vault backup: 2025-05-07 15:33:42

This commit is contained in:
2025-05-07 15:33:42 +03:00
parent 90eed5cb75
commit 38cfcf81f3
3 changed files with 178 additions and 11 deletions

View File

@@ -13,12 +13,26 @@
"state": { "state": {
"type": "markdown", "type": "markdown",
"state": { "state": {
"file": סיכולוגיה/רגש/מדידה.md", "file": ילוסופיה/קונטיננטלית/בובואר.md",
"mode": "source", "mode": "source",
"source": false "source": false
}, },
"icon": "lucide-file", "icon": "lucide-file",
"title": "מדידה" "title": "בובואר"
}
},
{
"id": "2df3a41bea13b22d",
"type": "leaf",
"state": {
"type": "markdown",
"state": {
"file": "פילוסופיה/קונטיננטלית/index.md",
"mode": "source",
"source": false
},
"icon": "lucide-file",
"title": "index"
} }
} }
] ]
@@ -166,8 +180,15 @@
}, },
"active": "bf508c972bd72640", "active": "bf508c972bd72640",
"lastOpenFiles": [ "lastOpenFiles": [
סיכולוגיה/רגש/אמוציות.md", ילוסופיה/קונטיננטלית/Nietzsche Week 2.pdf",
"פילוסופיה/קונטיננטלית/Nietzsche Week 3.pdf",
"פילוסופיה/קונטיננטלית/Sartre.pdf",
"פילוסופיה/קונטיננטלית/Beauvoir.pdf",
"פילוסופיה/קונטיננטלית/index.md",
"פילוסופיה/קונטיננטלית/Nietzsche Week 1.pdf",
"פילוסופיה/קונטיננטלית/בובואר.md",
"פסיכולוגיה/רגש/מדידה.md", "פסיכולוגיה/רגש/מדידה.md",
"פסיכולוגיה/רגש/אמוציות.md",
"פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/אינטואיציוניסטית.md", "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/אינטואיציוניסטית.md",
"פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/טמפורלית.md", "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/טמפורלית.md",
"פסיכולוגיה/רגש/4.pdf", "פסיכולוגיה/רגש/4.pdf",
@@ -196,15 +217,8 @@
"פילוסופיה/בודהיזם/טבע.md", "פילוסופיה/בודהיזם/טבע.md",
"פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה.md", "פילוסופיה/בודהיזם/מהיאנה.md",
"פילוסופיה/בודהיזם/הדרך.md", "פילוסופיה/בודהיזם/הדרך.md",
"פילוסופיה/בודהיזם/אבידהארמה.md",
"פילוסופיה/יוונית/קדם-סוקראטיים/סופיסטים.md",
"פילוסופיה/הציטוטים.md",
"פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים/מטלות/lu3537027hhtbs.tmp",
"פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים/מטלות/lu3537027hhtay.tmp",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/exdurantism.jpg", "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/exdurantism.jpg",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/perdurantism.jpg", "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/perdurantism.jpg",
"פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים/מטלות/lu3537027hhta5.tmp",
"פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים/מטלות/lu3537027hht70.tmp",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/rapa-nui.jpeg", "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/rapa-nui.jpeg",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/rapa-nui-large.jpeg", "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/rapa-nui-large.jpeg",
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/rapa-nui-medium.jpeg", "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/rapa-nui-medium.jpeg",

View File

@@ -7,7 +7,7 @@ tags:
- קונטיננטלית - קונטיננטלית
--- ---
!!! info "חומר הקורס" !!! info "חומר הקורס"
[מודל](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/course/view.php?id=58239), [סילבוס](https://moodle.bgu.ac.il/moodle/mod/resource/view.php?id=3018953)
## תוכן העניינים ## תוכן העניינים

