vault backup: 2024-12-03 13:59:53

פסיכולוגיה/אישיות/האגו.md

@@ -0,0 +1,109 @@
+!!! info "[מצגת](./אגו.pdf)"
+
+
+ממשיכי הדרך של [פרויד](/פסיכולוגיה/אישיות/פרויד) קיבלו את התיאוריה הפסיכואנליטית שלו, ובראשם בתו המועדפת, אנה פרויד (1895-1982). 
+
+## אנה פרויד
+
+אנה הייתה בתו השישית והמועדפת של פרויד, שאמר עליה שהיא 
+
+> The most gifted and accomplished of my children[^1]
+
+אנה הוכשרה אצל אביה בשנות ה20 לחייה כמורה, אך בהמשך הפכה לפסיכואנלטיקאית ופיתחה את תחום אנליזת הילדים. אנה התמקדה ב[אגו](/פסיכולוגיה/אישיות/פרויד#האגו), בספרה המפורסים ביותר *האני ומנגנוני הגנה* (1936).
+
+אנה עברה עם אביה ללונדון ב1938, ובמלחמת העולם השנייה יסדה בלונדון מעונות ובתי יתומים לטיפול בילדים. 
+
+## חקר האגו
+
+> היו ימים בהתפתחותו של מדע הפסיכואנליזה שהיתה בהם נטייה ברורה להימנע ממחקר תיאורטי באני האינדיווידואלי. משום מה הגיעו אנליטיקאים רבים לכלל דעה , **שערך העבודה המדעית והתרפויטית באנליזה גדל ככול ששכבות הנפש שעוסקים בהן עמוקות יותר** \[...] כל אימת שפנה המחקר מן הסתם אל האני – ליוותה את זה מעין הרגשה שזו **ראשית-כפירה**באנליזה בכלל. כסבורים היו שעצם המונח 'פסיכואנליזה' מן הדין שיהיה שמור לתגליות החדשות הקשורות בחיי הנפש הלא-מודעים, כלומר לדחפי אינסטינקטים, להיפעלויות ולדמיונות מודחקים. הפסיכואנליזה לא עסקה עיסוק של ממש בבעיות כגון מידת התאמתם של ילדים או של מבוגרים לעולם החיצון, ואף לא במושגי ערכים, כגון בריאות ומחלה, מידות טובות ורעות. מושא חקירותיה- דמיונות ינקותיים, המתמשכים לתוך חיי המבוגר, סיפורים דמיוניים והעונשים הנתפסים כתגמול על הדברים האלה. 
+> 
+> אבל משעה שמבקשים להחיל הגדרה זו על **ריפוי** פסיכואנליטי – מיד היא מקפחת את דיוקה. בתור מתודה של ריפוי, עסקה האנליזה מלכתחילה באני ובסטיותיו: **חקר הסתם** \[האיד] ודרך פעולתו מעולם לא היה אלא בגדר אמצעי, שיש לו תכלית. ולעולם היתה התכלית אחת: **תיקון הדברים שאינם תקינים והחזרת האני אל שלמותו**. ...בזמן הזה ראוי לנו כנראה להגדיר את תפקיד האנליזה כך: ללמוד לימוד מקיף כמה שאפשר את כל שלושת המוסדות המרכיבים לדעתנו את האישיות הנפשית, לברר מה התייחסותם, זה לזה וכן – לעולם החיצון
+> 
+> > אנה פרויד
+
+
+כלומר, פרויד אומרת, פסיכואנליזה תאפשר לאדם להשיג שליטה מודעת על העימותים הפנימיות שלו, ולהתמודד איתם בשיטות יותר מותאמות - *לבחור את מנגנוני ההגנה שלו*.
+
+ 
+## מנגנוני הגנה
+
+מה מגדיר מגנון הגנה מותאם או לא מותאם? כל מנגנון הגנה הוא מניפולציה מסוימת; ככל שהמניפולציה הזו תעוות יותר את המציאות, היא תהיה פחות מותאמת - היא תבזבז יותר אנרגיה ומאמץ, ותוכל לעשות לנו יותר נזק.
+
+> הדרכים והאמצעים שהאני נוקט כדי לדחות מעליו צער וחרדה כדי לשלוט בהתנהגות דיחפית, בהיפעלויות ובמשאלות אינסטינקטיביות
+> 
+> > א. פרויד, הקדמה
+
+
+כלומר, מנגנון הגנה מייצר פשרה - סיפוק חלקי של הדחף מול המציאות. הם נעים ממנגנונים פרימיטיביים ובסיסיים למותאמים ומשוכללים.
+
+פרויד האב תיאר אותם לראשונה, אבל אנה היא זו שפירטה אותם בשיטתיות:
+
+- **הדחקה**
+	
+	סילוק/מניעה של דחפים או מחשבות מן המודע ללא-מודע. זהו המנגנון הבסיסי ביותר, שהשאר בונים עליו.
+
+
+- **תגובת היפוך**
+	
+	הפיכת דחפים/רגשות לנסבלים באמצעות התמרה שלהם.
+
+
+- **בידוד**
+ 
+	ניתוק/הפרדה של המרכיבים הרגשיים למרכיבים התוכניים של האירוע.
+
+
+-  **רגרסיה**
+	
+	חזרה לדפוסי התנהגות קודמים המונעים התמודדות עם המצב המאיים.
+
+
+- **ביטול-הנעשה** (undoing)
+
+	 עשיית מעשה אחר (הופכי) בשביל לנטרל את המעשה/מחשבה/דחף קודם.
+	 
+
+
+- **השלכה**
+
+	 השלכת דחפים/רגשות בלתי נסבלים על האחר.
+
+
+
+- **הפנמה/הזדהות** (עם התוקפן)
+
+	הזדהות עם היבטים חיצוניים בכדי להימנע מתחושות פנימיות.
+	
+
+- **הכחשה**
+
+	סירוב לקבל את הקיום של עובדה חיצונית או פנימית. 
+
+
+- **רציונליזציה**
+
+	 נתינת הסבר להתנהגות דיחפית.
+
+	
+- **אינטלקטואליזציה**
+	
+	הפיכת הנושא לסוגיה אינטלקטואלית ללא רבדים דיחפיים/רגשיים.
+
+
+-  **התקה**
+
+	ההעברה של דחפים/רגשות מאובייקט אחד למשנהו.
+	
+
+
+- **עידון** (סובלימציה)
+
+	מנגנון גבוה, החלפת המטרה היצרית.
+
+
+
+מכל אלו, **רגרסיה, השלכה, הזדהות עם התוקפן, הכחשה והתקה** הם מנגנונים לא-מותאמים.
+
+
+
+[^1]: קצת אירוני מפרויד, לא?