vault backup: 2025-01-19 12:12:06
This commit is contained in:
@@ -1133,7 +1133,7 @@ namely, into all of his own masks and multiplicities</div>
|
||||
|
||||
הפילוסוף של ניטשה לוקח אחריות על המין האנושי כולו, הוא חומר הגלם שלו. זוהי ה*פילנתרופיה*[^62] של ניטשה - להוציא את המין האנושי מהמצב הבהמי, הניהיליסטי שהוא עלול ליפול אליו, ולעצב אותו עיצוב רוחני למשהו טוב יותר[^63].
|
||||
|
||||
## אנו המלומדים; אנו בעלי המידות הטובות
|
||||
## אנו המלומדים
|
||||
|
||||
בפרקים 6-7, ניטשה מדבר על *אנו המלומדים*, ו*אנו בעלי המידות הטובות* - הדרישות שלו מהפילוסופים של העתיד.
|
||||
|
||||
@@ -1253,6 +1253,34 @@ would be rather more after my heart - I mean such an increase in the menace of R
|
||||
|
||||
הפילוסופיה היא שילוב של דברים סתירתיים - שיגעון אפלטוני (כמו ב[משתה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה)), וידיעה דיאלקטית מקיפה הגליאנית. לכן הם נראים מוזרים לכולם - לאנשי הרוח, המדע, וההמון.
|
||||
|
||||
## מידותינו הטובות
|
||||
|
||||
מי אלה *אנחנו* שניטשה מדבר עליהם, בעלי המידות הטובות? נדמה שניטשה מתנגד להנחה שהעידן הנוכחי הוא פילוסופי במהותו - לעומת הקודמים, שהם דוגמטים במהותם.
|
||||
|
||||
ניטשה כופר בכך - אפלטון היה פילוסוף, וכך גם רבים בימי הביניים, [אפילו נוצרים](/פילוסופיה/נוצרית). מה מבדיל, אפוא, בין המתפלסף ללא-מתפלסף? ניטשה מתעקש לא לקחת חלק בסכסוך הדתי-חילוני: הוא לא מוכן להפוך לקדוש עבור הדת, ולא לגיבור תרבות חילוני - הפילוסוף הוא לא זה ולא זה.
|
||||
|
||||
יש בין הפילוסוף של ניטשה לאדם החילוני המודרני דימיון: שניהם ספקנים, מהללים בצורה כזו או אחרת את התבונה, ושניהם כבר אינם נוצרים. עם זאת, ניטשה מתעקש להפריד ביניהם. על סמך מה?
|
||||
|
||||
ניטשה מבחין ביניהם על סמך יחסם **לסבל ולאכזריות**, **חוש ההיסטוריה** שלהם, והיחס שלהם ל**שוויון בין המינים**. אבל יותר מכל, ניטשה מבחין בין השניים על סמך *ה*מידה הטובה שמאפיינת את הפילוסופים הניטשאנים - ה**יושרה**[^73].
|
||||
|
||||
---
|
||||
|
||||
ערכים, אמונות, דרכי חיים, הם יצורים היסטוריים: הם נוצרים בהקשרים היסטוריים ונעלמים עם דעיכתו - הם יצורים זמניים לחלוטין. עבור הדתות, ובמיוחד היהדות והאיסלאם, כתבי הקודש והערכים שלהם הם נצחיים - ולכן מחקר ביקורתי שלהם בעייתי מבחינה תיאולוגית. המחקר הזה הגיע רק עם הרנסנס באיטליה והחילון בגרמניה של המאה ה19. עד אז, ההיסטוריה של הטקסטים - מי קדם למי ואיך הוא חי - לא היה רלוונטי בכלל: זהו החוש ההיסטורי.
