vault backup: 2025-01-19 12:12:06

.obsidian/workspace.json

@@ -13,40 +13,12 @@
             "state": {
               "type": "markdown",
               "state": {
-                "file": "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/פאראקונסיסטנטית.md",
+                "file": "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע.md",
                 "mode": "source",
                 "source": false
               },
               "icon": "lucide-file",
-              "title": "פאראקונסיסטנטית"
-            }
-          },
-          {
-            "id": "fb4a24ab7a9b2a13",
-            "type": "leaf",
-            "state": {
-              "type": "markdown",
-              "state": {
-                "file": "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/קריפקה.md",
-                "mode": "source",
-                "source": false
-              },
-              "icon": "lucide-file",
-              "title": "קריפקה"
-            }
-          },
-          {
-            "id": "eea9aae1c50d9ef8",
-            "type": "leaf",
-            "state": {
-              "type": "markdown",
-              "state": {
-                "file": "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/אינטואיציוניסטית.md",
-                "mode": "source",
-                "source": false
-              },
-              "icon": "lucide-file",
-              "title": "אינטואיציוניסטית"
+              "title": "מעבר_לטוב_ולרוע"
             }
           }
         ]
@@ -105,7 +77,8 @@
       }
     ],
     "direction": "horizontal",
-    "width": 300
+    "width": 300,
+    "collapsed": true
   },
   "right": {
     "id": "99950006b34d1af7",
@@ -192,6 +165,9 @@
   },
   "active": "596b6044e8291300",
   "lastOpenFiles": [
+    "פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה.md",
+    "פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע.md",
+    "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/פאראקונסיסטנטית.md",
     "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/דיאלקטיקה.md",
     "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/דדוקציה.md",
     "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/index.md",
@@ -204,7 +180,6 @@
     "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/index.md",
     "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/קווין.md",
     "פילוסופיה/לוגיקה/index.md",
-    "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/פאראקונסיסטנטית.md",
     "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/contradictions.pdf",
     "פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md",
     "פסיכולוגיה/אישיות/ויניקוט.md",
@@ -228,8 +203,6 @@
     "().md",
     "פסיכולוגיה/תודעה/index.md",
     "פסיכולוגיה/תודעה/העצמי.md",
-    "כלליים/יוונית/תחביר.md",
-    "כלליים/יוונית/השם.md",
     "פילוסופיה/אתיקה/boredom.jpg",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/horse.jpg",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/snooker.jpg",

פילוסופיה/חדשה/ניטשה/מעבר_לטוב_ולרוע.md

@@ -1133,7 +1133,7 @@ namely, into all of his own masks and multiplicities</div>
 
 הפילוסוף של ניטשה לוקח אחריות על המין האנושי כולו, הוא חומר הגלם שלו. זוהי ה*פילנתרופיה*[^62] של ניטשה - להוציא את המין האנושי מהמצב הבהמי, הניהיליסטי שהוא עלול ליפול אליו, ולעצב אותו עיצוב רוחני למשהו טוב יותר[^63].
 
-## אנו המלומדים; אנו בעלי המידות הטובות
+## אנו המלומדים
 
 בפרקים 6-7, ניטשה מדבר על *אנו המלומדים*, ו*אנו בעלי המידות הטובות* - הדרישות שלו מהפילוסופים של העתיד. 
 
@@ -1253,6 +1253,34 @@ would be rather more after my heart - I mean such an increase in the menace of R
 
 הפילוסופיה היא שילוב של דברים סתירתיים - שיגעון אפלטוני (כמו ב[משתה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה)), וידיעה דיאלקטית מקיפה הגליאנית. לכן הם נראים מוזרים לכולם - לאנשי הרוח, המדע, וההמון.
 
