vault backup: 2025-05-13 13:16:42

.obsidian/workspace.json

@@ -8,17 +8,31 @@
         "type": "tabs",
         "children": [
           {
-            "id": "ce8a3b684ec5afc1",
+            "id": "b0c536636106238b",
             "type": "leaf",
             "state": {
               "type": "markdown",
               "state": {
-                "file": "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/index.md",
+                "file": "פסיכולוגיה/רגש/ויסות.md",
                 "mode": "source",
                 "source": false
               },
               "icon": "lucide-file",
-              "title": "index"
+              "title": "ויסות"
+            }
+          },
+          {
+            "id": "6c9f7febba435e74",
+            "type": "leaf",
+            "state": {
+              "type": "markdown",
+              "state": {
+                "file": "פסיכולוגיה/רגש/מדידה.md",
+                "mode": "source",
+                "source": false
+              },
+              "icon": "lucide-file",
+              "title": "מדידה"
             }
           }
         ]
@@ -78,7 +92,8 @@
       }
     ],
     "direction": "horizontal",
-    "width": 300
+    "width": 300,
+    "collapsed": true
   },
   "right": {
     "id": "99950006b34d1af7",
@@ -163,10 +178,15 @@
       "command-palette:Open command palette": false
     }
   },
-  "active": "ce8a3b684ec5afc1",
+  "active": "b0c536636106238b",
   "lastOpenFiles": [
-    "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/מתמטיקה.md",
+    "פסיכולוגיה/רגש/מדידה.md",
+    "פסיכולוגיה/רגש/index.md",
+    "פסיכולוגיה/רגש/ויסות.md",
+    "פסיכולוגיה/רגש/5.pdf",
+    "פסיכולוגיה/רגש/lu17125823gxex.tmp",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/index.md",
+    "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/מתמטיקה.md",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/זמן.md",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/זורם.md",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/benacerraf1965.pdf",
@@ -192,14 +212,10 @@
     "פילוסופיה/קונטיננטלית/Sartre.pdf",
     "פילוסופיה/קונטיננטלית/Beauvoir.pdf",
     "פילוסופיה/קונטיננטלית/Nietzsche Week 1.pdf",
-    "פסיכולוגיה/רגש/מדידה.md",
     "פסיכולוגיה/רגש/אמוציות.md",
     "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/אינטואיציוניסטית.md",
     "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/טמפורלית.md",
-    "פסיכולוגיה/רגש/4.pdf",
-    "פסיכולוגיה/רגש/lu335262sk.tmp",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/index.md",
-    "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/index.md",
     "פילוסופיה/חדשה/קאנט/ביקורת/כלניות.jpg",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/exdurantism.jpg",
     "פילוסופיה/מטאפיזיקה/מתקדמת/perdurantism.jpg",

פסיכולוגיה/רגש/ויסות.md

@@ -0,0 +1,41 @@
+---
+title: ויסות רגשי
+tags:
+  - שנה_ג
+  - סמסטר_ב
+  - פסיכולוגיה
+  - רגש
+---
+!!! info "[מצגת](./5.pdf)"
+
+!!! warning "רוב החומר בנושא מבוסס על עבודתו של ג'יימס גרוס."
+
+ויסות הוא עניין הרבה יותר ספציפי מ*רגשות* בכללי. אנחנו מתמקדים בו משום שהוא נהפך ל"נושא חם" במחקר; בשנת 2024 בלבד, פורסמו יותר מ34,000 מאמרים שקשורים בויסות רגשי בצורה כזו אחרת.
+
+
+אז מה זה בכלל ויסות רגשי?
+
+אמוציות יכולות להיות מועילות לנו - למשל  כשהן מסייעות לקבלת החלטות, מספקות מידע, מיידעות אותנו על כוונתם והתנהגותם של אחרים - , ומזיקות לנו - למשל כשהן בעוצמה או תכיפות חריגה, כשאינן תואמות למצב, או כשהן יוצרות הטיה חשיבתית או התנהגותית שאינה מסתגלת. 
+
+כלומר, לאמוציות אין ערך מוחלט - הן אינן טובות או רעות כשלעצמן; ההכרעה היא בפרטים הקטנים. לכן, רק במצבים מסוימים, נרצה *לווסת* אמוציות, בין שלחיוב ובין שלשלילה. ויסות כזה - **Affect Regulation** -  מחולק בספרות ל3 סוגים:
+
+- התמודדות (Coping)
+	התמודדות ארוכה (בזמן) עם תגובת דחק.
+
+
+- Emotion regulation
+	השפעה על *אילו* רגשות אנו חווים, מתי הם נחווים, וכיצד הוא נחווים או מבוטאים.
+
+- Mood regulation
+	התמקדות בשינוי התחושה.
+
+הגם שהם נבחנים, בין הסוגים האלו עדיין תיתכן חפיפה.
+
+ויסות מתחלק גם ל**ויסות עצמי** (Intrinsic emotion regulation) ול**ויסות חיצוני** (Extrinsic emotional regulation) - ניסיון לווסת רגש של אדם אחר (למשל, אבל לא רק, הורה שמרגיע את הילד שלו). פעולות מסוימות יכולות לבצע את שתיהם, בו זמנית 
+
+
+מתי נרצה בכלל לווסת רגשות? 
+
+- כשאנו רוצים לשנות את התחושה העצמה (הפסקת חוויה של רגש לא נעים).
+- אמצעי למטרה אחרת (ויסות רגש לא תואם).
+- ויסות לא מודע (למשל, הסטת המבט מגירוי מגעיל).

