vault backup: 2025-01-16 14:17:53

This commit is contained in:
2025-01-16 14:17:53 +02:00
parent 4417d0d9c5
commit 4ca0944c09
3 changed files with 153 additions and 49 deletions

View File

@@ -34,9 +34,22 @@
"icon": "lucide-file", "icon": "lucide-file",
"title": "קריפקה" "title": "קריפקה"
} }
},
{
"id": "eea9aae1c50d9ef8",
"type": "leaf",
"state": {
"type": "markdown",
"state": {
"file": "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/אינטואיציוניסטית.md",
"mode": "source",
"source": false
},
"icon": "lucide-file",
"title": "אינטואיציוניסטית"
}
} }
], ]
"currentTab": 1
} }
], ],
"direction": "vertical" "direction": "vertical"
@@ -178,12 +191,12 @@
"command-palette:Open command palette": false "command-palette:Open command palette": false
} }
}, },
"active": "fb4a24ab7a9b2a13", "active": "596b6044e8291300",
"lastOpenFiles": [ "lastOpenFiles": [
"פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/פאראקונסיסטנטית.md",
"פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/קריפקה.md", "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/קריפקה.md",
"פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/contradictions.pdf", "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/פאראקונסיסטנטית.md",
"פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/אינטואיציוניסטית.md", "פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/אינטואיציוניסטית.md",
"פילוסופיה/לוגיקה/מתקדמת/contradictions.pdf",
"פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md", "פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md",
"פסיכולוגיה/אישיות/ויניקוט.md", "פסיכולוגיה/אישיות/ויניקוט.md",
"כלליים/יוונית/משפטים.md", "כלליים/יוונית/משפטים.md",