View File

@@ -0,0 +1,153 @@
---
title: סימון דה בובואר
tags:
- שנה_ג
- סמסטר_ב
- פילוסופיה
- קונטיננטלית
---
!!! info "[טקסט (The Second Sex Sex)](./Beauvoir.pdf)"
[**Simone de Beauvoir**](https://en.wikipedia.org/wiki/Simone_de_Beauvoir) (1908-1986) היא פילוסופית פמיניסטית ואקזיסטנציאלסטית שלמדה ועבדה עם סארטר, מרלו-פונטי, ו"כל מי שהוא מישהו" בצרפת של אותה התקופה. היא הייתה גם סופרת, ולמרות שלא תיארה את עצמה כאקדמאית, הייתה מעומדי התווך של האקזיסטנצאליזם, לצד סארטר.
*The Second Sex* הוא אחד הטקסטים הפמניסטיים החשובים של המאה ה20, וטקסט פילוסופי בפני עצמו; הוא יישום של הגישה האקזיסטנציאליסטית[^1] על בעיה ממשית ובוערת.
## פמיניזם
פמיניזם נחלק לכמה *גלים* ברורים -
- הגל הראשון
דרישת זכויות שוות - הצבעה, שוויון בחוק, וכו'. ככלל, מאבק מוצלח - ברוב העולם המערבי, יש שוויון זכויות תחת החוק.
- הגל השני
שוויון תחת החוק אינו מספיק לשוויון *אמיתי*; פמיניסטיות מבינות זאת מהר - שיש לשנות לא רק את הרקע החוקי, אלא את מקומן של הנשים בחברה - דרישת *בהירות ותובנה* ביחס למקומן של נשים בחברה (*למה הדברים האלו הם כפי שהם?*).
הספר של סימון הוא עבודה קלאסית מהגל השני - יש האומרים, העבודה המייסדת. בהיותו מופנה לעבר בהירות, הגל השני חופף לפילוסופיה.
## אקזיסטנציאליזם
**אקזיסטנציאליזם** הוא הדבר החם בצרפת של אותה התקופה, שייסדה סימון יחד עם סארטר (בספרו *Being and Nothingness*, 5 שנים קודם לכן). בובואר מנצלת את האקזיסטנציאליזם לכונן דרכים אחרות לחשוב על נשים, לעומת הזוויות ה -
- דתיות\מסורתיות
כבר מהדת, יש הפרדה ברורה בין גברים לנשים - חוה אכלה את התפוח, נוצרה מאדם, וכו'.
- כוללניות\קומוניסטיות
גם לקומוניזם הייתה תיאורה על נשים - היא מבטלת לא רק את המעמדות, אלא גם את ההפרדה המגדרית (שווין ל*כוווולם*). אולי פשוט נהיה קומוניסטים, ו*בעיית המגדר* תיפתר כמו כל השאר (האמנם?).
- פסיכואנליטיות\ביולוגיות
[תיאוריות פסיכואנליטיות](/פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית) היו מדע רציני מאוד בתקופתה של בובואר[^2] (והיום, יש תיאוריות אחרות) שמתיימרות להבין את ההבדל (אם ישנו) בין גברים לנשים - וככזה, בובואר מנסה לענות גם להם.
> One is not born, but rather becomes a woman.
זהו יישום ישיר של *קיום קודם למהות* של סארטר - ה*קיום* הוא עובדה מחוץ לשליטתנו, אבל מה ש*מגדיר* אותנו ומכונן אותנו הן ההחלטות שלנו.
כלומר - האם להיות אישה זה *הכרחי* או *מקרי*?
> It would appear \[...] that every human female is not necessarily a woman.
בובואר מנסה לחצוץ בזאת בין הביולוגיה לעיצוב העצמי - *נקבה* היא לאו דווקא *אישה*.
אז מה היא *אישה*? האם זו *מהות* כזו או אחרת, או אוסף של נסיבות, או משהו אחר? עבור בובואר, זה מקרי - לפחות ברמה מסוימת; היא כופרת ב*נשי הנצחי*, ברעיון שיש איזו מהות נשית.
## כוללנות
הכוללן (Universalist) יגיד -
> All of us, men as well as women, should be regarded as human beings.
המשפט מזכיר את *All lives matter*, שעלה בעקבות *Black lives matter*, אבל עבור בובואר זו התעלמות מסוימת מהבעיה; גברים ונשים (ולבנים ושחורים) *באמת* סופגים יחס שונה, ודורשים כיוצא בזאת פתרונות שונים.
זו גם הזווית נגד הקומוניזם - אין פתרון קסמים להכל, ואין הצדקה להתעלם מהבעיה.
> The denial does not represent a liberation for those concerned \[women, black people, Jews], but rather a flight from reality.
סארטר כותב שהיהודי צריך להתמודד עם אנטישמיות *כ*יהודי - *אוי לא, מר אנטישמי, למה אתה מתנהג ככה* לא מגיב לבעיה, ולכן לא מספיק; בובואר נוקטת באותו הקו - נשים צריכות להגיב לבעיה *כ*נשים.
> Women do exist.
## נשים כ*אחר*
אם לא נפתור את הבעיה בכוללנות, איך ניגש אליה? בובואר מתמקדת בזווית אקזיסטנציאליסטית - נשים כ*אחר* (Women as *Other*) -
