יותר טובה יותר מעין שרואה פחות.
+
+- טובו והצלחתו של האדם שוכנות בפועלו המיוחד\המייחד
+- טובו והצלחתו הם המימוש ה**מעולה** של פועלו המיוחד
+- מימוש מעולה תלוי בסגולה הטובה: הטוב הוא פעילות שנשמת אדם תבצענה בסגולתה המיוחדת
+- פועלו המיוחד הוא חיותו הפעילה של היסוד באדם שבו נמצא הגיון המחשבה - שיקול דעת.
+
+דבר ***טוב*** מסוג מסוים הוא זה שיש לו את ***הסגולה*** שמאפשרת לו לבצע את  ***תפקודו*** היטב (פקולוק).