docs: update פסיכולוגיה/חברתית/העצמי

פסיכולוגיה/חברתית/העצמי.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: העצמי ודימוי עצמי
 description: 
 published: true
-date: 2024-05-07T10:43:55.951Z
+date: 2024-05-07T10:45:12.360Z
 tags: פסיכולוגיה, סמסטר ב, שנה ב, פסיכולוגיה חברתית
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z
@@ -36,9 +36,9 @@ dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z
 
 אבל איך אנחנו יודעים את כל הדברים האלה?
 
-## מקורות הידעה העצמי
+# מקורות הידעה העצמי
 
-### אינטרוספקציה
+## אינטרוספקציה
 אנחנו מסתכלים פנימה, וחושבים על זה. מי אני?[^3] מה אני עושה? אינטרוספקציה היא הסתכלות פנימה, למצבים הנפשיים המודעים שלנו. כששואלים אותנו, *איך אתה מרגיש?*, התשובה תהיה כנראה אינטרוספקטיבית - אנחנו נתסכל פנימה ונגיד, *אני שמח\זחוח\נבוח*. כל תשובה שאני עלול להקריץ, היא בחינה של מצב נפשי מודע.
 
 אבל האמת היא, שהרבה פעמים אין לנו מושג. במחקר Strangers to Ourselves (Wilson, 2002), מראה החוקר כי אנשים על פי רוב אינם יודעים את הסיבות האמתיתות להתנהגותם. הם מסבירים התנהגות לפי תיאריות נאיביות לגבי מניעים להתנהגות.
@@ -50,11 +50,11 @@ dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z
 > לרוע המזל, הרבה מהמחקר בפסיכולוגיה בכלל ובפסיכולוגיה חברתית בכלל מתבסס על אינטרוספקציה, בדמות שאלונים וכדומה. איזה באסה.
 {.is-warning}
 
-#### צפייה בהתנהגות עצמית
+### צפייה בהתנהגות עצמית
 ההתנהגות שלנו עצמנו היא גם מקור ידע עצמי חשוב. אנחנו מהנהנים? מנקרים? מחייכים? כל אלו רמזים מטרימים למה שבאמת קורה. 
 במחקר [*Self Perception Theory* (Bem, 1972)](https://en.wikipedia.org/wiki/Self-perception_theory), החוקר דאריל בם מראה שגם אנחנו עצמנו מסתמכים על הרמזים האלה, ולא רק אנשים אחרים. כאשר רמזים פנימיים הם עמומים וקשים לפרוש, וכאשר אין סיבה מצבים להתנהגות, אנשים רוכשים תובנות על התחושות והעמדות שלהם מתוך צפייה בהתנהגות של עצמם[^2].
 
-#### תפיסה עצמית של תכונות
+### תפיסה עצמית של תכונות
 במחקר  Ease of retrieval (Scwarz et al, 1991), הנבדקות נתבקשו לכתוב 6 או 12 דוגאמות של התנהגויות מאד אסרטיביות או לא אסרטיביות שלהן. הנבדקות דרגו את מידת האסרטיביות, הבטחון והחרדה שלהם, ודרגו עד כמה קשה היה להן לכתוב דוגמאות להתנהגויות כאלו.
 
 היינו מצפים שאלו שכתבו יותר תכונות יידעו יותר טוב עד כמה הן אסרטיביות או לא אסרטיביות. התוצאה יצאה כמובן הפוכה (והשתחזרה מאז במחקרים ובמטא-אנליזות, אפקט בינוני): כשכותבים הרבה דוגמאות להתנהגות מסוימת, מסיקים על *פחות* מהתכונה; נבדקות שכתבו 12 דוגמאות דיווחו את עצמן כ*פחות* אסרטיביות מנבדקות שכתבו רק שש דוגמאות.
@@ -65,7 +65,7 @@ dateCreated: 2024-05-07T08:25:38.407Z
 
 מחקר נוסף שנעשה כמה שנים אחר כך הוא זה של Tomrala et al, 2007, שביקשו במנבדקים ב2 או 10 מקרים שבהם התנהגו באסרטיביות ודרגו את מידת האסרטיביות, הקושי להיזכר בהן, מספר ההתנהגויות הלא אסרטיביות עליהן חשבו בניסוי, ומספר המחשבות הלא רלוונטיות. החוקרים גילו כי נבדקים חשבו על יותר התנהגויות לא אסרטיביות בתנאי ה10 מאשר בתנאי ה2. לא היה הבדל בין התנאים במספר ההתנהגויות הלא רלבנטיות. כלומר, בדיוק כמו ששוורץ ראו, ככל שמספר ההתנהגויות האסרטיביות המתבקשות עולה, כך משתרבבות פנימה יותר התנהגויות לא אסרטיביות - שריככו את תפיסת האסרטיביות העצמית.
 
