vault backup: 2025-01-23 22:22:31
This commit is contained in:
33
.obsidian/workspace.json
vendored
33
.obsidian/workspace.json
vendored
@@ -13,12 +13,12 @@
|
||||
"state": {
|
||||
"type": "markdown",
|
||||
"state": {
|
||||
"file": "פסיכולוגיה/אישיות/קוהוט.md",
|
||||
"file": "פסיכולוגיה/אישיות/הומניסטיות.md",
|
||||
"mode": "source",
|
||||
"source": false
|
||||
},
|
||||
"icon": "lucide-file",
|
||||
"title": "קוהוט"
|
||||
"title": "הומניסטיות"
|
||||
}
|
||||
},
|
||||
{
|
||||
@@ -27,15 +27,16 @@
|
||||
"state": {
|
||||
"type": "markdown",
|
||||
"state": {
|
||||
"file": "פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית.md",
|
||||
"file": "פסיכולוגיה/אישיות/קוהוט.md",
|
||||
"mode": "source",
|
||||
"source": false
|
||||
},
|
||||
"icon": "lucide-file",
|
||||
"title": "פסיכואנליטית"
|
||||
"title": "קוהוט"
|
||||
}
|
||||
}
|
||||
]
|
||||
],
|
||||
"currentTab": 1
|
||||
}
|
||||
],
|
||||
"direction": "vertical"
|
||||
@@ -177,20 +178,25 @@
|
||||
"command-palette:Open command palette": false
|
||||
}
|
||||
},
|
||||
"active": "866ba789526729fb",
|
||||
"active": "a2a57b2b0bf1710e",
|
||||
"lastOpenFiles": [
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/index.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/הומניסטיות.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/קוהוט.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/הומניסטיות.pdf",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/lu32004a1q.tmp",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/קוהוט_הרצאה.pdf",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/lu32004a1m.tmp",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/סאליבן.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/התפתחותית/index.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/אישיות/פסיכואנליטית.md",
|
||||
"פסיכולוגיה/פרויד וחברים.docx",
|
||||
"פסיכולוגיה/lu32004a0w.tmp",
|
||||
"פסיכולוגיה/lu32004a0s.tmp",
|
||||
"פסיכולוגיה/lu32004a0p.tmp",
|
||||
"פסיכולוגיה/lu32004a0m.tmp",
|
||||
"פסיכולוגיה/lu32004a0j.tmp",
|
||||
"פסיכולוגיה/lu32004a0g.tmp",
|
||||
"פסיכולוגיה/lu32004a0d.tmp",
|
||||
"פסיכולוגיה/lu32004a0a.tmp",
|
||||
"פסיכולוגיה/lu32004a07.tmp",
|
||||
"פסיכולוגיה/מבוא/אישיות.md",
|
||||
"פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/index.md",
|
||||
"פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/פאראקונסיסטנטית.md",
|
||||
@@ -210,11 +216,6 @@
|
||||
"פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/דיאלקטיקה.md",
|
||||
"פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/דדוקציה.md",
|
||||
"פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/index.md",
|
||||
"פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/לוגיקה.md",
|
||||
"פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/אסתטיקה.md",
|
||||
"פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/קריפקה.md",
|
||||
"פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/אינטואיציוניסטית.md",
|
||||
"פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/קווין.md",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/rome.jpeg",
|
||||
"פילוסופיה/מטאפיזיקה/nero.jpg",
|
||||
"פילוסופיה/אתיקה/boredom.jpg",
|
||||
|
||||
@@ -1,4 +1,7 @@
|
||||
title: אישיות
|
||||
---
|
||||
title: מבוא
|
||||
---
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -17,6 +20,12 @@ title: אישיות
|
||||
#### 4. [התיאוריה של מרגרט מהאלר](./מהאלר)
|
||||
|
||||
#### 5. [תיאוריית יחסי ההורה-תינוק של ויניקוט](./ויניקוט)
|
||||
|
||||
#### 6. [תיאוריית העצמי של קוהוט](./קוהוט)
|
||||
|
||||
#### 7. [תיאוריית הפסיכואנליזה הבינאישית של סאליבן](./סאליבן)
|
||||
|
||||
|
||||
!!! info ""
|
||||
[מצגת](/פסיכולוגיה/אישיות/1.pdf), [טקסט (מבוא)](/פסיכולוגיה/אישיות/Crowne (2009).pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
5
פסיכולוגיה/אישיות/הומניסטיות.md
Normal file
5
פסיכולוגיה/אישיות/הומניסטיות.md
Normal file
@@ -0,0 +1,5 @@
|
||||
---
|
||||
title: גישות הומניסטיות - רוג'רס ומאסלו
|
||||
---
|
||||
!!! info "מצגת"
|
||||
[הרצאה](./הומניסטיות.pdf)
|
||||
56
פסיכולוגיה/אישיות/סאליבן.md
Normal file
56
פסיכולוגיה/אישיות/סאליבן.md
Normal file
@@ -0,0 +1,56 @@
|
||||
---
|
||||
title: תיאוריית הפסיכואנליזה הבינאישית של סאליבן
|
||||
---
|
||||
**[הארי סטאק סאליבן](https://en.wikipedia.org/wiki/Harry_Stack_Sullivan)**, פסיכיאטר בהכשרתו, הגה תיאוריה מהפכנית שכפרה ברעיון של האדם כ"מערכת סגורה" – קרי, **האישיות היא במהותה בינאישית, דפוסי היחסים הבינאישיים** - ולכן קבע שאפשר לטפל באנשים עם הפרעות פסיכיאטריות קשות, ושראוי לשים במוקד את הקשרים הבינאישיים. בניגוד גמור לעמדה הפרויאידיאנית-קלאסית, המטפל אינו לוח חלק כדי למצוא דחפים פנימיים, אלא שותף פעיל לחקירה של הדפוסים הבינאישיים בניסיון למצוא דפוסי יחסים.
|
||||
|
||||
|
||||
## השדה הבינאישי
|
||||
|
||||
האדם הוא יצור חברתי במהותו, וחותר לקשר עם האחר: ההורים רוצים למלא את הצרכים של התינוק. לתינוק יש צרכים -
|
||||
|
||||
- **פיזיולוגיים** - חום, מזון, שינה
|
||||
|
||||
- **פסיכולוגיים** – ביטחון, רכות, מגע
|
||||
|
||||
### נטיות משלימות וחרדה
|
||||
|
||||
להורה, בעצמו יצור חברתי, יש **נטיות משלימות**[^1] למלא את הצרכים האלה – להאכיל, לחבק וכו’ – וכך שני הצדדים מפיקים הנאה מהקשר.
|
||||
|
||||
!!! success "ראו גם"
|
||||
[התקשרות (פסיכולוגיה התפתחותית)](/פסיכולוגיה/התפתחותית/התקשרות)
|
||||
|
||||
|
||||
ההורים והילדים נעים בין **חרדה** ל**רוגע** - שביעות רצון של התינוק תשמח את ההורים, וחרדה של התינוק תלחיץ את ההורים, ולהיפך – זוהי **הדבקה רגשית**. ההדדיות הזו בין הילדים להורים היא מולדת, ותלווה אותם לכל החיים - אבל במהלך התפתחות תקין, הילדים כבר לא יהיו *תלויים* בהורים שלהם.
|
||||
|
||||
חרדה גוררת חוויה *מפרקת* - קושי באכילה, שינה, למידה, וביטחון בכלל.
|
||||
|
||||
### חרדה, האחר והעצמי
|
||||
|
||||
בשלב הראשון, התינוק מבחין בין חרדה לרוגע ותו לא, בדומה לתיאוריה של [קליין](/פסיכולוגיה/אישיות/קליין); אין מנעד רגשי מעבר לזה.
|
||||
|
||||
בהמשך, מגיעים ניבוי והתניות - אם אעשה ככה, אמא תעשה כזה - ובהתאם לניבויים ולהתניות נוצר **עצמי טוב** ו**עצמי רע**, ומולו בצידו השני של הקשר **אם טובה** ו**אם רעה**.
