vault backup: 2024-12-26 09:56:47

פילוסופיה/.obsidian/workspace.json

@@ -13,13 +13,13 @@
             "state": {
               "type": "markdown",
               "state": {
-                "file": "לוגיקה/לוגיקה מודאלית.md",
+                "file": "אתיקה/רפלקטיביים.md",
                 "mode": "source",
                 "backlinks": true,
                 "source": false
               },
               "icon": "lucide-file",
-              "title": "לוגיקה מודאלית"
+              "title": "רפלקטיביים"
             }
           }
         ]
@@ -78,7 +78,8 @@
       }
     ],
     "direction": "horizontal",
-    "width": 200
+    "width": 200,
+    "collapsed": true
   },
   "right": {
     "id": "3cb3abc6bec1f82c",
@@ -165,6 +166,8 @@
   },
   "active": "bb1c66f1767582eb",
   "lastOpenFiles": [
+    "אתיקה/index.md",
+    "אתיקה/רפלקטיביים.md",
     "לוגיקה/מתקדמת.md",
     "לוגיקה/לוגיקה מודאלית.md",
     "לוגיקה/הרצאה_7_-_5.12.22.pdf",
@@ -208,8 +211,6 @@
     "מטאפיזיקה/_df9a0cb7-6d00-4615-87d7-8edafb72d59e.jpg",
     "יוונית/אפלטון/תיאיטיטוס/index.md.md",
     "יוונית/אפלטון/index.md",
-    "פילוסופיה/דת/ראיות.md",
-    "חדשה/קאנט.md",
-    "Untitled.md"
+    "פילוסופיה/דת/ראיות.md"
   ]
 }

פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md

@@ -332,6 +332,62 @@ title: החיים הרפלקטיביים
 
 מושג הממשות הוא ניסיון מסוים של נוזיק להשיב לשאלה הזו.
 
+## יצירתיות
+
+נוזיק מאפיין יצרתיות, באפיון בסיסי, כ*יצירת משהו חדש* (Novel), ובכך קושר אותה באופן עקרוני למקוריות. 
+
+> Creativity is seeing what everyone has seen and thinking what no one else has ever thought
+> 
+> > Einstein
+
+
+האפיון הזה אינטואיטיבי - אבל האם הוא הכרחי ומספיק? נדמה שעוד תנאים צריכים להתקיים כדי שבאמת נוכל לתאר *יצירתיות*. והאם בכלל זה תנאי הכרחי? האם תיתכן יצירתיות בלי מקוריות?
+
+
+בשפות עתיקות, לא היו מבחינים בין *אמן* (Αrtist) ל*אומן* (בעל מלאכה) - ההבחנה הזו חדשה. מדוע התחלנו להבחין ביניהם? 
+
+חשבו למשל על זייפנים - *טובי* הזייפנים. הם יכולים לצייר בחסד - *בדיוק* כמו האמן שהם מחכים. האם הם *לא* אמנים? האם אין שום דבר בשחזור המדויק הזה? במזרח, למשל, יש ערך רב בשחזור יצירות קדומות (ובקליגרפיה - תעתוק מושלם של תו בעל משמעות). יש גם את ההבדל, למשל, בין *חדשנות* (Ιnnovativeness) ל*יצירתיות*. בקיצור, אנחנו זוכרים שההגדרה של נוזיק היא בסיסית.
+
+יש לא מעט תרבויות שאומרות שאין ממש יצירה יש מאין - זה אקט של בריאה אלוהית. בעברית אנו אומרים *השראה* (קרי, מושרה מבחוץ); באנגלית אומרים *Ιnspiration* - רוח שנכנסת לתוכך: אולי יצירה היא רק מצב העיון הנכון שמאפשר כניעה לכוחות חיצוניים שיוצרים, והמימוש שלהם הוא רק גילוי של משהו שכבר היה קיים במציאות.
+
+לא ברור שחדשנות או מקוריות הם אקטים יצירתיים. גם הרכבה של חלקים קיימים יכולה להיות יצירתית, אבל רק הרכבה כזו שמביעה תפיסת עולם חדשה היא *אומנותית*. 
+
+נדמה שנוזיק לא מסכים עם זה - 
+
+> \[...] our experience o f Beethoven’s string quartets would be diminished if we discovered he had stumbled upon someone else’s rules for musical composition, which he then applied mechanically. We would no longer have the sense that something was being communicated to us, something he knew and felt profoundly. No longer could we marvel at the act of composition, or see the works as evidencing a human ability to transcend circumstances
+> 
+> > 38
+
+לא כל חריגה מהנורמה היא יצירתית. אם אדם לוקח כוס חלב בבוקר, שם בתוכה אבן ושותה - האם הוא יצירתי? נשמע שצריך להיות איזשהו ערך מוסף. אולי נכנס לכאן עניין של הכרח - פיקאסו אומר - 
+
+> Art is the elimination of the unnecessary
+
+
+אם הצלחת להביע יונה עם עלה של זית בשלושה קווים - בראבו! נדמה שכולנו נסכים שזו אומנות. דה וינצ'י מוסיף - 
+
+> Simplicity is the ultimate sophistication
+
+אולי *דווקא* החיבור המאוד מדויק והמינימלי שעדיין מצליח להביא ערך *הוא* היצירה המובהקת ביותר.
+
+## עמדות
+
+נוזיק מציע שלוש עמדות להכרעת מה חשוב בחיים:
+
+- הגישה האגואיסטית - מה שנותן לחיים ערך מגיע מבפנים
+- הגישה היחסית - מה שנותן לחיים ערך הוא ביחס בין פרטים (למשל, עזרה, חברות...)
+* הגישה האובייקטיביסטית - הערך מגיע מבחוץ - אפילו מחוץ לתודעה (למשל, יש גלקסיות יפות, גם אם אין יצורים שיכולים לתפוס אותן)
+
+חזרנו ל[דילמת אאותיפרון](/פילוסופיה/אתיקה#תיאוריית-הציווי-האלוהי): אנחנו מעריכים דברים כי הם טובים, או שהם טובים כי אנחנו מעריכים אותם? 
+
+!!! success "ראו גם"
+	[Τhomas Nagel - The View from Nowhere]() - על המתח בין הפרטני לכולל
+
+איך בכלל מאזנים בין עמדות כאלה?
+
+נפוץ להבין ערכים כעניין אגואיסטי - זו הנחת העבודה ה"רגילה" בפסיכולוגיה, למשל: ערכים הם התיעול הטוב ביותר של המניעים (האגואיסטים) של האדם. 
+
+אבל יש האומרים שאגואיזם של ערכים מכשיל את עצמו: כדי שאני אעריך את X אני צריך לחשוב מלכתחילה שלX יש ערך כשלעצמו - זה חייב לבוא מבחוץ. דוגמה נוספת - אם אני חושב שאומנות היא בעלת ערך, אז היא בעלת ערך עבורי וגם עבור כולם - לא הגיוני שאני אגנוב לאנשים אחרים את הצבעים והמכחולים כדי שאני אעשה אומנות. קאנט ניסה לנסח את הסתירה הזו באופן מוחלט ב[צו הקטגורי](/פילוסופיה/אתיקה#הצו-הקטגורי).
+
 
 
 [^1]: אפלטון לוקח את הרעיון הזה רחוק יותר ב[משתה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה).