vault backup: 2025-01-01 15:58:04

פסיכולוגיה/אישיות/ויניקוט.md

@@ -0,0 +1,105 @@
+---
+title: התיאוריה של יחסי הורה-תינוק
+---
+!!! info "טקסטים"
+	[תרגול](./ויניקוט.pdf), [Winnicott - Playing and Reality](./Winnicott.pdf)
+
+ויניקוט ראה את עצמו כממשיך דרכו של קליין ופרויד, אבל בניגוד אליהם התייחס לחוויה הסובייקטיבית של התינוק. כמו קליין, הוא התמקד בחודשי החיים הראשונים, והתבסס על תצפיות - ויניקוט היה רופא. 
+
+ויניקוט קובע שבהתחלה, האם והתינוק מהווים יחידה אחת - *אין אם בלי תינוק ואין תינוק בלי אם*. 
+
+האגו של התינוק בשלב הראשוני הזה לא אחיד והחוויות שלו לא רציפות - הארגון נופל על האם. האם **מחזיקה** את האגו של התינוק ומקנה לו כוח ויציבות. המיזוג הזה חיוני בשלבי ההתפתחות הראשונים.
+
+!!! is-info "הגדרה"
+	**החזקה** היא סיפוק צרכיו הבסיסיים של התינוק - *פיזיים ורגשיים*, לרבות:
+	
+	- מענה על צרכים פיזיולוגים
+	
+	 אוכל, שתייה, וכדומה
+	 
+	- מהימנות
+	
+	 ה*תחושה* של התינוק שמטפלים בו באופן עקבי - תמיד מגיע אוכל כשאני רעב, וכדומה. יש כאן שונות בינאישית לכל תינוק - תינוק מפוחד יותר יצטרך יותר חיבוקים, וכדומה.
+	
+	- גינון מפני פגיעה
+	
+	- טיפול רציף בתינוק ביום ובלילה
+	
+	- צרכים ייחודים נוספים לכל תינוק
+
+
+## Primary Maternal Preoccupation
+
+הPMP (העיסוק האימהי הראשוני) הוא חלק מה**החזקה** - מצב פסיכולוגי שמתחיל בהיריון. 
+
+האם מתחילה להתמקד בשינויים המתרחשים בתוכה - תהליך אינטואיטיבי וביולוגי, שבו מתרחשת נסיגה מהסובייקטיביות של האם והתכווננות לצרכי התינוק. *האם מסיטה חלק מתחושת העצמי שלה לתינוק הצומח בתוכה*.
+
+לאחר הלידה, האם חשה אינטואיטיבית את צרכי התינוק, ומעצבת את העולם כדי למלא את רצונותיו - מצב שויניקוט מתאר כ*אי שפיות זמנית*.
+
+התינוק, מצידו, אינו חש צורך, וחש **אומניפוטנטיות סובייקטיבית** (כל-יכולות פרטנית) - משאלתו של התינוק גורמת להתרחשות הדברים (אני רעב, והאוכל מגיע).
+
+!!! warning "ואיפה אבא?"
+	ויניקוט סבר שתפקיד האב הוא *להחזיק את האמא* - לספק את צרכי האם כדי שהאם תוכל לספק את צרכי התינוק.
+	
+	 הכוונה, שוב, היא ל**אם במובן הסמלי** - *תפקיד* האם, בלי קשר למין המטפל *בפועל*; גם אב יכול למלא את תפקיד האם. 
+
+
+## אם טובה דיה 
+
+מושג ה*אם טובה דיה* (Good Enough Mother) מתאר את המצב ש*אחרי* אי השפיות הזמנית - האם צריכה לחזור לדאוג לצרכים הפרטניים שלה בשלב מסוים, וצרכי התינוק כבר לא יסופקו *מיידית*. 
+
+> כשלונות אמהיים יוצרים שלבים של תגובה לפגיעה, ותגובות אלו מפריעות ליכולת של התינוק 'להמשיך להיות’ (going on being). גודש יתר של תגובה כזו אינו מעורר תסכול אלא **איום בהכחדה** \[...] הארגון הראשון של האני נובע מתוך חוויות איומים בהכחדה שאינם מובילים להכחדה, ושמהם יש שוב ושוב **החלמה**. מתוך חוויות כאלה, ביטחון בהחלמה מתחיל להיות משהו המוביל ל'אני' וליכולת של ה'אני' להתמודד עם תסכול
+>
+>> מושקעות אמהית ראשונית, ויניקוט
+
+בכל פעם שהאם פחות תגובתית, התינוק חווה חווית כליון. אלא שלאט ובהדרגה הוא מחלים מדרגות הולכות ועולות של ניתוק, וכך נוצרת חוויה עצמית - אובדן האומניפוטנטיות, מודעות למציאות החיצונית, ומודעות לנפרדות האם. הניתוק הוא מעין לידה פסיכולוגית של התינוק.