> \[Woman] is defined and differentieated with reference to man and not he with reference to her; she is the incidental, the inessential as opposed to the essential. He is the Subject, he is the Absolute - she is the Other.
>
> > 16
בובואר מהדהדת את [הדיאלקטיקה של האדון והעבד](/פילוסופיה/חדשה/הגל/רוח#הדיאלקטיקה-של-האדון-והעבד) ועל [דקארט](/פילוסופיה/חדשה/דקארט/הגיונות) - האדם כ*דבר חושב*, שמוגדר ביחס למשהו אחר; תפיסה של אותו דבר חושב היא מאבק להכרה ולהגדרה; העצמי זקוק לאחר להכיר בו ולכונן אותו, תלוי בו, אך עלול לשלוט עליו. ה*אדון* זקוק להכרה של ה*עבד* כדי להיות, אך עדיין *שולט* בו; האדון והעבד מנוגדים זה לזה, נאבקים זה בזה לעבר ההכרה.
זה, אומרת בובואר, המצב גם בין גברים לנשים: גברים זקוקים לנשים להגדרה, אך שולטים עליהן - ויותר מכך, שלא כמו עבדות היסטורית, זה המצב בין הגברים לנשים *מאז ומעולם* - ולא כתוצאה מאירוע היסטורי כזה או אחר.
> We find in consciousness itself a fundamental hostility towards every other consciousness; the subject can be posed only in being opposed - he sets himself up as the essential, as opposed to the other, the inessential, the object.
>
> > 17
כלומר, המתח בין גברים לנשים סובב סביב *אינטרסובייקטיביות* - המתח בין הפרטים, הסובייקטים - והכרה.
### *אחרות* כשעבוד
גברים חושבים על נשים אינטואיטיבית כ*אחר*. אבל למה שזה יהיה *שעבוד*?
> Whence comes this submission in the case of women?
>
> > 17
בובואר לא חושבת שהסיבה היא *היסטורית*, כמו עבדות, או אנטישמיות - "*It was not something that **occurred***" - אלא עניין של *תפיסה*.
אפילו גרוע מכך, לנשים - שלא כמו קבוצות מדוכאות אחרות - אין סולידריות האחת עם השנייה - הן מפוזרות ברחבי החברה, ברחבי המעמדות, ולא מעדיפות את בנות מינן על פני הסביבה שלהן - אישה לבנה אריסטוקרטית לא תעדיף אישה שחורה, למשל.
בובואר מדגישה של*אחרות* הזו, ולשעבוד הזו, יש מחיר - הוא אובדן העצמאות; היכן שהעבד יכול להשתחרר, העני יכול להפיל את העשיר, נשים *תמיד* קשורות לגברים - *Mitsein*[^3] - בקשר שהן מעולם לא שברו.
אך זה ייתכן? מדוע נשים לא סולידריות זו עם זו? איך הן לא שברו את הקשר?
### היתרונות של הפטריארכיה
שלא כמו דיכוי "רגיל", לפטריארכיה יש יתרונות מסוימים - מן הסתם לגברים, אבל גם לנשים - אחרת השעבוד הזה פשוט לא יכל להימשך כל כך הרבה זמן.
נשים *המשיכו* להישאר ולהיהפך לנשים (אנחנו אקזיסטנציאליסטים); למה? מדוע שנשים ייבחרו להיות ה*אחר*?
> She can evade at once both the economic risk and metaphysical risk of a liberty in which ends and aims must be contrived without assistance.
>
> > 20
>
חופש זה קשה; האדם *נידון להיות חופשי* (סארטר). הפטריארכיה מסירה מעל נשים את העול הזה; הן לא צריכות לבחור ולשאת באחריות לבחירות שלהן.
> This is an inauspicious road \[...] But it is an easy road.
כלומר, המעמד הנשי הוא "דיל" בין נשים לגברים; הגברים זוכים במעמד עליון ובשליטה, ונשים זוכות בדרך קלה יותר - פשוט צריך "לזרום" עם הפטריארכיה.
מסתתרות כאן שתי סיבות לפטריארכיה -
- הסבר חומרי
נשים *מלכתחילה* בעמדת חסר חומרית, ולכן יותר קל להן לבחור בתלות בגברים על גבי אחריות למשאבים שלהן.
- הסבר אקזיסטנציאליסטי
> And because she is often very well pleased with her role as the other.
> The temptation of every existent in the **anxiety of liberty**
>
> > 677
קרי, *כל* מי שחופשי מתפתה *לוותר* על החופש הזה, והמחיר הנורא שהוא גובה; פשוט קשה להיות חופשי.
[^1]: כפי שעשה סארטר לאנטישמיות, ואחרים לדברים כמו קולוניאליזם, גזע, וכו'.
[^2]: *ףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף*.
[^3]: מ[היידיגר](../היידיגר)