-#### תפיסה עצמית של רגשות
+### תפיסה עצמית של רגשות
 
 Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנים**](https://psycnet.apa.org/record/1974-26845-001)[^2] - הוא ביקש מנבדקים לצפות בקריקטורות ולדרג כמה הן מצחיקות - כאשר פעם הוא מבקש מהם לעשות פרצוף שמח, ופעם פרצוף זועף תוך כדי. אנשים שחייכו דירגו את הקריקטורה כיותר מצחיקה, והזועפים - כפחות.
 במחקר [Embodiment (Strack, Martin & Stepper, 1988)](https://www.jstor.org/stable/26358695) החוקרים ביקשו מנבדקים להחזיק עיפרון או עט בפה - פעם בין השיניים (מה שמפעיל את שרירי החיוך) או בין השפתיים (מה שמפעיל שרירי זעף), ושוב ביקשו מהם לצפות בקריקטורה. באופן דומה ללאירד, הנבדקים שהחזיקו את העפרון בין השפתיים דירגו את הקריקטורה כמצחיקה יותר מאלו שהחזיקו אותו בין השפתיים.
@@ -73,7 +73,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
 
 אולם, קשה היה לשחזר את תוצאות המחקרים האלו. [חוקרים מהאוניברסיטה העברית Noah, Schul & Mayo (2018)](https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29672101/), נעזרו בטכנולוגיות מתקדמות יותר. מחצית מהנבדקים חזרו על הניסוי של סטפר עם מצלמה שתיעדה את הבעות הפנים שלהם - ומחציתם חזרו עליו ללא המצלמה. מרגע שהתווספה המצלמה, האפקט נעלם. החוקרים משערים שהמודעות העצמית לאור המצלמה היא זו שפוגעת באפקט.
 
-#### תפיסה עצמית של מוטיבציה
+### תפיסה עצמית של מוטיבציה
 במחקר [Over Justification Effect (Lepper, Greene & Nisbett, 1973)](https://psycnet.apa.org/record/1974-10497-001), החוקרים הציגו לילדים בגן כל מיני משחקים, ביניהם טושים שהציגו לילדים כ*צבעי קסם*. בשלב השני, שבועיים לאחר מכן, חזר נסיין לגן והקצה את הנבדקים (הילדים) לשלוש תנאים: לשליש מהילדים נאמר כי אם הם יציירו עם הטושים, יקבלו פרס - ואכן נתנו להם פרס. לשליש השני לא אמרו לילדים שום דבר על פרס, אבל אם הם שיחקו עם הטושים - זכו בפרס. לשליש האחרון לא הובטח פרס ולא ניתן פרס[^4].
 
 בשלב השלישי, לאחר מספר ימים, החוקרים אפשרו לילדים משחק חופשי עם כל מיני צעצועים, וביניהם הטושים. הם בחנו כמה זמן הילדים מכל תנאי ייבחרו לשחק עם הטושים.
@@ -81,7 +81,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
 החוקרים גילו כי ילדים שקיבלו פרס וציפו לקבל פרס שיחקו בטושים הכי *פחות* זמן. הילדים שלא ציפו לפרס ולא קיבלו פרס שיחקו קצת יותר, והילדים שקיבלו פרס אך לא ציפו לו שיחקו הכי הרבה זמן עם הטושים. החוקרים משערים כי יש כאן *הצדקת יתר* - *אם קיבלתי פרס על זה ששיחקתי עם טושים, אני כנראה שיחקתי בהם בשביל הפרס, ואני בעצם לא כזה אוהב טושים*. כמובן, הילדים לא גוללו את הסיפור הזה לחוקרים - מאיפה המסקנה הזו? החוקרים מצדיקים אותה בכך שהם "קלקלו" את המוטיבציה הפנימית של הטושים - הילדים ממילא אהבו את הטושים הקסומים, והחוקרים שהעניקו להם פרס והודיעו להם על כך מראש גזלו את הכיף הזה.
 