|
||||
|
||||
אם אני עושה מעשה טוב (אוכל, מתנהל עצמאית) אמא היא **אם טובה**, כלפיי, ואני לומד שאני **עצמי טוב**, ולהיפך: אם אני עושה מעשה רע (אני מלכלך, אני תלותי) אמא היא **אם רעה** כלפיי ואני לומד שאני **עצמי רע**.
|
||||
|
||||
אם טובה מעוררת רוגע, ואם רעה מעוררת **חרדה**. כשיש _יותר מדי חרדה_, בעקבות תגובה קשה מאוד של האם, נוצר ***לא-אני**** – התכחשות עצמית מוחלטת, ניתוק של העצמי מהעצמי[^1].
|
||||
|
||||
## מערכת העצמי
|
||||
|
||||
!!! is-info "הגדרה - מערכת העצמי"
|
||||
**מערכת העצמי** (self-system) היא אוסף התהליכים, הלא-מודעים ברובים, שמייצרים את הדפוסים הבינאישיים שלי בניסיון שארגיש בטוח ורגוע, להפחית חרדה בעצמי ובאחר (בהדבקה רגשית).
|
||||
|
||||
|
||||
הדפוסים הבינאישיים שלי - קרי, *אני* - מתבססים על חוויות העבר שלי, שבאמצעותם המערכת מייצרת **פעולות ביטחון** (security operations) – מעשים שמפחיתים חרדה בי ובאחר.
|
||||
|
||||
במצבים של חרדה נמוכה ובמצבי מעבר - כמו גיל ההתבגרות, ומעברים בין שלבי חיים - המערכת פתוחה לשינויים, והעבר לא מעפיל עליה: אני פתוח להתנסויות חדשות, וצובר באמצעותן חוויות שמאפשרות לי למטב את פעולות הביטחון שלי.
|
||||
|
||||
לעומת זאת, בעיתות משבר, אני נשען על דפוסי העבר בכך שאני משתמש בפעולות הביטחון שכבר יש לי להפחתת החרדה.
|
||||
|
||||
## טיפול
|
||||
|
||||
המטפל אצל סאליבן הוא חוקר הדפוסים הבינאישיים בעבר בחתירה מתמדת להבנת האדם (ש**הוא** דפוסים בינאישיים) בהווה. המטרה היא לשוחח באופן מודע וביחד עם המטופל על הדפוסים האלו, לפתח יחד איתו מומחיות בהם, ובכך לחשוב עמו יחד איך למטב אותם.
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: למשל, במקרים של הומוסקסואלים שמדחיקים את הנטייה המינית שלהם עד לכדי הומופוביה.
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -1,19 +1,19 @@
|
||||
---
|
||||
title: תיאוריית העצמי של קוהוט
|
||||
---
|
||||
!!! info "מצגת"
|
||||
[תרגול - היינץ קוהוט](./קוהוט.pdf)
|
||||
!!! info "מצגות"
|
||||
[הרצאה](./קוהוט_הרצאה.pdf), [תרגול](./קוהוט.pdf)
|
||||
|
||||
|
||||
**[היינץ קוהוט](https://en.wikipedia.org/wiki/Heinz_Kohut)** הוא פסיכואנליטיקאי שצמח מהזרם של פרויד ופיתח תיאורייה נפרדת, **תיאוריית העצמי**.
|
||||
|
||||
קוהוט כופר בקונפליקט הפרואידיאני ומציע במקום את ה**אדם הטראגי** – אובדן המשמעות הסובייקטיבית. האדם מתפתח בשני צירים ה**נרקיסיסטי** וציר **האובייקט –** ובכל אחד אפשר להשקיע [ליבידו](../פרויד#המודל-הדינאמי) לקבלת **חדווה** ו**עונג**. בניגוד לפרויד, זה לא משחק סכום אפס – הצירים לא סותרים. חוויות של חוסר ערך הן מחסך בציר הנרקיסיסטיטי.
|
||||
קוהוט כופר בקונפליקט הפרואידיאני - **האדם האשם** - ומציע במקום את ה**אדם הטראגי** – אובדן המשמעות הסובייקטיבית. האדם מתפתח בשני צירים - ה**נרקיסיסטי** וציר **האובייקט –** ובכל אחד אפשר להשקיע [ליבידו](../פרויד#המודל-הדינאמי) לקבלת **חדווה** ו**עונג**. בניגוד לפרויד, זה לא משחק סכום אפס – הצירים לא סותרים. חוויות של חוסר ערך הן מחסך בציר הנרקיסיסטיטי.