פסיכולוגיה/רגש/מדידה.md

@@ -52,3 +52,33 @@ tags:
 פעילות מוגברת באיזורים שמאליים ניבאה התקרות, ובימין ניבאה התרחקות. כעס הוא יוצא הדופן היחיד - כרגש התקרבות שמעורר את צד שמאל.
 
 
+בזמן צפייה בתמונות המעוררות פחד, נמצאה פעילות מוגברת באמיגדלה - אם כי יש סבירות להניח שהיא אינה קשורה לחווית הפחד עצמו אלא לתהליכים מעורבים אחרים, משום שאותו האפקט לא השתחזר בשיטות אחרות לעודד פחד; יתרה מכך, גם אנשים עם פגיעות באמיגדלה חווים פחד.
+
+גועל נמצא מקושר לפעילות באינסולה, כמו גם רגשות שליליים נוספים. אולם, ישנן לא מעט עדויות סותרות והסברים חלופיים, ו**עדיין ישנו קושי רב להסיק על הקישור בין איזורים מוחיים כאלו ואחרים לרגשות מסוימים**[^1].
+
+## מדדים התנהגותיים
+
+לעיתים נצפית תגובה התנהגותית בעקבות הרגש - אם כי חשוב לסייג שהתגובה הרגשית היא *חלק* מהרגש, ולא תוצאה שלו.
+
+מדדים התנהגותיים כוללים דברים כמו שינוי **בגוון הקול** - שינוי בעוצמה, גובה (pitch) וגוון קול (timbre)[^2] -  ב**הבעות הפנים**, ב**מצג הגוף**, ועוד. 
+
+נמצא, למשל, קשר בין העוררות הרגשית לגוון הקול - עוררות גבוהה יותר (לא *נעימות*, רק *עוררות*) נקשרה גובה צליל גבוה יותר. 
+
+מדד התנהגותי נוסף הוא **הבעות פנים**. אחד הכלים לבחון הבעות פנים הוא מערכת הקידוד Facial Action Coding System (FACS), באמצעות מקודדים מנוסים. המערכת מעריכה 44 תנועות שרירים שונות (למשל, הרמת גבות), אך עדיין נסמכת על המקודדים. בכדי להתגבר על הקושי הזה, נעשה שימוש גם במדדים חשמליים (Electromyography - EMG). כל זאת בניסיון להשיב לשאלה - האם ישנם הבעות פנים טיפוסיות (פרוטוטיפיות) לאחר אירוע מעורר רגש. 
+
+ שתי קבוצות שרירים נפוצות במדידה זו הן הcorrugator supercilii (מקושרים עם כיווץ של שרירי הגבות) וzygomatic muscle (מקושרים עם הרמה של פינות השפתיים) - שרירי החיוך.
+ 
+  [ Mauss et al., 2005](https://sci-hub.st/https://doi.org/10.1037/1528-3542.5.2.175) מצאו שחיוכים "לא חברתיים" מערבים כיווץ של השרירים מסביב לעין ונקשרו לרגש חיובי. הנמכת וקירוב הגבות לעומת זאת נקשרה עם רגשות שליליים. הפעלת ה**corrugator supercilii** **יורדת** לינארית עם הנעימות של גירוי רגשי, ופעילות ה**zygomatic muscle עולה** לינארית עם הנעימות של גירוי רגשי; במחקר נמדדו עצב ושעשוע (amusement) בעוצמות שונות.
+
+גם כאן ישנן עדויות סותרות. ילדים, למשל, מחייכים יותר כתגובה למשוב על כישלון לעומת משוב על הצלחה. ישנם גם מחקרים הטוענים כי הקשר שנמצא בין הבעות פנים וחוויות רגשיות הוא מצבי - למשל, כשיש "קהל"[^3].
+
+
+בקישור למנח הגוף נקשרו גאווה ובושה - אדם החש גאווה "מרחיב" את תנועת הגוף שלו, ולהיפך - אדם החש בושה מתכווץ לתוך עצמו. יתרה מכך, תפעול מנח הגוף למנח "רחב" עודד תחושת גאווה.
+
+אולם, גאווה ובושה לא נמצאו כקשורות להבעות פנים. ניתן לשער שהסיבה היא שרגשות מורכבים יותר, כמו גאווה ובושה, הם "רחבים" יותר - מאותתים לכמות גדולה של אנשים, בעוד שרגשות "בסיסיים" יותר, כמו כעס, הם בררניים יותר - אם אני כועס על מישהו, אני רוצה ש*הוא* יידע שאני כועס עליו, לא כל העולם ואשתו. מעבר לזאת, מנח גוף הוא מלכתחילה בולט יותר וקל יותר לזיהוי מהבעות פנים. 
+
+
+
+[^1]: רותם לא משתכנעת מהממצאים: רוב המדגמים קטנים, והכלים לדעתה לא רגישים מספיק, במיוחד ביחס לידע המוגבל שלנו אודות המוח. 
+[^2]: כמו ההבדל בקול בין אנשים, כלי נגינה (נניח גיטרה קלאסית לעומת אקוסטית), וכו' ([סרטון להמחשה](https://www.youtube.com/watch?v=qNf9nzvnd1k)).
+[^3]: כתרגיל, אומרת רותם, שימו לב איך הם יושבים ב*חתונמי* - מי יושב בקצה של הספה, מי באמצע, וכו' - מי שיושב באמצע בדרך כלל מעוניין, ולהיפך.