 
-### אנשים אחרים
+## אנשים אחרים
 
 אנחנו למדים על עצמנו גם מאנשים אחרים - באמצעות
 
@@ -94,7 +94,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
 
 והגרוע מכל,
 
-#### השוואה חברתית
+### השוואה חברתית
 בתיאוריית [Social Comparison Theory (Festinger, 1954)](https://psycnet.apa.org/record/1955-02305-001), פסטינגר משער כי:
 
 - לאנשים יש צורך להעריך את הדעות והיכולות שלהם
@@ -111,7 +111,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
 התיאוריה של פסטינגר, ובמיוחד סעיפיה השלישי והרביעי, הייתה מאוד דומיננטית וספגה הרבה ביקורת. [Gerber, Wheeler & Suls (2018)](https://psycnet.apa.org/record/2017-51514-001) ביצעו מטא-אנליזה של 55 מאמרים[^5] וניסו להבין - למי אנשים בוחרים להשוות את עצמם?
 המאמרים שנבדקו הציעו לנבדקים לבחור למי להשוות את עצמם, או לבחור מתוך רשימה שארגנו החוקרים. האנליזה השוותה את מושאי ההשוואה במצב שבו אין איום על הנבדק, מצב שבו ישנו איום בריאותי, ומצב שבו יש איום המוצג על ידי החוקרים. במצב שבו הנבדקים בוחרים למי להשוות את עצמם, רובם (45%) השוו את עצמם כלפי מעלה, 18.5% ליכולות דומות, ו35.6% כלפי מטה[^7]. 
 
-## הערכה עצמית
+# הערכה עצמית
 הערכה עצמית (Self Esteem) היא סך כל ההערכות החיוביות והשליליות שלנו על עצמנו. היא מחולקת ל**הערכה עצמית תכונותית** - רמת הביטחון המתמשכת שיש לאנשים אודות יכולתיהם ותכונותיהם מעבר לזמן, ול**ערכה עצמית מצבית** - ההערכה הדינאמית והמשתנה שיש לנו על עצמנו כתלות במצב.
 
 הערכה עצמית תכונתית נמדדת באמצעות [שאלון רוזנברג (1965)](https://www.apa.org/obesity-guideline/rosenberg-self-esteem.pdf), ששואל שאלות כלליות כמו *אני מחזיקה בתפיסה חיובית כלפי עצמי*, *באופן כללי אני מרגישה שאני כישלון*, וכדומה[^10].  
@@ -123,7 +123,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
 אבל ישנן גישות נוספות להערכה העצמית. [Self-esteem as an interporsonal Monitor: The sociometer hypothesis (Leary et al, 1995)](https://psycnet.apa.org/record/1995-25087-001) סבור שהשאיפה לדימוי עצמי הוא צורך פרימיטיבי ומסתגל בקשרים עם אחרים. הדימוי העצמי מהווה מדד למצב החברתי שלנו - *סוציומטר* - סמן פנימה למידה שבה אדם מקובל על האנשים אחרים או נתפס באופן חיובי על ידם. 
 חשש מדחייה מוריד את הדימוי העצמי. הערך העצמי, כמו יתר התחושות, אומר לנו מה צריך לעשות; כשם שרעב מניע אותנו לחפש אוכל, תחושה של ירידה בערך העצמי אומרת לנו לתקן את מעמדנו החברתי.
 
-### השפעת ידע עצמי על קוגניציה
+## השפעת ידע עצמי על קוגניציה
 
 ישנו אפקט הנקרא **Self-refence Effect** - לפיו אנחנו זוכרים מידע שקשור בעצמנו בצורה טובה יותר. האפקט כונן בניסוי של [Rogers, Kuiper & Kirker, 1977](https://psycnet.apa.org/record/1979-25246-001).
 החוקרים ענו בכן\לא על 40 שאלות, שבהן:
@@ -134,7 +134,7 @@ Laird (1974) הדגים בניסוי את [**היפותזת המשוב מהפנ
 
 בשלב השני, החוקרים ביקשו מהנבדקים להיזכר במילים שוב. באופן לא מפתיע, הנבדקים זכרו *הרבה יותר* מילים שקשורות בעצמי. החוקרים משערים שמילים שמתקשרות לעצמי או לאנשים הקרובים אליי (שם עדיין ישנו אפקט, מעט חלש יותר) מסודרות במבנה ידע מאורגן יותר, ולכן יותר קל לנבדקים לזכור אותן. זאת משום שיש לנו תפיסה עצמית יציבה וקבועה יחסית, וכל פריט מידע נוסף שאנחנו מקשרים אלינו מחזק ומקבע את התפיסה הזו באמצעות[ *הטיית האישוש*](/פסיכולוגיה/מבוא/חשיבה#חשיבה-טיעונית-פרופוזיציונלית).
 
-### השפעת הידע העצמי על מוטיבציה ורגש
+## השפעת הידע העצמי על מוטיבציה ורגש
 
 תיאוריית ה[Self Disrepancy Theory (Higgins, 1989)](https://psycnet.apa.org/record/1989-97713-003) קובעת כי ישנם כמה "עצמיים":
 - עצמי ממשי (actual self) - מי אנחנו חושבים שאנחנו באמת