|
||||
|
||||
## העצמי הקוהוטיאני
|
||||
|
||||
קוהוט ראה בעצמי ליבה, *תוכנית הפעולה* של האדם בעולם: האדם הוא סוכן הפועל על העולם.
|
||||
|
||||
לעומת [האגו הפרוידיאני](../האגו), העצמי של קוהוט אינו מולד, אלא צומח כתוצאה ממשחק פנימי, בדומה ל[תיאוריה של ויניקוט](../ויניקוט) מתמיד בין היכולות המולדות של התינוק לבין התגובות של ההורים.
|
||||
|
||||
לעומת [האגו הפרוידיאני](../האגו), העצמי של קוהוט אינו מולד, אלא צומח כתוצאה ממשחק פנימי מתמיד בין היכולות המולדות של התינוק לבין התגובות של ההורים, בדומה ל[תיאוריה של ויניקוט](../ויניקוט).
|
||||
|
||||
העצמי הוא מבנה עם שני קטבים:
|
||||
|
||||
@@ -29,16 +29,18 @@ title: תיאוריית העצמי של קוהוט
|
||||
|
||||
בין אלו ניצב **איזור ביניים** - כישרונות ומיומנויות הנוצרים לטובת מימוש *תוכנית הפעולה* של העצמי.
|
||||
|
||||
!!! is-warning "הקטבים לא סותרים!"
|
||||
בניגוד לתיאוריות הקודמות, הקטבים של קוהוט לא סותרים. חשבו על אדם שהולך לקורס טיס: מצד אחד, יש לו שאיפות גבוהות מהסביבה - קורס טיס זה דבר נחשב, ומצד שני, ערכים גבוהים - כמו שירות המדינה - ואיזור הביניים - ללמוד לטוס בקורס טיס - מגשר בין הקטבים האלה לכדי פעולה הרמונית.
|
||||
!!! warning "הקטבים לא סותרים!"
|
||||
בניגוד לפרויד, ה**קטבים של קוהוט לא סותרים**: מימוש הקטבים אינו משחק סכום אפס.
|
||||
|
||||
חשבו על אדם שהולך לקורס טיס: מצד אחד, יש לו שאיפות גבוהות מהסביבה - קורס טיס זה דבר נחשב, ומצד שני, ערכים גבוהים - כמו שירות המדינה - ואיזור הביניים - ללמוד לטוס בקורס טיס - מגשר בין הקטבים האלה לכדי פעולה הרמונית.
|
||||
|
||||
|
||||
## זולת עצמי
|
||||
## זולתעצמי
|
||||
|
||||
העצמי מתפתח במסגרת יחסים עם **זולתעצמי** (Self Object) -
|
||||
העצמי מתפתח במסגרת יחסים עם **זולתעצמי** (SelfObject) -
|
||||
|
||||
!!! is-info "הגדרה - זולתעצמי"
|
||||
אובייקט הנתפס כחלק מהעצמי וקיימת תחושה של שליטה בו: סיפוח היבט של האחר לתוך העצמי (למשל: אבא **שלי** הכי חזק).
|
||||
ה**זולתעצמי** הוא אובייקט הנתפס כחלק מהעצמי וקיימת תחושה של שליטה בו: סיפוח היבט של האחר לתוך העצמי (למשל: אבא **שלי** הכי חזק).
|
||||
|
||||
|
||||
הזולתעצמי הוא איחוד מסוים של העצמי והסביבה - העצמי מעוצב על ידי הסביבה ובתוך כך רואה את הסביבה אחרת, ולהיפך: העצמי הוא לא אובייקט נפרד מהסביבה, אלא מושפע ממנו עמוקות ומנכס חלקים ממנה לתוכו. לפני שהילד מקים עצמי משלו, יש לו מעין גיבוב של החוויות שלו ושל המידע שהוא מקבל מהסביבה - כמו הפיגומים שעוזרים לו להרים עצמי.