+
+!!! warning "ואם הטיפול מושלם?"
+	אם האם *לא* מתנתקת והתינוק *לא* חווה תסכול, נוצרת תלות מוגזמת בין האם לתינוק - אין התפתחות פסיכולוגית נפרדת עד הסוף, ויכולה להיווצר חוויה של חודרנות, או חוויה של דחייה חזקה של האם. באופן מוזר, גם הזנחה יכולה להוביל לתוצאות כאלה - האם נדחית כדמות לא מהימנה, והחודרנות היא של הצרכים מן החוץ, שלא מקבלים מענה.
+
+## שיקוף
+
+האם משקפת לתינוק את עצמו - הוא רואה בהבעות ובתגובות האם את חוויותיו בצורה מאורגנת. כך התינוק יכול לארגן את חוויותיו. התינוק מתקיים כצופה בעולם, היכול להיות נתפס על ידי האחרים - *כשאני מתסכל אני נראה משמע אני קיים* - התינוק צופה החוצה, רואה את ההשלכה שלו בעולם - בפרצופים של ההורים - ואלו מאשררים לו שהוא קיים. 
+
+## היות או חודרנות
+
+ויניקוט סבור שהתינוק יכול להיות שרוי בשני מצבים תחושתיים - **היות** או **חודרנות** - 
+
+- היות (Being) - כאשר הטיפול נאות, התינוק פשוט "ישנו". *החזקה* של אם טובה דיה דרושה לכינון המצב הזה, שממנו מתפתח **עצמי אמיתי**.
+
+- חודרנות (Ιmpingement) - כאשר הטיפול *לא* מאוזן - הזנחה או מושלמות - התינוק חווה חודרנות: הוא לא יכול להתנהל כפי שמתאים לו, ונאלץ רק *להגיב* לסביבה. ממצב של חודרנות מתפתח **עצמי כוזב**. 
+
+!!! success "ראו גם"
+	[סרטון - אמא שרה לתינוקת והיא בוכה](https://www.youtube.com/watch?v=e3xgh-5lxlQ&pp=ygUXZW1vdGlvbmFsIGJhYnkgdG9vIGN1dGU%3D)
+	
+	 זה נורא חמוד, אבל האמא לא ממש מותאמת לתינוקת - היא בוכה (אם כי לא באו-וואה גדול) והאם ממשיכה בשלה.
+
+### עצמי כוזב כמנגנון הגנה
+
+**תמיד תהיה מידה מסוימת של חודרנות דרך התסכולים והאיומים בהכחדה**, וכך תמיד תתפתח מידה מסוימת של **עצמי כוזב**.
+
+זה לא בהכרח דבר רע - מידה מסוימת של עצמי כוזב היא תגובה מותאמת להתנהגות חברתית מקובלת, כמו נימוס או התאמה לנורמות. 
+
+אבל במצב קיצון, העצמי הכוזב יסתיר לחלוטין את העצמי האמיתי (כמו *תסמונת המתחזה* - כולם חושבים שאתה מעולה אבל אתה חושב שלא). 
+
+| סבבה                                    | לא סבבה                   |
+| --------------------------------------- | ------------------------- |
+| PMP                                     | טיפול לא נאות             |
+| Good Enough Mother                      | יותר Reacting, פחות Βeing |
+| יותר Being, פחות Reacting               | עצמי כוזב                 |
+| מימוש פוטנציאל מולד, התפתחות עצמי אמיתי |                           |
+
+!!! is-info "דוגמה"
+	חשבו על תינוק כאפונים בתרמיל - עצמי אמיתי (אפונים) ועצמי כוזב (תרמיל). במצב תקין, רוב המשאבים ילכו לאפונים, ובמצב לא תקין - לתרמיל.
+
+
+כשהעצמי הכוזב הוא הדומיננטי, נוצרים מצבים פתולוגיים - 
+
+- מערכות יחסים מבוססות זיוף
+- היצמדות מוגזמת לחוקים ולכללים
+- דימיון מופרז לאם
+- חוויה נטולת ספונטניות
+- חיקוי של הסביבה
+- ניתוק מן העצמי האמיתי
+
+רק העצמי האמיתי, מדגיש ויניקוט, יכול להיות יצירתי ולהרגיש "נכון"