docs: update פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת

פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת.md

@@ -2,7 +2,7 @@
 title: ביקורת התבונה הטהורה
 description: 
 published: true
-date: 2024-07-14T10:28:49.760Z
+date: 2024-07-14T10:45:29.611Z
 tags: פילוסופיה, סמסטר ב, שנה ב, פילוסופיה חדשה, קאנט
 editor: markdown
 dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
@@ -111,7 +111,7 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
 
 ## ההסתכלות
 
-(חלק ראשון) אנו מבצעים שיפוטים באמצעות ה**הסתכלות**[^1] - אותו הדבר בהכרה שמאפשר לי לכונן שיפוטים סינתטיים אפריוריים: החושיות היא הקליטה, וההסתכלות היא ההכרה המיידת, האינטואיטיבית, בתוכן אותה הקליטה. כשאני פותר 5 + 7, השכל שלי מזהה ב5 חמש יחידות של משהו, ב7 שבע יחידות של משהו, מזהה חוקיות בסימן ה+, ולאור כל אלו מבצע את השיפוט הסינתטי. 
+(חלק ראשון) אנו מבצעים שיפוטים באמצעות ה**הסתכלות**[^1] - אותו הדבר בהכרה שמאפשר לי לכונן שיפוטים סינתטיים אפריוריים: החושיות היא הקליטה, וההסתכלות היא ההכרה המיידית, האינטואיטיבית, בתוכן אותה הקליטה. כשאני פותר 5 + 7, השכל שלי מזהה ב5 חמש יחידות של משהו, ב7 שבע יחידות של משהו, מזהה חוקיות בסימן ה+, ולאור כל אלו מבצע את השיפוט הסינתטי. 
 
 שאלת ההסתכלות היא שאלה טרנסנטנדלית - איך יכול להיות שיש לנו כושר שיפוט כזה בהכרה?
 
@@ -144,11 +144,37 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
 > ההפרדה הזו מדברת רק על **התופעות**: הדברים כפי *שהם נדמים לנו*; הדברים **כשלעצמם** - כפי שהם באמת - לחלוטין אינם נגישים לנו; זולת הידיעה שהם קיימים, אין לנו כלום.
 {.is-danger}
 
+
 # הלוגיקה הטרנסנדנטלית
-> [מצגת](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/הלוגיקה_הטרנסצנדנטאלית_-_מבוא.pdf)
+
+> [מבוא](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/הלוגיקה_הטרנסצנדנטאלית_-_מבוא.pdf), [פרק א'](/פילוסופיה/חדשה/קאנט/הלוגיקה_הטרנסצנדנטאלית_-_פרק_א_[עמודים_167-180].pdf)
 {.is-info}
 
 
+**השכל** לא קשור בכלל לחושיות: כושרו היחיד הוא **לשפוט** - לקשר בין הדימויים. קאנט מכונן את ה**קטגוריות** - כל צורות השיפוטים שבאמצעותן אנו מחוקקים לטבע את חוקיו, או מכונים אובייקטיבציה לדברים שאנו תופסים. 
+
+אצל אריסטו, [הקטגוריות](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/מטאפיזיקה#הקטגוריות) הן מה שאנו יכולים להגיד על העצם, שאנו מגלים אפוסטריורי - אני קולט כל מיני דברים בטבע, ומסווג אותם. 
+
+קאנט הופך את המשוואה, ושואל - *מה מאפשר לאובייקטים להיות דברים שמושגים חלים עליהם?* הקטגוריות לשיטתו הן אפריוריות, והן המאפשרות לכונן את העצמים בטבע. 
+
+1. כמות השיפוטים
+
+- כלליים (כל החתולים עושים מיאו)
+
+- פרטיים (יש חתולים שעושים מיאו)
+
+- יחידיים (החתול ג'ינג'יסטותאלס עושה מיאו)
+
+
+2. איכות
+
+- מחייב (חיובי - החתול ג'ינג'סטותאלס לא עושה מיאו)
+
+- שולל (החתול ג'ינג'יסטותאלס לא עושה מיאו)
+
+- אינסופיים[^9] (החתול ג'ינג'יסטותאלס אינו סוקראטס - כמות החתולים היא סופית, אבל החתול ג'ינג'יסטותאלס שייך לקבוצה אינסופית, של דברים שהם לא סוקראטס).
+
+
 
 [^1]: מילה גרמנית בלתי-אפשרית כזו - מתורגמת באנגלית ל*Intuition*
 [^2]: הניסוח נורא - בכוונה
@@ -157,4 +183,5 @@ dateCreated: 2024-07-01T12:02:45.782Z
 [^5]: אריסטו כן הבדיל בין "תבונה" ל"שכל", אותם קיבץ תחת *חשיבה*.
 [^6]: [*פיכטה*](https://en.wikipedia.org/wiki/Johann_Gottlieb_Fichte) התחיל ב*שכל* וקיבל שיטה מטאפיזית מטורפת לגמרי, ואמר (באופן קצת חצוף) שזו בסך הכל *השיטה של קאנט*. לרוע המזל, פיכטה כתב את זה שקאנט היה בחיים - וקאנט גמז אותו במכתב תגובה ציבורי. פיכטה קרא לבן שלו עמנואל (על שם קאנט), אבל דן לא מוכן לקרוא לחתולים שלו בשמות של פילוסופיים (אלא *סלבים מעולם הזהר*). הוא מצין שאם כבר, לכלבים אפשר לתת שמות של *אמפריציסטים*, שהחתולים ממילא מעדיפים לישון על הכתבים שלהם.
 [^7]: קאנט קורה לאידיאליזם של ברקלי *אידיאליזם הוזה*.
-[^8]: ב*מסות חדשות על שכל האדם*. אין ספק שהיה לגרמנים האלה חוש הומור, אומר דן.
+[^8]: ב*מסות חדשות על שכל האדם*. אין ספק שהיה לגרמנים האלה חוש הומור, אומר דן.
+[^9]: שם מזעזע, אומר ארנון.