|
||||
@@ -47,11 +49,11 @@ title: תיאוריית העצמי של קוהוט
|
||||
|
||||
לאמפתיה יש שני היבטים –
|
||||
|
||||
- **מושקעות אמפתית**
|
||||
- **מושקעות אמפתית** (Empathic immersion)
|
||||
|
||||
איך זה להיות האחר: "להיכנס לנעליים" של אחרים, [Τheory of Mind](/פסיכולוגיה/התפתחותית/תודעה).
|
||||
|
||||
- **אינטרוספקציה מושאלת**
|
||||
- **אינטרוספקציה מושאלת** (Vicarious introsepction)
|
||||
|
||||
אני מבין מהאחר איך זה להיות עצמי: התובנות שאני מפיק מהסביבה העוזרות לי בגילוי עצמי.
|
||||
|
||||
@@ -61,7 +63,7 @@ title: תיאוריית העצמי של קוהוט
|
||||
הזולתעצמי מתחיל מההורים, שבאמצעות אמפתיה ורגישות לאמוציות ולצרכים של הילד מכוננים, מחזקים ומשמרים את העצמי, אך הזולתעצמי **ממשיך לכל אורך החיים** דרך אובייקטים רבים ומגוונים - חברים, עמיתים לעבודה, וכדומה.
|
||||
|
||||
|
||||
הזולתעצמי צומח בתוך סביבות המקיימות שלוש סוגי התנסויות:
|
||||
הזולתעצמי צומח בתוך סביבות המקיימות שלוש סוגי התנסויות, החיוניות לכינון עצמי:
|
||||
|
||||
|
||||
- זולתעצמי משקף (mirroring selfobject)
|
||||
@@ -109,9 +111,14 @@ title: תיאוריית העצמי של קוהוט
|
||||
|
||||
אופי הפתולוגיה של הפרט וחומרתה יקבעו ע"י היקף הכשל של ההורה לספק את צרכי זולתעצמי של הילד. המשותף לאלו שהתפתחו במסלול לא-תקין זה, הוא עצמי חלש ולא קוהרנטי וחוויה של חשש מתמיד מפני התפוררותו הוא זקוק לזולתעצמי חיצוני באופן תמידי.
|
||||
|
||||
!!! is-info "דוגמה"
|
||||
נניח וגודלתי על ידי זאבים, כמו [רומולוס ורמוס](https://en.wikipedia.org/wiki/Romulus_and_Remus), מייסדי רומא[^2]. זאבים הם לא זולתעצמי מוצלח במיוחד (אני משער), ולכן הם לא ימלאו את הצרכים שלי - הם לא ישקפו (יגיבו לתחושות הפנימיות שלי ויאששו אותן), לא יהוו אידיאל (הם אפילו לא יודעים לחתוך סלט), ולא אחוש עמם תאומות (הם זאבים). לכן, העצמי שלי יצמח מעוות (למשל, אני אחשוב שזה בסדר לנבוח, או לנשוך אנשים), ואני אחוש את הריקנות של ה**אדם הטראגי**, ודחפים מוזרים כמו לכבוש את כל אגן הים התיכון.
|
||||
|
||||
כישלון חריף מדי בתפקוד הזולתעצמי יגררו **עיוותים בעצמי**, **התפוררות העצמי**, וכינון מבנים מפצים – מבנים הגנתיים כאלו ואחרים (למשל: גרנדיוזיות) או התארגנות סביב דחפים (למשל: התמכרויות).
|
||||
|
||||
### הפרעה ראשונית ומשנית של העצמי
|
||||
|
||||
קוהוט מחלק הפרעות נפשיות לשני סוגים **הפרעה ראשונית** ו**הפרעה משנית של העצמי**.
|
||||
קוהוט מחלק הפרעות נפשיות לשני סוגים - **הפרעה ראשונית** ו**הפרעה משנית של העצמי**. באופן מבלבל, אחת מהן היא לא הפרעה בכלל, והשנייה היא הרבה הפרעות.
|
||||
|
||||
|
||||
- הפרעה ראשונית של העצמי
|
||||
@@ -125,7 +132,7 @@ title: תיאוריית העצמי של קוהוט
|
||||
|
||||
מצב שבו העצמי אינו פגוע מבחינה מבנית, אלא מדובר בתגובתיות של עצמי מגובש יחסית לתמורות החיים.