View File

@@ -24,16 +24,18 @@ $$A, \not Α \vdash B$$
אז איך שומרים על ההגדרה הכללית של תקפות - *אם כל ההנחות אמיתיות אז המסקנה חייבת להיות אמיתית* - ודוחים את $A, \not Α \vdash B$? הדרך היא, באיזשהו מובן, לתאר *סתירות אמיתיות*, כמו ההאמנות הסותרות שלנו. אז איך שומרים על ההגדרה הכללית של תקפות - *אם כל ההנחות אמיתיות אז המסקנה חייבת להיות אמיתית* - ודוחים את $A, \not Α \vdash B$? הדרך היא, באיזשהו מובן, לתאר *סתירות אמיתיות*, כמו ההאמנות הסותרות שלנו.
## דיאלתאיזם
העמדה הפילוסופית הזו מכונה **Dialetheism**[^1] - **העמדה לפיה יש סתירות אמיתיות**. העמדה הפילוסופית הזו מכונה **Dialetheism**[^1] - **העמדה לפיה יש סתירות אמיתיות**.
!!! is-success "ראו גם" !!! success "ראו גם"
[Graham Priest - *What is so Bad about Contradictions?*](./contradictions.pdf) [Graham Priest - *What is so Bad about Contradictions?*](./contradictions.pdf)
פריסט לא מנסה, כמו [לוגיקה אינטואיציוניסטית](../אינטואיציוניסטית), לשנות את החשיבה מהיסוד: הוא רוצה לשלם את המחיר המינימלי בסתירות אמיתיות ולהמשיך הלאה. פריסט לא מנסה, כמו [לוגיקה אינטואיציוניסטית](../אינטואיציוניסטית), לשנות את החשיבה מהיסוד: הוא רוצה לשלם את המחיר המינימלי בסתירות אמיתיות ולהמשיך הלאה.
יש כמובן טענות נגד דיאלתאיזם: ### טענות נגד
1. סתירות גוררות הכל וזה רע. 1. סתירות גוררות הכל וזה רע.
@@ -51,7 +53,102 @@ $$A, \not Α \vdash B$$
> 1. (1.) הוא משפט שקרי. > 1. (1.) הוא משפט שקרי.
זו סתירה רצינית. זו סתירה רצינית. אבל אנחנו כן מבינים את זה באיזשהו מובן, ואנחנו בטח לא יכולים להסיק ממנו הכל, אומר פריסט - ולכן הוא חושב שפסוקים כמו זה הם *גם* אמיתיים ו*גם* שקריים.
4. אם היו סתירות אמיתיות, לא היה אפשרי לבקר אף אחד.
בדיחה חסידית מספרת על שני צדדים ניצים שבאו לגישור אצל הרבי. הרבי הקשיב לצד הראשון ואמר, *כן, אלו טיעונים מאוד משכנעים, אתה צודק*, ואז שמע את הצד השני ואמר שוב *כן, אלו טיעונים מאוד משכנעים, אתה צודק*. אשתו של הרבי מתפרצת פנימה וזורקת - *לא יכול להיות ששניהם צודקים*, והוא משיב *כן, את צודקת*.
התשובה של פריסט היא שסתירה *יכולה* להיות אמיתית (כמו פרדוקס השקרן) אבל לא *כל* סתירה אמיתית (כמו דואליזם ומטריאליזם, זה פשוט לא יושב).
5. אם יש סתירות אמיתיות, אי אפשר לדחות כלום.
אם ב$P \lor \neg P$ אנחנו דוחים בהכרח את אחד מהשניים, אבל יש סתירות אמיתיות, אנחנו לא יכולים לדחות את $P$.
פריסט, בתגובה, מבחין בין *שלילה* ל*דחייה*. זו טענה של [פרגה](/פילוסופיה/לשון/פרגה) - סביב המובן. חשבו על המשפט -
!!! is-info ""
אם יורד גשם יש עננים
יורד גשם
---
יש עננים
*אם יורד גשם* זו לא טענה: זה תנאי מסיום. אבל *יורד גשם* זו טענה.
פרגה מפריד בין *תוכן* הטענה ל*כוח* הטענה - מה הטענה אומרת, *ומה עושים איתה בפועל*:
*שלילה* היא אמצעי לשוני - למשל, *אם אין עננים לא יורד גשם* מכיל שתי שלילות.
*דחיה* היא *Speech Act* - היא חישוב כנגד הפסוק כולו. היא שימוש בלשון *על מנת לבצע פעולה כלשהי*
אם נקבל דיאתליזם, *שלילה* תפסיק להוות *דחייה*, וזו בעיה - אבל ייתכן וישנה דרך *אחרת* לדחות דברים - בלי המילה *לא*.
לאור כל הקשיים האלה, הגה גרהאם את **לוגיקת הפרדוקס**.
## לוגיקת הפרדוקס
המניע מאחורי לוגיקת הפרדוקס היא לשמר כמה שיותר מהלוגיקה הקלאסית, אבל לאפשר בה סתירות אמיתיות.
הרעיון המרכזי הוא ש***אמת* ו*שקר* לא מוציאים זה את זה**.
לכל פסוק ניתן קבוצה של ערכי אמת: $\{T, F\}$, או $\{T\}$ או $\{F\}$.
פונקציית הערכה $V$: נותנת לפסוקים האטומיים אחת משלושת הקבוצות הללו.
תנאי האמת לשלילה:
$$\begin{align}
T \in \lor (\neg A)\ if\ F \in \lor(A) \\
F \in \lor (\neg A)\ if\ T\in \lor(A) \\
\end{align}$$
תנאי האמת לאמת:
$$
\begin{align}
T \in \lor (A \lor B)\ if\ T\in\lor(A)\ or\ T\in\lor(B) \\
\\
F \in \lor (A \lor B)\ if\ F\in\lor(A)\ or\ F\in\lor(B) \\
\\
T \in \lor (A \land B)\ if\ T\in\land(A)\ or\ T\in\land(B) \\
\\
F \in \lor (A \land B)\ if\ F\in\land(A)\ or\ F\in\land(B) \\
\end{align}
$$
בעצם, מסתתר פה ערך אמת נוסף - $P$ (פרדוקס - אמת *ו*שקר)
| $A$ | $\neg A$ |
| --- | -------- |
| T | F |
| P | P |
| F | T |
בדיסיונקציה -
| | B | B | B | B |
| ----- | ------ | --- | --- | ------- |
| **A** | $\lor$ | *T* | *P* | ***F*** |
| **A** | *T* | T | T | T |
| **A** | *P* | T | P | P |
| **A** | *F* | T | P | F |
ובקוניוקנציה -
| | B | B | B | B |
| ----- | ------------- | ------- | ------- | ------- |
| **A** | ***$\land$*** | ***T*** | ***P*** | ***F*** |
| **A** | ***T*** | T | P | F |
| **A** | ***P*** | P | P | F |
| **A** | ***F*** | F | F | F |
[לוגיקה פאראקונסיסטנית](https://plato.stanford.edu/entries/logic-paraconsistent/) [לוגיקה פאראקונסיסטנית](https://plato.stanford.edu/entries/logic-paraconsistent/)