+## מידותינו הטובות
+
+מי אלה *אנחנו* שניטשה מדבר עליהם, בעלי המידות הטובות? נדמה שניטשה מתנגד להנחה שהעידן הנוכחי הוא פילוסופי במהותו - לעומת הקודמים, שהם דוגמטים במהותם. 
+
+ניטשה כופר בכך - אפלטון היה פילוסוף, וכך גם רבים בימי הביניים, [אפילו נוצרים](/פילוסופיה/נוצרית). מה מבדיל, אפוא, בין המתפלסף ללא-מתפלסף? ניטשה מתעקש לא לקחת חלק בסכסוך הדתי-חילוני: הוא לא מוכן להפוך לקדוש עבור הדת, ולא לגיבור תרבות חילוני - הפילוסוף הוא לא זה ולא זה. 
+
+יש בין הפילוסוף של ניטשה לאדם החילוני המודרני דימיון: שניהם ספקנים, מהללים בצורה כזו או אחרת את התבונה, ושניהם כבר אינם נוצרים. עם זאת, ניטשה מתעקש להפריד ביניהם. על סמך מה?
+
+ניטשה מבחין ביניהם על סמך יחסם **לסבל ולאכזריות**, **חוש ההיסטוריה** שלהם, והיחס שלהם ל**שוויון בין המינים**. אבל יותר מכל, ניטשה מבחין בין השניים על סמך *ה*מידה הטובה שמאפיינת את הפילוסופים הניטשאנים - ה**יושרה**[^73].
+
+---
+
+ערכים, אמונות, דרכי חיים, הם יצורים היסטוריים: הם נוצרים בהקשרים היסטוריים ונעלמים עם דעיכתו - הם יצורים זמניים לחלוטין. עבור הדתות, ובמיוחד היהדות והאיסלאם, כתבי הקודש והערכים שלהם הם נצחיים - ולכן מחקר ביקורתי שלהם בעייתי מבחינה תיאולוגית.  המחקר הזה הגיע רק עם הרנסנס באיטליה והחילון בגרמניה של המאה ה19. עד אז, ההיסטוריה של הטקסטים - מי קדם למי ואיך הוא חי - לא היה רלוונטי בכלל: זהו החוש ההיסטורי.
+
+בסעיפים 215-219, ניטשה שואל שתי שאלות על *ראשית אונה של המאה ה20* - במה אנחנו שונים מאבותינו הנוצרים, ומהמורדים בהם, הנאורים. ולמה זה מטריד אותו? ניטשה כותב ב218 - 
+
+> <div style="text-align: left">In short, my dear psychologists, study the philosophy of the "norm" in its fight against the "exception": there you have a spectacle that is good enough for gods and godlike malice! Or, still more clearly! vivisect the "good man," the "*homo bonae voluntatis*"[^74]-*yourselves!*</div>
+> 
+> > 218
+
+באמונה הנוצרית, הכומר או איש הדת הוא צינור ישיר לאל, מתווך, נקרא ישירות על ידי האלוהים: כשהוא מברך את הלחם ואת היין, הם *באמת* - **אשכרה** - נהיים גופו ודמו של ישו. הכומר הוא *היוצא מן הכלל*[^75]. ופתאום ה*כלל* מתמרד כנגד יוצא מן הכלל[^76]. ניטשה חושש משהו מהמלחמה הזו - הגם שהוא לא מאמין למודל הנוצרי, ניטשה *כן* חושב שיש יוצאים מן הכלל מטבעם - והמאבק כנגדם מלא ב**טינה** - *Ressentiment*.
+
+> <div style="text-align: left">Moral judgments and condemnations constitute the favorite revenge of the spiritually limited against those less limited-also a sort of compensation for having been ill-favored by nature-finally an opportunity for acquiring spirit and *becoming* refined-malice spiritualized. It pleases them deep down in their hearts that there are standards before which those overflowing with the wealth and privileges of the spirit are their equals: they fight for the "equality of all men before God" and almost *need* faith in God just for that</div>
+> 
+> > 219
+
+
+הדחף הדתי, הערכי, המוסרי, הוא *דחף לשטח* - להפוך את כולם לשווים. לכן ניטשה מזהיר מפני מי שאוהב מדי צדק - *מאחורי עיני השופט, מסתתר התליין*. העולם המודרני מניח את טובתו של הצדק, הוא השוויון. ניטשה טוען *ההיפך* - צדק מחייב *לא שוויון*, אלא סולם דירוג נוקשה - בין אנשים, ובין דברים, על פי הטבע; היכולת לדרג נכון היא הביטוי הגבוה ביותר של צדק, לדידו של ניטשה[^77]: צדק הוא לתת לכל דבר מה שמגיע לו[^78]. 
 