|
||||
|
||||
העצמי המשני הוא **לא מצב פתולוגי** - הוא תגובה לתנודות החיים. למשל, אדם שחולה במחלה כרונית יסבול פגיעה מסוימת - אבל אם יש לו עצמי בריא, המחלה לא *תחריב* את העצמי שלו - הוא יתגבר. ההפרעה היא במובן של הפרעה ***ל***עצמי, ולא הפרעה *בתוך* העצמי.
|
||||
העצמי המשני הוא **לא מצב פתולוגי** - הוא תגובה לתנודות החיים. למשל, אדם שחולה במחלה כרונית יסבול פגיעה מסוימת - אבל אם יש לו עצמי בריא, המחלה לא *תחריב* את העצמי שלו - הוא יתגבר. ההפרעה היא במובן של הפרעה ***ל***עצמי, ולא הפרעה ***בתוך*** העצמי.
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
@@ -134,17 +141,17 @@ title: תיאוריית העצמי של קוהוט
|
||||
כאמור, הפגיעה בעצמי נובעת מסוג הבעיה בזולתעצמי שפגעה בהתפתחות שלו. לכן, יש כמה סוגים של הפרעות בעצמי:
|
||||
|
||||
- **התחום הפסיכוטי**
|
||||
|
||||
נזק חמור קבוע או מתמשך לעצמי, ללא מבנים הגנתיים בכדי לפצות על הפגם. לא ניתן לטפל באמצעות פסיכואנליזה, כיוון שהעצמי הגרעיני אינו מבוסס דיו. אלו מצבים כמו [סכיזופרניה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/סכיזופרניה) ו[דיסוציאציה](/פסיכולוגיה/תודעה/דיסוציאציה) - מצבים ש**אין מרכז**. קוהוט סבור שלא ניתן לטפל בהפרעות כאלו בפסיכואנליזה.
|
||||
|
||||
ההפרעה החמורה ביותר, המובילה לאובדן בוחן מציאות. נזק חמור קבוע או מתמשך לעצמי, ללא מבנים הגנתיים בכדי לפצות על הפגם. לא ניתן לטפל באמצעות פסיכואנליזה, כיוון שהעצמי הגרעיני אינו מבוסס דיו. אלו מצבים כמו [סכיזופרניה](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/סכיזופרניה) ו[דיסוציאציה](/פסיכולוגיה/תודעה/דיסוציאציה) - מצבים ש**אין מרכז**. קוהוט סבור שלא ניתן לטפל בהפרעות כאלו בפסיכואנליזה.
|
||||
|
||||
- התחום הגבולי
|
||||
|
||||
נזק חמור קבוע ו\או מתמשך לעצמי, אך בניגוד לתחום הפסיכוטי, בעל הגנות מורכבות. לרוב גם הוא לא ניתן לטיפול בפסיכואנליזה, אך היא לפעמים עוזרת להקלת התסמינים. אלו הפרעות כמו [הפרעת אישיות גבולית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אישיות#הפרעת-אישיות-גבולית) - יש בוחן מציאות, אבל מנגנוני הגנה נוקשים וחמורים כנגדו.
|
||||
|
||||
נזק חמור קבוע ו\או מתמשך לעצמי, אך בניגוד לתחום הפסיכוטי, לא אובד בוחן מציאות, אלא מוסתר בהגנות מורכבות. לרוב גם הוא לא ניתן לטיפול בפסיכואנליזה, אך היא לפעמים עוזרת להקלת התסמינים. אלו הפרעות כמו [הפרעת אישיות גבולית](/פסיכולוגיה/פסיכופתולוגיה/אישיות#הפרעת-אישיות-גבולית) - יש בוחן מציאות, אבל מנגנוני הגנה נוקשים וחמורים כנגדו.