View File

@@ -128,61 +128,60 @@ $$\forall w \in W,\exists v\to W\ so\ that\ wRv$$
!!! is-info "הגדרה" !!! is-info "הגדרה"
בכל מודל קריפקה M בו יחס הנגישות **רפלקסיבי** מתקיים: $ΜΤ$ בכל מודל קריפקה M בו יחס הנגישות **רפלקסיבי** מתקיים: $$ΜΤ$$
(כאן הייתה הוכחה, והתעצלתי) (כאן הייתה הוכחה, והתעצלתי)
!!! is-info "הגדרה" !!! is-info "הגדרה"
בכל מודל קריפקה M בו יחס הנגישות **סדרתי** מתקיים: `Μ ⊨ D` בכל מודל קריפקה M בו יחס הנגישות **סדרתי** מתקיים: $$Μ ⊨ D$$
!!! is-info "הגדרה" !!! is-info "הגדרה"
בכל מודל קריפקה M בו יחס הנגישות **טרנזיטיבי** מתקיים `M ⊨ S4` (האקסיומה, לא המערכת). בכל מודל קריפקה M בו יחס הנגישות **טרנזיטיבי** מתקיים $M ⊨ S4$
(האקסיומה, לא המערכת).
!!! is-info "הגדרה" !!! is-info "הגדרה"
בכל מודל קריפקה M בו יחס הנגישות **סימטרי** מתקיים `M ⊨ B` בכל מודל קריפקה M בו יחס הנגישות **סימטרי** מתקיים $M ⊨ B$
`Β: Α-> □◇Α` $$Β:\ Α \to \Box \Diamond Α$$
!!! is-info "הגדרה" !!! is-info "הגדרה"
בכל מודל קריפקה M בו יחס הנגישות יהיה **סימטרי** ו**טרנזיטיבי** מתקיים בכל מודל קריפקה M בו יחס הנגישות יהיה **סימטרי** ו**טרנזיטיבי** מתקיים
`Μ ⊨ ◇Α -> □◇Α` $$Μ \models \Diamond Α \to \Box \Diamond Α$$
## מסגרת ## מסגרת
ומה לגבי מודל שיש בו עולם יחיד, שבו A=T? האם ומה לגבי מודל שיש בו עולם יחיד, שבו $A=T$? האם $□Α \to Α$?
`□Α -> Α`
?
!!! is-info "הגדרה" !!! is-info "הגדרה"
מסגרת C היא קבוצה של מודלי קריפקה שחולקים את אותם עולמות אפשריים ואותו יחס נגישות. מסגרת C היא קבוצה של מודלי קריפקה שחולקים את אותם עולמות אפשריים ואותו יחס נגישות.
לעיתים נסמן: לעיתים נסמן:
C = <W,R> $C = <W,R>$
## משפטי השלמות של קריפקה ## משפטי השלמות של קריפקה
I.F.F[^2] I.F.F[^2]
⊨(K)A Ι.f.f ⊢(K)A $$
\begin{align}
⊨(ref)A Ι.f.f ⊢(T)A ⊨(K)A\ Ι.f.f\ ⊢(K)A \\
⊨(ref)A\ Ι.f.f\ ⊢(T)A \\
⊨(serial)A Ι.f.f ⊢(D)A ⊨(serial)A\ Ι.f.f\ ⊢(D)A \\
⊨(ref + trans)A\ Ι.f.f\ ⊢(S4)A \\
⊨(ref + trans)A Ι.f.f ⊢(S4)A ⊨(Sym)A\ Ι.f.f\ ⊢(b)A \\
⊨(equiv)A\ Ι.f.f\ ⊢(S5)A \\
⊨(Sym)A Ι.f.f ⊢(b)A \end{align}
$$
⊨(equiv)A Ι.f.f ⊢(S5)A
המשפטים האלו הם מה שהפכו את קריפקה לקריפקה, והם נאותים ושלמים. הם מראים שאם יש לי הוכחה במסגרות מודלים מסוימות (סדרתיות, סימטריות וכו'), הרי שלא תהיה דוגמה נגדית, ולהיפך - **אם אין דוגמה נגדית, יש הוכחה**. המשפטים האלו הם מה שהפכו את קריפקה לקריפקה, והם נאותים ושלמים. הם מראים שאם יש לי הוכחה במסגרות מודלים מסוימות (סדרתיות, סימטריות וכו'), הרי שלא תהיה דוגמה נגדית, ולהיפך - **אם אין דוגמה נגדית, יש הוכחה**.
@@ -192,32 +191,27 @@ I.F.F[^2]
### הוכחת הנאותות ### הוכחת הנאותות
**משפט הנאותות** - **משפט הנאותות** -
אם אם $⊢(Σ)A$, אזי אין מודל במסגרות הרלוונטיות $M$ כך ש$ΜΑ$.
⊢(Σ)A
אזי אין מודל במסגרות הרלוונטיות M כך ש
ΜΑ
!!! is-info "הגדרה" !!! is-info "הגדרה"
בהינתן קבוצת פסוקים Δ - בהינתן קבוצת פסוקים $Δ$ -
□Δ = {B | □B ∈ Δ} $$□Δ = {B\ |\ \Box B \in Δ}$$
עובדות: עובדות:
1. לכל Γ, Σ עקבית-מקסימלית 1. לכל $Γ, Σ$ עקבית-מקסימלית
□Δ != Ø
2. לכל Δ, $$□Δ != Ø$$
Σ עקבית כך ש 2. לכל $Δ,Σ$ עקבית כך ש
~□B ∈ Δ $$
\neg \Box B \in Δ
$$
□Δυ[~Β] is Σ-consistent
$$□Δυ[\neg Β]\ is\ Σ-consistent$$
[^2]: אם ורק אם [^2]: אם ורק אם