 
 [^50]: ולכן כל כך מסוכן שקוראים אותו ילדים בני 17.
@@ -1327,3 +1355,9 @@ would be rather more after my heart - I mean such an increase in the menace of R
 [^70]: שלא כמו ניטשה ואפלטון, יוצרי הערכים, שאנו חיים בצילם - *אתם ניהיליזם מהלך על שתי רגליים*, אומר אנדי.
 [^71]: *נעה קירל היא התחלה של סוף* - א. גרמן
 [^72]: *הפילוסוף הוא בן חורג של זמנו* (הגל).
+[^73]: *Reilichkeit* - יושרה אינטלקטואלית
+[^74]: *איש הרצון הטוב* (קאופמן).
+[^75]: ביהדות, חז"ל סגרו את הפתח הזה בכך שביטלו את הנבואה. אנדי ממליץ לקרוא - *תנורו של אחאי*.
+[^76]: ר' קאנט - *תשובה לשאלה: מהי נאורות*.
+[^77]: *זהב, כסף וארד*, כמו [השקר האצילי האפלטוני](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה#משל-המתכות)
+[^78]: דיברנו על זה ב[חיים הרפלקטיביים](/פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים)

פילוסופיה/יוונית/אפלטון/פוליטאה.md

@@ -134,7 +134,11 @@ dateCreated: 2023-03-14T08:41:55.359Z
 !!! success ""
     ר' גם: *Kallipolis* - המבנה של העיר (במצגת)
 
-רצונו של הכלל חיוני לשמירת שלמותה של העיר - אילו השליטים והשומרים, לכל הפחות, לא יזהו את עצמם עם ה*פוליטאה*, מגיעה הפלגנות - *המחלה הפוליטית* - המעידה על סופה הקרב של העיר. אמנם הקשר שלנו ל*פוליס* טבעי, כפי שעמדנו עליו קודם, אך סוקראטס טוען כי אין בטבע הזה די כדי לשמר את המבנה של העיר; נדרש מבנה נוסף, הכרוך בשקר - *השקר האצילי* (414). סוקראטס מתאר את משל 'אמא אדמה', לפיה תושבי העיר נולדו מתוך האדמה שהם שוכנים בה, ולפיכך עליהם לראות בה אמם ומחנכתם[^24]. 
+רצונו של הכלל חיוני לשמירת שלמותה של העיר - אילו השליטים והשומרים, לכל הפחות, לא יזהו את עצמם עם ה*פוליטאה*, מגיעה הפלגנות - *המחלה הפוליטית* - המעידה על סופה הקרב של העיר. אמנם הקשר שלנו ל*פוליס* טבעי, כפי שעמדנו עליו קודם, אך סוקראטס טוען כי אין בטבע הזה די כדי לשמר את המבנה של העיר; נדרש מבנה נוסף, הכרוך בשקר - *השקר האצילי* (414). 
+
+#### משל המתכות
+
+סוקראטס מתאר את משל 'אמא אדמה', לפיה תושבי העיר נולדו מתוך האדמה שהם שוכנים בה, ולפיכך עליהם לראות בה אמם ומחנכתם[^24]. 
 
 המשל מנסה גם לשכנע את השליטים שההמון והם בני אותו העם - חרף חינוכם השונה ומנהגיהם השונים - בעיה קשה לא פחות משכנוע ההמון בסמכותם של השליטים.