|
||||
|
||||
|
||||
- הפרעות נרקיסיטיות
|
||||
|
||||
הפרעות ניתנות לטיפול - לרבות
|
||||
הפרעות קלות יותר הניתנות לטיפול - לרבות
|
||||
|
||||
- הפרעת אישיות נרקיסיסטית[^1]
|
||||
|
||||
@@ -170,18 +177,22 @@ title: תיאוריית העצמי של קוהוט
|
||||
כאשר אנשים עם הפרעה נרקיסיסטית (אישיות והתנהגות) חווים פגיעה בתחושת הערך העצמי שלהם מופיע **זעם נרקסיסטי (narcissistic rage)**. כלומר, על כל ביקורת קטנה ולא רלוונטית, יש תגובה חריפה ולא-פרופורציונלית (*למה מי אתה?!*).
|
||||
|
||||
זעם נרקיסיסטי מתאפיין בעוצמתו ובחוסר אמפתיה לזולת. הוא מעיד על חוסר יכולת להרגעה עצמית ולויסות עצמי. הזעם מכוון כלפי זולתעצמי שחדל מתמיכתה בעצמי. אנו תלויים בשיקוף של הזולתעצמי כדי לפתח הערכה עצמית משלנו, אבל אם אין לנו את זה, ברגע שאנו תוקפניים ומייצרים זעם, אנו מרגישים יכולים וחזקים - זיוף מסוים של הערכה
|
||||
עצמית.
|
||||
עצמית, כפיצוי לחסך בתפקודי הזולתעצמי, חסך באמפתיה.
|
||||
|
||||
|
||||
## טיפול
|
||||
|
||||
המטרה העיקרית בטיפול היא שיקום המבנה העצמי הפגוע של המטופל, כלומר **יצירת תחושה של עצמי ייחודי ומובחן**. הכוונה היא לאדם אשר חי מתוך תחושת אוטונומיה ומיצוי של גרעין אישיותו.
|
||||
> שוב ושוב במהלכה של האנליזה מוכנסת היחידה הטיפולית הבסיסית לתוך המשחק, כאשר הפרה של העברת הזולתעצמי מן הסוג של המראה, של התואמות או של ההאדרה זוכה להנה ולהסבר, וטרואמה פוטנציאלית מותמרת לחוויה של תסכול אופטימלי. וכתולדה של תסכולים אופטימליים אלה משתנים בהדרגה צרכיו של המטופל, כאשר על ידי תוספות מבנה בלתי נראות כמעט, העצמי הניזוק שלו נעשה מסוגל יותר ויותר להרגיש מוגבל ונתמך על-ידי תגובות אלה של זולתעצמי הזמינות למבוגרים....מה שאולי עדיין חשוב אף יותר הוא שבכל פעם שפירושיו של האנליטיקאי מוטעים, בלתי מדויקים או לוקים באופן אחר, עולה השאלה מעוררת החרדה, האם האנליטיקאי הזולתעצמי, לעיתים קרובות בניגוד לזולתעצמי ההורי בילדות, יכול להכיר בטעותו ובכך להפוך טראומה פוטנציאלית לתסכול אופטימלי מגביר התפתחות ומקים מבנים
|
||||
>
|
||||
> > טבעו של הריפוי הפסיכואנליטי
|
||||
|
||||
הטיפול מתמקד ביצירת תנאים המעודדים עלייה של תכנים וצרכים מוקדמים:
|
||||
המטרה העיקרית בטיפול היא שיקום המבנה העצמי הפגוע של המטופל, כלומר **יצירת תחושה של עצמי ייחודי ומובחן**. הכוונה היא לאדם אשר חי מתוך תחושת אוטונומיה ומיצוי של גרעין אישיותו. בכדי לפצות על החסך בתפקודי הזולתעצמי שהוביל לעצמי החלש, **מהטפל מתפקד כזולתעצמי** למטופל.
|
||||
|
||||
הטיפול מתמקד ביצירת **צורך-שבירה-תיקון** - חיקוי התהליך הנורמטיבי של כינון העצמי: המטופל מציף צורך, המטפל מנסה לענות עליו (ובהכרח לא יצליח ב100%, ולכן יהיה כשל אמפתי), נוצרים תסכולים נרקיסיסטיים שמעודדים הפנמה ממירה והופה! יש עצמי. לכן, הטיפול דוגל ב-
|
||||
|
||||
- אמפתיה
|
||||
|
||||
אווירה זמנית המחזקת את ההערכה העצמית של המטופל.