|
||||
|
||||
בסעיפים 215-219, ניטשה שואל שתי שאלות על *ראשית אונה של המאה ה20* - במה אנחנו שונים מאבותינו הנוצרים, ומהמורדים בהם, הנאורים. ולמה זה מטריד אותו? ניטשה כותב ב218 -
|
||||
|
||||
> <div style="text-align: left">In short, my dear psychologists, study the philosophy of the "norm" in its fight against the "exception": there you have a spectacle that is good enough for gods and godlike malice! Or, still more clearly! vivisect the "good man," the "*homo bonae voluntatis*"[^74]-*yourselves!*</div>
|
||||
>
|
||||
> > 218
|
||||
|
||||
באמונה הנוצרית, הכומר או איש הדת הוא צינור ישיר לאל, מתווך, נקרא ישירות על ידי האלוהים: כשהוא מברך את הלחם ואת היין, הם *באמת* - **אשכרה** - נהיים גופו ודמו של ישו. הכומר הוא *היוצא מן הכלל*[^75]. ופתאום ה*כלל* מתמרד כנגד יוצא מן הכלל[^76]. ניטשה חושש משהו מהמלחמה הזו - הגם שהוא לא מאמין למודל הנוצרי, ניטשה *כן* חושב שיש יוצאים מן הכלל מטבעם - והמאבק כנגדם מלא ב**טינה** - *Ressentiment*.
|
||||
|
||||
> <div style="text-align: left">Moral judgments and condemnations constitute the favorite revenge of the spiritually limited against those less limited-also a sort of compensation for having been ill-favored by nature-finally an opportunity for acquiring spirit and *becoming* refined-malice spiritualized. It pleases them deep down in their hearts that there are standards before which those overflowing with the wealth and privileges of the spirit are their equals: they fight for the "equality of all men before God" and almost *need* faith in God just for that</div>
|
||||
>
|
||||
> > 219
|
||||
|
||||
|
||||
הדחף הדתי, הערכי, המוסרי, הוא *דחף לשטח* - להפוך את כולם לשווים. לכן ניטשה מזהיר מפני מי שאוהב מדי צדק - *מאחורי עיני השופט, מסתתר התליין*. העולם המודרני מניח את טובתו של הצדק, הוא השוויון. ניטשה טוען *ההיפך* - צדק מחייב *לא שוויון*, אלא סולם דירוג נוקשה - בין אנשים, ובין דברים, על פי הטבע; היכולת לדרג נכון היא הביטוי הגבוה ביותר של צדק, לדידו של ניטשה[^77]: צדק הוא לתת לכל דבר מה שמגיע לו[^78].
|
||||
|
||||
|
||||
[^50]: ולכן כל כך מסוכן שקוראים אותו ילדים בני 17.
|
||||
@@ -1326,4 +1354,10 @@ would be rather more after my heart - I mean such an increase in the menace of R
|
||||
[^69]: כן, אה.
|
||||
[^70]: שלא כמו ניטשה ואפלטון, יוצרי הערכים, שאנו חיים בצילם - *אתם ניהיליזם מהלך על שתי רגליים*, אומר אנדי.
|
||||
[^71]: *נעה קירל היא התחלה של סוף* - א. גרמן
|
||||
[^72]: *הפילוסוף הוא בן חורג של זמנו* (הגל).
|
||||
[^72]: *הפילוסוף הוא בן חורג של זמנו* (הגל).
|
||||
[^73]: *Reilichkeit* - יושרה אינטלקטואלית
|
||||
[^74]: *איש הרצון הטוב* (קאופמן).
|
||||
[^75]: ביהדות, חז"ל סגרו את הפתח הזה בכך שביטלו את הנבואה. אנדי ממליץ לקרוא - *תנורו של אחאי*.
|
||||
[^76]: ר' קאנט - *תשובה לשאלה: מהי נאורות*.
|
||||
[^77]: *זהב, כסף וארד*, כמו [השקר האצילי האפלטוני](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#משל-המתכות)
|
||||
[^78]: דיברנו על זה ב[חיים הרפלקטיביים](/פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים)
|
||||
Reference in New Issue
Block a user