vault backup: 2025-01-01 15:58:04

פילוסופיה/אתיקה/רפלקטיביים.md

@@ -325,7 +325,7 @@ title: החיים הרפלקטיביים
 
 ואם הדבר העליון הוא האל, או הנשגב - כמו שאומר שפינוזה, למשל - הרי שההתממשות היא סוג של *imitatio dei* - הידמות לאל; שחרור דוד מהשיש. ולמה בכלל שנרצה דבר כזה?
 
-> <div style="text-align: left">Why do we want to live our lives, rather than be spectators of (part of) them? Why do we want to be the kind o f beings who live our whole lives? Perhaps actual unhappiness or happiness is what makes our lives serious— not just play or a game. But why do we want our lives to be serious, then</div>?
+> <div style="text-align: left">Why do we want to live our lives, rather than be spectators of (part of) them? Why do we want to be the kind o f beings who live our whole lives? Perhaps actual unhappiness or happiness is what makes our lives serious— not just play or a game. But why do we want our lives to be serious, then?</div>
 > 
 > 
 > > 127
@@ -336,9 +336,9 @@ title: החיים הרפלקטיביים
 
 נוזיק מאפיין יצרתיות, באפיון בסיסי, כ*יצירת משהו חדש* (Novel), ובכך קושר אותה באופן עקרוני למקוריות. 
 
-> Creativity is seeing what everyone has seen and thinking what no one else has ever thought
+> <div style="text-align: left">Creativity is seeing what everyone has seen and thinking what no one else has ever thought
 > 
-> > Einstein
+> > Einstein</div>
 
 
 האפיון הזה אינטואיטיבי - אבל האם הוא הכרחי ומספיק? נדמה שעוד תנאים צריכים להתקיים כדי שבאמת נוכל לתאר *יצירתיות*. והאם בכלל זה תנאי הכרחי? האם תיתכן יצירתיות בלי מקוריות?
@@ -354,18 +354,18 @@ title: החיים הרפלקטיביים
 
 נדמה שנוזיק לא מסכים עם זה - 
 
-> \[...] our experience o f Beethoven’s string quartets would be diminished if we discovered he had stumbled upon someone else’s rules for musical composition, which he then applied mechanically. We would no longer have the sense that something was being communicated to us, something he knew and felt profoundly. No longer could we marvel at the act of composition, or see the works as evidencing a human ability to transcend circumstances
+> <div style="text-align: left">\[...] our experience o f Beethoven’s string quartets would be diminished if we discovered he had stumbled upon someone else’s rules for musical composition, which he then applied mechanically. We would no longer have the sense that something was being communicated to us, something he knew and felt profoundly. No longer could we marvel at the act of composition, or see the works as evidencing a human ability to transcend circumstances</div>
 > 
 > > 38
 
 לא כל חריגה מהנורמה היא יצירתית. אם אדם לוקח כוס חלב בבוקר, שם בתוכה אבן ושותה - האם הוא יצירתי? נשמע שצריך להיות איזשהו ערך מוסף. אולי נכנס לכאן עניין של הכרח - פיקאסו אומר - 
 
-> Art is the elimination of the unnecessary
+> <div style="text-align: left">Art is the elimination of the unnecessary</div>
 
 
 אם הצלחת להביע יונה עם עלה של זית בשלושה קווים - בראבו! נדמה שכולנו נסכים שזו אומנות. דה וינצ'י מוסיף - 
 
-> Simplicity is the ultimate sophistication
+> <div style="text-align: left">Simplicity is the ultimate sophistication</div>
 
 אולי *דווקא* החיבור המאוד מדויק והמינימלי שעדיין מצליח להביא ערך *הוא* היצירה המובהקת ביותר.
 
@@ -428,7 +428,21 @@ title: החיים הרפלקטיביים
 
 ואולי בכלל על כל מתח כזה, מציע נוזיק, אלוהים *כן* ברא עולם תואם - עולם שמבוסס על *חסד* ועולם שמבוסס על *דין* וככה עד אינסוף לכל האפשרויות. למה אין עולם בלי רוע? *יש* עולם בלי רוע - פשוט לא זה. אולי זה מספיק לפתור את הבעיה המטאפיזית. אבל זה *עדיין* לא מספיק, אומר נוזיק, כי - 
 
+> <div style="text-align: left">[...] the answer has to be something we can actually utter and bring ourselves to say to somebody who is undergoing suffering, or who has a loved one who is, or who has experienced and knows of suffering in the world</div>
+>
+> > 231
 
+> <div style="text-align: left">Perhaps the true story isn’t a comforting one. But it cannot be something to make one shrink in embarrassment. What the theory we have considered provides is not a possible, not a decent thing to say to somebody</div>
+> 
+> > 226
+
+זה טוויסט מעניין לבעיה. על פניו, אפשר לנפנף אותו - *מה אכפת לי מה מרגיש הסובל?* - הפואנטה היא לא לנחם אותך. לנוזיק יש דרישה קשה יותר - שלא ייתכן שהתשובה לבעיית הרוע *מותירה את האל ללא פגע*.  
+
+> <div style="text-align: left">The explanation of evil should not leave a divine being untouched \[...] a satisfactory explanation must talk about a divine being worth worshiping, a divine being that you can have a religion about \[...] It cannot just be a detached metaphysical theory. Not only must God not be detached from what’s happening here, the explanation must leave us attached to God in certain sorts of ways, not simply created by him</div>
+> 
+> > 231
+
+זה הלב הפועם מאחורי השאלה - משהו לנחם את הסובלים, משהו להאמין בו - ואסור לנו לתת לדיון בה לזלוג החוצה משם, דורש נוזיק. התפיסה הזו מניחה אל *פרסונלי* - אישי, אכפתי - ויש כאן מקום לשאול על אל *לא* פרסונלי - ויש גם תפיסות כאלה. 
 
 [^1]: אפלטון לוקח את הרעיון הזה רחוק יותר ב[משתה](/פילוסופיה/יוונית/אפלטון/משתה).
 [^2]: ב[אתיקה הניקומאכית](/פילוסופיה/יוונית/אריסטו/אתיקה).