|
||||
אווירה זמנית המחזקת את ההערכה העצמית של המטופל. זכרו, זהו *ה*תפקיד של זולתעצמי!
|
||||
|
||||
- קבלה
|
||||
|
||||
@@ -196,7 +207,8 @@ title: תיאוריית העצמי של קוהוט
|
||||
כשלים אמפתיים בהכרח יקרו בטיפול, אך לא יזומים באופן מודע - לעולם לא נגיד למטופל בגלוי על אילו כשלים אנחנו מפצים (אה וואו, אתה צריך שיתפעלו ממך?)
|
||||
|
||||
### העברה
|
||||
בגישת העצמי, ה**העברה** הינה ביטוי של צרכים שבעבר לא נענו באופן מתאים - צרכים אלה אינם מועברים מהעבר אל ההווה, אלא מתעוררים מחדש כאן ועכשיו - המטפל מתפקד כזולתעצמי.
|
||||
|
||||
בגישת העצמי, ה**העברה** הינה ביטוי של צרכים שבעבר לא נענו באופן מתאים - צרכים אלה אינם מועברים מהעבר אל ההווה, אלא מתעוררים מחדש כאן ועכשיו.
|
||||
|
||||
הצרכים של המטופל מתעוררים בעיקר בעקבות סוג האינטראקציה (ההעברה) המתפתחת בין המטפל למטופל.
|
||||
|
||||
@@ -209,16 +221,17 @@ title: תיאוריית העצמי של קוהוט
|
||||
|
||||
- העברת מראה (mirroring transference)
|
||||
|
||||
צורך ילדות לשיקוף מאשר, מתקף ומקבל, שלא נענה במידה מספקת, מתעורר
|
||||
מקבילה לצורך השיקוף. צורך ילדות לשיקוף מאשר, מתקף ומקבל, שלא נענה במידה מספקת, מתעורר
|
||||
מחדש בסיטואציה הטיפולית. העברה זו עשויה להתעורר לא רק כשהיה חסר אלא גם כשהמטפל מגיב באופן אמפתי, ובמטופל מתעורר געגוע להשתקפות שהייתה פעם ופסקה. צורך של המטופל לחוות את עצמו כמשפיע, זוכה לתגובה וחשוב.
|
||||
|
||||
- העברת אידיאליזציה (idealized transference)
|
||||
|
||||
צורך להתמזגות עם מקור כוח ורוגע אידיאלי מתעורר. דרך הקשר עם *המטפל האידיאלי* המטופל יכול להפיג תחושות של ריקנות וחוסר כוחות.
|
||||
מקבילה לצורך האידיאליזציה. צורך להתמזגות עם מקור כוח ורוגע אידיאלי מתעורר. דרך הקשר עם *המטפל האידיאלי* המטופל יכול להפיג תחושות של ריקנות וחוסר כוחות.
|
||||
|
||||
- העברת תאומות (alter ego / twinship transference)
|
||||
|
||||
צורך בעיסוק בנקודות הדמיון שבין הפרט לבין האחרים (בטיפול נקודות משיקות עם המטפל) ולהתקבל על ידיהם דרך דמיון זה. ללמוד להיות כמו האחר, מתוך הזדהות ולהרגיש בעל ערך מתוך תחושת הדמיון למטפל.
|
||||
מקבילה לצורך התאומות. צורך בעיסוק בנקודות הדמיון שבין הפרט לבין האחרים (בטיפול נקודות משיקות עם המטפל) ולהתקבל על ידיהם דרך דמיון זה. ללמוד להיות כמו האחר, מתוך הזדהות ולהרגיש בעל ערך מתוך תחושת הדמיון למטפל.
|
||||
|
||||
|
||||
[^1]: שימו לב - ההגדרות של קוהוט שונות מאוד מההפרעות בDSM: אנחנו מדברים *קוהוטיאנית*, לא *DSM-ית*.
|
||||
[^1]: שימו לב - ההגדרות של קוהוט שונות מאוד מההפרעות בDSM: אנחנו מדברים *קוהוטיאנית*, לא *DSM-ית*.
|
||||
[^2]: כל הגברים חושבים כל יום על האימפריה הרומית.
|
||||
Reference in New Issue
Block a user